ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
בשם המבקשת:
עו"ד ארז בן-ארויה
בשם המשיב 2:
עו"ד אבי חימי
תאריך הישיבה: י"ג באב התשע"ו (17.8.2016)
בקשה ראשונה של המשיב 2 בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק הפלילי (סמכויות – ), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק ), החל מיום 6.8.2016 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 15398-11-15, לפי המוקדם.
1. נגד המשיב 2 ושני בניו – המשיב 1 ובן נוסף (להלן: ס')) הוגש ביום 6.11.2015 המייחס להם עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וכן חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. על פי הנטען בין משפחת המשיב 2 ומשפחת אבראהים מאבו גוש קיים סכסוך מתמשך אשר החל בשנת 2007 בעקבות כך שמוסא איברהים (להלן: מוסא) דרס למוות את בנו של המשיב 2. לאחר הדריסה נערכו הסכמי פשרה ו"עטוה" (שביתת נשק) בין המשפחות, אך ביום 14.6.2011 פגש המשיב 2 בבנו של מוסא, רינאד אבראהים (להלן: המנוח) השלום בירושלים ואיים עליו כי "יומו יגיע" ועל רקע זה, כך נטען, שררה מתיחות רבה בין המשפחות. ביום 7.9.2015, על פי , נודע למשיב 2 כי המנוח ובן דודו (להלן: פארג') נסעו לרמאללה והוא ובניו החליטו להמיתו שם. לשם מימוש תכניתם, נסע המשיב 2 ממקום עבודתו לאבו-גוש, אסף את בנו ס' ו ולאחר שדאגו לכבות את המכשיר הסלולארי של ס', נסעו השניים לרמאללה שם רכשו יחד עם המשיב 1 שהגיע אף הוא לרמאללה, שתי סכינים חדות כדי לדקור באמצעותן את המנוח. בשלב זה עזב המשיב 2 את האזור ואילו המשיב 1 ו-ס' ארבו למנוח ופארג' ומשהגיעו השניים סמוך למקום הימצאם, דקר ס' את המנוח בגבו אך נהדף על-ידי פארג' שנאבק בו ובאותה העת דקר המשיב 1 את המנוח, כשהוא מוטל על הרצפה, פעמים רבות בגבו, בראשו, בידו ובצווארו. ס' הוסיף ודקר את פארג' בראשו ובידו וברח מן המקום יחד עם המשיב 1. כתוצאה ממעשיהם של המשיב 2 ובניו, כך נטען, נגרמו למנוח פצעי דקירה רבים בפלג גופו העליון והוא מת מפצעיו ואילו לפארג' נגרמו פצעי דקירה בראשו ובגבו.
2. עם הגשת , הגישה המדינה בקשה המשיבים וס' נגדם. ביום 30.11.2015 התקיים דיון בבקשה של המשיב 2, במהלכו הורה המחוזי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו. בתסקיר מיום 21.12.2015 ציין שירות המבחן כי למשיב 2 של עבירות אלימות והונאה וכי הסכסוך בין המשפחות גרם להצטברות ארוכת שנים של תחושות עלבון וזעם שאותן הדחיק. עוד צוין כי המשיב 2 חש תחושת טלטלה עקב ומעצר בניו, דבר שעלול לגרור תחושה של אובדן שליטה מצדו. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות מעשי אלימות מצד המשיב 2 וכן העריך כי קיים סיכון לביטחונו האישי ולביטחון משפחתו, ושלל חלופת מעצר שהוצעה בביתו של המשיב 2 בציינו כי לנוכח מעורבות המשפחה בסכסוך היא לא תוכל לפקח עליו כראוי ולמנוע ממנו להפר את תנאי השחרור. ביום 21.12.2015 הורה קמא על של המשיב 2 עד תום ההליכים נגדו וזאת לאור תסקיר המעצר והמסוכנות הרבה הנשקפת ממנו כמי שנטל לכאורה חלק משמעותי ביוזמה לקטילת חיי המנוח ובפציעתו של פארג'.
3. על החלטתו של קמא הגיש המשיב 2 ערר לבית משפט זה (בש"פ 2/16) וביום 24.1.2016 נדחה הערר (כב' השופט צ' זילברטל) קבע כי בידי המדינה ראיות לכאורה להרשעת המשיב 2 במיוחס לו או למצער יעות על מעורבותו ברצח, וכן כי לא היה מקום לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן. בית המשפט הוסיף עם זאת כי "נוכח מאפייניה הייחודיים של מעורבות העורר [המשיב 2] במעשה יתכן, מבלי לטעת מסמרות, שאין לנעול את הדלת בפני מציאת חלופה הולמת, אך לעת הזו מדובר במצב היפותטי, שכן לא הוצעה חלופה נוספת, מה גם שלכאורה נראה שבתיק העיקרי לא צפוי הליך מורכב וממושך. היה ויחול שינוי בנתוני בסיס אלה – שערי בית המשפט פתוחים" [ההדגשה במקור-א.ח.].
4. כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 14.2.2016, הגיש המשיב 2 בקשה קמא הורה כי יוגש תסקיר משלים. בתסקיר המשלים נבחנו שהוצעו וכן נבחנה החלופה שהוצעה באום אל פאחם וצוין כי היא עונה על הצורך להרחיק את המשיב 2 ממקום מגורי משפחת המנוח. מנגד, צוין בתסקיר כי שחרור המשיב 2 עלול לעורר רגשות זעם ונקמה ולהעלות את הסיכון שיפגעו בו, במשפחתו, או במפקחיו. מסיבה זו התקשה שירות המבחן ליתן המלצה חד משמעית לשחרורו לחלופה. בהחלטתו מיום 13.3.2016 הורה בית המשפט קמא כי המשיב 2 ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני באום אל פאחם אך לבקשת המדינה עוכב ביצוע ההחלטה על מנת לאפשר למדינה לערור עליה. הערר שהגישה המדינה לבית משפט זה על אותה החלטה (בש"פ 2112/16) התקבל ביום 17.3.2016 (כב' השופט ע' פוגלמן) ונקבע כי החלופה שהוצעה אמנם מתמודדת עם חלק מן הבעיות שעליהן עמד שירות המבחן, אולם גם בעת הזו שירות המבחן מצא כי שחרור המשיב 2 מגדיל את הסיכון לפגיעה בו וכן מצא כי עדיין קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו האלימה מצידו. על כן, כך נקבע, אין מנוס מהמשך של המשיב 2.
5. בחלוף תשעה חודשי ומששמיעת ההליך העיקרי טרם הסתיימה, הוגשה הבקשה דנן מטעם המדינה להארכת מעצרם של המשיבים. מעצרו של המשיב 1 הוארך בהסכמתו בתשעים ימים ואילו המשיב 2 מתנגד להארכה. המדינה טוענת כי נשקפת מן המשיב 2 מסוכנות רבה שלא ניתן לאיינה באמצעות חלופה וזאת נוכח אופיין של העבירות המיוחסות לו ונוכח . אשר לקצב ניהול ההליך, המדינה מציינת &
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
