ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
|
לפני |
||
|
תובעת |
——— ע"י ב"כ עו"ד א. פליישר |
|
|
נגד |
||
|
נתבע |
——— ע"י ב"כ עו"ד מ. בן ארוש |
|
פסק דין זה מכריע בטענות הצדדים בכל הנוגע לחיוב במזונות ילדיהם.
א.רקע עובדתי והחלטות מהותיות
1.הצדדים, בני זוג לשעבר, נישאו זה לזו ביום ———, התגרשו בשנת 2005, ושבו ונישאו שוב בשנת 2020.
2.הצדדים הורים לשלושה ילדים – נ', יליד ——– (בגיר); נ' צ', יליד ——- (בן כ-17 שנים); וא', יליד ——– (בן כ-10 שנים).
3.לאחר הגירושין שבו הצדדים להתגורר יחד, תחילה בדירה שכורה בבנימינה, ובהמשך התגוררו בקרוואן שהוצב בחצר הורי הנתבע ("האב") עם הילדים.
4.בשנת 2022 או במועד סמוך לכך נפרדו הצדדים. האב עזב את הקרוואן בו התגוררו הצדדים, שב אליו לפרק זמן, ולאחר מכן עזב בשנית. בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לנסיבות הפרידה ולהתנהלות הכלכלית וההורית שלאחריה וכן מחלוקת בכל הנוגע להיקף השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים.
5.התובעת ("האֵם") הגישה את התביעה למזונות המוכרעת בפסק דין זה, תביעה רכושית (תלה"מ 69471-02-23, "התביעה הרכושית") וכן תביעה בענין הקטינים (תלה"מ 69490-02-23, "התביעה בענין הקטינים").
6.תביעת המזונות הוגשה ביום 22.2.2023 ובסמוך אליה הוגשה בקשה למזונות זמניים אשר נמחקה מחוסר מעש. לאחר שהוגשה בקשה נוספת לחיוב במזונות זמניים הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. צוין, כי על אף חלוף כארבעה חודשים ממועד הגשת התביעה המקורית, היא טרם הומצאה לאב.
7.בית המשפט התיר את תיקון כתב התביעה תוך ציון הקושי שבהתנהלות הנובעת מהגשת תביעה והמתנה ממושכת עם ההמצאה (החלטה מיום 8.6.2023). יצוין, כי הייצוג הוחלף בשלבים מאוחרים של ההליך וההתנהלות המוקדמת המתוארת כאן לא היתה על ידי ב"כ המייצג את האֵם בעת מתן פסק הדין.
8.בחלוף המועד מבלי שהוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין בתביעת המזונות (פסק דין מיום 3.9.2023), אשר בוטל בהחלטה מיום 2.2.2024.
9.ביום 2.5.2024 ניתנה החלטה למזונות זמניים ("החלטה זמנית"). ההחלטה ניתנה כאשר התשתית העובדתית שהונחה באותה עת הייתה חלקית ונתונים מהותיים לצורך חיוב במזונות לא היו ברורים. על יסוד הנתונים החלקיים שעמדו בפני באותה עת, ולאחר שנשקלו גילאי הילדים, הכנסות ההורים הידועות אז, הוצאות המדור של כל אחד מהם, ובהיעדר תשתית מספקת ביחס להיקף זמני השהות, חויב האב במזונות זמניים בסך של 1,000 ש"ח לחודש עבור כל אחד משלושת הילדים, החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. כן נקבעו הוראות בדבר חלוקת הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות.
במסגרת ההחלטה הזמנית הודגש, כי מדובר בקביעה זמנית בלבד, המבוססת על נתונים חסרים, וכי הסוגיות העומדות בבסיס חיוב המזונות – היקף הכנסות, צרכי הילדים וזמני השהות בפועל – תיבחנה מחדש במסגרת ההליך העיקרי, לאחר שמיעת ראיות הצדדים.
10.בהמשך, האב טען כי אין להחיל את חיוב המזונות רטרואקטיבית, מאחר שלטענתו נשא בהוצאות הבית המשותף גם בתקופת מגורים לסירוגין בקרוואן. האֵם השיבה, כי האב לא השתתף באופן משמעותי בהוצאות השוטפות, שהשהות שלו הייתה למראית עין בלבד, והיא נשאה לבדה בהוצאות הילדים והבית.
לאור האמור, נקבע, כי חוב העבר ישולם החל מחודש 11/2022, למעט חודשים 01/2023 -10/2023, לגביהם נדרש בירור עובדתי נוסף בהמשך (החלטה מיום 25.6.2024).
11.ביום 5.8.2024 ניתן פסק דין בתביעה בענין הקטינים ("פסק הדין בענין חלוקת שהות הקטינים").
12.לבקשת האב, כל ההליכים נקבעו לדיון הוכחות, נקבעו מועדי הגשת תצהירים וניתנו הוראות מדויקות (החלטה מיום 20.2.2025). האב הגיש בקשה להקדמת הדיון ובית המשפט נעתר לבקשה והורה על הקדמת הדיון כך שיתקיים לפני פגרת הקיץ (החלטה מיום 1.5.2025). על אף הקדמת הדיון לבקשת האב, לא הוגשו תצהירים במועד ונקבע מועד נוסף (החלטה מיום 29.6.2025).
13.התביעה הרכושית נמחקה לבקשת התובעת, האֵם, בפסק הדין מיום 16.7.2025.
ב. דיון והכרעה
14.כאמור, בנם של הצדדים נ' הגיע לבגירות והחיוב במזונותיהם של הקטינים נ' צ' וא' מדין צדקה.
15.בהתאם יש להכריע בסוגיית המזונות תוך יישום הכללים שנקבעו בפסק הדין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) ("בע"מ 919/15"), לפיהם היקף חיוב המזונות יקבע לפי יחס הכנסות בין ההורים ובהתחשב באופן חלוקת זמני השהות.
נקבע, כי בכדי ליישם את הוראות פסק הדין האמור ולקבוע את חלוקת החיוב על בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לצרכי הקטינים; יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, לרבות כל מקורות הכנסה; היחסיות של היכולת הכלכלית בין ההורים; והשפעת חלוקת זמני השהות בפועל על החיוב (עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ' ב' נ' א' ב'- קטינה (20.12.2017).
עוד נקבע, כי בעקבות הוראות בע"מ 919/15 כאמור, יש לקבוע את סך כל צרכי הקטינים בחלוקה להוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות. כאשר הוצאות תלויות שהות הן ההוצאות הדרושות לקיום היומיומי של כל קטין אצל כל אחד מהוריו ואילו הוצאות שאינן תלויות שהות כולל הוצאות שאינן נוגעות לקיום היומיומי ואינן תלויות בזמני שהות, כגון ביגוד (עמ"ש (חיפה) 22981-07-19 ב.ב. נ' ה.ב. (23.12.2019); (עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו. נ' א.ו'. (11.6.2019); וכןעמ"ש (תל-אביב) 12792-10-19 ע' נ' נ' ע' ע' נ' (27.10.2020)).
16.אם כן, בכדי לקבוע את שיעור המזונות עליי לקבוע את שיעור צרכי הקטינים (תוך הפרדה בין צרכים תלויי שהות ושאינם), את היכולות הכלכליות של הצדדים, את היחס בין היכולות הכלכליות, ואת האופן בו מתקיימים זמני השהות בפועל.
17.בפרק זה אדון בכל אחד מהפרמטרים הנדרשים לצורך הכרעה בתביעת מזונות. בכדי להימנע מפירוט מיותר, ביחס לכל אחד מהשיקולים אפרט את טענות הצדדים ואת הקביעה בהקשר הרלבנטי.
ב.1. הכנסות הצדדים ומצבם הכלכלי
ב.1.1. היקף ההכנסות ומצבה הכלכלי של האֵם
18.האֵםטענה, כי משך השנים עבדה בעבודות מזדמנות ולא באופן רצוף. בעת הגשת התביעה עבדה האֵם כשכירה במפעל קוסמטיקה ושכרה היה כ-4,000 ש"ח.
19.לתצהיר צורפו תלושי שכר עדכניים של האֵם (תלושים לתקופה שבין יוני 2024 ליוני 2025).
מעיון בתלושי השכר עולה, כי שכרה הממוצע של האֵם הוא 5,905 ש"ח (בהסתמך על נתוני ברוטו, בניכוי ניכויי חובה שאינם פנסיוניים (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית, פסקה יח (23.6.2009)). מעיון במסמכים הנוספים עולה, כי נוסף על שכר העבודה מקבלת האֵם את קצבת הקטינים מהביטוח הלאומי.
20.נתונים אלה מתיישבים עם עדותה של האֵם בדבר היקף העסקתה, היקף שכרה, עליית השכר ממועד תחילת ההליכים, והשינוי בשכרה משך ניהול ההליך (עמ' 1 ש' 31 – עמ' 2 ש' 19).
21.מעדותה של האֵם עולה, כי היא מקבלת בנוסף סיוע בשכר דירה בסך של 1,100 ש"ח לחודש, וכן מענק לימודים שנתי מהמוסד לביטוח לאומי עבור שניים מהקטינים, המשמש אותה לרכישת ציוד וצרכים לימודיים עבורם (עמ' 5 ש' 24 – עמ' 6 ש' 1).
22.לאור השכלתה והניסיון התעסוקתי אני קובעת, כי האֵם ממצה את יכולת ההשתכרות שלה.
23.האֵם משלמת דמי שכירות בסך 3,000 ש"ח; יש לה חובות שנגבים בהליכי הוצאה לפועל ועיון בדפי העו"ש מלמד שאין הכנסות נוספות על האמור.
ב.2.1. היקף ההכנסות ומצבו הכלכלי של האב
24.האבטען, כי שכרו החודשי הוא בסך 10,000 ש"ח (סעיף 6 לתצהיר).
ואולם, הנתון שציין האב בתצהיר אינו תואם את המידע המשתקף מהמסמכים שצרף האב לתצהירו -האב צירף לתצהירו דו"ח רווח והפסד עבור התקופה ינואר – יולי 2025, המצביע על הכנסות כוללות בסך 451,719 ש"ח, מתוכן 300,972 ש"ח כהכנסות רגילות ו-150,747 ש"ח הכנסות ממגרש, והוצאות כוללות בסך 282,802 ש"ח.
כמצוין בדו"ח זה, סכום הרווח של האב לתקופה האמורה הוא 168,917 ש"ח, כלומר סך של כ – 24,131 ש"ח לחודש. אציין, כי במסגרת ההוצאות נכללו הוצאות משפטיות, כיבוד, הוצאות רכב ונסיעות, דלק, קניות פטורות ועוד.
25.בעדותו ניסה האב לצמצם את משמעות הנתונים וחלק על הסכומים הנקובים בדו"ח שהוא הגיש (עמ' 16, ש' 32 – עמ' 33, ש' 16), אולם לא הציג חישוב נגדי, לא הביא נתונים חודשיים סדורים, ולא הניח תשתית חשבונאית שתאפשר קביעה אחרת. גם בסיכומיו לא הציג האב הסבר לפער בין הסכום הנטען בתצהיר והסכום המשתקף בדו"ח שהגיש.
האב טען בחקירתו כי פעילותו העסקית היא עונתית, וכי בחלק מחודשי השנה הכנסתו פוחתת משמעותית ואף נפסקת (עמ' 17, ש' 37-28); ואולם, טענה זו הועלתה באופן כללי, ללא אסמכתאות תומכות, ללא דו"ח שנתי, וללא השוואה לשנים קודמות.
הקושי בהקשר זה מתעורר שעה שהדו"ח שצורף מתייחס לתקופת החורף, כאשר האב טען להעסקה עונתית בתקופת הקיץ (עמ' עמ' 17, ש' 29-28). הקושי מתעצם בבחינת היקף ההוצאות שהופחתו מהרווח הגולמי וכן מההתייחסות בדו"ח להכנסות ממגרש, כך שהטיעון העונתי אינו מתקיים.
26.אוסיף, כי טענת האב בתצהיר ביחס להיקף שכרו אינה מתיישבת עם הנתונים שהציג ביחס להיקף הוצאותיו ואורח חייו, לרבות שכירת דירה בעלות חודשית של 12,000 ש"ח (עמ' 20 ש' 4-6), החזקת מספר כלי תחבורה והיקף עלויות העסק (עמ' 19 ש' 4-14).
נוסף על כך, מעדות האב עלה, כי היקף הוצאותיו השוטפות בכרטיסי אשראי מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש (עמ' 26 ש' 30-2), וזאת נוסף על הוצאות במזומן באופן המשקף דפוס מתמשך ורמת חיים גבוהה.
27.מעדותו של האב עלה, שלא כפי שנטען בתצהיר, כי בתקופה הרלוונטית היו לו או יש לו מספר חשבונות בנק פעילים (בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט), בין היתר לצורך העברות כספים שוטפות ביניהם (עמ' 20 ש' 33-39). חרף זאת, דפי החשבון האמורים לא צורפו לתצהיר, כך שהתמונה הכלכלית שהוצגה היתה חסרה.
28.עוד עלה מעדות האב כי הוא נוהג להעמיד לאחרים הלוואות, לעיתים בסכומים נכבדים, וכן כי חלק מהכנסותיו מתקבלות במזומן, מבלי שהוברר אם וכיצד הן משתקפות בדיווחיו (עמ' 27, ש' 34 – עמ' 28, ש' 9); כאשר עצם היכולת להעמיד הלוואות בהיקפים משמעותיים אינה מתיישבת עם טענתו להכנסה מצומצמת ולמצבו כלכלי.
29.מעדותו של האב לא ניתן היה לגבש מסקנה ברורה ביחס להיקף הכנסותיו במזומן. תחילה העיד האב, כי הוא איננו זוכר אם יש לו הכנסות במזומן (עמ' 18 ש' 14-2), בהמשך אישר כי קיימות הכנסות כאלה אך טען שאינו זוכר את היקפן, ואף לא ידע להשיב אם מלוא הסכומים מופקדים בחשבונותיו (עמ' 23 ש' 25-30).
30.לכל האמור יש להוסיף, כי בעדותו טען האב להיקף ההוצאות בהן הוא נושא עבור הקטינים באופן המלמד על יכולת כלכלית גבוהה מהנטען (עמ' 16, ש' 5-2) וכי עיון במסמכים שצורפו לתצהיר מלמדים על היקף עסקאות אשראי בסכום שעולה משמעותית על הסכום הנטען (בחודש ינואר 2025 חיוב האשראי החודשי של האב עמד על סך 27,607 ש"ח, בחודש פברואר – 22,401 ש"ח, בחודש מרץ – 28,480 ש"ח, בחודש אפריל – 28,769 ש"ח, ובחודש יולי – 24,641 ש"ח).
31.בחינת הנתונים שהציג האב בצירוף המסקנות המתקבלות מעדותו מבססת את המסקנה, כי היקף הכנסותיו גבוה מהנטען בתצהיר.
על סמך המידע העולה מתוך המסמכים והעדות ותוך הערכת המשמעות של היקף ההוצאות הנטען והעולה מתוך הדו"ח שהגיש האב כנספח לתצהירו, אני מעריכה את סך הכנסות האב בסכום חודשי של 20,000 ש"ח.
32.בצד הנתונים אודות היקף הכנסות האב, יש לתת ביטוי גם לאיתנות כלכלית מעבר לשכר עבודה (סעיף 24 לפסק הדין של כב' השופט ע' פוגלמן בבע"מ 919/15) וכן עמ"ש (חיפה) 52480-06-20 א. נ' ב. (8.8.2021).
33.מעדות האב עלה, כי משך השנים קיבל מאות אלפי שקלים, אשר לטענתו מקורם בסיוע מאביו ובכספים הקשורים למכירת מקרקעין – בתצהיר העיד האב כי ביום 26.02.2020 קיבל מאביו, מר א' ב', סך של 352,122 ש"ח.
בחקירתו טען האב, כי מדובר בהחזר כספים הקשור למכירת קרקע שביצע, לאחר ששילם לאביו מחצית מהמשכנתא, ולשיטתו – אין מדובר בהכנסה נוספת אלא בהתחשבנות פנימית הקשורה לרכוש; אולם, מעיון בדפי החשבון שצורפו ומתוך עדות האב, עולה כי ביום 13.05.2025 הופקד לחשבונו סכום נוסף בסך של 465,000 ש"ח (עמ' 24, ש' 5 – עמ' 25, ש' 39).
כך, מהמידע שהוצג במסגרת ההליך נלמד, כי האב קיבל לידיו סך מצטבר של כ ־ 817,122 ש"ח וכי הקרקע נמכרה בסכום של כ־1,000,000 ש"ח (עמ' 25, ש' 39). בנוסף, האב העיד בתצהירו, כי סגר את תיקי ההוצאה לפועל שנוהלו נגדו (סעיף 9 לתצהיר).
34.אף אם הסכומים שהתקבלו על ידי האב אינם מהווים הכנסה שוטפת שניתן להסתמך עליה ואף אם אין מדובר במצב מתמשך, האיתנות הפיננסית אשר באה לידי ביטוי בסכומי ההפקדות כאמור, בהיקף עלויות המחיה, בשיעור דמי השכירות ומעדותו מהווה שיקול בעת קביעת היקף החיוב במזונות הקטינים.
ב.3.1. יחס ההכנסות בין הצדדים
35.כאשר נדרש בית המשפט לקבוע את יחס ההשתכרות של ההורים לצורך חלוקת החיוב במזונות הקטינים, עליו לבחון לא רק את ההכנסה הכוללת של כל אחד מהם, אלא גם את הכנסתו הפנויה, לאחר ניכוי התחייבויות קבועות וסבירות (עמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א.פ נ' ק.פ (18.2.2021)).
36.בחינת הנתונים שהציגה האֵם מובילה למסקנה, כי אין לה הכנסה פנויה לצורך חישוב יחס ההכנסות. כאמור, הכנסתה החודשית היא בסך של כ-5,900 ש"ח, היא נושאת בתשלום דמי שכירות בסך של 3,000 ש"ח ונושאת בתשלום חובות.
37.בחינת הנתונים שהציג האב ולאור המסקנות הנלמדות מעדותו מובילים לקביעה בדבר סכום הכנסה פנויה בסך 10,000 ש"ח (לצורך חישוב סכום ההכנסה הפנויה נלקח בחשבון סכום דמי השכירות וכן המשמעות של היקף ההוצאות המשולמות במסגרת העסק).
38.כך, לאחר ששקלתי את שיעור ההכנסות של הצדדים, את היקף ההוצאות הקבועות של כל אחד ובהתאם להערכת שיעור ההכנסה הפנויה – אני קובעת כי יחס ההכנסות בין הצדדים עומד על 0%-100% לטובת האב.
ב.2. זמני השהות
39.כאמור, בהתאם לפסק הדין בתביעה בענין הקטינים נקבעה שהות שווה (או שווה בקירוב) בשני הבתים – שהות עם האב בימים שלישי וחמישי; שהות עם האם בימים שני ורביעי; וביום ראשון – שהות עם האב מיד לאחר סיום הלימודים ועד לשעה 17:30, ולאחר מכן עם האם עד למחרת.
לגבי הבן הבכור, נ', אשר היה כבן 17, הוסכם כי הוא בקשר טוב עם שני הוריו ויוכל לבחור בעצמו היכן ללון, ללא צורך בהסדרה פורמלית של זמני שהות בעניינו.
40.יצוין, כי לא הובאה התייחסות מפורטת לגבי זמני סוף השבוע אולם בהסתמך על דברי עו"ס בתסקיר בדבר רצון הצדדים ומתוך עדות האב (סעיף 15 לתצהיר) נלמדת חלוקה שווה של סופי השבוע.
41.הצדדים חלוקים לגבי אופן השהות בפועל – האב טען, שהשהות המתקיימת בפועל אינה שווה, וכי הקטינים שוהים בביתו 75% מהזמן (סעיף 15 לתצהיר) ואילו האֵם טענה, כי השהות מתקיימת באופן משמעותי גם בביתה בחלוקה (עמ' 2, ש' 21 – עמ' 22, ש' 6).
42.מעבר לטענות בענין, לא הציגו הצדדים תיעוד או ראיות לחריגה מהסכמתם לחלוקה שווה, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין והמגורים הקרובים וגיל הילדים תומכים בטענה של שהות בשני הבתים.
ב.3. הוצאות המדור
43.ב
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.