בש"פ 5385/15 – גלעד קליינר נ' מדינת ישראל

2. בהחלטתו מיום 31.7.2015, קבע השלום (כב' השופטת ס' כהן) כי הפרסום האמור יכול להוות הסתה לאלימות וכי קיים נגד המבקש שכן תוכן הפרסום מלמד על עידוד להפרת והמבקש עצמו אף העיד כי הפרסום נעשה על מנת לעורר דיון ציבורי. אשר לעילות ולמסוכנות הנשקפת מן המבקש, עמד השלום על כך שהמבקש נעדר וקבע כי העובדה שהדעה שהביע המבקש שנויה מאוד במחלוקת היא כשלעצמה אינה מחייבת את המסקנה כי יש בעצם האמירה מסוכנות שבגינה יש להורות על של המבקש. אשר לחשש חקירה, עמד השלום על כך שיש פעולת חקירה אחת שבנוגע אליה יכול להתבצע שיבוש אך הוא קבע כי גם בכך אין די על מנת להצדיק את . מטעמים אלה, הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש בשני תנאים: התנאי הראשון הוא חתימה על התחייבות עצמית בסך 5,000 ש"ח כדי להבטיח את התייצבותו לחקירה ולמשפט, והתנאי השני נועד למנוע ממנו אפשרות לעורר התססה של אחרים ובמסגרתו נאסר עליו "לפרסם פרסום כלשהו ברשת חברתית כלשהי" עד ליום 9.8.2015 (להלן: ההחלטה הראשונה).

3. ביום 3.8.2015 שבה המשיבה ועצרה את המבקש בטענה כי הפר את תנאי השחרור שנקבעו בהחלטה הראשונה. המשיבה טענה כי המשטרה ערכה שני ביקורים בביתו של המבקש בלא מענה וכי ביום 2.8.2015 הוא פרסם מסרון שהופץ ליותר מ-100 אנשים ובו הביע שמחה על פטירתה של הנערה שנדקרה במצעד ונפטרה מפצעיה באותו היום וכן ציין כי "כאב לו הלב" על כך שהדוקר שממילא הולך לכלא לשנים רבות לא הצליח להרוג אפילו אחד או אחת מאותם "סוטי נפש". בסוף ההודעה ציין המבקש כי אין בכך כדי לקרוא למעשי אלימות.

בהחלטתו מאותו היום, קבע השלום באשקלון (כב' השופט א' דהאן) כי המבקש ייעצר עד למחרת, 4.8.2015, בשעה 17:00 וכי במועד זה יערך דיון ובו יוצגו חלופות שיש בהן פיקוח והשגחה הדוקים יותר על המבקש.

4. בהחלטתו מיום 4.8.2015, קבע השלום כי ישנן ראיות לכאורה לכך שהמבקש הפר את תנאי שנקבעו בהחלטה הראשונה. לעניין שליחת המסרון בתפוצה רחבה, קבע השלום כי כוונתו של המבקש הייתה לעקוף את הוראת בית המשפט בה נאסר עליו לעשות שימוש ב"רשת חברתית כלשהי". בית משפט השלום עמד על כך שפרשנות תכליתית של הביטוי "רשת חברתית" בהחלטה הראשונה מעלה כי משמעותו היא אמצעי המאפשר לאדם אחד לפרסם דבר המגיע לאנשים רבים ותימוכין לכך מצא בית משפט השלום באופן שבו הוגדרה מטרתו של תנאי זה בהחלטה הראשונה – למנוע מן המבקש להתסיס אחרים. למרות שקבע כי המבקש הפר את תנאי שחרורו ולאחר שציין כי ברגיל הפרה כזו מחייבת לעוצרו מחדש, קבע בית משפט השלום כי במקרה דנן יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש ובמצבו הנפשי המורכב המביאים לכך שקיים סיכון . מטעמים אלה, קבע בית משפט השלום כי ניתן להשיג את מטרות המעצר גם בחלופה שפגיעתה בחירות המבקש פחותה ועל כן הורה על שחרורו בתנאים מחמירים מאלה שנקבעו בהחלטה הראשונה: מעצר בית מלא בפיקוח שני שנדרשו לחתום על ערבות ' בסך 15,000 ש"ח, ערבות עצמית בסך 15,000 ש"ח והפקדת מזומן בסך 3,000 ש"ח. עוד נקבע כי במקום בו שוהה המבקש בית לא יהיה כל מכשיר אלקטרוני היכול ליצור תקשורת עם החוץ למעט טלפון קווי של בזק, וכי המבקש יימנע מלהפיץ בדרך עקיפה כלשהי מסרים או לבוא בקשר טלפוני עם אדם אחר זולת . בית משפט השלום הורה כי תנאים אלה יהיו תקפים עד ליום 12.8.2015 (להלן: ההחלטה השניה). לבקשת המשיבה, עיכב בית משפט השלום את ביצוע ההחלטה השניה עד למחרת, 5.8.2015, בשעה 12:00, לצורך הגשת ערר.

5. המבקש והמשיבה הגישו עררים על ההחלטה השניה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בהחלטתו מיום 5.8.2015, קיבל המחוזי את ערר המשיבה ודחה את ערר המבקש.