ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ב"כ המבקשת – עו"ד אסעד
ב"כ המשיב – עו"ד גד זילברשלג
המשיב הובא על ידי שב"ס
1. בפניי כנגד המשיב המייחס לו עבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, ולצדו בקשה עד לתום ההליכים.
2. מעובדות עולה כי ביום 8.7.17 בשעה 19:00 באזור תחנת הדלק "דלק" בכניסה לעיר ג'לג'וליה, נהג המשיב כשהוא לבדו ברכב מסוג מיצובישי, ואותה עת נשא והוביל ברכב נשק מסוג תמ"ק "קרלו גוסטב" בתוך תיק שהיה מנוח על השטיח של מושב הסמוך לנהג.
3. ביום 9.7.17 נעצר המשיב, הוארך מעת לעת עד ליום 30.7.17.
ביום 30.7.17 קבע זה (כב' הש' מרשק) כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של המשיב והוא הופנה לצורך קבלת תסקיר.
ביום 22.8.17 התקבל תסקיר שירות המבחן הממליץ על המשך של המשיב בפיקוח אלקטרוני בפיקוח הוריו, והוא הופנה לתסקיר משלים לצורך בחינת אחיו ואחותו נוספים בעניינו.
ביום 4.9.17 הופנה המשיב לקבלת היתכנות מאת מנהלת האיזוק האלקטרוני בנוגע למקום המוצע.
בדיון מיום 11.9.17 התקבלה היתכנות חיובית מאת המנהלת בנוגע למקום .
4. בתסקיר שירות המבחן מיום 16.8.17 המליץ השירות על המשך של המשיב בפקא"ל בבית ההורים ובפיקוחם, לצד למשך 6 חודשים.
בתסקיר משלים מיום 30.8.17 חזר השירות על ההמלצה הנ"ל, ואף אישר את אחיו ואחותו של המשיב נוספים לסירוגין לצד ההורים.
5. מטיעוני המבקשתעולה כי אין להורות על המשיב בפיקוח אלקטרוני לאור טיב העבירה וחומרתה.
מדובר בגין נשיאת כלי התקפי בנסיבות שלגביהן רב הנסתר על הגלוי.
נקבע כי קיימות ראיות לכאורה, וקמה חזקת מסוכנות סטאטוטורית – וחובה על המשיב לסתור אותה.
בטרם בחינת החלופה שהוצעה, יש לבחון 2 מבחנים: האחד של מסוכנות המאפשרת חלופה, והשני – האמון שיש לתת במשיב.
למשיב בגין איומים, וכיום יש הסלמה במעשיו והוא נושא נשק – ולכן מידת האמון שיש לתת בו היא מוגבלת חרף העובדה שהוא חזר לאחר ששוחרר.
התסקיר בא בהמלצה סופית על ואיזוק – אבל אין מדובר בתסקיר חיובי ברמה המצדיקה סטייה מהפסיקה המורה שבעבירות נשק יש צורך כדי להצדיק שאינו מאחורי סורג ובריח, וטעמים אלו אינם מתקיימים דנן.
מהתסקיר עולה כי המשיב ממוקד בשלילת כל קשר המיוחס לו בתיק, ואינו מפנים את חומרת מעשיו.
החשוב מכל הוא כי קיימת למשיב נגישות לנשק, באופן המעיד על מעורבות עבריינית וקשרים עבריינים.
נקבעה לו מסוכנות בינונית ללא טעמים מקלים.
בבש"פ 5187/17 – דובר על בגיר בן 19, ללא שביצע עבירה דומה בהליך בתיק הנוער שהסתיים בלי הרשעה, אך סוגיית האמון ועצם חומרת המעשה הובילה , עררו נדחה בעליון, ועל כן נכונים הדברים אף בתיק דנן.
הגם שהחלופה המוצעת הומלצה ע"י שירות המבחן – הרי שהמשיב אינו צולח את המשוכה של התרשמות חיובית ממנו עצמו.
בתסקיר הראשון- שירות המבחן ציין במפורש כי המשיב מתקשה לבחון את הבחירות בחייו, עסוק בניסיון ליצירת רושם חיובי ומציין את הנוקשות החשיבתית. השירות התייחס לנתונים אלו גם ביחס לעבירה בה הורשע ב- 2011 כאשר הוא מדגיש שיתוף פעולה חלקי ביותר.
המסוכנות נקבעה כבינונית, ויש למעשה הסלמה במעשים המיוחסים לו מאז ההרשעה ב- 2011 עד היום.
בנסיבות אלה החלופה צריכה להיות הדוקה, בעוד שהחלופה בבית ההורים ובפיקוח האחים אינה הדוקה דייה ביחס למסוכנות הנשקפת ממנו.
צוינה גישה מגוננת של ההורים וההתרשמות שהם לא ערים לבחירות הבעייתיות בהתנהגותו. אמנם המליץ שירות המבחן על ההורים והאחים – אך אי אפשר לומר שהתרשמות זו חיובית באופן מלא, ואינה מפחיתה ממסוכנותו.
לעניין מקום החלופה- המשיב עצמו טען שנסע לג'לג'וליה ביוזמתו, מביתו, ולשם גם התכוון לחזור – כך שהחלופה המוצעת אינה הולמת.
פסיקת בימ"ש העליון מהעת האחרונה, קובעת כי בעבירות שיש בהן עילת סטאטוטורית אין מקום לאיזוק אלקטרוני, ויש לעצור את הנאשמים בגין עבירות אלה מאחורי סורג ובריח, במיוחד בעבירות נשק.
כך, בבש"פ 5981/17 – דובר בנאשם ללא , כאשר בענייננו לנאשם יש הרשעה אחת בגין איומים משנת 2010. גם שם יוחסו עבירות בנשק, וביהמ"ש העליון לא הורה על באיזוק.
בבש"פ 1366/17 – דן בעבירות בהן יש עילת סטטוטורית.
בבש"פ 5187/17- חזר בימ"ש העליון על ההלכה כי כשמדובר בעבירות נשק אין לשחרר אלא בנסיבות חריגות במיוחד.
הגם שביהמ"ש הנכבד בחן את הדברים, שלח לתסקירי שירות המבחן והתקבלה היתכנות תקינה, מדובר בעבירה חמורה שאין לשחרר בגינה.
חומרת העבירה ועילת המסוכנות הסטטוטורית, לצד הפסיקה שרק במקרים חריגים ניתן לשקול סטייה בעבירות מעין אלו- מביאה למסקנה כי יש להורות על .
6. מטיעוני המשיב עולה כי לאחר מתן ההחלטה בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעניינו הופנה המשיב לקבלת תסקירים, ובימ"ש אף קבע כי יש לבחון העברתו בפיקוח אלקטרוני.
בהחלטת בימ"ש מיום 30.7.17 צוין כי העובדה לפיה שוחרר המשיב לזמן קצר מאוד בבימ"ש השלום ונעצר בשנית בערר לבימ"ש המחוזי והתייצב לדיונים- מגבירה את האמון בו אך לא במידה המביאה לשחרורו על אתר, והורה על קבלת תסקיר בעניינו.
התסקיר שהתקבל המליץ על המשיב באיזוק אלקטרוני, שאפשרי וראוי במקרה הנוכחי, וכן המליץ להטיל עליו למשך 6 חודשים.
המשיב אינו מנהל אורח חיים עברייני, וטוען לחפותו.
ב- 2011 הורשע בגין עבירת איומים, ונגזר עליו מע"ת. אין לו מכביד. המשיב שוחרר הימים על ידי כב' השופט מורנו לאחר הגשת הצהרת תובע וביהמ"ש המחוזי הורה לעצור אותו, וכב' השופטת מרשק קבעה כי יש בכך כדי להגביר אמון והשופט פורג החליט לעבות את מארג הפיקוח ושלח אותו שוב לשירות המבחן אשר שוב התרשם והמליץ על שחרורו ועל החלופה המוצעת.
לגבי הפסיקה שהוצגה ע"י המבקשת – זו אינה רלוונטית דנן הואיל ובבש"פ 1366/17 – שירות המבחן לא המליץ על שחרור וקבע כי אין ביכולת המשמורנים המוצעים להציג גבולות לנאשם.
בבש"פ 5981/17 -דובר במספר כלי נשק, ובמקרה שאדם עובר עבירות נלוות נוספות, ניסה לברוח מהמשטרה, התפתח מרדף תוך סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, ועל כן גם לא רלוונטי למשיב.
מדובר במותב רביעי שדן בשאלת , לאחר שנשלח לשני תסקירים וחו"ד התכנות.
המשיב שירת מלא, עובד, וללא עבר מכביד.
ניתן לשחרר גם כשיש עילת סטאטוטורית, מפנה לבש"פ 3199/15; לבש"פ 5419/16 ולבש"פ 6062/17.
המשיב הפקיד 5000 ₪ במזומן בבימ"ש השלום ביום 12.7.17 במסגרת ימים במ"י 16345-07-17, ומבוקש כי סכום זה יועבר לתיק דנן וישמש לתנאי הערובה.
בנסיבות אלה, מתבקש בימ"ש לשחרר את המשיב ללא איזוק, ולחילופין לאמץ את המלצת התסקיר ולהורות על המשך בפקא"ל.
7. דיון והחלטה
בעניינו של המשיב שבפניי נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירת נשיאת נשק.
מדובר בעבירה חמורה, ובנסיבות חמורות בהן נשא נשק מסוג תמ"ק "קרלו גוסטב" בתוך רכב בו נהג, כל זאת בכניסה לעיר ג'לג'וליה.
אין חולק כי נשיאתו של נשק מסוג זה, שתכליתה וקטל, אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות נורמטיבית, לא כל שכן מקום בו בעבר כבר הורשע המשיב בעבירת איומים.
כבר נקבע בחוק ובפסיקה כי עבירות נשק יביאו של נאשם מאחורי סורג ובריח מפאת המסוכנות האינהרנטית שבהן, כשרק יכולים להצדיק בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 5981/17 מדינת ישראל נ' מוניב מחאג'נה (פורסם בנבו, מיום 30.7.17); בש"פ 6074/16 דומראני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 22.8.16)).
כך, לא בכדי קבע המחוקק כי לא זו בלבד שעבירות הנשק מקימות עילת סטטוטורית בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק , אלא אף הדגיש במפורש בסעיף 22ב(ב)(1) לחוק כי לא יוטל בעבירות אלה בפקא"ל "אלא אם כן שוכנע , שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם , ניתן להסתפק בפיקוח אלקטרוני".
ייאמר כבר כעת כי עיון בנסיבות חייו של המשיב כפי שעולה מהתסקירים בעניינו – כמו גם כעולה מטיעוני הצדדים לא מתקיימים טעמים מיוחדים כנדרש.
המשיב הינו כבן 32, רווק שטרם התגורר בבית הוריו בקרית אונו, ועבד כנהג חלוקת משקאות ושליח בפיצרייה.
המשיב שרת מלא, ובמהלכו ביצע , בעטיה ריצה עונש מאסר .
לאחר שחרורו השלים קורס מכונאות רכב ועבד בתחום כ-8 שנים.
מרישומו הפלילי עולה כי בעברו הרשעה משנת 2011 בגין איומים בעטיה נדון למע"ת וקנס. עם זאת, עיון בפרטי האישום בו הורשע מעלה כי מדובר בעבירת איומים ברף הגבוה, ביחד עם אחר, שעניינה איומים ברצח כלפי שני שוטרים, במסגרת בדיקת רישיונות שגרתית, עד כדי הסלמה לתגרת ידיים מצד המשיב, שהצריכה ריסוסו בגז פלפל על מנת לרסנו
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
