ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
נגד המבקש הוגש המייחס לו נהיגה בקלות ראש, גרימת נזק לרכוש ואי ציות לתמרור 301 בצומת. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 22.7.17 לא ציית המבקש לתמרור 301 המוצב בכיוון נסיעתו, נכנס לצומת מבלי לתת וחסם את דרכו של רכב ב' בו נהג מר יואב נונברג, אשר נאלץ לסטות ימינה על מנת להימנע מפגיעה ברכב הנאשם וכתוצאה מכך פגע ברכב חונה. כתוצאה ממעשיו של המבקש, כך על פי כתב האישום, ניזוקו והנהג המעורב נפגע.
במסגרת הבקשה שבפניי, עותר המבקש , לפי סעיף 74 לחוק הפלילי [נוסח משולב}, התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), לקבל מספר מסמכים שלדידו מהווים . בתחילת הדיון שהתקיים בפניי ביום 17.5.18 הגיעו הצדדים להסכמות חלקיות כך שכל שנותר הוא להכריע בבקשתו של המבקש לקבל לידיו את "תכנית הצומת בו התרחש האירוע, כולל תכנית הצבת התמרורים ואישורם, נכון למועד התאונה".
במסגרת הבקשה לא נימק המבקש מדוע הוא זקוק לחומר האמור. עוד יצוין כי התיק העיקרי קבוע להקראה נוספת בפני כב' סגנית הנשיא, הש' תדמור -זמיר, ליום 9.7.18 כאשר בשלב זה המבקש טען בעצמו כי ציית לתמרור, עצר ולאחר שהתקדם טיפה הנהג המעורב הגיע ולמרות שהוא לא חסם את דרכו, הנהג התנגש ברכב חונה. לטענת המבקש לו היה חוסם חצי מהכביש הנהג המעורב היה מתנגש גם בו.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 17.5.18, הבהיר ב"כ המבקש כי על אף שברור לו כי החומר המבוקש אינו בתיק החקירה, ראוי שהוא יהיה בתיק החקירה לאחר פנייתו. לטענתו משיוחסה למבקש עבירה של אי ציות לתמרור יש חשיבות להצגת תכנית התמרורים ואישורם וכן חשיבות למבנה הצומת. לגישתו, המדובר בנותנים מובנים הנדרשים לבדיקת הבוחן.
עוד הוסיף וטען ב"כ המבקש כי לפי פס"ד וייס (עע"מ 2668/15 מ"י נ' הלל וייס, פורסם בנבו), כל הבקשות בעניין צריכות להידון במסגרת ולו היה מדובר בתאונה קטלנית ברור שהחומר הנ"ל היה נאסף ולפי טענתו לתוצאות התאונה לא צריכות להיות הלשכות באשר להיקף חומר החקירה.
כן טען ב"כ המשיב כי מרגע שכפר בתקינותו של התמרור די בכך על מנת לחייב את המאשימה להוכיח את תקינות התמרור והדברים רלבנטים אף לגבי המרחקים, רוחב הכביש, מעבר החציה ושטח ההפרדה.
באשר למסלול החליפי של בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, טען ב"כ המבקש כי ברור מאליו כי זה וזאת תוך על טענותיו דלעיל והוסיף כי בניגוד לפס"ד שיינר (בש"פ 8252/13 מ"י נ' שיינר, פורסם בנבו), אין במקרה זה אינטרס נוגד של פגיעה בפרטיות והוסיף כי במסלול של סעיף 108 העד יגיע עם החומר ואז הצדדים יראו אותו לראשונה.
"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי החומר המבוקש אינו בתיק החקירה ואינו מהווה , כן הפנתה ב"כ המשיבה לחזקת תקינות המנהלית באשר למיקומו ותקינות של כל תמרור. במיוחד כאשר המבקש טרם כפר בתיק. עוד הוסיפה ב"כ המשיבה כי הנטל להראות את חוסר תקינות התמרור הוא על המבקש, אשר יכול וצריך לפנות לרשות העירונית הרלבנטית ולבקש את תכנית הצומת.
במהלך הדיון אף הוגש לעיוני.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
התיבה "" התפרשה בפסיקה באופן מרחיב, כחומר לו נגיעה לאישום, אפילו זה המצוי בפריפריה של האישום, כך לדוגמא בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) כמו גם בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) שם ציינה כב' השופטת (כתוארה דאז) בייניש, כי וד זכות עומדת זכותו של נאשם למשפט הוגן והוסיפה וציינה כי הינו:
"כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי הינו ".
יחד עם זאת, בבג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, נקבע כי מעבר לרלבנטיות גם על השכל הישר להדריך אותנו בשאלה זו ואף נפסק כי בעת בחינת החומר המבוקש, אין להרחיק יתר על המידה למחוזות שהרלבנטיות שלהם לאישום היא רחוקה ושולית ובין היתר נקבע ש"מסע דיג", הינו תכלית זרה להגנת הנאשם. ר', בין היתר, בש"פ 1372/96 אריה דרעי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 177 שם צוין:
"סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות ריקות "להגנת הנאשם" ונכונות לצאת ל- "מסעי ציד" שמא ימצא דבר שיסייע להגנה – אין די בהם".
לצורך סיכום ממצה של ההלכות בדבר היקפו של ר' בש"פ 7585/14 איתי שטרום נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו), שם נקבע:
4
"הלכה עמנו כי למונח "חומר חקירה" הקבוע בחוק יש להעניק פרשנות מרחיבה. נוכח תכליתה של הוראת סעיף 74 לחוק, יכללו בגדר חומר כזה גם ראיות המצויות בפריפריה של האישום…עם זאת, פרשנות מרחיבה זו אין משמעה כי כל חומר ייחשב ל""… בפסיקתנו נקבע כי יש להראות "יסוד של ממש" להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו…אם נמצא כי החומר רלוונטי, יערוך איזון בין זכות הנאשם להגנה ראויה, המושפעת מן התועלת שתצמח ממסירת המידע, לבין הפגיעה האפשרית בזכויותיהם של צדדים שלישיים או בערכים שונים שבאינטרס ציבורי הכרוכים בהצגתו לעיון. ככל שהזיקה בין החומר לבין השאלות שבמחלוקת במשפט רופפות יותר, כך יידרש בית המשפט לשקול ביתר שאת את מידת הפגיעה בזכויותיהם של אחרים ובערכים שונים שבאינטרס ציבורי חיוני הצפויה מהצגתו לעיון. קו הגבול בין שני שלבי הבחינה – שלב הרלוונטיות ושלב – אינו חד, ויש ביניהם יחסי גומלין המקיימים "מקבילית כוחות"…".
עוד יצוין כי בקשה לקבלת אינה באה לצורך ייצור חומר חקירה נוסף ויפים לעניין דבריו של העליון בבש"פ 8221/12 (פורסם בנבו):
"במישור העקרוני שעניינו היקף פריסתו של סעיף 74 לחוק הפלילי צדק קמא, וממילא צודקת המשיבה בטענותיה. בית משפט זה חזר וקבע כי סעיף 74 אינו המסגרת הנאותה להצגת דרישות להשלמת חקירה או ליצירת שלא באו לעולם (ראו:
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
