במרכזה של פרשה ביטחונית חדשה, שהסעירה את הציבור עם ביטול צו איסור פרסום ב-15 באפריל 2025, עומדים עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, המייצגים איש שב"כ במילואים שנעצר בחשד להדלפת מידע מסווג. התיק, שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת לאחר התבטאויות חריפות של הפרשן עמית סגל, ממחיש את המורכבות המשפטית והציבורית שבה נדרשים עורכי דין להתמודד בעידן שבו משפט, ביטחון ותקשורת משתלבים זה בזה. עבור קורב ורוסו, מדובר בהזדמנות להפגין מקצועיות, נחישות ויכולת לנווט בסבך משפטי תחת לחץ ציבורי כבד.
הרקע לפרשה: מעצר שנוי במחלוקת
הפרשה התפוצצה כאשר איש שב"כ במילואים, בעל ותק של 25 שנים בארגון, נעצר ב-9 באפריל 2025 בחשד שהדליף מידע לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן, וכן לשר התפוצות עמיחי שיקלי. על פי החשד, המידע כלל פרטים על חקירה פנימית בשב"כ בנוגע לחשדות לחדירת גורמים קיצוניים למשטרה, וכן מידע מתחקיר השב"כ על אירועי ה-7 באוקטובר. החקירה, שהתנהלה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) והשב"כ, לוותה בצו איסור פרסום גורף, עד שבית המשפט התיר לפרסם חלק מהפרטים בעקבות הפרות של הצו.
המעצר עורר סערה, בין היתר בשל תנאי החקירה: החשוד הוחזק במשך מספר ימים ללא גישה לעורך דין, צעד שהוגדר על ידי סגל כ"ציד ממניעים אישיים". התבטאויותיו של סגל, שטען כי החקירה נבעה מ"פדיחה" של ראש השב"כ רונן בר והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה, הוסיפו ממד פוליטי לפרשה והציבו אתגר נוסף בפני הסנגורים.
עו"ד קורב ורוסו: קו הגנה נחוש
עו"ד אורי קורב ועו"ד סיון רוסו נכנסו לתמונה כסנגוריו של החשוד, והפגינו גישה משפטית עיקשת וממוקדת. כבר בראשית ההליך, השניים הגישו ערר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון להאריך את מעצר מרשם עד ה-16 באפריל. בערר, שהוגש ב-14 באפריל, טענו קורב ורוסו כי המידע שהועבר על ידי מרשם לא היה מסווג ולא סיכן את ביטחון המדינה, אלא נועד לחשוף נושאים בעלי חשיבות ציבורית עליונה.
"מרשנו, ששירת בשב"כ עשרות שנים במסירות, העביר מידע בעל משמעות ציבורית, תוך הקפדה שלא לפגוע בביטחון המדינה", מסרו השניים בהודעה לתקשורת. הם הדגישו כי המידע כלל פרטים על חקירה שנויה במחלוקת של השב"כ נגד גורמים מדיניים, וכן תחקיר פנימי שלא פורסם, שהציג תמונה מורכבת יותר של התנהלות השב"כ לפני ה-7 באוקטובר. לדבריהם, החשוד שיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים ואף ביקש לעבור בדיקת פוליגרף, מה שהופך את המשך מעצרו לבלתי מידתי.
הסנגורים מחו על השימוש ב"כלים דרקוניים" נגד מרשם, כולל מעצר סמוך לערב חג ומניעת מפגש עם עורך דין. "נדמה שהחלטת ראשי המערכות נתונה בניגוד עניינים שהשפיע על אופן ניהול החקירה", טענו, תוך רמיזה לכך שהחקירה נועדה להגן על גורמים בכירים בשב"כ. גישתם המשפטית התמקדה בהגנה על זכויות החשוד, תוך הדגשת האינטרס הציבורי שבחשיפת המידע והצורך בשקיפות מול הציבור.
אתגרים משפטיים בעידן התקשורת
הפרשה ממחישה את האתגרים המורכבים העומדים בפני עורכי דין בתיקים בעלי חשיפה תקשורתית גבוהה. עבור קורב ורוסו, ניהול התיק דרש לא רק התמודדות עם טענות מח"ש והשב"כ, אלא גם ניווט בסביבה תקשורתית סוערת, שבה התבטאויות כמו אלה של סגל עיצבו את השיח הציבורי. סגל, שטען כי החקירה היא "חרטוט" שנועד לכסות על מבוכה של בכירים, הציב את הסנגורים בפני דילמה: כיצד להגן על הלקוח מבלי להיגרר לוויכוח פוליטי שעלול לפגוע באסטרטגיה המשפטית.
השניים בחרו להתמקד בטיעונים משפטיים, תוך שמירה על טון מקצועי. הם הדגישו את חזקת החפות של מרשם ואת תרומתו ארוכת השנים לביטחון המדינה, תוך קריאה לבית המשפט לבחון את המידתיות של המעצר. גישתם משקפת את היכולת לשלב בין הגנה משפטית אגרסיבית לבין רגישות להקשר הציבורי, מיומנות קריטית עבור עורכי דין בתיקים מסוג זה.
מבט לעתיד
הדיון בערר על הארכת המעצר, שצפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי, יהווה מבחן נוסף ליכולותיהם של קורב ורוסו. הצלחתם לשכנע את בית המשפט כי המידע שהודלף לא סיכן את ביטחון המדינה עשויה להוביל לשחרור מרשם או להקלה בתנאי מעצרו. במקביל, הפרשה מעלה שאלות רחבות יותר על חופש העיתונות, שקיפות במערכת הביטחונית וזכויות חשודים, שבהן עורכי הדין בתחום הפלילי נדרשים להתמודד מדי יום.
