עורך דין גד שושני נטל שלא כדין 1.3 מיליון שקל מעיזבון חמותו

כסף וכלכלה בעולם המשפט
כסף וכלכלה בעולם המשפט | אילוסטרציה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חייב את עורך הדין גד שושני להשיב 1.3 מיליון שקל שנטל שלא כדין מעיזבון חמותו, בפסק דין חריף שהתיר לפרסום בשבועות האחרונים. השופט יהורם שקד קבע בהחלטתו מסוף פברואר כי שושני "מעל בתפקידו באופן חמור ומתריס ונהג בכספי העיזבון כבשלו" וכי במעשיו יש "גוון פלילי כהה".

על פי הדיווח בגלובס, שושני, שמונה כמנהל עיזבון חמותו, קיבל לידיו עיזבון שכלל בית פרטי בצהלה ושני חשבונות בנק. בית המשפט קבע כי עורך הדין ראה את עצמו כנושה של העיזבון, הוציא ממנו כספים והמציא חובות שלא היו קיימים.

"הנתבע שלח ידו בכספי העיזבון, שלא ברשות, שלא בסמכות ותוך הפרה ברורה ומוחלטת של עיקר חובותיו כמנהל העיזבון," נכתב בפסק הדין, כשהשופט מוסיף כי "הוכח בפניי, ברמה העולה בהרבה מזו הנדרשת במשפט אזרחי, כי הנתבע נטל לידיו את מלוא יתרת כספי העיזבון, שלא כדין."

קיזוז חובות מומצאים

הסכסוך המשפטי נסב סביב הפער בין שכר הטרחה הלגיטימי של שושני שנקבע בהליך קודם על 255 אלף שקל, לבין הסכום שגבה בפועל – 1.79 מיליון שקל. התביעה הוגשה על ידי נכדיה של המנוחה, שהיו היורשים החוקיים של העיזבון.

השופט שקד מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של שושני: "הנתבע ניצל את היכרותו עם המשפחה ועם המנוחה, כאשר בנו הוא אחד היורשים, ועשה ברכוש היורשים משל היה רכושו הפרטי על דרך של קיזוז חובות מומצאים כלפיו."

בית המשפט דחה את גרסתו של שושני וקבע כי היא "אינה מהימנה, אינה אמינה ורצופה סתירות." השופט הדגיש כי הדבר חמור במיוחד מאחר ששושני, כמנהל העיזבון, היה בעל המידע והגישה לכל המסמכים, ועליו הייתה מוטלת החובה להציג אישורים מסודרים על כל הוצאת כספים מהעיזבון.

סנקציות כספיות והוצאות

מלבד חיוב ההשבה של 1.32 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, חייב בית המשפט את שושני בתשלום שכר טרחת עורכי דינם של התובעים בשיעור של 14% מהסכום וכן קנס נוסף של 50 אלף שקל לאוצר המדינה.

את נכדי המנוחה ייצגו עורכי הדין אורי קינן והילה אקרמן, שהצליחו להוכיח את טענותיהם לגבי המעילה בכספי העיזבון.

תגובת ההגנה: "טעויות טקטיות" ו"מקרה נקודתי"

עו"ד אורי סקוזה, המייצג כעת את שושני לאחר מתן פסק הדין, טען בתגובה כי מדובר ב"מחלוקת לגיטימית בדבר שכר טרחה ביחסי עורך דין המייצג את משפחתו הגרעינית" והסביר כי "בנסיבות הייצוג ובשל הקשרים המיוחדים לא היו לעו"ד שושני הסכמי שכר טרחה, וכן לא היו ברשותו מלוא המסמכים הנדרשים שוודאי היו נחתמים בנסיבות אחרות."

סקוזה הוסיף כי "בהליך המשפטי נערכו טעויות טקטיות, כאשר הטענות המשפטיות התומכות בטענות עו"ד שושני לא הוצגו כראוי… עו"ד שושני הוא בעל עבר מקצועי מפואר, והמדובר במקרה נקודתי שבו בית המשפט החמיר איתו עד מאוד."

השלכות אתיות אפשריות

מקורות משפטיים המכירים את התיק הביעו תמיהה על כך שפסק הדין החריף לא לווה בהליכים משמעתיים מצד לשכת עורכי הדין. פסיקת בית המשפט, המייחסת לשושני התנהלות בעלת "גוון פלילי כהה", עשויה להוביל לבדיקה של הוועדה לאתיקה של הלשכה.

התיק (42784-10-23) מצטרף לשורת מקרים שהסעירו בשנים האחרונות את הקהילה המשפטית והעלו לסדר היום את הצורך בפיקוח קפדני יותר על מנהלי עיזבון, במיוחד כאשר קיימים ניגודי עניינים פוטנציאליים בשל קרבה משפחתית.

Share:

יש לכם ידיעה מעולם המשפט? מיזוג במשרד? כתבו לנו office@zarubinski.co.il