תמ"ש 35120-12-18 – פלוני נ' פלונית

ההחלטה

האם יש מקום להורות על השלמת רישום התובע כבן ממשיך להוריו לאחר פטירתם, בחלוף למעלה מעשור ממועד חתימת כתבי התחייבות על ידם?

האם העובדה שרישום הבן הממשיך לא הושלם והשינוי שחל בעמדת המנוחה לכאורה, בין היתר לאור הציווי בצוואתה האחרונה על היות הנתבעת זוכה בנחלה, יש בו כדי להצביע על היעדר גמירות הדעת מצידה למינוי וחזרתה בה מההתחייבות?

האם הצוואה האחרונה של האם המנוחה תקפה לאור הוראות חוק הירושה?

מה המשמעות שיש ליחס להסכם "חלוקת העיזבון" שנחתם בין האחים ושהוגש לבית משפט, בו נרשם כי התובע יהיה בעל זכות בנחלה ובמכסת הביצים ואילו הנתבעת תקבל את הכספים בחשבון הבנק של המנוחה, שלאחר מכן בוטל על ידה באופן חד צדדי.

על כל אלה, ועוד שאלות צדדיות, נדרשתי לדון ולפסוק במסגרת הכרעתי.

א. רקע עובדתי

1. התובע והנתבעים 1-7 הינם אחים, ילדיהם של המנוחים מרXXXוהגב'XXXז"ל (להלן יחדיו: "ההורים המנוחים" וכל אחד לחוד "האב המנוח" ו"האם המנוחה").הנתבעים 1-7 אשר לטענת הנתבעת עשו יד אחת עמה עוד בשלב בקשתה לקבלת צו קיום צוואה, לא הגישו כתבי הגנה, ובסופו של דבר, ההליכים התנהלו רק בין התובע לנתבעת.

2. הנתבעות 8-10 הינם גופים בעלי זכויות שכירות או חכירה בנחלה, מעצם היותם צד להסכם תלת צדדי על משבצת מקרקעין עליה הוקם המושב.

3. הנתבעת 11 אמונה על רישיון מכסות הביצים וצירופה נדרש לאור טענת התובע כי יש להורות על רישום מכסת הביצים על שמו.

4. האב המנוח הלך לעולמו בשנת 2012 ולאחר כ-6 שנים הלכה לעולמה האם המנוחה ביום 21.3.2018.

5. ההורים המנוחים היו הבעלים של נחלה מספר 40 במושבXXX(להלן: "הנחלה").

6. הזכויות בנחלה רשומות בספרי רמ"י על שם ההורים המנוחים כברי רשות.

7. הזכויות הקנייניות והחוזיות החלות על משבצת המקרקעין של המושב, מעוגנות בחוזה שכירות משבצת תלת – צדדי בין רמ"י כבעלים ומשכירי המקרקעין לבין הסוכנות כחוכרת ומיישבת, לבין האגודה הוא המושב כבר רשות.

8. בשנת 1984 מינו ההורים המנוחים את הנתבע 4, כבן ממשיך במשק, מינוי שבוטל על ידם

ביום 26.11.2008, עת הגיעו למשרדי הסוכנות וביקשו לבטל את מינויו של הנתבע 4 כבן ממשיך ורישומו של התובע תחתיו.

9. התובע עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו, הינו זכאי להירשם כבעל הזכויות הבלעדי בנחלה מכוח היותו בן ממשיך וכן להעברת בעלות מכסת הביצים לידיו במרשמים הרלוונטיים.

10.התובע נסמך בתביעתו על כתבי ההתחייבות שעליהם חתמו הוריו המנוחים ביום 2.12.2010 שכותרתם: "כתב הצהרה והתחייבות המתיישבים למינוי בן ממשיך", על "הצהרה של בן ממשיך לעניין מועמדות לקבלת זכויות שימוש וחזקה בעתיד בנחלה מס'XXXבמושבXXX" חתום על ידי התובע, על "מכתב המופנה לסוכנות היהודית לארץ ישראל אשר הנדון הוא מינוי בן ממשיך" חתום על ידי ההורים המנוחים ועל "הצהרה והתחייבות הבן הממשיך" חתום על ידי התובע (להלן כל המסמכים יחדיו: "כתבי התחייבות"). כתבי ההתחייבות אומתו על ידי עו"ד יעקב סופר. לכתב "ההצהרה והתחייבות הבן הממשיך" התווספה גם המלצת האגודה שאושרה בידי מרXXXששימש יו"ר ועד מושבXXX.

11.רמ"י ציינה בכתב ההגנה כי לא נמצאת בתיק בקשה להעברת זכויות בנחלה או כל מסמך המעיד על היות התובע בן ממשיך.

12.הסוכנות היהודית גוללה בכתב ההגנה את המסכת העובדתית בדבר תחילת הליכי מינוי התובע כבן ממשיך, הליכים אשר לא הסתיימו ברישום, וכן תחילת הליכי העברת הזכויות בנחלה על שם התובע, אשר לא הסתיימו ברישום.

עוד צירפה לכתב ההגנה מכתב מיום 30.12.15 (נספח טז') של עו"ד סופר שהתקבל אצלה, אך מופנה לאם המנוחה ולתובע עם העתקים אליה ולוועד המושב, על הפסקת טיפולו בנושא העברת הזכויות במשק ע"ש המנוחה לאחר מות בעלה, לאור בקשתה עם הגיעה למשרדו בליווי הנתבעת וכך נרשם: "ביום 14.12.15 הגב'XXXהגיעה למשרדי ביחד עם הבת שלהXXXובקשה להפסיק כל טפול וכך אני עושה".

13.עובר לתביעה, הגישה הנתבעת בקשה למתן צו קיום לצוואתה האחרונה של האם המנוחה מיום 17.1.18 (השלישית במספר) בה ציוותה את כל רכושה לנתבעת.

14.הנתבע הגיש התנגדות לצוואה מחמת העדר כשרות משפטית והשפעה בלתי הוגנת שהפעילה הנתבעת על האם המנוחה.

15.עוד הגישה הנתבעת ביחד עם נתבעת 2 בקשה למינוי מנהל עזבון כדי לעשות סדר בנחלה ובלול, אשר לא נענתה, הואיל והתברר בדיון כי אין מה לנהל זולת קבלת כספים עבור מכסת הביצים וגובש מתווה לעניין זה.

16.מתצהירי הצדדים התברר כי קדמו לצוואה האחרונה שתי צוואות.

האחת, מיום 19.6.13 נוטריונית בה ציוותה את דירת המגורים לנתבעת, והלול ויתרת הכספים בחלקים שווים בין כל שמונת ילדיה.

השנייה, מיום 15.11.15 בפני שני עדים במסגרתה, ציוותה האם המנוחה את כל זכויותיה בנחלה והמיטלטלין שלה לתובע: "צוואתי זו נעשית על מנת להסיר ספק ולמנוע ויכוחים בין ילדיי וכמו"כ אני קובעת כי בניXXXהוא "הבן הממשיך" וכי צוואה זו באה לתת תוקף לאמור וכן ע"מ להוסיף את כל שאר העיזבון..".

17.אלא שביום 10.12.2015 חתמה המנוחה על מסמך שנכתב בכתב יד ובפני שני עדים, הרבXXXוהרבXXX, לפיו היא חוזרת בה ומבקשת לבטל את צוואתה השנייה.

18.בהליך נדרשתי למינוי שני מומחים לדרישת כל אחד מהצדדים.

19.לטענת הנתבעת כי החתימות המתנוססות על גבי "כתב הצהרה והתחייבות המתיישבים למינוי בן ממשיך" מיום 2.12.2010, אינן חתימתם של ההורים המנוחים, הוריתי על מינוי גרפולוג להשוואת כתבי יד לצורך בחינת אמיתות חתימתם.

20.לטענת התובע על העדר כשרות משפטית של האם המנוחה, הוריתי על מינוי מומחה פסיכוגריאטר לבחינת כשרות האם המנוחה לחתום על הצוואה האחרונה.

ב. טענות הצדדים

  טענות התובע

21.לטענת התובע, זכות בר רשות במשק אינה ניתנת להורשה, שכן הסכם המשבצת שמכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. על כן, הנחלה אינה חלק מהעיזבון. בהתאם לתנאי הרישיון, להורים קיימת הזכות לקבוע בן ממשיך בתנאי שיאושר ע"י הסוכנות והאגודה.

22.לגרסתו, ההורים המנוחים חתמו על מסמכים בהם מינו אותו כבן ממשיך בנחלה. התובע מפנה לטופס ההצהרה למינויו כבן ממשיך מיום 2.12.2010, אשר בו ניתנה לו הנחלה במתנה ללא כל תנאי וכהתחייבות בלתי חוזרת והאגודה קיבלה אותו כחבר על בסיס הצהרותיהם. בנוסף, בשנת 2015 עוד בחייה פנתה האם המנוחה לסוכנות היהודית על מנת להעביר את הנחלה על שמו ללא תמורה.

23.התובע מפנה לחוות דעת המומחית להשוואת כתבי יד שמונתה על ידי בית משפט אשר ציינה כי סביר מאוד שהחתימות של מסמכי מינוי הבן הממשיך נכתבו על ידי המנוחה בעוד שלגבי המנוח לא יכלה לקבוע ממצאים.

24.לגרסתו, כל השנים הללו, בעוד הוריו בחיים, הנתבעת לא התנגדה למינויו כבן ממשיך על אף שידעה כי ניתנו לו הזכויות על ידי ההורים. לפיכך, העלאת טענותיה לאחר פטירתם נגועה בשיהוי ניכר והתיישנות. שתיקתה במהלך השנים אף היא מוכיחה כי ידעה שזהו רצון ההורים.

25.עוד טוען כי במשך כל השנים נהג בנחלה כבן ממשיך מתוך הסתמכות על הצהרת ההורים למינויו כבן ממשיך. בהתאם לכך, שינה את מצבו לרעה, והשקיע כספים רבים במשק, נטל משכנתא לצורך הקמת בית מגוריו בנחלה, ואף שילם את חובות המשק שהצטברו במשך השנים לרבות מיסים והיטלים לאגודה ולרשויות המוניציפליות.

26.לאור האמור, עותר להורות על השלמת רישומו כבן ממשיך.

27.אשר לצוואה של האם המנוחה משנת 2018, לפיה ביקשה להוריש את כל נכסיה לנתבעת טוען כי דינה פסלות,באשר נערכה בשעה שהמנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של הצוואה כפי שעולה מחוו"ד הפסיכוגריאטר ותחת השפעה בלתי הוגנת של הנתבעת בהיותה תלויה בה בשל מצבה ואינה משקפת כלל את רצונה החופשי.

28.לטענתו הצוואה מיום 15.11.15 בה העניקה המנוחה את כל זכויותיה בנחלה לו לרבות המיטלטלין, נעשתה מתוך גמירות דעת, חרף טעות הסופר שנפלה בזיהוי הנחלה, ואין כל מניעה למימושה.

29.ולבסוף, חתימת הנתבעת על הסכם "חלוקת העיזבון" מיום 17.7.18 במסגרתו הסכימו ביניהם כי על אף הבקשה לקיום צוואה שהוגשה על ידי התבעת והתנגדות התובע, חלקות עזבון המנוחה תהיה באופן שבו התובע יהיה הבן הממשיך של הנחלה לרבות במכסת הביצים ואילו הנתבעת תקבל לידיה את הכספים בבנק – מחייבת אותה. חרף העובדה כי טענה בעדותה כי הסכמתה הייתה על דף אחר, וחתימתה הייתה ללא תאריך בכותרת, לא הציגה את אותו מסמך, והחזקה כי חתמה עליו מלמדת על הסכמתה לתוכנו.

טענות הנתבעת

30.הנתבעת טוענת כי אם המנוחה הייתה במעמד של בר רשות, שניתן לה ע"י האגודה השיתופית באמצעות הסוכנות היהודית לא"י.

31.לטענתה, זכות זו, אכן יכול שתועבר בצוואה ככל ולא מונה בן ממשיך ע"י ברי הרשות בחייהם.

32.עוד טוענת כי התובע לא התמנה לבן ממשיך, חרף המסמכים שלכאורה מעידים על כך בבחינת ראשית ראייה, וזאת כי לא הושלם ההליך מול הרשויות המוסמכות לכך, נוכח הזמן הרב שעמד לרשותו כ- 13 שנים.

33.כך במשך כ-13 שנים לא השלים התובע את רישומו כבן ממשיך, ולטענתו קשיים בירוקרטיים מנעו ממנו לעשות כן, בעוד שמטעם הסוכנות נאמר כי ב"כ האם המנוחה שיגר אליהם מכתב בו ביקש לעצור הליך הרישום של התובע לפי דרישתה של המנוחה.

34.לטענתה, אף אם נניח כי ניתנה התחייבות ליתן מתנה כפי שטוען התובע, הרי שמדובר בעסקה שלא הושלמה ברישום במשך למעלה מעשור.

35.הנתבעת טוענת כי הטופס שנחתם ע"י ההורים בשנת 2010, הינו טופס הצהרה אשר חתימות ההורים המנוחים בו הינן מזויפות ואינן זהות לחתימותיהן המקוריות. לשיטתה ההורים המנוחים אשר לא ידעו קרוא וכתוב, ולא הבינו את תכנם ומהותם של המסמכים, הוחתמו על ידי התובע אשר הוליכם שולל ואין בהם כדי לשקף את רצונם החופשי והאמיתי למנותו כבן ממשיך.

36.עוד טוענת כי גם מעמדו של התובע כחבר באגודה, הינו ללא כל מעמד משפטי חוקי באשר נעשה תוך שיתוף פעולה בינו לבין גורמים באגודה שסייעו לו בהליך רישומו ובהכנת הצוואה שנערכה בשנת 2015 המעניקה לו את כלל הזכויות.

37.לטענת הנתבעת, המנוחים הם אלה שנשאו בפירעון תשלומי המשכנתא החודשיים, עבור בניית הבית המצוי בנחלה וכן בהוצאות הבית ואחזקתו. גם היתרי הבניה רשומים על שם המנוחים מיום 15.12.1991. בניגוד לטענות התובע כי נטל הלוואות לצורך מימון בניית הבית, הרי שהלוואות אלה ניטלו על ידו ללא כל קשר להסתמכותו על מינויו כבן ממשיך.

38.הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מי שסעד את האם המנוחה במשך כל השנים היו היא והנתבע 5, שגם טיפל בלול העופות עד שבמהלך שנות ה-90 ביקש התובע מההורים לבנות בית במגרש שבנחלה ובשנת 2003 החל גם לדרוש את הכנסות המשק.

39.הנתבעת הוסיפה כי התובע אינו מסוגל לרשת את הנחלה היות ומוכר כנכה ומצוי בקשיים כלכליים. כמו כן, מדובר במשק שכלל אינו פעיל חקלאית הואיל והשטחים, המטעים ומכסת העופות מושכרים לצדדי ג' והזכויות הקיימות בו הן רעיוניות בלבד.

40.אשר לצוואה שנערכה בשנת 2018, לטענתה זו נערכה מרצונה החופשי של האם המנוחה ובהבנה מלאה ללא השפעה כלשהי.

ובעוד התובע ניתק קשר עם האם המנוחה, היא התגוררה בסמוך אליה וטיפלה בה.

לפיכך, פעלה המנוחה להטיב עמה וערכה את הצוואה מ-2018 המייחסת לה את כלל הזכויות בנחלה.

ג. השאלות הטעונות הכרעה

41.השאלות העיקריות הטעונות הכרעה הינן:

האם יש מקום להורות על השלמת רישום התובע כבן ממשיך להוריו לאחר פטירתם, בחלוף למעלה מעשור ממועד חתימת כתבי התחייבות על ידם.

והאם השינויים בעמדת המנוחה, הבאים לידי ביטוי במכתב מיום 30.12.15 ששלח עו"ד סופר והתקבל בסוכנות, בדבר הפסקת הטיפול בהעברת הזכויות בנחלה ע"ש המנוחה לאחר מות בעלה לאור בקשתה, בהגיעה למשרדו בליווי הנתבעת וכן בציווי המנוחה בצוואתה האחרונה על היות הנתבעת כזוכה בנחלה, יש בהם כדי להצביע על היעדר גמירות הדעת מצידה למינוי. ובאשר לצוואה האחרונה, יש לבחון את תקפותה לאור טענות העדר כשרות משפטית והשפעה בלתי הוגנת.

ד. בחינת מעמד התובע "כבן ממשיך"

42.מוסד הבן הממשיך נולד כרעיון לפתרון יזום מראש למחלוקות משפחתיות עתידיות בנושא מיהות הצאצא שיקבל זכויות ההורים במשק לאחר פטירתם בייחוד כאשר ישנם מספר צאצאים ולאור כך שלפי הפסיקה זכויות בנחלה אינן ניתנות להורשה באשר הן אינן חלק מעיזבון (ע"א 566/89 דב שטיין נ' דבורה סופר, פ"ד מז(4) 167 ותמ"ש (טב') 34371-08-11 א.א נ' ש.א (27/8/12) [פורסם בנבו])

43.בסכסוכי משפחה בענייני "מינוי בן ממשיך", נערך הבירור בשני מעגלים: מעגל מערכת היחסים החיצונית (הורים ו"בן ממשיך" מול רמ"י, סוכנות יהודית ואגודה שיתופית) ומסלול היחסים הפנים משפחתית (הורים ואחים מול ה"בן הממשיך") (רע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 215, (27/8/2002) [פורסם בנבו] (להלן: "פרשת חיים", עמ"ש (מחוזי-חיפה) 52148-10-19 פלוני נ' אלמוני, (4/2/2020) [פורסם בנבו].

44.יצוין כי הגם שלכאורה כל מעגל עומד בפני עצמו, הרי שהרישום אינו מהווה עניין של מה בכך, והוא קשור בקשר הדוק למסלול הפנים משפחתי. כך למשל, השלמת הרישום בסוכנות וברמ"י עשויה להעיד על כוונה ברורה מצד הממנים (ההורים), וכך להפך, משלא מושלם רישום כאמור בחיי הממנים עלול הדבר להעיד על היעדר גמירות דעת של הצדדים בדבר המינוי (תמש (נצ') 44289-09-19 פורסם בנבו מיום 8.8.21).

ה.  במעגל מערכת היחסים החיצונית

45.התובע צירף את המסמכים הבאים לכתב תביעתו ותצהירו:

א. הצהרה והתחייבות המתיישבים (המנוחים) למינויו של התובע כבן ממשיך מיום 2.12.2010 חתומה בפני עו"ד יעקב סופר ולפיה: "שנינו יחד וכל אחד מאתנו לחוד הרשומים כמתיישבים במשק מס' XXXבמושבXXX(להלן: "המשק") ובעלי רשות שימוש וחזקה בלעדית במשק מאת הסוכנות היהודית לא"י, מצהירים בזאת כי בהתאם להסכם עם בננוXXX…קבענו אותם באופן בלתי חוזר כבנים ממשיכים במשק הנ"ל אשר יקבלו את החזקה הבלעדית במשק הנ"ל לאחר פטירת שנינו… אנו מסכימים באופן בלתי חוזר כי הבן הממשיך הנ"ל יבנה בית לגור בו בשטח המשק הנ"ל בתנאים המקובלים ו/או יהיו מקובלים אצלכם ו/או במנהל מקרקעי ישראל לגבי בניית בית נוסף לבן ממשיך… הצהרה והתחייבות זו ניתנים על ידינו בתמיכה לבקשה של הבן הממשיך הנ"ל להתקבל כמועמד להתיישב במשק הנ"ל במעמד של בן ממשיך….

הצהרה והתחייבות זו הנם בלתי חוזרים בהיות זכויות הבן הממשיך הנ"ל תלוית בו. וידוע לנו כי לא ניתן יהיה לבטל את מינוי הבן הממשיך אלא בהסכמתו ו/או בהחלטה שיפוטית".

בעמוד השני, ישנה הצהרה התחייבות והסכמה של הבן הממשיך חתומה על ידו ומאושרת על ידי עו"ד יעקב סופר.

בתחתית העמוד, ישנה המלצת האגודה, לאשר את הבן הממשיך במשק חתומה על ידי מורשה האגודה היו"ר מרXXX.

ב. מכתב נלווה להתחייבויות מיום 2.12.20 המופנה לסוכנות היהודית לא"י, שכותרתו "מינוי בן ממשיך", עליו חתימת עו"ד יעקב סופר, ובו מודיעים ההורים המנוחים כי הם מבקשים למנות בן ממשיך, וידוע להם כי מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת, ולאחר שקיבלו ייעוץ משפטי מעורך דין בעניין המינוי ומשמעותו. בקשתם מהסוכנות לטפל באישור המינוי בהתאם להתחייבויות שלעיל.

ג.אישור האגודה מיום 7.6.10 שנשלח לסוכנות היהודית כי בישיבת ועד ביום 26.5.10 הוחלט להמליץ על קבלת התובע כבן ממשיך במשק הוריו. לאישור צורף פרוטוקול.

ד. פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מ' 12 מיום 28.7.13 בו משתתפים בין היתר מרXXXומרXXXשזומנו לעדות, ורשומה החלטת הועד על קבלתם של התובע ורעייתו לחברות באגודה במקום האם המנוחה.

46.כידוע זכותו של בעל נחלה במקרקעין ניתנת להעברה לאחר, בכפוף לתנאי הרישיון (בענייננו הסכם משבצת תלת צדדי אשר נכרת בין הסוכנות היהודית, רמ"י והאגודה השיתופית). מדובר בזכות אישית שאינה קניינית המקבלת את תוכנה מהסכמת הצדדים ותנאי הרישיון, ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו (ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477, 481 (1991).

47.בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר נדרש אישור המינהל על-פי הסכמי המשבצת הרלבנטיים, הרי שבהעדרו לא יכולה להשתכלל העברת הזכות ל"בן ממשיך", והדבר נותר בגדר התחייבות ליתן מתנה, שדיני המתנה חלים עליה (בע"מ 3607/17 פלוני נ' פלוני (23/10/17) [פורסם בנבו].

48.בענייננו מינוי התובע כבן ממשיך לא נרשם בסוכנות ובמנהל.

49.חוזה המשבצת מיום 15.9.97 מפרט ומתווה את אופן עבירותן של זכויות החכירה בנחלה הן במהלך חייו של החוכר והן אחר פטירתו. כך בסעיף 20(ד) לחוזה, מובהר : "אסור לחבר האגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השימוש שלו במשקו, לרבות בבית המגורים, אלא אם קיבל לכך הסכמת המשכיר בכתב ומראש, ובתנאי נוסף שהמציא גם הסכמת המיישבת שתינתן…". בהמשך, בסעיף 20(ה) מובהר: "במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב ביישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת. באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965".

50.בהתאם לסעיף 20 ה (1) לחוזה המשבצת מיום 15.9.97, כדי שיהיה תוקף למינוי בן ממשיך שנקבע ע"י ההורים, יש צורך באישור הסוכנות, בעודם בחיים (כאן היה יידוע ) ועד אשר ההתחייבות לא הושלמה ברישום, הרי מדובר בלא יותר מהתחייבות ליתן מתנה ולא בחוזה מתנה שהושלם. שכן, אין באישור האגודה כדי לייתר את הצורך במתן אישור הסוכנות על פי הסכם המשבצת.

51.הסוכנות בכתב ההגנה ציינה כי לכאורה הורי התובע המנוחים החלו לפעול לצורך רישומו כבן ממשיך בנחלה ומסמכי המינוי הוגשו בשנת 2012, אולם רישום זה לא הושלם, ובמהלך שנת 2013 החלה אמו המנוחה לפעול להעברת הזכויות בנחלה על שמו עוד בחייה, העברה אשר גם היא לא הושלמה ברישום.

52.ביום 10.1.16 התקבל בסוכנות מכתב מעו"ד סופר המופנה לאם המנוחה ולתובע עם העתקים לוועד המושב והסוכנות בדבר הפסקת טיפולו בנושא עקב בקשת האם המנוחה אשר באה אליו בלוויית ביתה הנתבעת.

על משמעות מסמך זה ארחיב בהמשך.

53.ויחד עם כל זאת, והגם שהרישום לא הושלם, עדיין יתכן כי במערכת היחסים הפנים משפחתית תוכח הכוונה למינוי בן ממשיך, באופן שניתן יהיה לראות בהתחייבות, כהתחייבות שהושלמה, וזאת מבחינת אומד דעת ההורים המנוחים והתחייבותם במתן המתנה.

54.אלא שבשולי פרק זה, ובטרם בחינת מעגל מערכת היחסים הפנים משפחתית, יש להסיר את הטענה של הנתבעת כי חתימות ההורים המנוחים על שני המסמכים "הצהרה והתחייבות המתיישבים למינוי בן ממשיך" ו- "מינוי בן ממשיך" אשר נחתמו ביום 2.12.10 זויפו.

55.המומחית להשוואת כתבי יד, הגב' אנקונה בחוות דעתה מיום 9.5.21 ניתחה את מסמכי המינוי של הבן הממשיך וכן את דוגמאות החתימה והמסמכים שהונחו בפניה ע"י הצדדים, וקבעה תחת ממצאים ומסקנות, כי היא מצאה התאמה בתכונות הכתיבה בין החתימות נשוא המחלוקת על שם המנוחה, לבין דוגמאות חתימה בשמה, הן במיקום, ברווחים, בקווי איפיון, בעיצוב ובווריאציות טבעיות. בנסיבות, מסקנתה כי סביר מאוד שהחתימות הנ"ל נכתבו על ידי המנוחה.

56.במענה לשאלות ההבהרה בחוו"ד משלימה מיום 15.7.21 הבהירה כי: "הסבירות שהחתימות נכתבו ע"י כותב אחר הינה קלוש". והוסיפה כי הכותבת המנוחה בעלת קושי כתיבה וחתימותיה ללא סימנים רלוונטיים לכתב רגיל, שזו כשלעצמה תכונה ייחודית. יש להדגיש כי הסימנים הנ"ל נמצאו גם בדוגמאות.

57.לגבי המנוח, רשמה כי בהיעדר דוגמאות חתימה הסמוכות לאלה שבמחלוקת, לא תוכל לקבוע האם מדובר בכתב ידו של המנוח או של כותב אחר.

58.הנתבעת בקשה לזמן את המומחית לחקירה, ובמועד הדיון בו אמורה הייתה להיחקר הודיעה כי ויתרה על חקירתה של מומחית זו.

59.על פי הפסיקה, לאי חקירת מומחה יש משמעות ראייתית, ונטיית בית המשפט לקבל את ממצאי המומחה גוברת כאשר הצדדים נמנעו מלחקור אותו על ממצאיו וקביעותיו בחוות דעתו (עמ"ש (חיפה) 18465-11-20 ש' נ' ש' (פורסם בנבו, 8.3.21); ת"א (מחוזי ת"א) 1727/02 דיויד ל. מאסי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 2.10.05).

60.ומכאן, ולאור ההלכה כי ככלל על בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה, למעט במקרים חריגים שבהם קיימים טעמים כבדי משקל שמצדיקים את דחייתה, הרי שניתן לקבוע לאור חוות דעת המומחית כי החתימות של המנוחה על מסמכי המינוי של הבן הממשיך עבור התובע היו בחתימתה של המנוחה.

61.ולגבי חתימת המנוח, אני קובעת כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש לטענת הזיוף בפרט שחתימתו אומתה ע"י עו"ד סופר ועניין זה לא נסתר בעדותו.

ו.  במעגל מערכת היחסים הפנימית

עד שנת 2015

62.ישנם מקרים שאף בהעדר רישום בסוכנות ובמנהל, ההתחייבות של ההורים כלפי בנם תעמוד בתוקפה והיא אינה בטלה .

בפרשת חיים לעיל בעמ' 352-353 נקבע:

"בהיעדר טעמים מיוחדים, ראוי הוא להעניק תוקף חוזי למערכת היחסים שבין המעביר והנעבר של הזכות, גם אם היא עומדת בניגוד לאמור בהסכם בין המעביר ובעל הזכות. העובדה כי זכות מסויימת אינה ניתנת להעברה אינה צריכה לגרוע מתוקפם של היחסים החוזיים בין הצדדים להסכם ההעברה של זכות זו".

63.השאלה אם הייתה הסכמה פנים משפחתית היא שאלה של עובדות, כאשר נטל ההוכחה הוא על התובע, ונטל זה הופך מוגבר כאשר הממנים המנוחים אינם בין החיים כאשר מידת ההוכחה הנדרשת גבוהה בהרבה מזו המספיקה בהליך אזרחי רגיל (ראו ע"א 5997/92 מלק נ' דויטש, פ"ד נא(5) 1, 10-11 (1997) וע"א 2556/05 זלוטי נ' אינדיבי (8/2/2009) [פורסם בנבו]).

64.לצורך בחינת מערכת היחסים הפנים משפחתית יש לבחון בין היתר את טיב המסמך שבאמצעותו נערכה ההתחייבות של ההורים המנוחים למינוי "בן ממשיך", כאשר בדרך כלל ניתן מעמד מוצק יותר להתחייבות "בלתי חוזרת" ולהצהרות בפני עורך דין או נציגי סוכנות ואגודה, לאור ההנחה שחזקה על אדם החותם על כתבי התחייבויות כאמור שיהא מודע לנוסחם ואף יוזהר לפני החתימה עליהם על ידי עו"ד או נציגי המוסדות המיישבים בדבר משמעות החתימה ((תמש (נצ') 44289-09-19 פורסם בנבו מיום 8.8.21).

65.כתבי המינוי וקבלת התובע לחברות באגודה

66.בענייננו הצהרת והתחייבות המתיישבים ההורים המנוחים, חתימת המנוחים על מינוי בן ממשיך, חתימת התובע על הצהרה של בן ממשיך וכן התחייבות והצהרת התובע כבן ממשיך, כולם מיום 2.12.10, נחתמו בפני עו"ד יעקב סופר והוא אישר את חתימתם (עמ' 62 ש' 31-34 ועמ' 63 ש' 1-5 ועמ' 67 ש' 10-12).

67.עו"ד יעקב סופר אף אישר כי פנייתו במכתב לסוכנות היהודית מיום 7.5.14 נעשתה לבקשת האם המנוחה, בו אישר כי הבן האחרXXXחתם ביום 1.1.09 על כתב ביטול מינוי בן ממשיך במשק ההורים (עמ' 63 ש' 6-11) ועל תצהיר ביטול מינוי בן ממשיך שאומתו בחתימתו (ש' 22-26).

לעניין זה הסביר בחקירתו הנגדית, כשנשאל מניין ניתן ללמוד מכתב ביטול מינוי הבן אחר כבן ממשיך כי תחתיו מונה התובע לבן הממשיך, שהמסמכים אודות המינוי מועברים לסוכנות כאסופה, כאשר מסמך אחד תומך ברעהו, למינוי התובע כבן ממשיך תוך ביטול מינוי האחר (עמ' 71 ש' 9-13).

68.עו"ד יעקב סופר נשאל אודות גמירות דעת ההורים בכוונתם להעניק את זכות הבן הממשיך לתובע, וענה בצורה מפורשת כי זה היה רצונם, הם רצו לתת לתובע את המשק ושהתובע יהיה הבן הממשיך (עמ' 67 ש' 27-30).

69.עוד אישר את צלילותה של המנוחה במועד החתימה (עמ' 67 ש' 31-32).

70.עו"ד יעקב סופר הופנה למסמכי מינוי התובע כבן הממשיך, ונשאל מדוע לא צורפה רעייתו, ועל כך השיב כי ההורים המנוחים הם אלה שקובעים (עמ' 68 ש' 11-14).

71.עו"ד יעקב סופר נשאל מדוע לדעתו לא הושלם הרישום של מינוי הבן הממשיך, והשיב כי מדובר בתהליך שהתנהל בעצלתיים. בתחילה היה צורך בביטול בן ממשיך קודם שנדרשו לו חתימות הבן האחר וההורים, ולאחר מכן מינוי התובע, פרוצדורה ארוכה (עמ' 72 ש' 18-24). ולכן, גם ביקש להפסיק את הייצוג.

72.מעדותו של עו"ד יעקב סופר עולה כי ההורים המנוחים עוד בחייהם חתמו מרצונם החופשי על מינוי התובע כבן ממשיך על גבי מסמכים שקיבל מהסוכנות היהודית ושאימת את חתימתם לאחר שלהבנתו רצו במינוי התובע, תחת ביטול מינוי האח האחר, וזאת מתוך גמירות דעת.

73.מרXXXיו"ר ועד ההנהלה של האגודה הגיש תעודת עובד ציבור בשל היותו במועדים הרלוונטיים יו"ר וועד ההנהלה של האגודה, בה מסר כי המנוחים בקשו כי התובע הוא זה שימונה כבן ממשיך בנחלה (במקום ביטול אחיו כבן ממשיך), ולשם כך פעלו למינויו, והאגודה אישרה את המינוי (כאשר הוא חתם בשם האגודה על ההמלצה לאשר את המינוי של התובע כבן ממשיך. כמו כן נרשם כי התובע הקים בית נוסף בנחלה, והוא ואשתו התקבלו כחברים באגודה (פרוטוקול ישיבת הוועד מיום 28.7.13 עליו הוא חתום ועוד 3 משתתפים). בנוסף, ציין כי זכור לו שהתובע טיפל ודאג למנוחים וגם טיפל במשק החקלאי, ואף שילם בגין חובות במסגרת הסדר משקם. עוד נרשם כי האגודה ראתה בחתימה על מסמכי התחייבות בלתי חוזרים לקבלתו לחברות כמי שאמור להיות בעל הזכויות בנחלה.

74.העד העיד כי חברי וועד נוהגים כחלק מתפקידם הציבורי להגיע לבתים של ההורים המבוגרים לבקשתם ולסייע בידם (עמ' 38 ש' 12-13) מסבירים להם אודות המינוי (ש' 21-23) כאשר בעניינו של התובע ההורים פנו אליהם ובקשו למנותו כבן ממשיך (ש' 13-19).

75.ומשהחל המינוי של התובע, הובא לידיעתם ע"י הסוכנות היהודית כי לא ניתן לבצע כי נדרש ויתור של האחXXX(עמ' 40 ש' 23-27), והסביר כי לא ידע אודות מינוי האחXXX, כי הוא לא חי במושב כמו התובע ואחיוXXXשאותם רואים כל יום מול העיניים ולכן לא זכר (עמ' 40 ש' 26-31). על כן, לאחר שהתברר כי לא ניתן להמשיך במינוי התובע, פנו ההורים ובקשו לוותר על מינויXXXולמנות את התובע תחתיו (עמ' 40 ש' 32-34 עמ' 41 ש' 1-2).

76.עוד העיד כי התובע הגיש לאגודה תכניות לבנייה והאגודה חתמה לבקשתו עליהם (עמ' 41 ש' 18-19) וכי האגודה המליצה לקבל את התובע כבן ממשיך (עמ' 24 ש' 9-10).

77.כך גם העיד כי התובע השתתף באספות הכלליות, היה רשאי להצביע, הינו חבר אגודה (עמ' 43 ש' 18, 25 ו- 30), מעורב בקהילה (עמ' 44 ש' 3) ואם רצה להצביע היינו מאפשרים לו להצביע (ש' 9).

78.גם העד מרXXX, שהשתתף בישיבת וועד ההנהלה שאישרה את קבלתם של התובע ורעייתו לחברות באגודה במקום ההורים המנוחים, העיד כי התובע הומלץ כבן ממשיך ולכן התקבל לאגודה ובישיבה שבה קבלו את התובע לחברות היה נוכח כחבר בוועד ההנהלה (עמ' 58 ש' 3-20).

79.הנתבעת טענה כי סביב חתימתם של מסמכי ההצהרה על מינוי התובע כבן ממשיך והצוואה משנת 2015, היו מעורבים חברי האגודה מהמושב אשר סייעו לתובע באופן שאינו הוגן והדבר מעלה תמונה של מעורבות בעלת אינטרסים זרים ובמטרה לעגן את זכויותיו של התובע במשק, ולטובת קידום האינטרסים של המושב.

80.אני דוחה את טענתה זו של הנתבעת.

התרשמתי מאמינות עדותם של חברי וועד האגודה ונתתי אמון בגרסתם כי כחלק מתפקידם הציבורי סייעו למנוחים, באופן מקצועי וללא משוא פנים, כפי שנתנו יד לכל תושב במושב שנדרש למנות בן ממשיך בנחלה.

81.עדותם של עו"ד סופר ויו"ר חבר וועד ההנהלה הייתה אמינה עליי, ולאורה עולה כי ההורים המנוחים מינוי את התובע כבן ממשיך עוד בחייהם מתוך גמירות דעת והבנת משמעות ההתחייבות "הבלתי חוזרת", שהוצהרה ונחתמה בפני עורך דין וגם נאמרה על ידם בפני נציגי האגודה וכי מסמכי המינוי הועברו לסוכנות.

82.מדברי יו"ר וועד ההנהלה אף עולה כי התובע הוא היחיד שגר בצמידות להורים, טיפל במשק, בלול ובנה את ביתו בחצר הוריו ללא כל התנגדות מצד אחיו.

83.כפי שעולה מהודעות האגודה, מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפניי, האגודה הכירה דה פקטו ללא העברת זכויות מסודרת וללא סיום הליכי הרישום בתובע כמחזיק בנחלה. וזאת על אף שבהתאם לרישום ברמ"י הנחלה עודנה רשומה ע"ש ההורים המנוחים שהיו במעמד חברי אגודה ועל אף שהליכי הרישום ברמ"י לא הסתיימו.

84.אך בבחינת מסמכי כתב המינוי לא סגי.

85.יש לבחון התנהלות הצדדים (הורים ובן ממשיך) במועד המינוי, לאחריו עד לפטירה של ההורים. בנוסף, נסיבות חיצוניות התומכות או מפריכות מינוי של בן ממשיך כגון עדויות בעלי הדין, טיפול ודאגה של בן ממשיך בהוריו וכן קיומם של הסכמים אחרים בינו לבין ההורים ככל שיש. כן יש לשקול את הטעמים לאי השלמת הרישום. עוד יש להביא בחשבון כאשר בוחנים ניהול ההליך הדיוני והראייתי גם את שיקולי צדק, יושר והגינות אשר עומדים בסופו של יום בבסיס כל הכרעה שיפוטית (תמש (נצ') 44289-09-19 פורסם בנבו מיום 8.8.21).

ז. לעניין מערכת היחסים בין התובע להוריו אל מול אחיו

86.לעניין מערכת היחסים, העיד מרXXXכדלקמן:

"האחXXXשמינויו כבן ממשיך בוטל, כלל לא התגורר במושב אלא בקריות, וממילא לא יכול היה להיות בן ממשיך לנוכח החיוב במגורים במושב, התובע היה היחיד שגר במושב צמוד להורים, כולם התחתנו עזבו לXXX, לXXXחוץ מהאחXXXששירת כשוטר במשטרה ויש לו מגרש במושב והוא גר בו" (עמ' 41 ש' 24-34).

87.העד נשאל מי טיפל במשק של ההורים, ועל כך השיב כי רק התובע (עמ' 45 ש' 11), בלול ובמטעים (ש' 18-24) ויש לו בנוסף את השטחים במושבים והפרדס באזורXXX(עמ' 46 ש' 10-11). הוא גם טיפל בחובות של המשק למשקם (ש' 12-13).

88.עוד העיד כי בזמן שהתובע בנה את ביתו בנחלה, אף לא אחד מהאחים התנגד, כאשר האחXXXגר מטר מהם במושב (עמ' 52 ש' 23-26).

"תראה, בתוכניות של הבנייה, לא כל אבא נותן לבן שלו לגור בחצר שלו. אם אין לו תכניות שהוא יהיה הבן ממשיך.

"…הרי זה מפורסם בוועדת תכנון ובנייה פרסום והכל. אין התנגדויות אין כלום אף אחד לא בא ואמר למה חתמתם תכניות והוא גר מטר מהםXXX".

עדויות התובע, הנתבעת ואח נוסף עד מטעמה

89.התובע

90.התובע העיד כי בנה את ביתו בנחלה בשנת 1994 לבקשת אביו, שהיה צריך את עזרתו במשק (עמ' 74 ש' 15-16):

"אבא רצה שיהיה לי בית, והוא רצה שאני אהיה בן ממשיך ואני…עוזר לו כי הייתה לו בעיה לבבית" (עמ' 74 ש' 31-32) "והוא ביקש שאני אעזוב הכל ואתחיל לעבוד ולעזור לו במשק להתפרנס" (עמ' 75 ש' 1) "והם החליטו שאני עובד במשק, עוזר להם ומפרנס אותם" (עמ' 76 ש' 29). "במשק היו עופות, היו מטילות, היו לנו פרדסים היו לנו אפרסקים היו לנו זיתים" (עמ' 77 ש' 2). עוד העיד כי הוא שיפץ את בית המנוחים לנוחיותם (עמ' 96 ש' 19).

91.מסתבר כי במועד שהתובע בנה את ביתו, בית שני בנחלה, באישור הסוכנות, אחיוXXXהיה עודנו רשום כבן ממשיך.

92.העיד כי הוא והוריו שלמו את החובות למשקם (עמ' 83 ש' 1).

93.סיפר כי אחיו בנתק ממנו מאז שנודע להם שהוריו מינו אותו לבן ממשיך (עמ' 97 ש' 2-7).

94.האחXXX

95.עד זה הוא היחיד מבין ששת האחים (פרט לצדדים) שבה להעיד לטובת הנתבעת. שאר האחים זנחו את ההליך.

96.העד העיד כי התובע נולד במושב, ההורים נתנו לו אפשרות לבנות, הוא התחתן וגר עם בת זוגו בנחלה, הביא ילדים עמה ומגדלם בנחלה (עמ' 121 ש' 30-34, עמ' 122 ש' 1-4).

97.לגבי הנתבעת הרי שזו מתגוררת במושב אחר בXXX(עמ' 125 ש' 23-25).

98.העיד כי ידע שהתובע חבר באגודה רק בשנת 2015 לאחר שנודע לו שהאם המנוחה ערכה צוואה (עמ' 122 ש' 23-30).

99.העד נשאל מדוע חיכו עם התביעה, ולא הגישו שעוד האם הייתה בחיים אלא רק בשנת 2018, ותשובתו הייתה מבולבלת, התייחס לצוואה משנת 2015 ולא למינוי בן ממשיך (עמ' 124 ש' 22-28).

100. העד נשאל למה העדיפה אמו המנוחה את התובע על פניו ועל פני אחיו, והשיב "אני לא יודע מה הלך שמה. זה דברים הזויים" (עמ' 125 ש' 33-34).

"עכשיו תסביר לי, למה שהיא תיתןXXXאת הנחלה, שלמעשהXXXגר שמה? אליה בנה שמה,XXXהשקיע שמה,XXXלמעשה הוא בן ממשיך. הוא מונה, הוא התחיל את התהליך, האגודה קיבלה אותו. מה קשורהXXX?

ת: היא תמיד סמכה עלXXX.

ש: סמכה עלXXXמתי? באיזה שנה?

ת: תמיד. כל הזמן. כל החיים שלה.

ש: אז למה צוואות היא עשתה לXXX? למה היא מינתה אותו?

ת: אני לא יודע מה הלך שמה. זה דברים הזויים".

101. הנתבעת

102. אשרה כי את מסמכי מינוי בן ממשיך שהוריהם חתמו לתובע הכירה לפני שנים רבות (עמ' 130 ש' 30-34) שעוד היו בחיים (עמ' 131 ש' 1-3, 11-15, 30-33 ועמ' 132 ש' 1-4) ובחרה שלא להתעמת עימם על בחירתם בתובע ולא התנגדה לכך מחמת כבוד שרחשה כלפיהם (עמ' 132 ש' 5-7).

103. עוד אישרה כי לאורך שנים ובזמן שביקרה את הוריה בנחלה, ראתה את התובע בונה את ביתו ומתגורר שם (עמ' 132 ש' 16-22), מתחתן ומביא ילדים (ש' 17-28), ומתקבל לחברות באגודה (עמ' 133 ש' 26-29) בזמן שהיא התחתנה ועברה למושב אחר (עמ' 132 ש' 34 ועמ' 133 ש' 20-21).

104. כך גם אישרה כי כשמקבלים אדם לחברות באגודה הוא מקבל הכל לרבות מכסה, והוא זה שיקבל את המשק (עמ' 134 ש' 8-10 ש' 17-18).

105. למעשה, הנתבעת אישרה כי בחרה להתעלם מהמצב שהתובע נוטע שורשיו בנחלה :

"ש. את ראית אותו בונה. וראית אותו גר, וראית אותו זה, ואז התחתנת ועברת לXXX. וההורים חתמו לו. ואני שואל שאלה פשוטה: האגודה מקבלת אותו לחברות, את לא מבינה שיש פה מעשה, מעשה של בן ממשיך? מינוי בן ממשיך? את לא מבינה את זה?

ת: לא. לא מבינה.

ש: לא מבינה. שאלת את ההורים?

ת: שאלתי. אין השלמה.

ש: מה ההורים אמרו?

ת: אמרתי לך. אני עונה לך.

ש: וההורים לא ענו לך? ששאלת אותם?

ת: לא ענו לי. לא זוכרת".

(עמ' 134 ש' 24-34).

106. הנתבעת הופנתה בחקירתה לתצהיר התובע ונספחיו, המלמדים כי נטל משכנתא לטובת עלויות הבנייה, ועלויות נוספות לבניית ביתו, והיו לו פיגורים בתשלומים עד כדי הליכי הוצל"פ, ונשאלה הכיצד טענה בכתב ההגנה שלה כי בתשלומים אלה נשאו ההורים, ועל כך השיבה : "לא ראיתי. לא זכור לי" (עמ' 150 ש' 7-12).

107. ובהמשך נשאלה, הכיצד יתכן כי ההורים ינשלו אותו מזכויותיו כבן ממשיך כטענתך, שהרי הוא השקיע את כל חייו בנחלה, והשיבה: "אין לי מושג. תשאל אותי על שתים עשרה אני אענה לך ואז נבין את התמונה" (עמ' 150 ש' 13-17).

108. ניתן לסכם כי במעגל מערכת היחסים הפנימית, ההורים ראו בתובע "כבן ממשיך" והנתבעת הייתה מודעת להליך מינויו ולכך שתקע יתד בנחלה.

109. ה"בן הממשיך" הינו מושג אשר התפתח במשקים חקלאיים נוכח מדיניות מנהל מקרקעי ישראל למנוע פיצולה של נחלה והעברת הזכויות במשק ליותר מאדם אחד, והוא מתייחס בעיקרו "לבן שבונה את ביתו בחלקה או ליד בית ההורים, מעבד עימם את המשק ומצפה לכך שעם מותם, בבוא היום, יהיה בעל המשק במקומם" (ראו לעניין זה ס' אוטולונגי, ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק עובדים, עיוני משפט ט' התשמ"ד 469).

110. בעניינינו נמצאנו למדים מהעדויות כי התובע חיי מאז ומתמיד בנחלה, השקיע בה, בנה בה את ביתו, סייע לאביו המנוח בניהול המשק, התקבל כחבר באגודה, להבדיל מהנתבעת שגרה ביישוב אחר. למעשה בניית הבית ונטילת הלוואת משכנתא על ידי התובע נעשתה ללא קשר למינויו "כבן ממשיך" ועוד קודם לכן. כתבי המינוי של בן ממשיך, והמסמכים הנוספים שיוצגו להלן, רק ניסו לעגן בצורה חוקית את מעמדו ככזה והם משקפים את רצון המנוחים.

מסמכים נוספים

העברת זכויות בנחלה במתנה לתובע עוד בחייה של המנוחה שלא הושלמה ברישום

111. חיזוק לרצון האם המנוחה להעביר את זכויותיה בנחלה לתובע, ניתן גם במסמך עליו חותמת ביום 16.6.13 ונשלח לסוכנות (צורף לכתב הגנתה) בו נרשם: "אני מבקשת להעביר את המשק שלי ללא תמורה לבני…ואשתו…", שמשמעותו העברה של הזכויות בנחלה במתנה עוד בחייה לתובע ורעייתו, אשר גם היא לא הושלמה ברישום.

112. העדXXXאישר בחקירתו כי ידע על בקשתה זו של האם המנוחה להעביר עוד בחייה את זכויותיה בנחלה לתובע (עמ' 52 ש' 12-17).

צוואה מיום 15.11.15 בה העניקה המנוחה לתובע זכויות בנחלה

113. חיזוק נוסף, בצוואה שעורכת האם המנוחה ביום 15.11.15 שבה העניקה זכויות לתובע בנחלה.

בצוואה נרשם בסעיף 2 כי : "הנני מצווה מרצוני הטוב וחופשי …את כל רכושי ונכסי דניידי ודלא ניידי וכל המיטלטלין…לרבות הזכויות במשק מס'XXXבמושבXXX, הדירה הצמודה לו על כל תכולתה, כל הציוד החקלאי, טרקטורים, מכונות, מכסות ביצים…לבני (התובע – ר.ג.) בלבד ובשלמות"

ובסעיף 3 : "צוואתי זו נעשית על מנת להסיר ספק ולמנוע ויכוחים בין ילדיי וכמו"כ אני קובעת כי בני …(התובע – ר.ג.) הוא "הבן הממשיך" וכי צוואה זו באה לתת תוקף לאמור לעיל…".

114. לעניין צוואה זו, יצוין כי לא נתבקש כלל לקיימה, והיא הובאה כראייה בלבד לחיזוק גרסתו של התובע כי הוריו המנוחים רצו להבטיח את מעמדו כבן ממשיך של הנחלה.

115. צוואה זו אושרה על ידי עו"ד יעקב סופר כאחת שמנוסחת על ידו, לא זכר ממי קיבל את הפרטים הרשומים בה ולא ידע להסביר את הטעות בשם המושב ומספר המשק, ואולם היא לא נחתמה במשרדו מהסיבה כשהיא נחתמת במשרדו הינו משמש כעד לחתימה (עמ' 65 ש' 12-24 ועמ' 66 ש' 7-11 ).

116. עדי הקיום לצוואה נחקרו.

117. אחד מהם מרXXXאישר את חתימתו כעד לצוואת המנוחה (עמ' 47 ש' 12-18), כי היא נחתמה על ידי המנוחה (עמ' 48 ש' 3-4) כי הקריא למנוחה את צוואתה טרם החתימה שכן היא לא ידעה קרוא וכתוב (ש' 5-14), כי ככל הנראה נפלה טעות סופר במספר המשק ובשם המושב, אישר שיכול להיות שלא עלו על הטעות הזו (ש' 15-16) וכי היא הבינה על מה חותמת (ש' 26-31). עוד העיד כי כעד נוסף לצוואה, נכח גם מרXXXוכי התובע לא נכח שם (עמ' 50 ש' 11, 1-5) וכי הוא לא זוכר היכן נחתמה הצוואה (עמ' 48 ש' 7-8). עוד השיב כי הוא וחבר וועד ההנהלה הנוסף, מרXXXנוהגים להיות עדים לצוואות חברים (עמ' 51 ש' 11-12).

118. השני מרXXX, היה עד לצוואה זו, זיהה את חתימתו על הצוואה.

העיד כי הצוואה נערכה ונחתמה במשרדו של עו"ד יעקב סופר מכרמיאל (עמ' 54 ש' 14, 17-18 25-26) מזיכרונו עו"ד סופר הקריא את הצוואה, המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, הסביר למנוחה את תוכנה, ולאחר חתימתה חתמו הם כעדים (עמ' 55 ש' 13-30 עמ' 56 ש' 8). גם הוא לא ידע להסביר את הטעות במספר המשק ובשם המושב, לדבריו : "פעם ראשונה אני רואה את זה". עוד ציין כי התובע היה בחדר (עמ' 55 ש' 31-32 וש' 3-7) והוא גם הביא את המנוחה למשרד העו"ד והחזיר אותה (עמ' 56 ש' 30-34).

119. גם התובע העיד כי הוא זה שלקח את אמו לבקשתה, לעו"ד סופר לערוך צוואה זו מהסיבה:

"היא הבינה שהעניין שלי תקוע של הבן הממשיך, מכל מיני סיבות של האחים, שניסו לעצור את זה …היא אמרה לי שהיא חותמת על צוואה לגמור את התהליך של הבן הממשיך, היא ראתה שזה מתארך היא לא הבינה למה זה מתארך, היא שאלה אותי כל הזמן מה קורה…." (עמ' 90 ש' 14-15 עמ' 91 ש' 17-19).

העיד כי אמו הייתה עם שני העדים במשרד של עו"ד סופר והוא חיכה בחוץ (עמ' 90 ש' 29-34).

120. החשיבות בעדותם של העדים היא באישורם כי רצון המנוחה היה להעביר לתובע את זכויותיה בנחלה. גם התובע בעדותו העיד כי רצונה של האם המנוחה היה לסיים את התהליך של הבן הממשיך שהתארך יתר על המידה.

121. הואיל ולא נתבקש מתן תוקף של צו קיום לצוואה זו, אינני נדרשת לסתירות ולטעות הסופר המהותית בעיני במספר המשק ובשם המושב, שאותו מורישה האם המנוחה לתובע. למעלה מן הנדרש, אציין כי פגם זה לכאורה אינו בר תיקון הואיל והינו פגם היורד לשורש העניין. לא ניתן לטעון שהמנוחה הייתה מודעת לתוכנה של צוואה בה נרשם על ציוויי נכס מקרקעין שאין היא בעליו. ואולם, ניתן לעמוד על כוונתה לצוות לתובע את הנחלה גם ללא קיום הצוואה.

השינוי שהחל מסוף דצמבר לשנת 2015

122. תחילתו במכתב מיום 30.12.15 מעו"ד סופר המופנה לאם המנוחה ולתובע עם העתקים לוועד המושב והסוכנות בדבר הפסקת טיפולו בנושא עקב בקשת האם המנוחה אשר באה אליו בלוויית ביתה הנתבעת.

123. מר סופר טען בסיום עדותו כי בחר לסיים את הטיפול בייצוג התובע משום "שהוא שיגע אותי…וכל זה היה פרו בונו…עד היום הוא יודע טוב מאוד שהוא חייב לי שכר טרחה" (עמ' 65 ש' 2). וכשנשאל ספציפית על התוכן של המכתב הנ"ל של הפסקת הייצוג השיב: "ראיתי מלחמות רבות במשפחה הזו, ולכן הרמתי ידיים מכל העסק הזה" (עמ' 71 ש' 24).

124. העדXXXהעיד כי לא ראה מכתב כזה מעו"ד סופר, אבל שמע עליו מהתובע (עמ' 59 ש' 16-17) וגם לא ידוע לו כי המנוחה שינתה את דעתה לגבי רישום התובע עוד בחייה כבן ממשיך בהעברה ללא תמורה (ש' 25-27).

125. בנוסף, צורף מסמך מיום 10.12.15 על ביטול הצוואה מיום 15.11.15, בה ציוותה את הנחלה וכל רכושה לתובע, וזאת בפני העדים הרבXXXוהרבXXX. מסמך זה צורף לראשונה לתצהיר הנתבעת.

126. וסיומו של השינוי בצוואתה האחרונה של האם המנוחה מיום 17.1.18 בה ציוותה את הנחלה וכל רכושה לנתבעת.

127. חודשיים לאחר מכן נפטרה האם המנוחה.

ח. השאלה שעולה האם העובדה שרישום הבן הממשיך לא הושלם בשל קשיים שונים, ובהמשך השינוי שכביכול חל בעמדת המנוחה לגבי מינוי התובע כבן ממשיך, כפי שעולה ממסמך ביטול הצוואה משנת 2015 ובציווי המנוחה בצוואתה האחרונה משנת 2018 על הנתבעת כזוכה בנחלה, יש בהם כדי להצביע על חזרתה בה מרצונה למנות את התובע כבן ממשיך בהינתן כי מדובר בהתחייבות למתנה על תנאי.

128. יש לבחון שאלה זו בשני מישורים:

א. האם התובע שינה את מצבו לרעה בהתבסס על ההתחייבות בכתב המינוי והאם התנהגותו עומדת בסטנדרט המצופה מבן ממשיך.

מהי הסיבה לעיכוב ברישום מינוי הבן הממשיך.

ב. מה הייתה מידת עצמאותה של המנוחה לקבל החלטות החל משנת 2016 והאם הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעת.

ובהתאמה מה דינה של הצוואה משנת 2018.

ט. האם התובע שינה את מצבו לרעה בהתבסס על ההתחייבות בכתב המינוי

129. התובע טען כי שינה מצבו לרעה בשל השקעתו בבניית בית בנחלה אשר הביאה אותו לגרעון כלכלי.

130. התובע צירף מסמכים הקשורים לבניית ביתו הכוללים הצעות מחיר שהוצאו על שמו, קבלות, חשבוניות מסמכי משכנתא שנטל לצורך מימון הבנייה ומסמכי סילוק משכנתא.

131. בנוסף, הוא היחיד מכל ילדיהם של המנוחים, שהתגורר במשק כבר במשך שנים, עסק בחקלאות, טיפל במשק, דאג להסדיר את החובות שרבצו עליו במשך השנים והמשיך את דרכם של הוריו המנוחים (עמ' 82 ש' 33, עמ' 83 ש' 1).

132. מעשים אלו מלמדים כי נוצרה לו ציפייה לפיה כנגד מתן זכויות בר הרשות בנחלה, הוא יבנה את חייו שם ויוכל להמשיך את הטיפול בלולים ובחקלאות שהחל האב המנוח.

133. הנתבעת התחמקה בעדותה ממתן מענה לשאלה הכיצד ההורים המנוחים ירצו לנשל בן מזכויות בן ממשיך לאחר שבנה את ביתו בנחלה.

"ש. לא זכור לך. אםXXXשילם ומימן ובנה והשקיע, ועשה את הכל בנוכחות ההורים, לדעתך ההורים רצו לנשל אותו מהזכויות של בן ממשיך בנחלה?

ת. אין לי מושג. תשאל אותי על שתים עשרה אני אענה לך ואז נבין את התמונה".

(עמ' 150, ש' 13-16).

134. מהעדויות שהובאו למדנו כי במעגל מערכת היחסים הפנימית, ההורים ראו בתובע "כבן ממשיך" והנתבעת הייתה מודעת להליך מינויו ולכך שתקע יתד בנחלה.

גם האגודה ראתה בו כמי שאמור להיות בעל הזכויות בנחלה, וקיבלה אותו לחברות באגודה במקום המנוחים.

135. מעדותו של עו"ד יעקב סופר עולה כי הרישום של מינוי הבן הממשיך, לא הושלם וההליך התנהל בעצלתיים. בתחילה היה צורך בביטול בן ממשיך קודם שנדרשו לו חתימות הבן האחר וההורים, ולאחר מכן מינוי התובע, פרוצדורה ארוכה (עמ' 72 ש' 18-24).

כמו כן, מכתב ההגנה של הסוכנות היהודית עולה כי היה עיכוב ברישום עקב דרישותיה לאחר פטירת המנוח, להעברת הזכויות תחילה מהאב לאם, ורק לאחר מכן רישום התובע כבן ממשיך.

י. מה הייתה מידת עצמאותה של המנוחה לקבל החלטות החל משנת 2016 והאם הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעת.

ובהתאמה מה דינה של הצוואה משנת 2018.

136. השינוי ביחסים בין התובע למנוחה, שנכפה עליו, החל בשנת 2016 שנתיים לפני פטירתה.

137. התובע העיד כי החל משנת 2016 הנתבעת ואחיוXXXנתקו את הקשר בינו לבין האם המנוחה שהייתה "בחזקה" שלהם "תחת השפעה של כדורים" (עמ' 89 ש' 1, ש' 15-18).

138. האחXXXהעיד שסמוך למועד עריכת הצוואה בשנת 2018 הנתבעת הייתה צמודה לאם המנוחה רוב הזמן, והוא היה מסיע אותן לביטוח לאומי, לקופת חולים ועוד, והנתבעת גם ישנה אצלה (עמ' 127 ש' 17-22).אישר שבעקבות נפילתה ופציעתה של המנוחה, הם בקשו הגדלת הקצבה ועוד עזרה וכי מצבה הגופני לא היה טוב (עמ' 128 ש' 23-28).