ייצוגו של עו"ד עמית חדד את מספר מעורבים בפרשת "קאטרגייט" מציב בפני לשכת עורכי הדין דילמה אתית ומקצועית מורכבת. בעוד שמבחינה פורמלית אין איסור על ייצוג מספר לקוחות בפרשה אחת, מתעוררות שאלות מהותיות לגבי ניגודי עניינים אפשריים והשפעתם על הליך המשפטי.
הבעייתיות בייצוג מרובה
הסוגיה המרכזית בייצוג מרובה של גורמים הקשורים לאותה פרשה היא האפשרות שגורם דומיננטי אחד – במקרה זה ראש הממשלה – יוכל לשלוט על קו ההגנה של כל המעורבים. מצב כזה עלול לפגוע באינטרסים האישיים של חלק מהלקוחות, שעשויים להידרש להעיד האחד נגד השני או לאמץ קווי הגנה שונים.
כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מתייחסים לסוגיית ניגוד העניינים, אך הפרשנות המעשית שלהם נתונה לשיקול דעת הלשכה במקרים ספציפיים.
תקדים פילבר וההחלטה הנוכחית
לשכת עורכי הדין יצרה תקדים מעניין כשאפשרה לעו"ד חדד לייצג את שלמה פילבר בתביעתו נגד המדינה, למרות הקשר האפשרי לתיקי נתניהו. החלטה זו משפיעה על הדיון הנוכחי בפרשת "קאטרגייט", שבה מייצג חדד מספר גורמים הקשורים לראש הממשלה.
לפי מקורות משפטיים, הלשכה תצטרך לשקול האם מדובר בהרחבת ייצוג שחוצה את הגבולות האתיים המקובלים, או שמא מדובר בהמשך ישיר של הפרקטיקה שאושרה בעבר.
השלכות אפשריות של החלטת הלשכה
החלטת לשכת עורכי הדין בעניין זה עשויה להשפיע משמעותית על התנהלות עורכי דין בתיקים מורכבים ובעלי היבטים פוליטיים. אם תקבע הלשכה כי חדד חצה את הגבול, היא עשויה להציב סטנדרטים חדשים בנוגע לייצוג מרובה.
מאידך, אם תאשר הלשכה את דפוס הייצוג של חדד, היא עשויה לחזק את הפרקטיקה של ייצוג מרובה ולהעניק לה לגיטימציה נוספת.
הדילמה המקצועית והציבורית
עורכי דין בכירים העוסקים באתיקה מקצועית מציינים כי מדובר בדילמה מורכבת. מצד אחד, זכותו של כל לקוח לבחור את עורך הדין שייצג אותו; מצד שני, על הלשכה לוודא שייצוג כזה אינו פוגע באינטרסים של הלקוחות ובאמון הציבור במערכת המשפט.
הדיון בלשכת עורכי הדין צפוי להתמקד בשאלה האם ייצוג מרובה במקרה זה עלול להוביל למצבים שבהם האינטרסים של חלק מהלקוחות מוקרבים לטובת האינטרסים של לקוח מרכזי וחזק יותר.
ההחלטה שתתקבל עשויה להוות אבן דרך משמעותית באתיקה המקצועית של עורכי דין בישראל, במיוחד בתיקים בעלי אופי פוליטי ותהודה ציבורית.
