ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ב"כ המאשימה – עו"ד גינסברג יחיאל
ב"כ הנאשם – עו"ד ארז רופא
מבוא:
1. כנגד הנאשם הוגש , לפיו ביום 30.04.11, בשעה 02.05, נהג הנאשם בראשל"צ, בהיותו שיכור, בכך שסרב לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת שוטר, עבירה בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב, 64 ד(א), 64 (ב), וסעיף 39 א לפקודת התעבורה וכן אי ציות לאות עצור שניתן ע"י שוטר במדים בניגוד לתקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה.
לנוכח כפירתו של הנאשם, נשמעו הראיות.
מטעם התביעה העידה עת1 רס"ל סיגל קושמקוב, (להלן:"השוטרת") אשר ערכה והגישה: ונסיבות המקרה ת1, דו"ח פעולה ת2 , דו"ח פעולה איסור נהיגה ת3, דו"ח ת4.
מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו וכן אשתו אשר נכחה עימו באירוע. כן הוגשו: אישור לאומי נ1, אישור רפואי והמלצה לתו נכה נ2, תעודה של אשפוז בחדר מיון נ3, אישור רפואי והמלצת תו נכה נ4, מסמך אשפוז בשל אסטמה וקוצר נשימה נ5, אישור על קבלת תו נכה ת6.
2. הסעיף העיקרי לעניין הסירוב הוא סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה:
"שוטר הדורש מנוהג רכב…לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד" – דהינו שנהג ברכב בהיותו שיכור.
בבש"פ 6812/07 לירן ברק כהן נ' מדינת ישראל דן ביהמ"ש העליון בסוגיה וקבע:
"סע' 64 ב(א1) לפקודת התעבורה מקים סמכות לשוטר לדרוש מנהג דגימה של אוויר הינשוף מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול. סירובו של נהג לבצע בדיקה כאמור מקים נגדו חזקה שנהג , וזאת מכוח סעיף 64 ד לפקודת התעבורה".
השאלה לשם הכרעה בדיון הנה האם התקיימו בענייננו התנאים הקבועים בסעיף 64ב(ב2) – ולטעמו של התשובה חיובית.
פרשת התביעה:
3. עת1, ציינה בת1 ות2, כי במהלך מחסום כשהיא לבושה במדים מלאים, אפודה זוהרת ופנס סימנה לרכב הנאשם לעצור, אך הלה לאחר שהבחין בה הגביר מהירות, היא נסעה אחריו והורתה לו לעצור, ניגשה לנהג, הבחינה שהוא מעשן, ביקשה ממנו שלא יעשן, שכן היא חושדת בו בנהיגה , מהנהג הדיף ריח אלכוהול חזק, על פי ת3, הודה ששתה אלכוהול, כן מסר שנטל תרופה לאסטמה וכדורים לבעיה בכליות, כן צוינה הופעתו כמרושלת, והשוטרת ציינה במפורש שמכנסיו פשוטים וחגורתו פתוחה, הוא התבקש לבצע בדיקת נשיפון, הנהג התלהם "מי את בכלל לא חייב לך כלום", אחר טען כי הוא נכה וחולה אסטמה ולכן לא יכול לבצע וכל זאת כאשר השוטרת מציינת שהוא ממשיך לעשן, ולמרות שהתבקש להפסיק, הרי הדליק סיגריה נוספת, והשוטרת הזהירה אותו כי אם לא יבצע הבדיקה (נשיפון) יעוכב לתחנה ולאחר מכן כשהכניסה ידה לרכב לצורך קבלת הרישיונות מאשתו שישבה לצידו הלה סטר בידה ויצא מהרכב שהוא מתפרע והחל ללכת לכיוון השוטרת, הודיעה לו כי הוא עצור על תקיפת שוטרת, הוא נלקח לתחנה, בתחנה גם ביצע נשיפון שהראה על אינדיקציה לשכרות, הוא כשל בבדיקת מאפיינים, ושם סירב רשמית לבדיקת ינשוף וזאת לאחר שהוסברו לו השלכות הסירוב והוא הוחתם על סירובו, ת3, וכן נחקר על תקיפת שוטרת.
4. עת1, ציינה בכתובים מספר פעמיים, כי הנאשם סירב לבצע בדיקת ינשוף, ואולם בת3, סעיף 8, ניתן למצוא את גולת הכותרת, לסירוב, שכן הנאשם אישר בחתימת ידו שהוא מסרב למסור דגימת אויר נשוף לשם איתור אלכוהול וזאת לאחר שהוסבר לו כי "נהג רכב או מורה לנהיגה המסרב לדרישת שוטר לתת דגימת נשיפה לבדיקה, רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה , שעונשה פסילה בפועל שנתיים לפחות ועונשים נוספים הקבועים בחוק, וכי גם טעמים רפואיים אינם עילה מוצדקת לסרב להיבדק".
5. בחקירתה הנגדית ציינה העדה כי באירוע הייתה עם שוטר ופקח שפרטיהם רשומים והם סייעו לה הנהג והובלתו לתחנה, אך היא זו שדיבר עמו, הנאשם אכן מסר שהוא חולה אסטמה, אך היא לא מאמינה כל כך בנכות ואסטמה, ובכל מקרה הנאשם לא הציג כל אישור רפואי בנושא (עמ' 6 ש' 14) ובהתנהגותו הוא עישן והכה אותה ולכן קשה לה לבחון האם הוא אסמטי ונכה. העדה חזרה על גרסתה כי הנאשם סטר לידה ששלחה ידה לרישיונות מצד הנהג לצד של הנוסעת לצד הנהג, מכשיר הינשוף היה בתחנה, העדה אכן היססה בעניין זמן ביצוע בדיקת הנשיפון, אך מסקנתה הייתה כי תחילה סירב, אך לבסוף ביצע אותה בתחנה (עמ' 4 ש' 20) ושם גם בוצעה בדיקת המאפיינים (עמ' 5 ש'1) – ואכן מקריאת ראיות המאשימה עולה שכך התבצעו הדברים. העדה טענה כי גם חולה אסטמה אמור לעשות בדיקת ינשוף (עמ' 5 ש' 20). היא לא אישרה את טענת ב"כ הנאשם שהלה ביקש לבצע בדיקת דם, ושללה את הטענה כי שוטרים אחרים דנו בכך (עמ' 5 ש' 30) שכן היא לבדה הייתה האחראית על הנהג. כמו כן מסרה שהנאשם לא שיתף עמה פעולה, אך לא הייתה לה דעה שלילית עליו למרות התנהגותו.
פרשת ההגנה:
6. הנאשם בחר להעיד, אישר כי היה בבילוי ובו שתה בירה, כ2-3 דקות לאחר שיצאו מהמועדון, וטרם עברו רמזור, נעצר ע"י המשטרה, ועצר מיד שנתבקש, שוטרת דרשה רישיונות, הוא מסר לה אותם מהמגרה ליד החלון, דרשה שיצא החוצה, וביקשה שיבצע בדיקת "מנשוף" (כך טען), הוא הסביר לה שהוא חולה אסטמה, אך היא התייחסה אליו כמו סמרטוט, ביצע בדיקת "מנשפה" כמה שיכל, אך היא חשבה שהוא צוחק עליה – והכוונה לבדיקת נשיפון.
7. לטענתו השוטרת הגיעה לחלון מצד ימין ובטעות נגע בידה כשביקש להפנות אשתו לרישיון הנכון וכלל לא סטר לה, אולם מיד שינה גרסתו וטען שהכניסה היד בחלון שליד הנהג (וראה הסתירה בין ש' 9 לש' 10 בעמוד 11).
8. היא התעלמה מטענתו לנכות ואסטמה, שוטרים שבאו תקפו אותו וקראו לו את החולצה והשרשרת, הובל אזוק לתחנה בראשל"צ ושם עוד פעם נבדק עם "הקומפרסור הזה" – ואציין כי הנאשם הבהיר בהמשך כי מדובר בנשיפון. לטענתו ביקש בדיקת דם אך בקשתו סורבה, שכן השוטרים רצו לחזור מוקדם הביתה, לסיום עדותו הוגשו מסמכים רפואיים כאמור לעיל.
9. במהלך החקירה הנגדית אישר כי עישן סיגריה, לטענתו לא סירב לבקשה להפסיק לעשן, אך משהשליך את הסיגריה, קיבל דו"ח על שהשליך סיגריה על ריצפה – וציין שלא שילם הדו"ח. בתחנה נבדק בנשיפון, ועשה בדיקת מאפיינים שלטענתו עבר בהצלחה (בניגוד גמור לכתוב בת3), הוא אישר שהוא מעשן, אינו יכול להפסיק וזה הורס לו את הבריאות – אך הוא לא מכניס לריאות (!!!), לשאלה מדוע לא ניסה להיבדק בינשוף טען שניסה ולא הצליח – אך כוונתו הייתה לנשיפון ולא ינשוף וראה עמ' 16. הוא אישר כי הנו חתום על ההסבר לגבי השלכות הסירוב בת3 ס' 8. וכן שהוא לא התלונן למח"ש בעקבות התנהגות השוטרים והוא סובל גם מבעיות רגליים (ם).
10. עדת הגנה מס' 1 אשתו של הנאשם קרוב ל-40 שנה, העידה שהם יצאו לבלות, ודקה או 2 אחרי שעברו הרמזור (סתירה לגבי עדות בעלה, שטען שהבחין במשטרה טרם עבר את הרמזור) התבקשו לעצור, טענו כי לא ברחו לשוטרת, בעלה נשף למכשיר שהוגש לו אך השוטרת טענה שהוא עושה ממנה צחוק. תחילה טענה כי הציגו לשוטרת תעודת נכה ואחרת תיקנה עצמה וטענה כי מדובר בתו חניה (עמ' 18 ש' 8). היא וטענה כי הם מסרו זאת לשוטרת, כן טענה שבעלה לא סתר בידה של השוטרת. השוטרת ביקשה שיעיף את הסיגריה ובעלה ענה שהוא רוצה לעשן ברכבו והיא אישית מסרה לשוטרת "מה רע בלעשן תבקשי יפה". כן הוסיפה כי לבעלה יש טון דיבור גבוה והדבר לא מראה על אלימות. השוטרת ביקשה תגבור והשוטרים אזקו אותו והוליכו אותו למשטרה, וכיוון שהיא הרימה קולה על השוטרים לא אפשרו לה להיכנס מעבר לדלפק במשטרה (עמ' 18 ת' 20) ומה שעבר על בעלה בתחנה שמעה ממנו. ובסוף עדותה מסרה כי עקב מחלה לבעלה אסור לשתות אלכוהול – ואציין מיד כי מדובר בטענה תמוהה, שהרי הנאשם הודה ששתה בירה… .
11. בחקירה הנגדית מסרה כי בעלה לא תקף את השוטרת, ואינה יודעת מה ארע בתחנה ולמעשה טענותיה שלא היה ינשוף בתחנה, בקשת בדיקת הדם ע"י בעלה, והצלחתו בבדיקת המאפיינים, מבוססים רק על דברי בעלה לאחר ששוחרר ולא מידע אישי, כן אישרה שלא הגישו תלונה במח"ש על התנהגות השוטרים.
דיון לעניין עבירת הסירוב להיבדק בדיקת האלכוהול – האומנם נסיבה רפואית ?:
12. אקדים המאוחר ואציין כבר כעת כי לאור הראיות כאמור מעל שנשמעו, נתקבלו, ונבדקו, קובע חד משמעית כי הנאשם נדרש כדין לבצע בדיקת נשיפה, הנאשם סירב לבצע בדיקת הנשיפה, הוא הוזהר כנדרש לגבי משמעות סירובו לבצע את הבדיקה ואשר על כן אני מרשיעו בעבירה זו כאמור .
13. מציין מפורשות כי הוא נותן אמון מלא בגרסת עדת המאשימה וזאת לאחר שהזהרתי עצמי שמדובר בעדה יחידה, ומנגד דוחה את גרסת והנאשם ואשתו – שאינה חפה מאינטרס בתוצאות התיק, להתנהלות האירוע.
14. כאמור בסעיף 4 לעיל, הנאשם התבקש להיבדק בבדיקת הינשוף וסירב להיבדק למרות שהוזהר כנדרש במשמעות הסירוב.
15. טענת ההגנה בנושא הייתה כי הנאשם הינו חולה אסטמה ולכן לא ביצע הבדיקה, ואולם לטעמי הנאשם כלל לא ניסה לבצע את בדיקת הינשוף ולכן אין כל הגנה בטענתו זו.
16. לעניין זה ראה בע"פ (מחוזי ת"א), 15773-08-10, מרמלשטיין נ' מ"י, כי:
"כבר נקבע, כי אי הצלחה בבדיקת נשיפה איננה מקימה אוטומטית חזקה בדבר סירוב לבצע בדיקה, ויש לבחון אם הבדיקה לא צלחה מסיבות טכניות או מסיבות רפואיות מוכחות הנובעת מאי יכולת נשיפה של הנהג, יחד עם זה, גם אין לקבל של ניסיון נשיפה כהסכמה אמיתית לבצע בדיקת נשיפה. הכשלה מכוונת של בדיקת נשיפה כמוה כסירוב לבדיקה".
בב"ש (מחוזי חיפה) 2136/08 איליה וולר נ' מ"י נאמר על בדיקת הנשיפה:
"בדיקת הנשיפה היא בדיקה פשוטה, ותחילה מוסבר לנהג מה עליו לבצע. במהלך הבדיקה מתבקש הנהג לנשוף כמות מסוימת של אויר מריאותיו אל תוך פיית המכשיר, והמכשיר מודד את ערכי האלכוהול באוויר הנשוף. כיוון שהבדיקה היא כה פשוטה, לא צפוי שמי שמבצע אותה יכשל בה. אם הבדיקה נכשלה, יש איפוא לחפש את הסיבות לכישלונה, ואלה תהיינה בדרך כלל סיבות רפואיות, המונעות מהנבדק לנשוף את כמות האוויר הדרושה לבדיקה.
כיוון שמדובר בבדיקה פשוטה ביותר, ובהנחה שהוסבר לנהג מה עליו לעשות בבדיקה, הרי שבהעדר סיבות המסבירות את כישלון הבדיקה, כישלון הבדיקה מדבר לחובתו של הנהג. מוכן אני אף להעז ולומר, שעל רקע פשטות הבדיקה, בהעדר סיבות המסבירות את כשלון הבדיקה, נוצרת חזקה, לפיה, לכאורה, הנבדק ביקש להכשיל את הבדיקה או לא היה מסוגל לבצעה בשל היותו שיכור…".
17. לאור האמור, ברור כי היה על הנאשם לכל הפחות לנסות לנשוף במכשיר הינשוף ואם הייתה מתקבלת תוצאה של נפח נשיפה לא מספיק, ניתן היה לטעון, תוך המתאימים למועד הנהיגה כי הנאשם לא יכל לבצעה כהלכה. אולם לא לסרב לבדיקה מראש, ולטעמי כל הקלה בדרישה ברורה וחד משמעית להיבדק תפגע משמעותית ביכולת .
18. יתרה מכך, הנאשם הצליח בסופו של יום לבצע את בדיקת הנשיפון בתחנה, כך שהוכח שהינו בעל יכולת נשיפה מנמלית – התקבלה אינדיקציה חיובית לאלכוהול – במאמר מוסגר אציין כי יתכן שאינדיקציה זו היוותה זרז לסירובו לבצע ינשוף (וראה ת3 ס' 9).
19. אציין כי ב"כ הנאשם בנה תילי תילים בעניין האישורים הרפואיים שהציג הנאשם בדיון, אולם אין מדובר במסמכים המעידים כי במועד האירוע היה הנאשם בהתקפת אסטמה שמנעה ממנו כל יכולת לנשוף. ובכל מקרה הדבר לא היה אמור למנוע ממנו לנסות להיבדק – אם ביקש לשתף פעולה והאמין בחפותו. מרגע שבחר שלא להיבדק ואף לא ניסה כלל להיבדק בינשוף, הרי פגם אנושות בטענתו.
20. אציין כי כל מה שהציג הנאשם לשוטרת בשטח היה תו חניה של נכה, ללא כל פרוט מוכח נוסף מלבד טענתו בע"פ. כך שב"כ אינו יכול לבוא בטענות לשוטרת שלא קיבלה את טענתו מראש, שהוא לא יכול להיבדק עקב אסטמה, בעוד מרשו המשיך לעשן בפניה, סטר לידה והרעים עליה בקולו. בעניין האחרון אציין כי גם אשת הנאשם נמצאה לנכון לציין בעדותה כי ככה הוא מדבר.
האם היה צורך בבדיקת דם:
21. לעניין בדיקת הדם מקובלת עלי טענתה של עת1, כי לא ביקש הנאשם בדיקת דם, יתרה מכך, ההחלטה האם נהג לבדיקת דם נתונה של השוטר, ולנהג אין את הפריבילגיה לבחור באיזו בדיקה ייבדק – גם אם ביקש בדיקת דם, וכאמור אין כל ה לכך, לאחר סירוב להיבדק בינשוף. יתכן וראוי במצבים מסוימים ליטול בדיקת דם, אך במקראה שלפני אין כל חובה לכך וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. יש לזכור שבדיקת דם לגילוי היא יקרה, וגוזלת זמן יקר ומי ערב שהנהג לא סרב סופו של דבר גם לה. כן אציין כי ההגנה לא ביקשה מי מהשוטרים שהנאשם טען לפניהם, כביכול, כי הוא מבקש בדיקת דם, על מנת לבחון הנושא לעומקו.
22. כן תמוהה טענת הנאשם כי ביקש בדיקת דם בתחנה לאחר שכביכול לא הצליח להיבדק בנשיפון (עמ' 12), אציין כי קודם כל הדבר מוכיח כי נבדק בנשיפון בתחנה, אך מעבר לכך, מקובלת עלי הטענה כי משנשף בנשיפון בהצלחה (כפי שטענה עת1 להימצאות אינדיקציה לאלכוהול), הרי היה יכול להיבדק גם בינשוף ואין שום הגיון לעבור להליך בדיקת דם.
23. למען הסר ספק אציין מפורשות כי הנאשם לא הוכיח בכל מסמך או ראיה כלשהי בפני כי נבצר ממנו לנסות ולבצע בדיקת ינשוף במועד האירוע.
חיזוק תוצאות בדיקת הנשיפה באמצעות התנהגות הנאשם:
24. לאחר שבחנתי את התנהגות הנאשם כאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי היא מחזקת את המסקנה שנהג וזאת גם לאחר שהבאתי בחשבון את טענת הנאשם שיש לו מחלת פרקים.
25. בין היתר אדגיש כי עת1 רשמה כי הנאשם הודה ששתה, ריח אלכוהול חזק מאד פיו, הופעתו מרושלת, מכנסיו פשוטים חגורתו פתוחה, התנהגותו פרועה. במבחן הביצוע כשל, התנדנד בעמידה, בהליכה על הקו התנדנד ולא הצמיד עקב לאגודל, וכן התנדנד והחטיא במבחן הבאת אצבע לאף. סה"כ התרשמה עת1 שהנאשם בהשפעת אלכוהול כבדה.
לעניין עבירת האי ציות לאות עצור:
26. גם בנושא זה הנני מקבל את טענת המאשימה. עת1 ציינה מפורשות, כיצד עמדה והיכן, והנאשם האיץ על פניה לאחר שהבחין בה כך שנאלצה לנסוע אחריו. חיזוק לביצוע עבירה זו ניתן לטעמי למצוא בסתירה שבגרסת הנאשם ועדת ההגנה לגבי מיקום השוטרים, כאשר הנאשם מיקם את השוטרים לפני הצומת ועדת ההגנה כמה דקות נסיעה לאחר הצומת, כאשר נדמה כי אכן הבחין הנאשם השוטרת לפנ&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
