ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
|
לפני |
||
|
התובעת: |
באמצעות ב"כ עוה"ד פזית שני |
|
|
נגד |
||
|
הנתבע: |
באמצעות ב"כ עוה"ד לידיה חיות |
|
לפניי בקשה למזונות זמניים עבור קטין בן 7 אשר הגישה המבקשת כנגד המשיב, אביו של הקטין, בנם המשותף של הצדדים.
הוגשה תגובה לבקשה ובהתאם להחלטת כב' השו' הדס גולדקורן מיום 21.09.25 הוגשה תגובת המבקשת לתגובת המשיב.
רקע כללי בתמצית
1. המבקשת והמשיב, להלן: הצדדים, נישאו זה לזו בנישואין אזרחיים בשנת 2017 בוונצואלה, ונולד להם בן אחד משותף, הקטין , יליד 24.10.2018.
2. המבקשת יהודיה, אם לבן נוסף בן 24 המתגורר עימה, ואילו המשיב חסר דת.
3. הצדדים עשו עליה בשנת 2018. כיום מתגוררת המבקשת בח' ואילו המשיב מתגורר במ' שבצפון הארץ.
4. ביום 12.01.25 פסקה כבוד השופטת הדס גולדקורן מזונות זמניים במסגרת הליך היישוב סיכסוך אשר התנהל בין הצדדים, ואלה שולמו עד לחודש יוני 2025.
תמצית טענות המבקשת
5. המבקשת טוענת כי גם בתקופת המגורים המשותפת של הצדדים ב*** נהג המשיב להעלם חדשות לבקרים מהבית מבלי ליתן הסברים בעניין, וכשהיה נוכח היה אובססיבי כלפיה, בודק לה את הדואר האלקטרוני ומאשימה בבגידה בו.
6. המבקשת מצידה סברה כי העלייה לארץ תביא עימה שיפור בהתנהגות ובפרט לאחר הולדת הקטין, אולם לאכזבתה המשיב המשיך להיעלם עם חבריו לפרקי זמן של ימים שלמים ולילות.
7. לטענת המבקשת יחסיהם הדרדרו בשל התנהלות המשיב, בין היתר בשל מצבם הכלכלי אשר הלך והחמיר בשל עצלותו, וגם כשכבר עבד השתכר מעט יותר משכר המינימום באותה תקופה, כשהיא יכלה לצאת עבוד באותה העת בשל טיפולה בקטין, אולם מיד בסמוך לכניסתו למסגרת חינוכית היא החלה לעבוד במשק בית.
8. הצדדים התגוררו בדירת 3 חדרים בשכירות בח' בעלות של 2,600 ₪ לחודש ללא הוצאות אחזקת המדור כשבחודש אפריל 2023 עזב המשיב את דירת הצדדים, ולפרק זמן מסויים ניתק עימה קשר.
9. חודש לאחר שהמשיב עזב את דירת המגורים השכורה המשותפת עברה המבקשת עם הקטין להתגורר בדירה של 5 חדרים בח' בעלות של 3,900 ₪ לחודש.
10. המבקשת טוענת כי הכנסתה החודשית הממוצעת מסתכמת בסך של 5,000 ₪ לחודש מעבודות משק בית, ולטענתה הכנסות המשיב הינן לכל הפחות בסך של 10,000 ₪ לחודש לפי מיטב ידיעתה, וכפי שהוא מסתיר את מקום מגוריו הרי שהוא מסתיר את הכנסותיו.
11. לטענת המבקשת המשיב אוסף את הקטין פעם בשבועיים ישירות ממסגרת החינוך בימי שישי ומשיבו לביתה למחרת היום בשעה 17:00 , מעבר להסדר זה אין זמני שהות נוספים בין האב לקטין מכיוון שהוא לא מוכן להרחיבם.
12. בנוסף אציין כי המבקשת לא התייחסה בבקשתה לזמני השהות בין האב לקטין במהלך חופשת הקיץ – החופש הגדול, ובמהלך חגי תשרי האחרונים.
תמצית טענות המשיב.
13. כבר בפתח תגובתו מציע המשיב כי ההחלטה למזונות זמניים שנתנה על ידי כב' השופטת הדס גולדקורן ביום 12.01.2025 תהפוך לפסק דין קבוע בתיק בצרוף מנגנון תשלום המזונות החל מגיל הבגרות ועד למועד סיום השירות הצבאי/לאומי שלו ככל והוא יגור בבית המבקשת, על מנת ליעל את הליכי המשפט ולצמצום את המחלוקות בין הצדדים.
14. המשיב מוסיף כי הוא דאג ודואג לבנו מאז ומעולם, והוא זה שנותר להתמודד לבדו עם חובות משותפים של הצדדים בשיעור של 150,000 ₪ דבר שיקשה עליו מאוד להמשיך בתשלומי המזונות ובנוסף לשלם החזר חודשי של הלוואות משותפות במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כשחשבון הבנק שלו מעוקל.
15. על אף המרחק הרב ממקום מגוריו למקום מגורי הקטין הרי שזמני השהות שהוא מקיים עימו הינם קבועים ומתקיימים בכל סוף שבוע (סע' 9 לתגובה) החל מיום שישי בשעה 12:00 ועד למוצ"ש, כשזמני השהות שלו עם הקטין בחופשות ובחגים מתקיימים כמעט באופן שיוויוני בינו ובין המבקשת.
16. לטענתו המבקשת מסתירה פרטים ונתונים מהותיים בבקשתה, בין היתר שבדירה השכורה בה היא מתגוררת עם הקטין מתגוררים גם בנה הבכור מנישואיה הראשונים ואמה לה הכנסות משל עצמה, כשהוא מפנה את תשומת לב בית המשפט לעובדה כי הסכם השכירות שצורף כנספח לבקשה רשום ע"ש בנה הבכור וכך גם לגבי כל יתר האסמכתאות הרישמיות שצורפו מעיריית ח' המופנות כולן לבני הבכור ומכאן הוא מסיק כי המבקשת לא נושאת כלל בתשלום הוצאות המדור ואחזקתו.
17. המבקשת אינה מציינת את כלל שיעור הכנסותיה בשעה שמדובר באלפי שקלים בכל חודש בהיותה עובדת בעבודות משק בית במשך שנים ללא תלושי שכר.
18. מנגד מוסיף המשיב כי הוא מתגורר במ' בדירה שכורה עם בת זוגתו הסובלת מנכות רפואית של 20% לצמיתות, הוא משלם דמי שכירות בסך של 4,500 ₪ לחודש, סכום אשר אמור לעלות בשנה הקרובה ל – 5,000 ₪ לחודש ללא הוצאות אחזקת מדור.
19. המשיב מוסיף כי יש לו הוצאות נסיעה בסך של מאות שקלים בחודש נוכח המרחק רב ממקום מגוריו למקום מגורי הקטין, כשהמבקשת אינה חולקת עמו את עלות הוצאות הנסיעה.
20. מצבו הכלכלי קשה זאת ניתן ללמוד מתדפיס חשבון הבנק שצרף , חשבון הבנק המשותף של הצדדים עצמם בבנקXעוקל במסגרת הליכי הוצאה לפועל שהבנק נוקט בשל אי פירעון הלוואה משותפת.
21. כיום הוא משתכר סך של 7,000 ₪ לחודש בתפקיד של נגר – מתקין שכיר כשבמקום עבודתו הקודם טרם פיטוריו השתכר סך של 8,500 ₪ לחודש וגם זאת לאחר ביצוע שעות נוספות רבות.
תמצית תגובת המבקשת לתגובת המשיב.
22. המבקשת דוחה את הצעת המשיב לתן תוקף של פסק דין להחלטת כב' השו' הדס גולקורן למזונות זמניים שנקבעו ביום 12.01.25 במסגרת הליך היישוב סיכסוך.
23. המשיב אינו אוסף את הקטין באופן קבוע וזמני השהות מתקיימים ללא יציבות.
24. הצדדים לא הגיעו להסכמות, אלא המשיב ביקש להכתיב מיתווה שנוח לו בין היתר ביטול כל הבטוחות שנקבעו לצורך ביטול יציאתו מן הארץ, רוב החובות שציינו בתגובתו נוצרו על ידו בלבד, ובכל מקרה הוא נותר כנגד ההלוואות עם מלוא הזכויות והרכוש, (כנגד תשלום ההלוואות עבור הרכב והאופנוע הוא נותר עם הרכב והאופנוע… כשלמבקשת אין כלל רשיון לאופנוע), בעוד היא נותרה עם חובות ונטל גידול הקטין, ובכל מקרה גם חשבון הבנק שלה מעוקל.
25. המשיב הקים לעצמו נגריה פרטית בבית המגורים ששכר עם בת זוגתו, הוא מבצע עבודות פרטיות בבית כשההכנסות מהן אינן מדווחות, בנוסף למשכורתו כשכיר, וזאת על פי מידע שמסר הקטין, ולראייה העובדה כי הוא שכר לעצמו ולבת זוגתו בית מגורים גדול, יקר עם חצר גדולה אשר תתאים לו להקמה ותיפעול נגרייה.
26. מגורי בנה הבכור ואמה ביחד עימה אינן דבר חדש כך היה גם בתקופת חייהם המשותפת של הצדדים, ובכל מקרה לא אמה ולא בנה הבכור אמורים לשאת בהוצאות הקטין.
זמני השהות של האב עם הקטין
27. לשני הצדדים גירסאות שונות לגבי אופן ותדירות קיום זמני השהות של האב עם הקטין, אולם בכל מקרה מטיעוני הצדדים עצמם הרי שככל וזמני השהות מתקיימים "במלואם" המדובר בסה"כ בהיקף מצומצם מאוד, שני סופי שבוע בחודש, במקרה הטוב , (יום שישי בשעה 12:00 ועד מחרת, מוצ"ש, עד השעה 17:00) ובמקרה הרע פעם אחת בחודש אם בכלל הם מתקיימים. כך או אחרת מדובר בהיקף זמני שהות בהיקף מצומצם מאוד בלשון המעטה.
28. בנוסף, מעבר להתייחסות המשיב באמירה כללית לגבי זמני השהות שלו עם הקטין בחופשות וחגים, לא מצאתי התייחסות נוספת.
29. על מנת שניתן יהא לקדם החלטה זו אניח כי זמני השהות בין האב לקטין בימי חול מתקיימים אחת לשבועיים ביום שישי החל מהשעה 12:00 ועד לשעה 17:00 למחרת, מוצ"ש, כשמובהר בזאת לצדדים כי ככל ויהא שינוי בזמני השהות לכאן או לכאן הרי שדלתו של בית המשפט פתוחה וכל צד יפעל כמיטב הבנתו.
המיתווה הנורמטיבי – דיון והכרעה
30. האב מחוסר דת, לפיכך חלה על הצדדים הוראת סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 , להלן: החוק. הקובע כדלקמן:
" אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".
31. סעיף 3א' (ב) לחוק קובע כדלקמן:
"בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".
32. סעיף 3א' לחוק אינו דן בקביעת צרכי הקטין אלא בשאלה בדבר חלוקת נטל הנשיאה בהם על ידי ההורים. ולכן תחילה יש לדון ולהכריע בשיעור צרכי הקטין כפי שעתרה האם ובאם היא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש. לאחר מכן אדון בחלוקת הנטל בנשיאה בצרכי הקטין תוך בחינה וקביעת פערי השתכרות בין הצדדים.
קביעת צרכי הקטין
33. המבקשת עותרת בבקשתה לחיוב המשיב בסך של 3,620 ₪ לחודש כמזונות, מדור ואחזקת המדור עבור הקטין ובנוסף חיובו במחצית הוצאות רפואיות, (הוצאות החינוך שוקללו במסגרת פירוט הוצאות הקטין – ראו סע' 33 לבקשה).
34. עיון בנספחי הבקשה ואף בתביעה עצמה מעלה כי האסמכתאות שצורפו הינן: הרצאת פרטים, תנועות חשבון מבנק הxע"ש המבקשת מחודש ינואר 2025 עד לחודש יוני 2025, אישורים על תשלום חובות ארנונה לעיריית ח' ע"ש בנה הבכור, חוזה שכירות ע"ש בנה הבכור, שלושה אישורים על תשלום לחב' סלולאר ע"ש הבן הבכור, אישור תשלום חשבון חשמל (לא ברור עבור איזו תקופה) ע"ש בנה הבכור, אישור תשלום לקופ"ח ** ע"ש בנה הבכור.
35. המבקשת לא התייחסה ו/או הבהירה בבקשתה מדוע כל התשלומים ו/או האסמכתאות רשומים ע"ש בנה הבכור.
36. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, תביעת מזונות היא ככל תביעה כספית אחרת ויש להוכיחה כדבעי ראו: ע"א 130/85 נסים כהן נ' שמעון כהן, פד"י מ(1) 069 (1986).
ועל כך נאמר מסמכים אין – מזונות מניין ?
37. יחד עם זאת, בשעה שעסקינן בתביעת מזונות קטין באפשרות בית המשפט להעריך את דמי המזונות הנחוצים לקטין על דרך "אומדנה".
ראו: ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פ"ד לז(4)667; ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29,33 ; ע"א 130/85 ניסים סבן כהן נ' שמעון כהן, פ"ד מ(1) 69; ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט (3) 822, 825, 828 ועוד.
38.בפסיקה הוכר סכום כספי כהוצאה מינימלית שאינה דורשת ראיות מפורטות ואשר מצויים בידיעה כללית שיפוטית הועמדו בטווח סכומים רחב, אשר נע בין 1,350 ₪ ועד לסך של 1,900 ₪ לחודש, ראו עמ"ש (חיפה) 44496-10-20, עמ"ש (חיפה) 6409-10-18, תלה"מ (חדרה) 42487-03-18 , עמ"ש (חיפה) 32385-11-18 , ללא הוצאות מדור וללא הוצאות חינוך, כשבנוסף לכך, יש לכלול את חלקו היחסי של הקטין בעלות המדור של האם, הכוללת את שכר הדירה/משכנתא ואת עלויות אחזקת המדור, שלרוב מכומת בכ – % 30 עבור קטין אחד, מן הסכום המשולם על-ידי האם, ועל האב לשאת גם בגין רכיב זה. ראו: ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר [פורסם בנבו] {פמ"מ – 31/12/1987}.אולם במקרה שלפנינו לא אוכל להתעלם מן העובדה כי באותו הבית מתגוררים שני בוגרים נוספים, בנה הבכור ממערכת יחסים קודמת ואמה ולכן אעריכו בסכום נמוך יותר.
39. בפסיקת מזונות זמניים מדובר בסעד זמני הניתן לפי שיקול דעתו של בית המשפט להבטחת קיומו של הזכאי למזונות עד שתתברר תביעתו. קביעת דמי המזונות נעשית בלי להיכנס לעובי הקורה, דבר שיעשה במהלך בירור המשפט ושמיעת ראיות הצדדים, וכמו בכל דין בסעד זמני אין בית המשפט נדרש לניתוח מעמיק של הראיות, ורשאי הוא להחליט בסוגיה המונחת לפניו על סמך ראיות לכאוריות אשר הובאו בפניו עד אותו שלב , קביעת צרכי הקטין, כמו גם יכולתו של האב, תעשה בזהירות רבה. ראו – ע"א 342/83 פד"י ל"ח (4) 105, ע"א 542/68 פד"י כ"ג (1) 169, ע"א 324/88 פד"י מ"ב (3) 347, ע"א 2398/97 פ"ד נא (5) 608.
40. יש לזכור כי מאחר ואנו עוסקים בשלב זה בפסיקת מזונות זמניים בלבד – אין מקום לערוך בשלב זה "חישוב מתמטי דקדקני ודווקני " , ראו: עמ"ש (מרכז) 11623-07-17, ד. ש. נ' מ.ש. (24.06.2018), ובהתאם להלכה אשר נקבעה בבע"מ 919/15 בה נקבע כי " אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות".
41. כשבבע"מ 853/15 פלוני נ' פלוני מיום 17.02.2015 נקבע כדקלמן:
"כאשר פוסק בית המשפט לענייני משפחה בסוגיית המזונות הזמניים, הוא אינו עורך – מטבע זמניות ההכרעה – בירור מקיף של כלל היבטיה של הסוגיה ואינו נדרש למלוא הראיות הרלוונטיות להחלטה סופית בסוגיה. בנושא זה מעניק בית המשפט, במילותיו של הנשיא שמגר, " מעין עזרה ראשונית עד לבירור התביעה" (ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן פד"י לח (4) 105, 111 (1984)). על כן גם ראוי כי נושא זה יידון ויוכרע בהקדם , תוך שהברור המלא יבוא בפסיקת מזונות הקבע. אין פירוש הדבר כי אין אמות מידה לעניין המזונות הזמניים; מטבען הן קשורות בהכנסות המשלם ובצרכי מקבלי המזונות, הן בממד האוביקטיבי והן בממד פרטני על פי נסיבותיהם".
42. בעת קביעת דמי המזונות, יש להביא בחשבון את הסכום שיוותר לאב לקיומו שלו ולסיפוק צרכיו ההכרחיים. פסיקת בית המשפט העליון אישרה פסקי דין שהותירו לאבות פחות מ-2,000 ₪ קיומם שלהם.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.