ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.7.12 במ"ת 41366-06-12 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן
בשם העורר – עו"ד מ' ח'לאילה
בשם המשיבה – עו"ד ר' זוארץ-לוי
ערר על החלטת המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן) מיום 2.7.12 אשר הורה על העורר עד תום ההליכים נגדו בת"פ 41360-06-12.
1. ביום 24.6.12 הוגש נגד העורר המייחס לו, בין היתר, עבירות של בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה וגניבת רכב. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 19.6.12 גנב העורר בעצמו או באמצעות אחר, רכב מסוג סיאט איביזה מחניון שלמה לוי בשכונת רמות שבירושלים. כמו כן נטען שהעורר הוביל את הרכב, בין בעצמו בין באמצעות אחר, לרמאללה, והחליף את לוחיות הזיהוי של הרכב. לאחר שהרכב אותר באמצעות חברת "איתורן" באזור מחסום "קלדניה", רכב משטרתי לבן ועליו אור מהבהב כחול יצא בעקבותיו לכיוון ענאתא ומישור אדומים. לאחר שכרזו השוטרים לעורר לעצור את הרכב, פנה הנאשם באופן פתאומי פנייה פרסה מסוכנת והחל נוסע ביר התלולות במהירות גבוהה, תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף ומסכן כלי רכב רבים. העורר נתקל במחסום בכניסה לענאתא, ביצע פניית פרסה חדה נוספת תוך שסיכן הולכי רגל והמשיך בנסיעה מהירה לכיוון הכפר חיזמה שבשטחי הרשות הפלסטינית. רכב המשטרה ניסה לעקוף את העורר על מנת לעוצרו, אולם העורר הסיט את הרכב בחוזקה לעבר הרכב המשטרתי, פגע בו וגרם לו להסתובב על צירו ולסכן הבאים מהכיוון הנגדי. בעקבות כך נעצר הרכב בו נהג העורר בשולי הכביש. לאחר מכן, יצאו השוטרים מרכבם ועצרו את הנאשם בעודו מתנגד בכוח.
2. בד בבד עם הגשת , הגישה המשיבה בקשה העורר עד תום ההליכים. ביום 2.7.12 החליט קמא כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. העורר נתפס בעודו נוהג ברכב הגנוב, ועל פי נתוני חברת "איתורן" ניתן להסיק כי הוא נמצא ברכב לבדו משך 9-4 שעות. בית המשפט קבע כי מדובר בהחזקת הרכב הגנוב בזמנים הסמוכים מאוד לגניבתו, ושלפיכך חל כלל ממנה ניתן להסיק כי העורר, לכאורה, הוא גנב הרכב, בין בעצמו בין בעזרת אחרים. גרסת העורר, לפיה הוא ביקש לסייע לאדם שהציע לו טרמפ על ידי שהסכים לנהוג ברכב של אשתו, נמצאה על ידי תמוהה ביותר. לעניין טענת העורר כי בהימלטו מהרכב המשטרתי הוא לא היה מודע לכך שמדובר בכוח משטרתי, קבע בית המשפט כי גרסת השוטרים שנמצאו ברכב המשטרה שוללת טענה זו.
כמו כן, קבע כי יתר טענות העורר צריכות להתברר בהליך העיקרי. לבסוף, נקבע כי מאחר שהעורר הינו תושב חברון, וכיוון שמעובדות מתקיימת עילת מסוכנות, לא ניתן לשחררו לחלופת , ועל כן הורה על .
מכאן הערר שבפניי.
3. סנגור העורר טוען כי שגה כשקבע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את האמור . העורר מכחיש כי גנב את הרכב או כי ידע שהרכב גנוב. לטענתו, הוא שהה ברמאללה ועצר טרמפ בו היו שני בני זוג. הבעל מסר לו כי אשתו אינה יכולה לנהוג ברכבה ועל כן הציע לו לנהוג במקומה ולנסוע אחר בני הזוג עד לכפר עיזרייה. לטענתו, מראה הרכב לא עורר אצלו כל חשד. במהלך הנסיעה הבחין ברכב רגיל שנסע במקביל אליו ובו אנשים בלבוש אזרחי אשר כיוונו לעברו נשק, ולכן ברח מהם מרוב בהלה. על כך מוסיף הסנגור כי מאחר וכל ספק פועל לטובת העורר, יש לצאת מהנחה כי הוא נהג ברכב כתשע שעות לאחר גניבתו. בשל פער זמנים זה, ובשים לב לכך שמדובר בחפץ נייד שלגביו מסר המשיב גרסה שלא נשללה, ואף אומתה בחלקה על ידי המשטרה, סבור הסנגור כי לא מתקיים בענייננו הכלל בדבר .
כמו כן מלין הסנגור כי המשיבה נמנעה עד כה מלבצע את הבדיקות אותן ביקשה לבצע במהלך הדיון העורר. משנמנעה המשיבה מלבצען, אין יותר מקום, כך נטען, לומר כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר.
בנוסף, טוען הסנגור כי שגה כששלל אפשרות של שחרור העורר לחלופת בשל העובדה שהוא תושב האזור. לדידו, ניתן להטיל מגבלות אפקטיביות על העורר בחברון, או, לחילופין, לשחרר את העורר לשטח ישראל בפיקוח של ערבים שהוצעו לשם כך, ובהפקדת ערבויות כספיות. כמו כן סבור הסנגור כי כיוון שהעורר נעדר ובעל משפחה, וכיוון שסביר שהמשפט יתנהל במשך זמן רב, השארתו מהווה עונש של ממש ויש להורות על שחרורו לחלופת מעצר. לבסוף מלין הסנגור על כך שמהעורר נמנע עד לימים האחרונים הולם לו הוא הזדקק עקב פציעתו בעת .
4. באת כוח המשיבה סבורה כי דין הערר להידחות. בדיון שלפניי טענה כי היא מוכנה להניח שלא קיימות ראיות לכאורה באשר לגניבת הרכב בשלב זה. אולם, גם ללא ראיות מסוג זה, סבורה באת כוח המשיבה כי מהתנהגות העורר – בריחתו בעת מרדף משטרתי ונהיגה פרועה עולה חשש למסוכנות המחייב השארתו . לדידה, מעדויות השוטרים שהשתתפו במרדף אחר העורר עולה כי הם כרזו אחריו וברור שהוא הבין שמדובר בכוח משטרתי אשר מבקש לעצרו. כמו כן, באת כוח המשיבה ט
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
