ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1
|
בפני |
||
|
מבקשת |
||
|
באמצעות עו"ד אורית מנדלוביץ' נגד |
||
|
משיב |
||
|
באמצעות עו"ד עפו שחאדה |
||
בפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 46לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בכך שבדגימת אויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 605 מ"ג, העולה על ריכוז של 50 מ"ג, שנקבע לגביו בפקודה, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) וסעיף 39א לפקודה ותקנה 169א(1) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.
2
על פי נסיבות המקרה, המפורטות בדו"ח הזמנה לדין, ביום 27.4.18, בשעה 2:12 לערך, נהג המשיב ברכב מסוג "מזדה", בכביש 85, בצומת גילון, בהיותו שיכור.
רישיונו של המשיב נפסל ביום 29.4.18, ע"י קצין משטרה, ל-30 יום.
כעת עותרת המבקשת לפסילת המשיב עד תום ההליכים נגדו.
שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתה של המשיבה, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתה, כדי לסכן את שלום הציבור.
באשר לראיות לכאורה:
תיק החקירה של המשטרה ובו חומר הראיות, הוגש לעיוני.
מדוח ההזמנה לדין וכתב אישום, שערך רס"ב שמעון זהבי, עולה כי המשיב, נהג חדש, נכשל בבדיקת נשיפון. בבדיקת ינשוף נמדדה כמות ריכוז אלכוהול של 605 מ"ג בליטר אחד של אויר נשוף.
דברי הנהג לדוח: "שתיתי 2 שוטים של ויסקי בשעה בין אחת עשרה לאחת עשרה וחצי זו האמת. אני לא שיכור בכלל אבא שלי איש חוק אני שומר חוק ואני מבקש לעזור לי".
במזכר של השוטר אברהם צוין כי נכח בצומת גילון, במחסום שכרות, עם השוטר זהבי, השוטר זהבי עצר את רכב המשיב והשוטר אברהם המשיך לבצע בדיקות שכרות לנהגים.
מפלטי מדידת ינשוף עולה כי בנשיפה הראשונה, מספר בדיקה 608, לא נמדדה תוצאה מהטעם שנפח הנשיפה אינו מספיק. במדידה השניה, שמספרה 609, נמצא כי ריכוז האלכוהול שנמדד, בליטר אחד של אויר נשוף, עמד על 605 מ"ג.
בדוח על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף, צוינו מספרי הבדיקות, 608 ו – 609, וכי התוצאה שנמדדה היא 605 מ"ג בליטר אחד של אויר נשוף.
בדוח פעולה, באכיפת איסור נהיגה בשכרות בשיחה ראשונית, ציין המשיב כי שתה 2 שוטים של ויסקי, בין השעה 11 ל – 11 וחצי בלילה. בתחקור חשוד צוינו דברים דומים. כן נרשם בתגובתו: "יכול להיות שהויסקי לא עובר כל כך מהר".
בדוח עיכוב צוין בתגובת המעוכב: "אני לא מרגיש שיכור, שתיתי רק 2 שוטים".
הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, טען לכרסום בחומר הראיות בשל שורה של פגמים כלהלן:
3
1. נטען כי במשמרת לילה אמור להיות יותר משוטר אחד, אך על פי מזכר של השוטר אברהם, המשיך הלה לבצע בדיקת שכרות לנהגים בזמן שהשוטר זהבי עצר את המשיב. מכאן, שלא היה עם השוטר זהבי שוטר נוסף, בניגוד לנהלים.
2. בבדיקת הנשיפון נמדד ריכוז אלכוהול של 400 מ"ג, שזהו הפרש משמעותי בהשוואה למדידה הסופית.
3. דוח המאפיינים תקין ומעיד על נהג נורמטיבי. המשיב לא נעצר בגין עבירת תנועה אלא במחסום, באופן אקראי.
4. נטען כי טופס דין וחשבון, בו צוינה השעה 2:29, בו מצוינת החלפת פיה, מתייחס לבדיקה הראשונה, שמספרה 608, שכן בדיקה זו נעשתה בשעה 2:29. לגבי הבדיקה השניה, שמספרה 609, לא נערך טופס נוסף.
לציין כי מקומןשל טענות הסנגור בהליך העיקרי, שם תבחנה באופן מעמיק ומקיף. בית המשפט אינו נדרש בשלב זה – בו נבדקת התשתית הראייתית הלכאורית – למשקלן של הראיות לכאורה ולמהימנות העדים, כל שעליו לבחון הוא את הפוטנציאל ההוכחתי הגלום בראיות לכאורה המצויות בפניו.
נוכח האמור, מצאתי כי קיימות די ראיות לכאורה להוכחת האשמה לכאורה המיוחסת למשיב.
ובאשר למסוכנות:
מסוכנות המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.
אין עוררין כי עבירה של נהיגה בשכרות מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה. המחוקק מצא לנכון לקבוע לצד עבירה של נהיגה בשכרות עונש מינימום של שנתיים פסילה, שבית המשפט רשאי לסטות ממנו רק מנימוקים מיוחדים, ובכך הביע דעתו בנוגע למסוכנות הנובעת מביצוע העבירה.
בע"פ 5002/94 בן איסק נ' מ"י, [פד"י מט(4) בעמ' 163] עמד בית המשפט על השלכותיה של השכרות על נהיגה:
"שכרות – כפי שידוע לכל בר בי רב, פוגעת ביכולתו המנטלית של השיכור. היא מערפלת את הכרתו, ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות, ובדרך זו שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול דעת רציונלי, ולכוון את התנהגותו על פיו. אדם השותה משקה אלכוהולי מוחזק כמי שמודע להשלכה הצפוייה מכך על יכולתו המנטלית, ואין כמוהו מיטיב לחוש בפעמיה של השכרות הבאה בעקבות השתייה ומשתלטת עליו".
4
וכך פסק כב' השו' ש' שוחט ב"ש (ת"א) 92994-07 יוסף נ' מדינת ישראל (מיום, 23.09.07) לעניין פסילת רישיון עד תום הליכים, בעבירה של נהיגה בשכרות:
"אם שותים לא נוהגים".
סיסמא זו לה אנו נחשפים מעל גלי האתר ועל גבי מרקע הטלביזיה ראוי לה שתהיה דרך חיים. חובה על בית המשפט להנחיל דרך חיים זו בכל דרך אפשרית. מבחינתי, מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים (ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו".
וכן בב"ש (מח' ת"א) 90192/07 רדלייך נ' מ"י, נקבע כי:
"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מידית".
נמצאנו למדים כי הן המחוקק והן בית המשפט העליון, רואים בעבירת השכרות עבירה המהווה סיכון של ממש לציבור עוברי הדרך, המצדיקה הרחקת הנהג מהכביש, גם טרם הרשעתו.
&
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
