ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
|
הופמן נ' גרג'י ואח' |
|
|
בפני |
|||
|
תובע |
|||
|
נתבעת |
|||
|
צד שלישי |
|||
מבוא
1.בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 118,276 ₪ בגין פרסום לשון הרע על התובע.
2.התובע, נתן הופמן (להלן: "התובע") היה עד לארועים נשוא התביעה חברו מילדות של הצד השלישי, אבי גרג'י (להלן: "אבי").
3.שני החברים נהגו לגלוש באינטרנט שעות רבות, במסגרת פורום מניות ואופציות מעו"ף (להלן: "הפורום") באתר האינטרנט "תפוז" אותו מפעילה הנתבעת. יצויין כי הנתבעת הפעילה באותה עת לא פחות מ- 1,500 פורומים שונים באתר האינטרנט שלה.
4.בהודעות שפרסם בפורום, התובע נהג להשתמש בכינוי "מקור עצבני ובטוח", ואילו אבי השתמש בכינוי " 1 ACTIVE".
5.בשלב מסויים נתגלע סכסוך בין השניים, והם החלו להקניט זה את זה מעל במת הפורום.
6.ביום 23.8.2006 בשעה 15:01 כתב אבי:
"'אדיב עבודות חשמל' מעלים מס זהירות- מבקש את טיפול הרשויות בטוח יש פה מישהו שיש לו חבר ממס הכנסה להלשין על הגנב מיסים הזה."
כעבור ארבע דקות פרסם אבי את ההודעה הבאה:
"'אדיב עבודות חשמל' מעלים מס!! – בטוח יש למישהו פה חבר שעובד במס הכנסה להלשין עליו לא מוציא חשבוניות כנגד תקבולים".
וכעבור שלוש דקות נוספות:
"עשה אצלי עבודה לא רצה להוציא חשבונ [כך במקור] – איזה עולם הוא לא מעוניין להוציא לי חשבונית גנב"
יצויין כי שם העסק שבבעלות התובע הוא "אדיב עבודות חשמל".
7.התובע, שנחרד מן הפרסום אודותיו, פנה בדואר אלקטרוני אל הנתבעת, ביום 23.8.2006 בשעה 15:49, באופן הבא:
"כנסו דחוף לפורום של דוביד הוצאת דיבה כנגד העסק המשפחתי ע"י בחור בשם אבי גרגי כינוי אקטיב צפו תביעה נתקו אותו במהירות נזק כלכלי לעסק המשפחתי תוגש תביעה כנגדו."
בתגובה ענתה הנתבעת לתובע באותו היום בשעה 16:37:
"תודה על תשומת הלב, אך נודה לך אם תצרף קישורים ספציפיים, כדי שנוכל להתייחס בהתאם. כמו כן, הודעות המכילות הוצאת דיבה ניתן להעביר למנהל הפורום."
8.בשעה 16:56 כתב התובע לנתבעת:
"מכיוון שחברת אדיב עבודות חשמל שומרת את הזכות לבדיקה ע"י עורך הדין אנו נפעל בהתאם כנגד כל הגורמים המעורבים. לעת עתה אנו מבקשים לחסום את העבריין המכונה אקטיב ולמנוע ממנו לגשת לפורום בדרכים שונות ובכינוי שונה תודה"
הודעה זו נענתה על ידי הנתבעת למחרת היום, 24.8.2006, בשעה 10:20:
"מכיוון שאינך מצרף קישורים, איננו יכולים לעזור לך בבעיה. אנא צרף קישורים קונקרטיים ופנה, במקביל, למנהל הפורום."
9.ביום 30.8.2006 שלח בא כוחו של התובע מכתב התראה אל הנתבעת. במכתב זה התלונן התובע על שני פרסומים נגדו, הביא ציטוטים חלקיים מתוכם ונקב בכינויו המדוייק של המפרסם:ACTIVE 1.
בעקבות כך, הסירה הנתבעת שניים מבין שלושת הפרסומים מן האתר. הפרסום השלישי הוסר רק לאחר הגשת התביעה.
10.בעקבות השתלשלות הענינים האמורה הוגשה התביעה שבפניי. תחילה תבע התובע לדין גם את אבי, אך ביום 8.10.2007 הגיע עימו להסדר פשרה והתביעה נגד אבי נמחקה. בעקבות כך, הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי המכוונת כלפי אבי ובגדרה תבעה ממנו שיפוי בגין כל סכום אותו תחוייב לשלם לתובע.
11.התובע טוען בתביעתו כי הנתבעת חבה כלפיו בגין פרסום לשון הרע שביצע אבי במסגרת הפורום האינטרנטי שלה. התובע עותר לכפל פיצוי סטטוטורי בגין כוונה לפגוע. במסגרת סיכומיו, הרחיב התובע את חזית המריבה והעלה טענה בדבר קיומה של עילה נוספת, היא עילת הרשלנות, שכן לדבריו, הנתבעת התרשלה באופן בו ניהלה את הפורום, באמצעות מנהל פורום מתנדב, שלא ביצע את תפקידו ולא הסיר מיד מן האתר את הפרסומים הפוגעים.
12.הנתבעת טוענת כי דין התביעה להדחות, שכן לא היא זו שביצעה את הפרסומים הפוגעים, אלא חברו של התובע, אבי. בנוסף, בזמן אמת התובע כלל לא דרש ממנה למחוק את הפרסומים אלא רק לחסום את הגישה של אבי לפורום, וגם לא מסר פרטים מזהים על מנת שניתן יהיה לאתר את הפרסומים ולמחוק אותם מן האתר, למרות שהתבקש פעמיים לעשות כן. מיד כאשר נמסרו הפרטים הדרושים, הוסרו שני פרסומים מן האתר. על הפרסום השלישי למדה הנתבעת רק בעקבות הגשת התביעה, ומיד פעלה להסרתו.
13.אבי טוען כי הפרסומים האמורים כלל לא היוו לשון הרע אלא מדובר במעשה קונדס, חלק ממסכת של עלבונות הדדיים שהטיחו הוא והתובע זה בזה. לדבריו, לא מדובר בפרסום לשון הרע שכן התובע אכן סרב לתת לו חשבונית בעקבות עבודה שביצע אצלו (ככל הנראה, אבי מכוון להגנת אמת בפרסום, ומבלבל בין השאלה האם קיימת הגנה כזו, לבין השאלה הנפרדת האם הפרסום מהווה לשון הרע). התובע גם לא ראה בכך משום פרסום לשון הרע שכן לא דרש ממנו פיצוי ועשה כן רק כמשקל נגד לתלונה שהגיש אבי נגדו במשטרת ישראל בגין האיומים שאיים עליו התובע בפרסומים משלו בפורום. כמו כן מדובר במעשה של מה בכך, שזכה למחילה מצידו של התובע. עוד טוען אבי כי התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק.
דיון
14.לאחר שנתתי דעתי לעדויות שנשמעו בפניי, עיינתי בחומר הראיות וקראתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.
15.ראשית לכל, אין ספק שהדברים שפרסם אבי על התובע מהווים לשון הרע, שכן האשמתו של אדם כי הוא מעלים מס היא בבחינת פרסום שעלול לפגוע בו ובמשלח ידו, ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור. גם הטענה כאילו היה בפרסום אמת ולכן מדובר בפרסום מוגן לפי ס' ל (להלן: "ה"), דינה להדחות. אף אם הייתי מניח לטובתו של אבי שאכן מדובר בדברי אמת (ואיני קובע כך), לא די בכך על מנת שתעמוד לו הגנת אמת בפרסום, שכן אבי כשל בהוכחת קיומו של ענין ציבורי בפרסום. אין זה עניינם של הגולשים בפורום מניות ואופציות מעו"ף באתר תפוז של הנתבעת, לדעת מי מביניהם משלם מס ומי מעלים מס.
16.יחד עם זאת, אין מקום להטיל אחריות בגין הפרסום על הנתבעת, שכן לא הנתבעת היא שביצעה את הפרסום, אלא אבי. אמנם, הפרסום קיבל במה על גבי אתר אינטרנט של הנתבעת, אלא שהיא אינה המפרסמת, אלא רק מי שהעמידה פלטפורמה טכנית עליה בוצע הפרסום של אבי.
17.ס' ל, שמטיל אחריות אזרחית ופלילית על אמצעי תקשורת בגין פרסומי לשון הרע שנעשים אצלו, מגדיר אמצעי תקשורת באופן הבא:
"עתון כמשמעותו ב (להלן – עתון) וכן שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור".
פשיטא שעל פי הגדרה זו, אתר אינטרנט איננו אמצעי תקשורת. ראה גם קי.אס.פי. מחשבים נ' ברלב גיל (2007) (פורסם באתר משפטי).
ה, בנוסחו הנוכחי, מטיל אחריות על המפרסם, ובמקרה דנן, המפרסם היה אבי ולא הנתבעת.
18.אכן, בהחלט ייתכן שיש מקום לתקן אתה על מנת להתאימו להתפתחות הטכנולוגית שחלה מאז חקיקתו בשנת 1965 ועד היום, ובעיקר, התאמתו לאמצעי תקשורת חדשים כגון רשת האינטרנט, אך זהו ענין למחוקק לענות בו. כך למשל, מבחינה טכנית, ושלא כמו באמצעי תקשורת קלאסיים שהיו קיימים בעת שנחקק ה, הנתבעת אינה יכולה למנוע פרסום דברי לשון הרע בזמן אמת, שכן אין לה שליטה על דברי הבלע שמי מהגולשים מקליד במסגרת הודעה שהוא מעביר לפורום הגולשים. היכולת הטכנית שיש לנתבעת היא רק להסיר פרסום, לאחר שזה כבר עלה לאויר, ובלבד שנמסרים לה לגביו מספיק פרטים מזהים, על מנת שניתן יהיה לאתרו ולזהותו מתוך עשרות אלפי הפרסומים הלגיטימיים.
19.מכל מקום, בהחלט ניתן לשקול גם על פי הדין הקיים, הטלת אחריות נזיקית על מפעילי אתר אינטרנט, בין מכח עילה של פרסום לשון הרע ובין מכח עילה של רשלנות בנזיקין, אם הם נמנעו, ללא כל הצדקה, מלמחוק תוך פרק זמן סביר פרסום פוגע, לאחר שתשומת ליבם הופנתה לקיומו של פרסום כאמור באופן שיש בו די כדי לאתר את הפרסום המסויים מתוך שלל הפרסומים האחרים, והם נדרשו למחוק את אותו פרסום.
20.בעניננו, לא כך הם פני הדברים. פניותיו של התובע אל הנתבעת בנוגע לפרסומים, היו מבולבלות וחסרות פרטים מספיקים. כך, התובע לא מסר פרטים מדוייקים לגבי הכינוי בו השתמש אבי במסגרת הפרסומים. הוא כתב שאבי משתמש בכינוי "אקטיב" אך ציין זאת באותיות עבריות, ולא בכינוי המדוייק בו השתמש אבי, "ACTIVE 1", קרי, באותיות לועזיות ובצירוף הסיפרה 1. התובע גם לא טרח לצטט את המילים בהן השתמש אבי, על מנת שהנתבעת תוכל לאתר את הפרסום באמצעות מנוע חיפוש. המצהירה מטעם הנתבעת, נטע זילברג, הבהירה בתצהירה כי הפרטים המזהים נדרשו לנתבעת שכן בפורומים השונים של הנתבעת נשלחו באותה עת עשרות אלפי הודעות מדי יום. נזכיר כי באותה עת הפעילה הנתבעת 1,500 פורומים שונים.
21.הנתבעת ביקשה מהתובע, לא פעם אחת אלא פעמיים, כי ישלח לה "קישורים ספציפיים" של הפרסומים, קרי, מה שמכונה "לינק", אך התובע לא עשה כן. ההסבר שנתן, לפיו חשב שהכוונה היא למסירת אמצעי ליצור עימו קשר, קרי, מספר טלפון, איננו משכנע, שכן חזקה על משתמש קבוע ברשת האינטרנט, דוגמת התובע, שיבין היטב שקישור היא המילה העברית ל"לינק". זאת ועוד, התובע ציין את מס' הטלפון הנייד שלו במסגרת פנייתו הראשונה לנתבעת, ולכן חזקה עליו שהיה אמור להבין שלא זהו הקישור שאותו הוא נדרש למסור לנתבעת, שהרי מדוע שהנתבעת תדרוש ממנו מס' טלפון אם ממילא מס' הטלפון כבר הופיע בהודעה ששלח לה?
22.זאת ועוד, באופן תמוה, התובע גם לא ביקש בזמן אמת את מחיקת הפרסומים הפוגעים, אלא רק את חסימת כניסתו של אבי לאתר.
23.רק ביום 30.8.2006 טרח התובע סוף סוף למסור לנתבעת מספיק פרטים מזהים לגבי שניים מבין הפרסומים, שכן ציטט מתוכם את הביטויים בהם השתמש אבי נגדו ואף נקב בכינוי המדוייק בו השתמש אבי. אז הוא גם טרח לראשונה לבקש את מחיקת הפרסומים מאתר האינטרנט של הנתבעת. ואכן, מיד לאחר מכן, שניים מבין הפרסומים נמחקו.
24.התובע גם לא טרח להבהיר לנתבעת כי מדובר בשלושה פרסומים ולא בשניים בלבד, ולכן הפרסום השלישי נמחק רק לאחר הגשת התביעה, ארבעה חודשים לאחר מכן, שכן רק מתוך כתב התביעה למדה הנתבעת על קיומו של פרסום שלישי. גם כאן התנהגותו של התובע היתה תמוהה: אם הפרסום השלישי כל כך הפריע לו, כיצד זה לא טרח להפנות את תשומת ליבה של הנתבעת, לאחר שזו הסירה את שני הפרסומים האחרים, לכך שנותר עדיין פרסום שלישי שיש להסירו? לתובע פתרונים.
25.כפי שצויין קודם, במסגרת סיכומיו הרחיב התובע את חזית התביעה וטען לקיומה של אחריות נזיקית כלפיו מכוחה של עוולת הרשלנות. בין השאר, הטרוניה של התובע נסבה סביב מחדליו של מנהל הפורום, גולש שכינה את עצמו בכינוי "דוביד", שאיפשר למשתתפים בפורום להשמיץ זה את זה והנתבעת לא ראתה לנכון להעבירו מתפקידו. הואיל ומדובר בהרחבת חזית, אין מקום להיזקק לטענות אלה, מה גם שאף אם הייתי מוכן להניח כי אותו "דוביד" התרשל במלאכתו כמנהל הפורום והנתבעת התרשלה בכך שלא העבירה אותו מתפקידו, עדיין לא היה בכך כדי להועיל לתובע שכן התובע תבע אך ורק פיצוי סטטוטורי לפי ה, ללא הוכחת נזק, וממילא לא טרח להוכיח קיומו של נזק בעין, דבר שהוא תנאי לפיצוי בגין תביעה בעילה של רשלנות. התובע עצמו הודה בסיכומיו כי לא הביא ראיות בדבר נזקים שנגרמו לו- ראה ס' 3 לסיכומיו.
26.זאת ועוד, כל הטענות של התובע בענין מחדליו של אותו מנהל פורום בנוגע לפרסומים של גולשים אחרים, כלל אינן רלבנטיות לעניננו, שכן עסקינן בתביעה של התובע בגין הפרסומים הנוגעים אליו, ולא בגין פרסומים שפגעו בגולשים אחרים.
27.בשולי הדברים אציין כי החלטתו של התובע בשלב מוקדם של ההליך, למחוק את התביעה נגד אבי ולמחול לו על הפרסומים הפוגעים, ולהותיר על כנה את תביעתו נגד הנתבעת, למרות שאבי הוא האחראי הבלעדי לפרסומים הפוגעים נגדו והאתר של הנתבעת רק שימש פלטפורמה לצורך כך, מעוררת תמיהה של ממש ותחושה של אי נוחות. תמיהה נוספת מתעוררת לנוכח העובדה שגם התובע השתלח קשות באבי ובאשתו מעל במת הפורום, בביטויים שהדעת אינה סובלת, ומה לו איפוא כי ילין כאשר אבי השתלח בו מעל גבי אותה במה. התובע אמנם הכחיש כי ידו היתה במעל, וטען כי אדם שלישי התחזה לו, נטל את הכינוי בו הוא עצמו נהג להשתמש, והחל לעלוב באבי, אלא שהסבר זה נשמע דחוק ובלתי משכנע על פניו, לנוכח העובדה שבסמוך לאחר מכן התנצל התובע בגין העלבונות שהטיח באבי ואף ביקש מאבי שיפנה למנהל הפורום כדי שזה יאפשר לו להמשיך ולכתוב במסגרת הפורום (ראה נספח ב' לתצהירו של אבי).
28.אשר על כן, דין התביעה להדחות. ממילא מתייתר הצורך לדון בהודעה לצד שלישי של הנתבעת נגד אבי.
29.למעלה מהצורך אציין כי אם הייתי מוצא לנכון לקבל את התביעה נגד הנתבעת, פשיטא שהיה מקום גם לקבל את ההודעה לצד שלישי נגד אבי, שהרי על אבי מוטלת היתה במקרה כזה החובה לשפות את הנתבעת בגין הפרסומים הפוגעים שפרסם באמצעות האתר שלה.
30.התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.
31.ההודעה לצד שלישי נמחקת, ללא צו להוצאות.
32.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"א, , בהעדר הצדדים.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
