ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה על ידי הנתבעת.
עניינה של התובענה בפיצוי כספי בסכום של 400,000 ₪ בגין .
התובעים הינם בעליהם של מקרקעין המצויים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. הנתבעת הינה שוכרת מספר חנויות המצויות במתחם- שתיים רגילה וחנות נוספת מוגנת.
על פי האמור , הנתבעת, אשר סירבה לפנות את החנויות לה רגילה, בקשה לפגוע בקידומו של פרויקט שיפוץ ובינוי ביחס למקרקעין, עליו עמלים התובעים ולשם כך, שלחה אל הועדה לתכנון ובניה בעיריית תל אביב מכתב הכולל דברי כנגד התובעים.
לטענת התובעים, במכתב, בו הציגה הנתבעת מצגים כוזבים ביחס לזכויותיה בקרקע, השמיצה אותם והוציאה דיבתם רעה ועל כן, הגישו תביעתם, ע"ס 400,000 ₪ בעילה מכוח חוק איסור , התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור ") ועילת שקר מפגיע.
הנתבעת, היא המבקשת, עותרת לסילוק התביעה כנגדה על הסף. לעמדתה, סעיף 13(5) לחוק איסור מקנה הגנה לפרסומים אשר נעשו במסגרת הליכים משפטיים, כפי שנעשה בענייננו, ומכאן כי אף אם יוכיחו התובעים את תביעתם- לא יוכלו לזכות בסעד המבוקש.
מנגד, טוענים המשיבים כי יש מכתב המבקשת לא נשלח במהלך הליכים משפטיים- שכן ההתנגדויות נסתיימו שנתיים טרם המכתב ובאותה העת הוצא להם חשבון אגרות על ידי עיריית תל אביב- ומכל מקום אין מדובר בגוף שיפוטי. לשיטתם- ככל שעותרת התובעת להוכחת הגנתה, עליה להוכיח תחילה, כדבר שבעובדה, כי המכתב נשלח במסגרת הליכים משפטיים.
דיון והכרעה-
כידוע, אין נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. הכלל הוא כי די כי יגלה עילה, על מנת לא ימחק את התביעה על הסף. בשלב זה, בו נבחנת קיומה של עילה- אין בית המשפט בודק את ראיות התובע "בציציות" .
" פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת מחליט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו , כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה… – בבואו לשקול אפשרות זו- ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר חי, מהדורה עשירית, תשס"ט- 2009, בעמ' 171).
עם זאת, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובכללן את אשר לפני, מצאתי כי במקרה דנן מתקיים החריג ולפיו יש להורות על סילוק התביעה על הסף וזאת על יסוד האמור עצמו.
סעיף 13(5 לחוק איסור קובע כי-
"13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי-
…
(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, , או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או על ידי , בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
במסגרת הפסיקה נקבע כי ההגנה המוקנית למפרסם דברי הינה הגנה מוחלטת ואין צורך לבחון את הפרסומים גופם – ר' לעניין זה רע"א 1104/07 פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל (פורסם במאגרים).
עוד הורחבה הגנה זו אף על מסמכים שנעשו בטרם נקיטת הליכים משפטיים, כמכתבי התראה.
יפים לענייננו דבריו של כב' השופט שנלר בע"א 2271/09 רועי הרם, עו"ד נ' יצחק זקס, עו"ד (פורסם במאגרים) לפיהם-
"8. בסעיף 13(5) לחוק מדובר בפרסום על ידי שופט וכד' "… שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי , בא כוחו של בעל דין או עד שנעשה תוך כדי דיון כאמור" (ההדגשות שלי- י.ש.).
דהיינו, לכאורה מדובר בדיון עצמו ולא מעבר לכך.
אולם כבר בע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 620 (להלן: "זיידמן"), נקבע כי סעיף זה משתרע גם על פנייה במכתב ומסמך הנדרש במהלך המשפט ואף לקראתו. שם קבע כי פירוש מילולי של "בפניהם" הוא צר מדי ואינו עונה לצרכים הלגיטימיים של תקין באורח חופשי ללא מורא ופחד וללא חשש של הסתבכות במשפט פלילי או אזרחי. ואכן, האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה…" (עמ' 624, ההדגשות לא במקור- י.ש.)
…
10. מהפן העקרוני, מאותם הנימוקים שפורטו בפרשת זיידמן כך גם בפסיקה הנוספת, יש מקום להחיל את האמורה, גם במכתבי התראה ורים להליך המשפטי המשפטי. אותו עיקרון שיש להסיר מורא הגשת תביעה בגין במסגרת ההליך המשפטי עצמו, והחל גם על כל כתב המוגש , יש להחילו גם ביחס למכתב התראה ור בצורה זו או אחרת להליך המשפטי או לקראת הליך משפטי, ובלבד שאכן הוא קשור להליך משפטי ונעשה במהלך הרגיל ומשמשו כהלכה…
אם לא נחיל את האמורה גם ביחס למכתב שכזה, התוצאה תהא כי תוכנו של המכתב לחוד ותוכנו של כתב בית דין לחוד, תוצאה שאינה ראויה ואינה נצרכת…
מעת שקבענו כזאת, הרי אין מקום לטענה כאילו ההלכה כפי שנקבעה בפרשת עו"ד חיר לא תחול על מכתב התראה שכזה. בפרשת חיר נקבעה אותה מוחלטת ועל כן כל אשר חוסה תחת אותה חסינות, אף אם מדובר במכתב טרום משפט, יש להחיל לגביו את ההלכה האמורה".
ומן הכלל אל הפרט-
אמנם, אין מדובר בענייננו במכתבי התראה אשר נשלחו טרם הליכים, אולם מהרחבה זו, בה עמד באריכות על הנימוקים והתכליות שבבסיס ההגנה, יש כדי להשליך אף לענייננו.
בתביעה דנן, נשלח המכתב אל גוף שיפוטי- הועדה לתכנון ובניה בעיריית תל אביב.
אמנם, טוענים המשיבים כי הדבר נעשה שלא במסגרת הליך שיפוטי כלשהו, אולם עולה תמונה שונה. מפאת חשיבות הדברים, אביאם כלשונם-
"8. הנתבעת, שאין לה כל (למעט הזכויות על פי דין בחנות המושכרת ) פנתה לתכנון בעיריית תל אביב במכתב הנושא תאריך 22.4.2015 (שהתקבל ביום 26.4.2015), הציגה בפניה והשמיצה את התובעים באופן בוטה רסן והכל במטרה לפגוע בתובעים ולנסות לחבל בפרוייקט מתוך מניעים פסולים (להלן: "המכתב המשמיץ")."
מן האמור עולה מפורשות כי המכתב לא נשלח אל הועדה לתכנון ובניה "בחלל הריק" כי אם במסגרת פרויקט אותו בקשו המשיבים לקדם ובעניינו נוהלו הליכים משפטיים בפניה. ר זה, אינני מוצאת כל נפקות לשאלה האם באותה העת נסתיים המועד להגשת ההתנגדויות, אם לאו, שכן המכתב נשלח במסגרת ההליך המשפטי. לכך תימוכין אף מהלך רוחו של בפס"ד הרם דלעיל, אשר ביטא את רוח הפסיקה בעניין- המרחיבה את ההגנה על כל פרסום שנעשה במסגרת הליך משפטי ואין זה משנה מהו השלב בהליך בו בוצע.
הדברים מקבלים משנה תוקף אף מקריאת המכתב גופו, ממנו עולה כי המבקשת ציינה כי-
"אנו מתנגדים לכל בקשות, שינויים, הקלות וכו' שמבקשים בעלי הבנין ובמיוחד בכל הנוגע לחנות ולכל עבודות בשטח החנות ובשטחים הצמודים הנלווים אליה, מעליה, מצידה, מתחתיה ובשטחים והגישה לשירותים ולשטחים הציבוריים, ולכל שינויים בחנות, לרבות הקטנת שטחים למעלית, לקירות ועמודים, מרתף, הקטנת שטחים ציבוריים וכיו"ב."
ומכאן כי אף במידה ואכן היו מוכיחים המשיבים כי המבקשת איחרה את המועד ואיבדה את זכות ההתנגדות – לא היה מש
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
