ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ב"כ עו"ד חאלד סואלחי
ב"כ עו"ד
רקע
1. לפני בקשה המשיב עד לתום ההליכים ולצידה המייחס לו עבירה של , לפי סעיף 12(1) + 4 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
2. עולה כי ביום 11.9.25, שהה המשיב בשטחי מדינת ישראל בלא שהחזיק או שהייה בישראל כדין. הנאשם שהה ברצף בישראל החל מיום 6.4.25 ועד במסגרת תיק זה.
תמצית טיעוני הצדדים
3. ב"כ המשיב טען לכרסום בראיות וזאת בשל התנהלות הרשות המקימה למשיב, לשיטתו, הגנה מן הצדק. נטען כי המשיב זומן לראיון במשרד הפנים במסגרת העוסק בהסדרת מעמדה של אמו, והיחידה החוקרת ארבה למשיב ועצרה אותו עם צאתו . אשר לעילת , נטען כי לא נשקפת מן המשיב מסוכנות ואף לא קיימת עילה של הימלטות מן הדין שכן מרכז חייו בישראל, אין לו כל זיקה לשטחים ואף תלוי ועומד הליך להסדרת מעמדו בישראל. אשר נטען כי בחלק שהוגשו נגדו לא ייחסו לו עבירות של שהיה ואף כשהורשע בעבירה זו, לא הושתו עליו מאסרים מותנים. נוכח נסיבותיו החריגות של המשיב, עתר בא כוחו לשחררו בית בשטחי מדינת ישראל בפיקוח אשתו, אמו וערבים נוספים.
4. ב"כ המבקשת עמדה על קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של המשיב. נטען כי המשיב אינו מחזיק לישראל, ואף אם זומן לראיון , היה עליו להסדיר כניסתו באמצעות אישור מתאים, כפי שקבע המחוזי בערר שהוגש על של המשיב טרם הוגש . עוד נטען כי כאשר נעצר על ידי השוטרים, הזדהה המשיב בשמו של אחר ומסר תעודת זהות ישראלית, ורק עם הגעתו לתחנת המשטרה זוהה באמצעות טביעות אצבע. ב"כ המבקשת עמדה על של המשיב הכולל 6 הרשעות בעבירות רכוש אלימות וסמים, וכן שתי הרשעות בעבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, האחרונה שבהן מינואר 2025 בגינה שוחרר ממאסר אך ביום 6.4.25 ומאז שוהה בישראל . לעמדת המבקשת, אין להורות על שחרור המשיב לחלופת בישראל וזאת בשים לב למצב הביטחוני הרעוע. נטען כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב גבוהה שכן שהה בישראל שלא כחוק במהלך תקופה ממושכת ואף ניסה לטשטש את עקבותיו.
דיון והכרעה
ראיות לכאורה
5. עולה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב שהה בארץ . קיימת , ממנה עולה כי המשיב לא החזיק לישראל וכי אין כל צו שיפוטי המונע הרחקתו מישראל. המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי חל בהם כרסום ממשי שכן קמה למשיב הגנה מן הצדק בשל התנהלותה של היחידה החוקרת.
6. השאלה של התחשבות בטענת הגנה מן הצדק בהליכי כבר נדונה העליון במספר הזדמנויות והעמדה שאומצה בהחלטות שונות בעניין זה שוללת ככלל העלאת טענה של הגנה מן הצדק בהליכים מסוג זה. בבש"פ 10087/07 איליה חודונוב נ' מדינת ישראל (18.12.2007)נקבע כי טענות להגנה מן הצדק בנוגע לפגיעה בתקינות הליך אין מקומן בהליך ומן הראוי, כי המותב אשר ישמע את התיק העיקרי לגופו, ידון בהן במסגרת העלאת בשלב פתיחת המשפט (ראו גם: בש"פ 854/07 יונס אבו דקה נ' מדינת ישראל (8.3.2007), ובג"ץ 230/07 אחמד מוחמד עטון נ' מדינת ישראל (1.3.2007)). הסיבה לכך היא כי"הכרעה בטענה של הגנה מן הצדק מחייבת פריסה של מסכת עובדתית מפורטת, כאשר דווקא מן הניואנסים של הפרטים עולה ומתגבשת טענת ההגנה, אם לאו" (בש"פ 7148/12 עז אלדין כנאנה נ' מדינת ישראל (14.10.2012) (להלן: "עניין כנאנה")). יחד עם זאת, בעניין כנאנה הובהר כי כאשר מדובר בהגנה מן הצדק בשל טענה בררנית אין לשלול לחלוטין את העלאתה כבר בהליך .
7. מבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי קבלת הטענה על-ידי המותב שישמע את ההליך העיקרי, שכן לא נפרסה בפני המסכת העובדתית המלאה אודות טיב המידע שהוביל את השוטרים להמתין למשיב מחוץ למשרדי , משהמשיב שהה בישראל מזה שנים ללא אישור, ולא הסדיר כניסתו לישראל אף לצורך הפגישה אליה זומן במשרד הפנים, איני סבורה כי מדובר בטענה המכרסמת בעניינו של המשיב. (ראו גם החלטת סגן הנשיא, כב' הש' עדן בעניינו של המשיב בעמ"י 33590-09-25 שריף פרעון נ' מדינת ישראל (12.9.2025)).
8. מצויים אנו בשלב זה בהליך , בו דן בקיומן של ראיות לכאורה ונראה כי בנסיבות הללו בהן הוצגה לעיוני ובנסיבות בהן אין מחלוקת שהמשיב הינו תושב שטחים שאין לו היתר שהייה כדין, די בכך על מנת לקבוע קיומן של ראיות לכאורה. טענות המשיב ביחס להתנהלות היחידה החוקרת והפגיעה בזכויותיו, תצריך הידרשות לבירור עובדתי מורכב שאין מקומו בשלב זה, והכרעה בה תישמר להליך העיקרי.
עילות ושחרור לחלופה בישראל
9. לטענת ב"כ המשיב, מן המשיב לא נשקפת מסוכנות ואף לא קיים חשש להימלטות מן הדין שכן המשיב נשוי לישראלית, מרכז חייו בישראל ואין לו כל זיקה לשטחים. משכך, עתר לשחררו לחלופת בישראל בפיקוח אמו ואשתו.
10. כאשר עסקינן בתושב האזור הוראה על חלופת בתוך שטחי ישראל מהווה למעשה היתר של להמשך שהיית הנאשם בשטחי המדינה , על אף שלא עבר תחת עינם הבוחנת של רשויות הביטחון. יש טעם לפגם בכך שדווקא הנאשם, העומד לדין בגין עבירה של שהייה בישראל שלא כדין, נהנה כתוצאה מהחלטה כזו מפירות העבירה.
11. לפיכך, נקבע בפסיקה כי חלופת בתוך ישראל תתאפשר רק במקרים חריגים במיוחד בהם קיימת מניעה ממשית להחזרת הנאשם לשטחי האזור וכאשר בכוחו להציע חלופת מעצר ראויה אחרת (ראו: בש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל, (4.11.2013) (להלן: "עניין קונדוס"); בש"פ 743/15 פלוני נ' מדינת ישראל (22.2.2015) (להלן: "עניין פלוני"); בש"פ 3797/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (11.6.2015)).
12. בעניין פלוני שהזכרתי לעיל, הש' דפנה ברק ארז הורתה על שחרור שב"ח לחלופה בישראל לאחר שהוצגה בעניינו של המבקש תשתית עובדתית לכאורית המבססת את החשש הכן שלו מפני חזרה לשטחים, ומשלא עלתה בעניינו טענת מסוכנות, כך שהחשש שהיה להפיג נוגע אך להתייצבותו לדין. כמו כן נשקלה תקופת הבלתי מבוטלת בה שהה המבקש בשים לב לענישה המקובלת באותה תקופה, וכן נשקל בוועדת המאוימים והעדר מועד דיון קרוב בוועדה לבחינת עניינו.
13. עננינו של המשיב שונה, שכן לא עלה בידו לבסס טענת מאוימות וחה למנוע את הרחקתו לאזור. בחקירתו מסר המשיב כי מזה 4-5 שנים הוא מתגורר באשקלון ולפני כן התגורר בבת ים מאז שהתחתן בשנת 2013. לדבריו משנת 2013 נהיה שב"ח כלשונו, ולפני כן הייתה לו תעודת זהות ישראלית ומספר פיקטיבי. לדבריו, כל חייו התגורר בישראל. כאשר הוטח בו כי על פי נתוני המערכת מעולם לא החזיק באישור , השיב כי מעולם לא עשה אישור שכן אינו מתגורר בשטחים ואין לו "שום קשר איתם". עוד מסר כי אמו מצויה בתהליכים על מנת להסדיר את אזרחותה, והוא זומן יחד איתה.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
