בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב הטיל לאחרונה עונש חמור במיוחד על עורך דין שמעל באמון לקוחו והשאיר ברשותו כספים שהופקדו בנאמנות. עו"ד שי ריזמוביץ הושעה מלשכת עורכי הדין למשך שלוש שנים מלאות, לאחר שנמצא אשם בעיכוב כספים שלא כדין, הפרת חובות נאמנות ומסירות ללקוח, ביצוע מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.
המקרה החמור, שהסעיר את הקהילה המשפטית, מדגיש את החשיבות שמייחסת לשכת עורכי הדין לשמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במקצוע עריכת הדין. העובדה שגזר הדין ניתן עוד בטרם הסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו של עו"ד ריזמוביץ, מעידה על הנחישות של ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי להגן על הציבור מפני עורכי דין שסרחו.
עו"ד ריזמוביץ ייצג לקוח בעסקת מכירת דירה בקרית מלאכי. הלקוח, המוכר, שילם לעורך הדין 5,300 שקלים כשכר טרחה מוסכם עבור שירותיו המשפטיים. אולם, כפי שעולה מפסק הדין המשמעתי, עו"ד ריזמוביץ לא הסתפק בסכום זה והחליט לנצל את מעמדו ואת אמון הלקוח כדי להשתלט על סכומים משמעותיים נוספים.
על פי התיק המשמעתי, בהסכם המכר נקבע כי התשלום האחרון מהקונה, בסך 100 אלף שקלים, יישמר בנאמנות אצל עורך הדין לצורך תשלום מסים ועד גמר הליכי העסקה ורישום הזכויות בדירה על שם הקונה. בנוסף לכך, ובמעשה שהוגדר כניצול ציני של תמימות הלקוח, דרש עו"ד ריזמוביץ מהמוכר סכום נוסף של 100 אלף שקלים, בטענה שווא כי הכסף נדרש לטיפול במסמכים ולהעברת הזכויות.
לא זו בלבד, אלא שהתברר כי עו"ד ריזמוביץ לא הפקיד את הכספים בחשבון נאמנות כנדרש, אלא העבירם לחשבונו הפרטי. בהמשך, אף ביקש מהלקוח הלוואה אישית של 10,000 שקלים ל"מספר שבועות" – סכום שגם הוא לא הוחזר.
המעשים החמורים התגלו כאשר הלקוח גילה להפתעתו כי עו"ד ריזמוביץ מסר את החזקה בדירה לקונה ללא ידיעתו, וכי במעמד זה קיבל לידיו את התשלום האחרון בסך 100 אלף שקלים. לאחר שהלקוח דרש את הכספים שהוחזקו בנאמנות, העביר אליו עו"ד ריזמוביץ אסמכתא מזויפת לכאורה, לפיה ביצע העברה בנקאית לחשבונו של הלקוח. בפועל, הכספים מעולם לא הועברו.
עורכי דין המתמחים בדיני אתיקה מקצועית מדגישים כי פרשה זו משקפת את אחת העבירות החמורות ביותר שעורך דין יכול לבצע – מעילה בכספי נאמנות. "הפגיעה באמון שניתן בעורך דין לטפל בכספי לקוחות בנאמנות היא מהסוגיות המטרידות ביותר בעולם האתיקה המקצועית", אומר מומחה לדיני אתיקה בלשכת עורכי הדין, שביקש שלא להיחשף בשמו. "מקרים כאלה, למרות שהם נדירים יחסית, גורמים נזק תדמיתי עצום למקצוע כולו".
הטיפול בתלונה על ידי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין זכה לשבחים בקרב הקהילה המשפטית על המהירות והנחישות שבה פעלה הוועדה. עו"ד דנה בן חמו, שייצגה את ועדת האתיקה בהליך, הציגה בפני בית הדין המשמעתי את חומרת המעשים והדגישה כי עו"ד ריזמוביץ לא רק נטל לכיסו כספי נאמנות, אלא אף ביקש מהלקוח סכום נוסף "בתירוץ שאינו נכון, תוך ניצול אי ההבנה של הלקוח".
במקביל להליך המשמעתי, הלקוח הנפגע הגיש תביעה אזרחית נגד עו"ד ריזמוביץ על סך 218 אלף שקלים בבית משפט השלום בקרית גת. מה שמעיד על היקף ההתנהלות הבעייתית הוא העובדה שעו"ד ריזמוביץ כלל לא טרח להגיב לתביעה, לא הגיש כתב הגנה, ובית המשפט נאלץ לפסוק נגדו בהיעדר הגנה את מלוא סכום התביעה, בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין.
דייני בית הדין המשמעתי המחוזי – עורכי הדין צחי כהן, אלונה כביר ואילן טננבאום – התייחסו בחומרה מיוחדת למקרה, במיוחד לאור העובדה שהלקוח הנפגע הגיע להעיד בתיק "על מדים", ישירות משירות מילואים. בית הדין הדגיש בהחלטתו את חשיבות האמון ביחסי עורך דין-לקוח, וציין כי "שליחת יד בכספים היא מהעבירות החמורות ביותר שניתן לבצע".
"במקרה לפנינו מדובר בסכום גבוה", כתבו דייני בית הדין בפסק דינם. "הנקבל ניצל את מעמדו, לקח למתלונן מעל 200 אלף שקל ולא השיב את הכסף, לא בהליך כאן, לא במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט". בית הדין הוסיף כי "לא ניתן להתעלם גם מחוסר הכבוד לבית המשפט, להוצאה לפועל ולבית הדין, שהם מאבני היסוד של המקצוע שלנו. המצב שבו נקבל מנצל מעמדו כעו"ד ויכול להמשיך ולפגוע בלקוחות, היא פגיעה קשה באינטרס הציבורי".
מעורבותו של עו"ד ריזמוביץ בפרשה לא הסתכמה רק בנטילת הכספים. על פי הקובלת, התגלו נסיבות חמורות גם בנוגע למסירת החזקה בדירה על ידי העו"ד לרוכש, כאשר לטענתה אירעה אף "פריצה כדי לבצע מסירה והחלפת מנעול". יתרה מכך, הלקוח נאלץ לשכור עורכת דין אחרת להשלמת הטיפול מול רשויות המס והעירייה, לאחר שעו"ד ריזמוביץ לא השלים את הטיפול בעסקה.
בעקבות כל אלה, החליט בית הדין המשמעתי לקבל את בקשת ועדת האתיקה ולהטיל על עו"ד ריזמוביץ עונש חמור של השעיה בפועל למשך 36 חודשים (שלוש שנים מלאות) וקנס בסך 3,000 שקל. עונש זה נחשב חמור במיוחד בסטנדרטים של הענישה המשמעתית בלשכת עורכי הדין.
במקביל להליך המשמעתי, הוגשה גם תלונה פלילית נגד עו"ד ריזמוביץ, ולפי הדיווחים מתקיימת חקירה משטרתית בעניין. אולם, וכפי שקורה לא פעם, מנגנון הענישה המשמעתי של לשכת עורכי הדין פעל במהירות ובאפקטיביות רבה יותר מהמערכת הפלילית. "זו דוגמה מצוינת לאופן שבו מערכת הענישה המשמעתית של הלשכה מגנה על הציבור, גם כאשר ההליכים הפליליים עדיין בעיצומם", מציין מומחה לדיני משמעת מקצועית.
מעו"ד ריזמוביץ לא נמסרה תגובה לגופו של עניין, מה שממשיך את דפוס ההתעלמות מההליכים המשפטיים שננקטו נגדו. כמו כן, ועדת האתיקה ציינה כי "מתקיימים הליכים בעקבות תלונות נוספות שהוגשו נגדו לוועדה", רמז מטריד לכך שייתכן שמדובר בדפוס התנהגות ולא במקרה חד פעמי.
פרשה זו מהווה תזכורת חשובה לחובותיהם האתיות של עורכי דין, ובמיוחד לחשיבות העליונה של שמירה על כספי נאמנות והגנה על אינטרס הלקוחות. העובדה שלשכת עורכי הדין ומוסדותיה פעלו בנחישות ובמהירות להרחיק עורך דין שסרח, משקפת את המחויבות של הלשכה לשמירה על סטנדרטים גבוהים ולהגנה על ציבור הלקוחות.
עבור עורכי דין העוסקים בעסקאות נדל"ן ובהחזקת כספי נאמנות, המקרה ממחיש את הסיכונים האתיים והמשפטיים הכרוכים בניהול כספי לקוחות, ואת החשיבות של קיום נהלים ברורים ושקופים בכל הנוגע לטיפול בכספים המופקדים בנאמנות. בדיוק כפי שציין בית הדין המשמעתי בגזר הדין: "יחסי עו"ד-לקוח מושתתים על אמון", והפרת אמון זה היא אחת העבירות החמורות ביותר שעורך דין יכול לבצע.
