עקבו אחרינו ↩

03-655-5362

ע"א/ – רומן זכרצ'וק ואח' נ' מדינת ישראל

שימו לב — המידע המוצג הוא תמצית בלבד ואינו הנוסח הרשמי של פסק הדין ולא ניתו ללמוד ממנו על התוצאה הסופית. יש לבדוק במאגרים הרשמיים.

ההחלטה

המסמך הנרכש: – ע"א/ – רומן זכרצ'וק ואח' נ' מדינת ישראל
להורדת מסמך
299₪
קובץ PDF למייל לאחר אישור
מחיקת אזכור
1,999₪
טיפול תוך 5 ימי עסקים
למה LawBuzz?
  • טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
  • הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.

פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.

זכרצ'וק ואח' נ' מדינת ישראל

נוכחים:

ב"כ המבקשים עו"ד צבי ריש

ב"כ המשיבה עו"ד חנה לנדאו

דיון בבקשה לפי הפקודה לבזיון ביהמ"ש

עו"ד ריש – למרות טענת המדינה בדבר הסכנה שנשקפת מהעותר במידה והיא תכנס לישראל, היא אכן נכנסה בינואר ועד היום הם זומנו 3 פעמים על מנת להאריך את דרכונה של התוקף לאשרת השהייה. הבדיקה עדיין לא הושלמה. נערך לה ראיון לפני כ10 ימים. הם מתגוררים ביחד. ביוני נקבע להם מועד נוסף לראיון. עדיין אין לה אישור עבודה. היא לא יכולה להתחיל בהליך המדורג. היא הגיעה בלי הבת שלה. הבת נשארה עם הסבתא בחו"ל.

בימ"ש הורה למדינה לתמוך בתצהיר את התשובה שלה. התצהיר התקבל מספר ימים. חלק מהדברים הם מהשמועה.

חברתי צרפה פסקי דין ללא רשות.

יש דפוס פעולה לפני פסק הדין וזה מצטבר ומראה מה קרה בארוע נשוא הבקשה. בקשות העותרת לא נענו במשך 4 חודשים למרות תזכורות ובקשות. גם כאשר הוגשה העתירה, בבקשה למתן צו ביניים לא הוגשה תשובת המדינה. בימ"ש ציווה להגיש כתב תשובה ולא הוגש. בימ"ש איפשר להם פעם נוספת להגיש. גם אח"כ לא עמדו בזמנים. הגשתי עוד פעם צו.

בבקשה עצמה יש מסכת עובדתית לפיה פסק הדין הודע לצדדים מיד ביום אחרי הנתנו.

ביום 18.11 שלחנו מכתב במהלך שביתת הפרקליטות וחברתי טוענת שהיתה שביתה. זה לא אומר שהפקס לא התקבל. בתגובת המדינה נאמר שהמתמחה גילתה באקראי. לא כתוב המועד.

עו"ד לנדאו – משרד הפנים גילה באקראי.

עו"ד ריש – אין פירוט מי גילה. אם המשיב ידע זה מחמיר את התנהלות משרד הפנים. פירטתי בבקשה שהעותר מיוזמתו הלך עם פסק הדין למשרד הפנים (מפנה לסעיף 6 לתשובה לתגובת המדינה). הם לא ידעו באקראי. ברור שהעותר נתן להם את פסק הדין. השביתה לא היתה המניעה לביצוע פסק הדין ע"י המשיב. פסק הדין ניתן ב9 לחודש. באתר רשום שזה התקבל אצל המשיבה לפני השביתה. גם כאן אין בתגובת המשיב פירוט מה קרה עם ההמצאה.

לאחר מכן העותר ראה שאין התייחסות ניגש ב5.12 ודיבר עם גב' גבאי. היא אמרה לו ללכת הביתה ושיקבל הודעה. לא עשו כן. ביום האחרון שהגיע שלחו אותו הביתה. זה לא שייך לשביתת הפרקליטים. רק בהנחיה שלי שהוא הבהיר להם לקבל את ההחלטה במקום וזה נספח ג'. לא יודעים מי החליט ובאיזה סמכות. השיתו ערבות בגובה של 100,000 ₪. אין הסבר מדוע היה נדרש ומי החליט ובאיזה סמכות.

ביקשתי בתגובה שלי התייחסות לעובדות. חברתי טוענת בשיחות בינינו שהיא לא מבינה מה הבזיון. לדעתי בתום 30 היום היה צריך להתיר את כניסתה. אחרי 30 יום היו צריכים להיות מושלמים כל ההליכים. לולא היה דוחק בהם גם זה לא היה. השיתו עליהם ערבות גבוהה כדי שלא יוכל לעמוד בה.

היועצת המשפטית לא נתנה פירוט, אלא אמרו שלאחר שקילת הענין הם החליטו 70,000 ₪ לפנים משורת הדין.

יש נוהל שצרפתי כנספח לבקשה של הנחיות היועמ"ש. בהנחיות יש סעיף 11 שמכוון למצב שבו יש קושי בביצוע פסק הדין. הנוהל מדבר על משרד ממשלתי שצריך לבצע את פסק הדין. הם לא פנו אפילו לעותר שיש קושי או לבא כוחו. הם התייחסו בגסות לב.

צרפתי פסיקה לגבי ביקורת שמתח ביהמ"ש העליון על התנהלות המדינה.

עו"ד לנדאו – מדובר בפסק דין שקוים. העותרת נכנסה לארץ וכן ההוצאות שולמו. מדובר במעשה עשוי ויש לדחות את הבקשה. מטרת הבקשה היא אכיפתית ולא רגשית. הפסיקה מרובה. לא ראיתי את המונח הרתעה אלא אכיפה. פסק הדין קוים.

משקוים פסק הדין אין מקום לקבל את הבקשה.

כלל לא ניתן לפתוח בהליך של בקשה של בזיון נגד המדינה. מפנה לסעיף 6 המדבר כנגד כל אדם והמדינה אינה בבחינת אדם.

לא ניתן לפתוח בהליך מעין פלילי כנגד המדינה.

אנו סבורים שמאסר אינו רלבנטי. כך גם קנס נראה כמיותר.

אני מכחישה את מה שחברי אמר בקשר למצב העותרים היום אם גרים או לא גרים ביחד. אין לי את הנתונים. מדובר בהליך ארוך. נראה כי העותרים בטיפול.

כל ההסטוריה שחברי מסר ביחס למה שקרה בעתירה מתי המדינה השיבה והגיבה זה לא רלבנטי.

לענין התצהיר, התלבטנו במחלקה המנהלית וזה עבר להחלטת מנהלת המחלקה שראתה לנכון לא להגיש את תצהיר של הגברת שיצאה לחופשת לידה.

אין בעיה בהליך המינהלי להגיש תצהיר שהוא גם למיטב הידיעה.

לענין הטלפון שחברי טוען שהתקבל במדינה. לא קיבלנו שום שיחה כזאת. אני מקווה שיש לבימ"ש אמון במדינה. גב' פוקס ילדתה שבוע לפני כן ויכול להיות שהושארה לה הודעה.

לענין הפקס, ב16 לחודש היתה שביתת פרקליטים ולא היה מי שיקבל את הפקסים בתאים של הפרקלטים. המתמחים קיבלו הוראה לא להתעסק בתיקי הפרקליטים אלא בתיקים בהם הם עובדים באופן אישי.

לענין זה שחברי אומר שהם היו אצל המשיב, אנו טוענים שהמשיב טיפל בעניין העותרים גם במהלך השביתה. עו"ד גלבוע כתבה שמרגע היוודע פסק הדין…. (מצטטת). כמו כן מפנה לסעיף 8 למכתבה.

עם זאת המשיב העביר למחלקת החשבות ללא אישור פרקליטת המחוז, בקשה להעביר את תשלום העותרים.

חברי טוען שהעותר פנה כמה פעמים למשיב. בפני המשיב עמדו 30 הימים. ב8.12 ניתנה החלטת המשיב ביחס לערבות. ביחס לאישור המסירה שצרפנו, הוא מציין כי עו"ד ריש קיבל לידיו את פסק הדין. אצל המשיב יש רובריקה ריקה. ככל הנראה פסק הדין לא קיבל את פסק הדין. פסק הדין התקבל במקרה באתר האינטרנט והחלו לפעול אצל המשיב. העבירו למתמחה ב25 לחודש והיא ישר פנתה לחברי.

חברי טוען שלא מפורט מי נתן את ההחלטה לגבי גובה הערבות. היא יצאה ככל החלטה והיא חתומה. מנהל רשות ההגירה חתום והוא עסוק בהמון דברים ולא חותם על כל החלטה ולכן יש האצלת סמכויות.

לענין גובה הערבות, יש סמכות ושיקול דעת והמדינה סבורה שבמקרה כזה יש נסיבות מיוחדות. במצב זה שהיא נכנסה תחת תרמית, גורשה ועבדה בזנות אצל בן זוגה, הוחלט להשית עליה ערבות כזאת.

אנו קיימנו את החלטת בימ"ש.

הפקדנו בחשבון ערבונות ביום 29.12.10 (סעיף 3 לתצהיר). מרגע שבימ"ש נתן החלטה בענין קיזוז סכומים הופקד הסכום.

השביתה הסתיימה ב30.12.10. שופטים רבים קבעו שלפעמים נפגעות זכויות. במקרה שלנו השביתה לא פגעה בחברי גם כאשר יכלה לפגוע שלא במכוון. פסק הדין ניתן ב9.11. ב16 לחודש יצאו הפרקלטים לשביתה. ב8.12 ניתנה החלטת המשיב בענין. גם אם העותרים רצו את ההחלטה קודם ופנו. ההחלטה ניתנה בפרק זמן סביר. לאחר החלטת בימ"ש לענין הפקדת הערבות, העברנו את הסכום ב29.12 וזה לפני תום השביתה. טיפלנו בתיק הזה כאשר השביתה היתה חודש וחצי.

משקוים פסק הדין אין מקום לבקשה.

עו"ד ריש – צרפתי את פסק הדין לענין מוניות הדר ע"א 371/78 (מצטט).

בבג"צ של פיטום האווזים קיבלו את טענת בזיון נגד המדינה. מפנה לבג"צ 7713/05 – פיטום האווזים.

לא ביקשתי מאסר, אלא קנס. אני מבקש לפי מה שכתוב בסעיף 6 לפקודה.

לגבי מועד גילוי פסק הדין. חברתי מספרת וזה לא נתמך בתצהיר. חברתי אומרת מי העובד שגילה, מתי וכו'. הטענות לא נתמכות בתצהיר.

אני מבקש הוצאות.

חברתי לא התייחסה בטיעון שלה שהעותר המציא למשרד הפנים באופן אישי את פסק הדין כשבוע לאחר הינתנו. משרד הפנים הוא בעל הדין שלי.

המתמחה שלחה ב25.12 פקס שהיא רוצה את פרטי החשבון.

משרד הפנים קיבל את פסק הדין והוא יכל לבצע את התשלום של ה20,000 ₪ ללא קשר. היועצת המשפטית צריכה לפנות לאכיפה. לא מדובר בשביתה.

ב8.12 ניתנה החלטה להעביר ליועץ המשפטי. התשלום נעשה ב29.12. גם אז עברו 3 שבועות.

לשון פסק הדין שבמשך 30 היום יושלמו כל ההליכים. זה לא ביצוע נכון של פסק הדין. רק ביום האחרון לתת את גובה הערבות. למה לא נתנו לפני כן כדי שידע מה גובה הערבות. חברתי לא הראתה מי שקל את השיקולים האלה. זה פי 7 מהערבות הקבועה. לא ניתן הנמקות לאזרח. לא יודעים מי חתם.

לגבי השביתה, מפנה לע"א 593/81 מפעל רכב אשדוד.

לפרקליטים יש חובות אל מול השביתה. הם מייצגים את המדינה ולא יתכן שיתפרקו מהחובות שלהם כלפי ביהמ"ש וכלפי הלקוח. לא היה ניזוק אם היו מבקשים דחיה.

עו"ד לנדאו – מבקשת להעיר, כי לא ניתנה לי אפשרות להעיר לגבי הסמכות של בימ"ש להטיל הוצאות.

במהלך הדיון התעוררה השאלה האם יש תחולה לפקודת בזיון ביהמ"ש, במצב דברים שבו קוים , גם אם לטענת העותרים תוך ומבלי לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו ע"י ביהמ"ש בפסק הדין אשר ניתן על ידו.

מלשון סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש ניתן להסיק, לכאורה, כי מדובר של , או צו אשר לא קוימו על ידי הצד שכנגד, ואין עסקינן במקרה שבו פסק הדין בוצע או קוים בסופו של דבר.

מאחר ומדובר בשאלה שעשויה להיות לה השלכה לגבי ההחלטה שתינתן ע"י ביהמ"ש, בין בענין הטלת קנס, או השתת הוצאות, מתבקשים הצדדים להמציא פסיקה התומכת בטיעוניהם בשאלה זו בלבד.

ב"כ העותרים יציג את הפסיקה הרלבנטית לטעמו, לרבות מאמרים משפטיים, תוך 14 ימים מהיום ובאת כח המשיב תציג את האסמכתאות התומכות בטענותיה, תוך 14 יום ממועד קבלת העותרים.

לאחר קבלת האסמכתאות משני הצדדים, יפנה ביהמ"ש ליתן את החלטתו, אשר תומצא להם על ידי המזכירות.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"א, 19/05/2011 במעמד הנוכחים.

- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.

תפריט נגישות

LB10™ דירוג עורכי דין · איך דירגנו?

דירוג LB10™ נערך באמצעות מערכת בינה עסקית (BI) שפיתחה LawBuzz לניתוח ענף עורכי הדין בישראל, לפי מתודולוגיה ייחודית שהוגשה לרישום כפטנט ברשות הפטנטים במשרד המשפטים (בקשה מס' 332749, Patent Pending). המערכת אוספת ומנתחת מידע ממגוון רחב של מקורות ציבוריים ומקצועיים, מאגר פסקי הדין בבתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים, ומשלבת אותו עם הערכות של מערכת LawBuzz. ההופעה בדירוג אינה כרוכה בתשלום, ותשלום אינו יכול להשפיע עליה.

הדירוג משקף דעה סובייקטיבית של עורכי LawBuzz נכון למועד פרסומו, והוא אינדיקטיבי בלבד. הוא אינו קביעה לגבי איכותו של משרד, אינו המלצה להתקשר עמו ואינו מבטיח שירות או תוצאה. מיקומו של משרד בדירוג, או היעדרו ממנו, עשויים לנבוע מסיבות רבות ושונות. הדירוג עשוי להתעדכן מעת לעת, ו-LawBuzz אינה מחויבת לנמק אותו. בכל קבוצה הסדר אלפביתי, אלא אם צוין אחרת. לפני בחירת עורך דין מומלץ תמיד לבצע בדיקה עצמאית ולקיים פגישת ייעוץ.

עוד באודותינו ›

בברכה,

יבגני זרובינסקי

חתימה: יבגני זרובינסקי
מצאתם נתון שגוי? כתבו לנו: [email protected]