עקבו אחרינו ↩

03-655-5362

בש"פ 8450/02 – מאגד תיים נ' מדינת ישראל

שימו לב — המידע המוצג הוא תמצית בלבד ואינו הנוסח הרשמי של פסק הדין ולא ניתו ללמוד ממנו על התוצאה הסופית. יש לבדוק במאגרים הרשמיים.

ההחלטה

המסמך הנרכש: – בש"פ 8450/02 – מאגד תיים נ' מדינת ישראל
להורדת מסמך
299₪
קובץ PDF למייל לאחר אישור
מחיקת אזכור
1,999₪
טיפול תוך 5 ימי עסקים
למה LawBuzz?
  • טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
  • הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.

פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.

תיק חיצוני: 11250208805

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 30 ימים על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [] תשכ"א – 1961 וכן בקשה לביטול צו איסור מנהלי על שימוש ברכב לתקופה של 30 ימים , לפי סעיף 57 (ב) לפקודת התעבורה.

מבקש 1 הינו הנהג ואלו מבקש 2 הינו בעל הרכב.

ביום 19.7.18 ניתן נגד מבקש 1 צו פסילה מנהלית מלהחזיק לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה וכן נאסר הרכב לשימוש למשך 30 ימים .

הפסילה המנהלית השימוש נתנו בקשר לדוח מס' 11250208805 ממנו עולה כי ביום 19.7.18 בשעה 12.45 נהג מבקש 1 ברכב משא מ.ר. 5664431 ( להלן "הרכב"), בכביש 431 קילומטר 18.

באותן נסיבות , זמן ומקום, נלקח הרכב על ידי שוטר לשקילה והתברר כי משקלו הכולל של הרכב היה 19,400 ק"ג בעוד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הינו 14,990 ק"ג, דהיינו עומס יתר של 4,410 ק"ג , שווה ערך ל- 29%.

בעקבות זאת, נערך למבקש שימוע על ידי קצין משטרה ובסיומו הוחלט לפסול את רישיון נהיגתו של מבקש 1 למשך 30 יום .כמו כן נאסר הרכב בשימוש .

לטענת ב"כ המבקשים על לבטל את הפסילה המנהלית ואת הודעת איסור השימוש ברכב מאחר ולטענתו עולה חשד לזיוף בתעודת השקילה שכן, לדבריו, השם המופיע על גבי תעודת השקילה, הוא אינו שמו של מי ששקל את הרכב בפועל.

מנגד , טוענת המשיבה כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה.

ב"כ המשיבה הפנה את לראיות וכן מפנה את בית המשפט לגיליון הרשעותיו של מבקש 1, הכולל 90 .

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את . (ראה בש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נגד מדינת ישראל).

ראיות לכאורה

תיק החקירה הוגש לעיון .

מעיון בתיק המשטרה עולה כי השוטר אשר ערך דוח , ציין כי הבחין ברכב כאשר ארגז המשאית נראה עמוס כך שהארגז גרם למשאית לנטות על צידה ואף נראתה שקועה בחלקה האחורי.

הרכב נלקח לשקילה כאשר מדוח השקילה אשר צורף עולה כי הרכב נשקל בשעה 12.59 על ידי בוחן מר יוסי שאדי אשר חתום על דוח השקילה.

עוד צורף אישור היחידה למשקולות ומ במשרד התמ"ת וכן תע"צ בעניינו למד כי הבוחן , מר שאדי, ביצע כיול מאזניים טרם השקילה בתחילת היום ובסוף היום.

כאמור לעיל, על פי תעודת השקילה ועל פי רישיון רכב אשר צורף לתיק , המשקל הכולל המותר של הרכב הינו 14,990 ק"ג ואילו משקלו בפועל היה 19,400 ק"ג, דהיינו , חריגה של 29% מהמשקל המותר.

רק על מנת לסבר האוזן , מבקש 1 לא טען בשום שלב כי לא נסע עם חריגת משקל אלא רק אמר כי לא ידע שיש משקל חורג ואילו היה יודע לא היה נוסע כך.

בנסיבות אלה, סבורני כי יש די והותר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש 1.

מבלי להיכנס כלל לשאלת כיול המאזניים אשר שימשו לשקילת רכבו של המבקש, אציין ואוסיף כי אין בשלב זה כל צורך בבחינת קיומה של תעודת כיול .

לעניין זה ראו החלטת כבוד השופט ארז יקואל בע"ח 8397-06-17 קבוצת אלון בע"מ נ' מדינת ישראל (18.6.17 ) שם נדחה ערר במסגרתו עתרה המבקשת לבטל הודעת איסור שימוש ברכבה וטענה כי אין בנמצא דוח כיול. וכך קבע :

"הגם שלא צורפה תעודת כיול לחומר החקירה אשר הוגש לעיוני, לא מצאתי כי יש בכך , בשלב זה, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתשתית הראייתית הגולמית. סבורני כי לעת הזו , די בתעודת השקילה המציגה , לכאורה, משקל אסור ביחס לרכב שבבעלות העוררת ואין זה מן הנמנע כי תעודת כיול תתווסף לראיות בשלב הדיון בהליך העיקרי".

במקרה דנן, אף למעלה מן הנדרש, מצויה בחומר הראיות תעודה , הנחזית להיות תעודת כיול וכל טענות המבקש באשר לסטיית המשקל, דינן להתברר בהליך העיקרי.

אינו נדרש בשלב זה לבחון את משקל הראיות לכאורה, .

כל שנדרש הוא לבחון הוא את הפוטנציאל ההוכחתי הגלום בראיות לכאורה, המצויות ואת סיכויי ההרשעה שהן מקימות.

ראו בש"פ 8087/95 זאדה נגד מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 133,147-151; בש"פ 8803/07 נימר נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.10.07).

סיכומו של עניין, בשלב זה, אני מוצא כי די אשר בידי המשיבה כדי לקבוע כי יש די והותר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש 1.

יתר על כן, טענתו של ב"כ המבקשים בדבר זיוף תעודת השקילה אינה באה לידי ביטוי אשר הוצג לעיון ואף לא הובאו כל אסמכתאות על ידי ב"כ המבקשים להוכחת טענתו, לרבות הגשת תלונה במשטרת ישראל בדבר זיוף לכאורי.

לעניין מסוכנותו של מבקש 1 , סבורני כי מדובר בנהג מסוכן לציבור, שכן מחזיק משנת 99' וצבר לחובתו 90 הרשעות קודמות, שזהו עבר תעבורתי מכביד לכל הדעות.

בנסיבות

ההחלטה המלאה — עוד 11,333 תווים (35% מהמסמך)
כולל הניתוח המלא וההכרעה
מוצגים 21,045 מתוך 32,378 תווים (65%)

- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.

תפריט נגישות

המתודולוגיה של LB10™

איך דירגנו?

LB10™ הוא הדירוג השנתי של מערכת LawBuzz למשרדי עורכי דין בישראל. בכל תחום משפט הוא מציג משרדים שבולטים, להערכת המערכת, בפעילותם בתחום. המערכת בוחנת מגוון רחב של היבטים, גם כאלה שאי אפשר לכמת: היקף פעילות, פסקי דין ותיקים משמעותיים, מוניטין בקרב קולגות ולקוחות, מיקוד בתחום ונוכחות מקצועית, ואפילו פריצה מהפריפריה או תיק אחד שנוהל בצורה יוצאת דופן.

המקורות: מאגר הפסיקה של LawBuzz (מאות אלפי פסקי דין), כתבות ופרסומים מקצועיים, שיחות עם כתבי משפט, אתר המשרד ונוכחותו ברשת, שאלוני LB10™, ולעיתים שיחות רקע עם קולגות ולקוחות, שזהותם אינה נחשפת.

כל משרד מופיע בשלושה דירוגים לכל היותר, ורק בתחומים הקשורים לעיסוק המרכזי שלו. פסקי דין משמעתיים מהשנים האחרונות נבדקים, וממצא עשוי להוביל לאי-הכללה או להסרה. המתודולוגיה המלאה חסויה, כדי שאי אפשר יהיה "לעבוד" על הדירוג.

מי אנחנו

LawBuzz פועלת בעיקרה כמערכת עיתונאית לכל דבר. אנחנו מסקרים הרשעות משמעתיות של עורכי דין ואת פסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים, וזה האתר המשפטי היחיד בישראל עם מדור של עורכי דין מושעים ומי שהיו מושעים. אנחנו מפרסמים מחדלים של לשכת עורכי הדין כשיש, מפרגנים כשיש על מה, ותמיד נלחמים על זכות הציבור לדעת ועל האינטרס הציבורי. אותה מערכת, שמסקרת בלי משוא פנים גם את הצד הפחות מחמיא של המקצוע, היא זו שעורכת את LB10™ כשטובת הציבור לנגד עיניה. למדור ›

שלוש הקבוצות

  • מדד המצוינות: משרדים שבולטים במיוחד בתחום, ובהם ותיקים ומוכרים ברמה הארצית.
  • מדד המומחיות: משרדים בעלי פעילות ומומחיות מבוססות בתחום.
  • מדד החדשנות: משרדים שבולטים בגישה רעננה, בנוכחות דיגיטלית או בצמיחה.

בכל קבוצה הסדר לפי א"ב, והוא אינו דירוג פנימי.

בלי תשלום

לא ניתן לרכוש הכללה, קבוצה או מקום בדירוג. LawBuzz מציעה למשרדים, גם למדורגים, שירותי שיווק ופרסום, ובהם רישיון שימוש בתו LB10™. השירותים האלה אינם משפיעים על הדירוג, ומשרד שלא רוכש דבר נשאר בו בדיוק כפי שהוא.

חותם PREMIUM VERIFIED™ הוא דבר נפרד: הוא ניתן רק למשרד שנבדק ועומד ב-10 קריטריונים, והכללה בדירוג אינה מקנה אותו. על החותם ›

מה הדירוג לא אומר

הדירוג הוא הבעת דעה מקצועית של המערכת, לא קביעה עובדתית ולא המלצה. הוא אינו ממצה: רוב עורכי הדין אינם מופיעים בו, ואי-הכללה אינה מעידה דבר. הוא גם אינו אישור לכך שלעורך דין אין עבר משמעתי; המקור הרשמי והמלא לכך הוא לשכת עורכי הדין. לעיתים רחוקות משרד מתווסף או יוצא אחרי הפרסום, בעיקר כשמתגלה מידע חדש. גופים אחרים עשויים להגיע למסקנות אחרות, וזה בסדר גמור.

איך בוחרים עורך דין?

בחנו כל מועמד בעצמכם: היפגשו, בדקו את הכימיה האישית ואת הניסיון בתיקים דומים. זו ההמלצה שלנו לכולם, בלי קשר לדירוג שבו מופיע עורך הדין, אצלנו או בכל מקום אחר בעולם. בהצלחה!

פניות: מצאתם טעות עובדתית, או שמשרדכם מבקש לא להופיע? כתבו ל-[email protected]. תיקונים עובדתיים נעשים בהקדם, וההחלטות העריכתיות נתונות לשיקול דעת המערכת.

© זרובינסקי תקשורת ואסטרטגיה בע"מ (LawBuzz). LB10™, התו, החותם והמוצרים הנלווים מוגנים בזכויות יוצרים, וכל שימוש בהם רק באישור בכתב מהחברה ובהתאם לתנאי השימוש.

מצאתם נתון שגוי? כתבו לנו: [email protected]