ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד ציון אמיר וכן עו"ד ג'מיל מטלקה
ע"י ב"כ עו"ד גרונוב ויקטוריה
בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר הוטלה על המבקש לאחר ששקילת משאיתו הניבה תוצאה הכוללת חריגה של 23% מרף המשקל המכסימלי המותר לרכב הכבד בו נהג.
ב"כ המבקש הסיר בקשתו לביטול פסילת של המבקש וצמצם טיעוניו להשבת המשאית אשר הופקדה במגרש אחסנה לפני מספר ימים.
בטיעוניו, הסביר ב"כ המבקש כי אך שיש ראיות לכאורה כנגד המבקש הרי שאין הצדקה להמשך איסור השימוש ברכבו שכן איסור זה יוצר נזק כלכלי גדול למבקש עד כדי קריסה מוחלטת של עסקו.
לשיטת ההגנה, איסור השימוש אשר ניתן יוצר נזק של כ-90 אלף ₪ למבקש וגם אם היה מודה ומסיים את תיקו העיקרי הצמוד לבקשה, יותר מסביר כי קנס כזה לא היה נגזר עליו.
ההגנה טוענת כי משך איסור השימוש אינו מידתי, קל וחומר כאשר השינוי בחוק בוצע רק לאחרונה ולכן ראוי לאפשר לציבור "תקופת הסתגלות" למצב המשפטי החדש במהלכה יוכל הציבור להבין את השינוי במגמת שלצידה קשים.
הוסבר כי למבקש בסך הכל 3 משאיות ותפיסת אחת מהן "סוגרת" שליש מעסקו עם הפסדים יומיים כבדים.
ב"כ המדינה התנגדה נמרצות לבקשה תוך שהסבירה כי המבקש עצמו הוא אשר נהג במשאית בה נמצאה חריגת משקל שאינה גבולית (23% חריגת משקל), לטענתה מהשימוע שבוצע למבקש עולה כי הוא ידע על חריגת המשקל ובכל זאת נהג כך במשאיתו.
למבקש עבר תעבורתי הכולל 52 הרשעות תעבורה ונוכח החריגה המשמעותית מרף המשקל המותר נוצר סיכון רב המצדיק את .
לטענת התביעה שקל המחוקק את כל טיעוני ההגנה עת החליט על חקיקת התוספת השביעית של פקודת התעבורה ואין כל הצדקה לקבל החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם עמדת או .
דיון והכרעה –
ב"כ המבקש הסכים בטיעוניו לקיומן של ראיות לכאורה לפיהן נהג המבקש כבד מסוג משאית כאשר ברכב המרכזי (המשאית עצמה) נמצאה חריגת משקל בשיעור של 23%.
העליון דן ממש לאחרונה בפרשה דומה במסגרת בש"פ 5196/17 יוסף עדוי נגד מדינת ישראל באירוע בו חריגת משקל בת 18% הוגדרה כמצב היוצר סכנה של ממש לציבור משתמשי הדרך.
וכך נקבע על ידי העליון בפרשת עדוי (החלטה מיום 2.7.17):
"בעניינו, לפי עובדות ותעודת השקילה מתאריך 8.6.17, משקלו הנטען של הגורר חרג ב-18% מהמשקל המירבי המותר. זאת שעה שחריגה של מעל 15% מהמשקל המירבי המותר – מצדיקה, לפי צו תעבורה והסעיפים שהזכרתי לעיל, הטלת איסור שימוש לגביו, כפי שעשה קצין המשטרה במקרה דנן. יתר על כן, המחוזי הנכבד קבע כי גם בהתחשב בטווח סטייה של 2% במדידת משקל הגורר – עדיין מדובר לכאורה בסטייה גדולה מהמשקל המירבי המותר על פי הדין, אשר עלולה לסכן את שלומם של המשתמשים בדרך. המחוזי הנכבד קבע בנוסף כי מתקיימות ראיות לכאורה לעניין משקלו של הגורר. לא מצאתי טעם טוב להתערב בקביעות אלה."
להחלטה החדשה לעיל נפקות רבה לפרשה דנן, שכן השלום לתעבורה סבר כי ראוי, נוכח הסטייה ה"קלה" מרף המשקל המכסימאלי המהווה ונוכח איכות הראיות, לקצר את תקופת איסור השימוש.
שתי ערכאות (מחוזי ועליון) סברו אחרת, תוך שקבעו כראויה את תקופת איסור השימוש אותה הגדיר ועדכן אך לאחרונה המחוקק, מבלי שסברו כי לציבור נחוצה "תקופת הסתגלות" להוראות החוק החדשות המאפשרות איסור שימוש לתקופה של 30 יום על כל חריגת משקל מעבר ל-15%.
המחוזי, באישור של העליון ביטלו את החלטת הקיצור ש
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
