ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
מדינת ישראל נ' אלמקייס
נוכחים:
מטעם המבקשת – עו"ד אלעד מאיר
מטעם המשיב – בעצמו ועו"ד עלא עתאמנה – סנגוריה ציבורית
המדינה מבקשת לצוות על של המשיב המשפטיים נגדו בת.פ 35699-06-10.
1. מיחס למשיב עבירה של התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים או תפילה.
על פי הנטען , התפרץ הנאשם ביום 18/6/2010, בסמוך לשעה 1:55 לחנות, בכוונה לבצע בה גניבה או פשע באופן שניפץ את שמשת הראווה ונכנס לחנות. המשיב גנב, על פי הנטען, מוצרי חשמל שונים ובהם: מטענים, אוזניות ומכונת גילוח.
טענות הצדדים
2.התובע טוען כי קיימת להוכחת אשמתו של המשיב המבוססת על דו"ח משל"ט צפון והקלטה ממוקד 100 בו נשמעת אזרחית, עוברת אורח, אשר צפתה במשיב כשהוא מנפץ את חלון הראווה, דוחות שוטרים אשר תפסו את המשיב מייד ובסמוך לאירוע כשהוא בסמוך לחנות כשברשותו הפריטים הגנובים וידיו מדממות כתוצאה מניפוץ חלון הראווה, הודעת המשיב הקושר עצמו לאירוע וכן, על הודעת המתלונן, בעל החנות, בדבר הפריצה לחנות וגניבת הפריטים ממנה.
3.עוד מציין התובע, כי העבירה המיוחסת למשיב הינה חמורה ביותר וגורמת נזק כבד לחברה בכלל ולמתלונן בפרט. בנוסף טוען הסנגור כי למשיב מכביד ולחובתו מספר רב של לרבות עבירות התפרצויות, בגינן אף ריצה מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח. התובע הוסיף וציין כי המשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו בתיק זה אך מספר ימים לאחר שחרורו ממאסר בגין תיק אחר, שאף עניינו עבירות של התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה ממנו.
4. לדעת התובע, עברו של המשיב, עיתוי ביצוע העבירה נשוא תיק זה בסמוך לשחרורו ממאסר, מצביע כאלף עדים על מסוכנתו של המשיב לביטחון הציבור, ואין, לדעתו, כל חלופת וחה לאיין מסוכנות זו.
5.הסנגור טוען מנגד כי אין בתיק די ראיות להוכחת אשמת המשיב. לטענת הסנגור המדובר במשיב שהיה במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, עוד טוען הסנגור כי אין למשיב כל קשר לרכוש אשר נמצא בקרטון, וכי בניגוד לנטען לא נתפס כל רכוש על גופו.
6.עוד טוען הסנגור כי עיון בהודעת המשיב מיום 18/6/2010 מלמד על התנהלות היחידה החוקרת בעת שנעצר המשיב לחקירה. לטענתו, בפתח ההודעה ציין החוקר כי המדובר בחשוד העוצם את עיניו לסירוגין, נראה מנומנם ומעורפל ובשל כך ובטרם חקירתו הופנה לשטוף את פניו. לטענת הסנגור דברים אלה מעידים על כך שהמשיב היה במצב שלא יכל לתת הודעה מפורטת ולהתייחס לחשדות המיוחסים לו.
7.באשר לעדה שצפתה, כביכול, במעשה בזמן אמת והתקשרה למשטרה, טוען הסנגור כי עיון מלמד כי אותה עדה סירבה למסור גרסה וטענה כי איננה מעוניינת לשתף פעולה. לטענת הסנגור, משסירבה אותה עדה לשתף פעולה, יש לראות בתוכן שנרשם במזכרי השוטרים, עדות מפי השמועה.
בנוסף טוען הסנגור כי לא נדגמו טביעות אצבע ולא אושרו, לטענת הסנגור נוכח טענתו של המשיב כי הוא מצא את הרכוש החשוד כגנוב על המדרכה בסמוך לחנות, היה מצפה כי היחידה החוקרת תדגום את טביעות האצבע.
8. אשר לעילת , טוען הסנגור כי כי העבירה המיוחסת למשיב אינה מקימה עילה למעצר בהתאם לחוק . כן הפנה הסנגור להלכות שנקבעו על ידי העליון לרבות הלכת רוסלן פרנקל בעניין עבירות רכוש והתפרצויות. לחילופין, טוען הסנגור, כי ניתן להשיג את מטרת ולאיין את הסוכנות המשיב, במידה וזו מתקיימת, בדרך של חלופה.
9.המשיב הגיש את טיעוניו בכתב, בהם הוא מכחיש את המעשה המיוחס לו ובעיקרון חזר על טענות הסנגור שפורטו לעיל.
10.אדון בשאלות כסדרן: הראיות לכאורה, עילת ובמידת הצורך – האפשרות להשגת מטרת המעצר בדרך של חלופה.
הראיות לכאורה
11.כטענת התביעה בבקשה, אכן מבוססות ראיותיה על הודעת המתלונן, הודעת המשיב הקושר עצמו למקום, ודוחות פעולה.
12.ביום 18.6.10 בשעה 01:55 נתקבלה במוקד המשטרה קריאה טלפונית של העדה קורין אבוחצירא, אשר הודיעה כי היא חוזה באדם הפורץ לחנות מוצרי חשמל ברח' הגליל בטבריה. העדה תיארה את לבושו – גופיה לבנה וג'ינס ומסרה כי הוא נראה נרקומן וכי ניסה לפרוץ את הוויטרינה. עוד תיארה אותו כאדם מבוגר עם קרחת. תוך כדי השיחה מוסיפה העדה ומדווחת כי האיש שבר את הוויטרינה וכי היא פוחדת ואינה רוצה שיראה אותה.
יצויין כי העדה סירבה למסור הודעה מסודרת במשטרה וטענה כי אינה מעוניינת בכל מעורבות בפרשה. לבסוף התייצבה במשטרה ונחקרה אך סירבה להתייחס לנושא לגופו.
עם זאת, בידי המשטרה הקלטה ותמליל של שיחתה של העדה עם המוקד המשטרתי, וממילא מצויה אמרתה וניתן להתבסס עליה בקביעת ממצאים עובדתיים.
13. מדו"חות פעולה מיום 18/6/2010 שערכו השוטרים חסין עמאר, ירון ועקנין ועמי כהן עולה כי מיד לאחר קבלת הקריאה לאירוע, סמוך לשעה 02:00, יצא צוות בילוש למקום. עם הגעתם לחנות מצאו את המשיב העונה על התיאור שמסרה עדה קורין אבו חצירא, הן מבחינת מראהו והן מבחינת לבושו, כשהוא עומד מול החנות הפרוצה וברשותו קופסת קרטון לבנה שבתוכה הוא מפשפש. בתוך הקופסה נמצאו מטענים, אוזניות ושלט ובחיפוש על וגפו של המשיב נמצאו גם מכונת גילוח פיליפס וכן כסף מזומן .
זכוכית חלון הראווה של החנות היתה שבורה ובכניסה לחנות נמצא מוט ברזל עקום ומוט נוסף.
על החלק החיצוני של כפות ידיו של המשיב נמצאו חתכים וכן חתך בכתפו הימנית.
המשיב נעצר ונלקח לחקירה בתחנה. עם טען בפני השוטר רס"מ מאיר מרקוביץ' שלא פרץ לחנות אלא רק התסכל על הזכוכיות השבורות והתכוון להתקשר למשטרה.
14.ממזכר שערך רס"מ צהל שמו מיום 20/6/2010 עולה כי, לאחר קבלת הודעה במוקד המשטרתי לפיה אדם פורץ לחנות, סיור שהיה בקרבת מקום הגיע והבחין במשיב סמוך לחנות כשברשותו מוצרים שונים. עורך המזכר ציין כי החשוד הכחיש כי פרץ לחנות וטען כי הוא הגיע לחנות לאחר שזו נפרצה.
15.בעל החנות, מר יחיאל בטאן הגיע אף הוא למקום על פי קריאת המשטרה, ן ומסר כי אכן זכוכית חלון הראווה שבורה, כי נגנבו מתוך החנות מכשירי טלפון ניידים, מכונות גילוח, D.V.Dנייד ושעונים, וכי ערך הנזק שנגרם לו עומד על כ- 7,000 ₪. כעבור יומיים מסר המתלונן עדות מפורטת יותר בתחנת המשטרה ובה פירט את הרכוש שנגנב מן החנות והכולל רכוש נוסף מעבר לזה שנתפס בידי המשיב, וזיהה את הרכוש שנתפס בידי המשיב כשייך לו, וככזה שנגנב מחנותו ביום הפריצה, לרבות קופסת הקרטון הלבנה.
16. המשיב נחקר פעמיים, ובחקירותיו קשר את עצמו לאירוע ולחשד המיוחס לו. בחקירתו מיום 18/6/2010 מסר המשיב כי היה "במקום ובזמן הלא נכון" וכי הוא בילה את הערב בפאבים שאינו זוכר את מיקומם. בדרכו חזרה דרך שוק הדגים עבר ליד החנות שנפרצה, ואז באו שוטרים ועצרו אותו. המשיב הכחיש כי הוא פרץ לחנות וגנב את הרכוש שנמצא ברשותו, אשר למכונת הגילוח ציין המשיב כי הוא מצא קופסא קטנה על הרצפה ליד החנות, נטל אותה מבלי שידע את תוכנה ושם אותה בכיס. לשאלת החוקר ציין המשיב כי אינו זוכר ואינו יודע מהיכן הגיעה קופסת הקרטון הלבנה ובה לידיו. באשר לסימני השריטות ולפצעים שעל גופו ציין המשיב כי חלקם פצעי גירוד, השריטות באצבע הינן כתוצאה ממכה חזקה שקיבל בבית ואילו השריטה תף יכולה להיות מבחורה או מכל דבר אחר.
17.בחקירתו מיום 20/6/2010, שב המשיב וציין כי "היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון" אולם בפיו היה הסבר שונה לעצם הימצאותו ליד החנות שנפרצה. בחקירה זו טען כי בשעה שמונה בערב הלך וכי בדרכו חזרה, עבר ליד החנות וראה חלקי זכוכית על הרצפה, המשיב ציין כי הדבר נראה לו מוזר על כן עצר והסתכל וכשרצה להמשיך בדרכו באו השוטרים. באשר למכונת הגילוח אשר נתפסה ברשותו ציין המשיב כי הוא מצא אותה על הרצפה מחוץ לחנות. לשאלת החוקר בנוגע למוט הברזל ששימש לכאורה ככלי פריצה ושנמצא בסמוך אליו, השיב כי אין לו שום קשר למוט הברזל וכי הוא לא פרץ ואף לא ניסה לפרוץ.
18. איני מקבלת את טענת הסנגור כי המשיב היה במצב שלא יכל לתת הודעה מפורטת ולהתייחס לחשדות המיוחסים לו. הן בהודעתו הראשונה והן בהודעתו השנייה חזר המשיב על טענתו כי "היה במקום הלא נכון בזמן" וכי הוא עבר במקום בדרכו חזרה הביתה, אף כי שינה מגרסתו בנוגע למקום שבו שהה קודם לכן. המשיב ידע להתייחס לחשדות לגופם, לכפור בהם ולתת הסברים לשהייתו שם, באופן שיש בו כדי ללמד כי גם אם היה מנומנם ומעורפל כפי שמציין החוקר יניב מליחי בעת גביית ההודעה הראשונה, הרי שהיה ערני מספיק כדי להבין את הסיטואציה ואת טיב החשדות נגדו.
19.איני מקבלת גם את טענת הסנגור באשר לדגימת טביעות האצבע. אכן לא נלקחו טביעות אצבע מהרכוש אשר נתפס ברשותו של המשיב, אך בנסיבות הענין לא היה בכך כל צורך שעה שהרכוש נמצא בחזקתו ובחלקו גם על גופו של המשיב.
עוד יש לזכור כי במציאת טביעות אצבע יש כדי לקשור פוזיטיבית נאשם למעשה עבירה, ואולם בהעדרה של טביעה כזו אין כדי לנתקו ממנו, ואם מצויות ראיות אחרות הקושרות אותו לעבירה, די בכך.
20.כידוע, אין נדרש בשלב זה של ההליכים למשקלן של הראיות המונחות בפניו. בית המשפט מכריע בשאלת קיומן של ראיות לכאורה על יסוד ההנחה כי יינתן לראיות אלו מלוא המשקל, אלא אם כן מוצא הוא כי הופרכו הראיות מיניה וביה.
21. במקרה זה, לא רק שאין כל ראיה שיש בה כדי להפריך את ראיות התביעה, אלא שההפך הוא הנכון: מדובר בסיטו
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
