הסכם ממון בוטל: "ניצל את אמון אשתו העיוורת"

עיוורת
אילוסטרציה: freepik

בפסק דין משמעותי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בוטל הסכם ממון בין בני זוג לשעבר, והזכויות הפנסיוניות שלהם חולקו באופן לא שוויוני לטובת האישה, לאחר שנקבע כי הבעל נהג בחוסר תום לב קיצוני, הסתיר מידע כלכלי והבריח כספים מהתא המשפחתי. השופטת עפרה גיא, שכתבה את פסק הדין, קבעה כי התנהגות הבעל, שכללה ניצול מוגבלותה של האישה וניהול חד-צדדי של הכספים המשותפים, מצדיקה את ביטול ההסכם ואת החלוקה הלא שוויונית של הרכוש. פסיקה זו ממחישה את מחויבותו של בית המשפט להגן על זכויותיהם של צדדים פגיעים בהליכי גירושין, ומדגישה את החשיבות של תום לב ושקיפות בניהול הכלכלי של התא המשפחתי.

המקרה מעורר עניין מיוחד בשל נסיבותיו הייחודיות: שני בני הזוג מחזיקים בתעודת עיוור, כאשר האישה עיוורת לחלוטין והבעל רואה חלקית. מצב זה הוביל למצב שבו האישה הסתמכה באופן מוחלט על בעלה בניהול ענייני הכספים של המשפחה, דבר שהבעל ניצל לרעה, כפי שנקבע בפסק הדין. ההחלטה לבטל את הסכם הממון ולהעניק לאישה חלק גדול יותר מהזכויות הפנסיוניות משקפת את גישתו של בית המשפט להתמודד עם מקרים של חוסר תום לב והפרת אמון בהליכי גירושין, תוך מתן דגש על הגנה על צדדים שנמצאים בעמדת נחיתות.

הרקע המשפטי והסכם הממון

בני הזוג, שנישאו ב-1992, לא הביאו ילדים משותפים לעולם, אך לבעל היו שלושה ילדים ממערכת יחסים קודמת. בשנת 2002, כעשור לאחר נישואיהם, חתמו השניים על הסכם ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. ההסכם קבע כי כלל הנכסים, הכספים והזכויות – לרבות דירות, חשבונות בנק, פוליסות ביטוח וזכויות סוציאליות – יהיו בבעלות משותפת של בני הזוג, גם אם הם רשומים על שם אחד מהם בלבד. בנוסף, נקבע כי כל ההכנסות יופקדו לחשבון בנק משותף, וכי לא ייפתחו חשבונות נוספים או תוכניות חיסכון ללא הסכמה הדדית. הבעל התחייב לצרף את האישה כשותפה לחשבון הבנק האישי שלו, כדי להבטיח שקיפות ושיתוף בניהול הכספים.

בשנת 2022, לאחר פרידתם, פתח הבעל בהליך משפטי לאיזון משאבים, בטענה כי מחצית מהרכוש הרשום על שם האישה, שנצבר במהלך הנישואים, שייך לו. הוא הסתמך על הסכם הממון, שלטענתו היה תקף וחלוט, מאחר שאושר בבית המשפט לפני שנים ולא הוגש עליו ערעור. לעומת זאת, האישה טענה כי הבעל הפר את ההסכם באופן שיטתי, כשניהל את ענייניו הכלכליים באופן חד-צדדי, לא העביר את הכנסותיו לחשבון המשותף, והבריח כספים מהתא המשפחתי. היא הדגישה כי בשל עיוורונה המוחלט, היא לא הייתה מעורבת בניהול הכספים ונתנה בבעלה אמון מלא, אמון שהוא ניצל לרעה.

ממצאי בית המשפט וקביעות השופטת

לאחר בחינת הראיות והעדויות, קבעה השופטת עפרה גיא כי התנהגות הבעל מצדיקה את ביטול הסכם הממון, למרות שקיבל תוקף של פסק דין. השופטת ציינה כי הבעל הפר את ההסכם באופן חוזר ומתמשך, בין היתר בכך שסירב לצרף את האישה לחשבון הבנק האישי שלו, לא העביר את כלל הכנסותיו לחשבון המשותף, ועשה שימוש פרטי בכספים לצורכי ילדיו ממערכת היחסים הקודמת, מבלי ליידע את האישה או לקבל את הסכמתה. השופטת כתבה כי "האיש עשה כל העולה על רוחו בכספים המשותפים… ללא ידיעתה או הסכמתה המפורשת של האישה", והוסיפה כי התנהגותו מעידה על חוסר תום לב קיצוני וניצול האמון שנתנה בו האישה בשל מוגבלותה.

בית המשפט מצא כי הבעל הסתיר את היקף הכנסותיו, חדל לעבוד על דעת עצמו, ומשך כספים בשווי עשרות אלפי שקלים מהחשבונות המשותפים מבלי שהאישה ידעה על כך. לעומת זאת, האישה המשיכה לעבוד לאורך השנים, תרמה להכנסות המשפחה וצברה זכויות סוציאליות, תוך שהיא סומכת על בעלה שינהל את הכספים בצורה הוגנת. השופטת קבעה כי התנהגותו של הבעל לא רק הפרה את הסכם הממון, אלא גם פגעה בזכויותיה של האישה ובאמון שהיה אמור להתקיים בין בני הזוג.

לאור ממצאים אלה, החליטה השופטת לבטל את הסכם הממון, תוך הפעלת החריג שבסעיף 8 לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש במקרים חריגים. הזכויות הפנסיוניות של בני הזוג חולקו כך שהאישה קיבלה 70% ואילו הבעל קיבל 30%. יתר הרכוש המשותף, כולל כספים שהופקדו בחשבון הבנק המשותף ו-20,000 אירו שהיו בכספת הביתית, חולק באופן שווה. בנוסף, הבעל חויב להעביר לאישה סכום של 430,000 שקלים בגין פער בשווי נכסי המקרקעין שחולקו, וכן לשלם הוצאות משפט בסך 30,000 שקלים.

המשמעות המשפטית של הפסיקה

פסק הדין מהווה נקודת ציון חשובה בדיני משפחה בישראל, שכן הוא מדגיש את מחויבותו של בית המשפט להגן על צדדים פגיעים בהליכי גירושין, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג נמצא בעמדת נחיתות בשל מוגבלות או תלות כלכלית. ביטול הסכם ממון, שהיה בעל תוקף של פסק דין, הוא צעד חריג שמתבצע רק במקרים שבהם נמצא כי ההסכם הופר באופן מהותי או נחתם תחת כפייה או ניצול. במקרה זה, השופטת קבעה כי התנהגות הבעל, שכללה הסתרת מידע, הברחת כספים וניהול חד-צדדי של הכספים, הצדיקה את ביטול ההסכם ואת החלוקה הלא שוויונית של הרכוש.

הפסיקה גם ממחישה את החשיבות של תום לב ושקיפות בניהול הכלכלי של התא המשפחתי. הסכם ממון, שמטרתו להסדיר את היחסים הכלכליים בין בני זוג, מחייב את שני הצדדים לפעול בהגינות ולכבד את ההתחייבויות שנקבעו בו. כאשר צד אחד מפר את ההסכם באופן שיטתי, כפי שקרה במקרה זה, בית המשפט עשוי להתערב כדי לתקן את העוול שנגרם לצד השני.

השלכות על ציבור המתדיינים ועורכי דין

הפסיקה צפויה להשפיע על האופן שבו בני זוג ועורכי דין ניגשים להסכמי ממון ולהליכי גירושין. עבור בני זוג, ההחלטה מדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה ושקיפות בניהול הכספים המשותפים, ומבהירה כי התנהגות בחוסר תום לב עלולה להוביל לתוצאות משפטיות חמורות, כולל ביטול הסכמים וחלוקה לא שוויונית של הרכוש. עבור עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, הפסיקה מחייבת ייעוץ משפטי מדוקדק בעת עריכת הסכמי ממון, תוך הקפדה על כך שההסכמים יהיו הוגנים וברי-ביצוע, ותוך מתן דגש על ההשלכות של הפרתם.

בנוסף, הפסיקה עשויה לעודד צדדים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, באמצעות גישור או משא ומתן, כדי למנוע הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים. במקרים שבהם קיימת מוגבלות או תלות של אחד הצדדים, עורכי דין יצטרכו להקדיש תשומת לב מיוחדת להבטחת זכויותיו של הצד הפגיע, ולוודא כי ההסכמים משקפים את האינטרסים של שני הצדדים באופן הוגן.

מבט לעתיד

פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד מציב רף גבוה להתנהגותם של בני זוג בניהול הכלכלי של התא המשפחתי, ומדגיש את תפקידו של בית המשפט בהגנה על צדדים שנפגעו מחוסר תום לב או ניצול. ההחלטה לבטל הסכם ממון ולחלק את הרכוש באופן לא שוויוני היא צעד משמעותי שצפוי להשפיע על פסיקות עתידיות, במיוחד במקרים שבהם אחד הצדדים נמצא בעמדת נחיתות. עם זאת, הפסיקה גם מעלה שאלות לגבי האופן שבו ניתן למנוע מקרים דומים בעתיד, והאם יש צורך בחקיקה או בהנחיות ברורות יותר בנוגע לעריכת הסכמי ממון.

האם פסיקות מסוג זה יצליחו להרתיע בני זוג מפני התנהגות בחוסר תום לב? האם הן יובילו לשינוי תרבותי בדרך שבה זוגות מנהלים את כספיהם המשותפים? התשובות לשאלות אלו תלויות במידה רבה ביישום הפסיקה ובמודעות הציבורית לנושא. בינתיים, פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל מי שמבקש לנצל את אמונו של בן הזוג, ומזכיר כי מערכת המשפט לא תהסס להתערב כדי להגן על זכויותיהם של הנפגעים.

שתפו:

כלא מעצר אילוסטרציה

4.5 שנות מאסר לעורכת דין דפנה מושל

בית משפט השלום ברמלה גזר עונש מאסר משמעותי על עו"ד דפנה מושל שהורשעה בגניבת 1.8 מיליון שקלים מלקוחותיה באמצעות מערכת הונאה מתוחכמת עולם עריכת הדין

יש לכם ידיעה מעולם המשפט? מיזוג במשרד? כתבו לנו office@zarubinski.co.il