ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
המבקשים/הנתבעים:
המשיבה/התובעת:
לפני בקשת הנתבעים להורות על הוספת נתבעים נוספים לתובענה.
תמצית העובדות וטענות הצדדים
1. תביעה זו עניינה שנגרמו לתובעת עת נפלה לטענתה בגרם מדרגות לקוי הנמצא בבעלותם בחזקתם או בשליטתם של הנתבעים.
2. בגדר בקשה זו מבקשים הנתבעים לצרף נתבעים נוספים לתובענה ובכלל זה את בעלי תתי חלקות נוספות וחברה ששכרה את הנכס מהנתבעת-1, בטענה שגם נמצא אותו גרם מדרגות. הנתבעים טוענים בעיקרם של דברים, כי רחב ועל מנת שניתן יהא לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה יש להורות על נוספים לתובענה.
3. התובעת מתנגדת לבקשה, בטענה כי בקשת הנתבעים אינה נתמכת ולגופו של עניין טענתה היא, כי לא ניתן ולא ראוי לכפות עליה ניהול התובענה נגד נתבעים נוספים. התובעת מדגישה, כי מדובר במרכז מסחרי גדול מימדים עם מספר לא מבוטל של חדרי מדרגות ומספר כניסות ומספר גדול מאוד של חנויות ואין בכוונת התובעת (ואף אין לחייב אותה) לנהל מרדף אחר כל אותם בעלי עסקים, כאשר הנתבעים מודים בבעלותם למקום התאונה.
4. לדברים אלה השיבו הנתבעים, כי התובעת טוענת טענות שקריות וכי הנתבעים מנסים לעשות סדר ולעזור לשפוך אור, כי אכן מדובר במספר חדרי מדרגות וכי אותם חדרי מדרגות הינם שטח משותף לכל בעלי החלקות ולא ברור מדוע התובעת בחרה להגיש תביעתה דווקא נגד הנתבעים.
דיון והכרעה
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכדי מסקנה, שבנסיבות העניין ובהתאם לנורמות שנקבעו בפסיקה, אין מקום להיעתר לבקשה. ככל שהנתבעים רואים צורך נוספים, הרי שיכלו לפעול בהגשת הודעות לצדדים שלישיים.
6. כפי שטוענים הנתבעים, אכן קיימת סמכות להורות על , המעוגנת בתקנה 24 לתקנות האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") הקובעת, כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי להוסיף שנוכחותו דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
ואולם – "הכלל הוא, כי התובע בוחר בנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד" (ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' טוביה קיסלוג (שפיגלמן), פ"ד יד(2) 1165 (1960)). מכאן, שככלל ייעתר לבקשת נתבע נוסף בניגוד לדעתו של התובע, רק במקרים נדירים בהם ברור שזכויותיו של הנתבע הנוסף תפגענה בצורה משמעותית אם לא יצורף לתביעה או שלא ניתן יהיה לקדם את ההליך ללא צירופו של הנתבע הנוסף.
כפי שציינה כב' שופטת גרסטל בע"א 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (8.8.07):
"הפסיקה הבחינה בין בקשת תובע לצרף נתבע נוסף לבין בקשת נתבע לצרף נתבע נוסף בניגוד לדעת התובע, כאשר בנוגע למקרה השני נקבע כי:
"אך במקרים נדירים ביותר יצורף כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי הלה זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל…ואולם, אך מובן הדבר, שאם ייקבע לבסוף, כי נוכחותם של הנ"ל (מי שמבקשים להצטרף כנתבעים – ה.ג.) הייתה חיונית להליך, עד כדי פגיעה ביכולת של המבקש-התובע לזכות בסעד המבוקש על-ידו, אזי יהא עליו להלין על עצמו בלבד כאשר הנטל ירבוץ עליו."
וראו גם: דברי כב' השופט גל בבר"ע (מחוזי – י-ם) 3250/97 לאומי נ' אליהו חברה בע"מ (1997) וכן תא (ת"א) 27849-10-16 גינדי מגדלי הלאום בע"מ נ' ברח' ישראל גלילי 25 ראשון לציון ואח'(28/2/17).
אמנם הפסיקה הכירה בכך, שעל אף שיש בצירוף נתבע שלא על פי בקשת התובע משום כפייה על התובע, ישנם מקרים בהם ראוי להורות על צירופו של נתבע, חרף התנגדות התובע, ואולם זאת בעיקר במקרים בהם שיינתן עלול בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית של ה&
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
