ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד שלמה כהן
ע"י ב"כ עו"ד אלירן סופר
לפני בקשת המבקשת להורות על ביטול החלטת מיום 2.9.13 (כב' הנשיאה הש' ה. גרסטל) המורה להמציא תוך 30 יום את דו"ח החקירה של נסיבות האירוע נשוא התובענה.
עיקרן של העובדות והטענות הנדרשות לנדון
1. המשיב 1 (להלן- המשיב) הגיש תביעה נזיקית כנגד המשיבים 2-3 בשל שאירעה לו לטענתו ביום 1.10.10, עת נפל מגובה של 9 קומות במהלך עבודת טפסנות שביצע עבור מעסיקתו, המשיבה 2 (להלן – התאונה). כתוצאה מהתאונה נפגע המשיב קשות ונותר משותק ומרותק לכסא גלגלים.
2. ביום 2.9.13, כאמור, ניתן על ידי ביהמ"ש צו המורה להמציא את דו"ח החקירה הנוגע לנסיבות התאונה (להלן – דו"ח החקירה), הצו ניתן ללא שהתבקשה תגובת המבקשת, אשר לא הייתה צד להליך.
המבקשת טוענת כי בנסיבות העניין לא היה מקום להורות על מתן הצו ומתוך שכך היא מבקשת את ביטולו.
3. לטענת המבקשת, עם סיום חקירת התאונה ע"י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, הועבר דו"ח ישראל לצורך השלמת חקירת נסיבות התאונה, ומעת שכך הפך דו"ח החקירה לחלק של משטרת ישראל.
לטענת המבקשת, חקירת המעורבים בתאונה טרם הושלמה וטרם הוחלט האם להעביר את התיק לפרקליטות לצורך הגשת בעניין. המבקשת טוענת כי חשיפת בעת הזו עלולה להביא החקירה ופגיעה בהליך הפלילי, ככל שימצא מקום לנקוט בהליך זה.
4. לטענת המבקשת, הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1988 (להלן -חוק חופש המידע) אינן חלות על המשטרה ועל מידע שנאסף ומוחזק על ידיה (ראה סע' 14 (א) לחוק חופש המידע) ובדומה הוראות החסד"פ אינן מעניקות זכות לקבלת ע"י קודם להגשת , אפילו הוא נוגע לעניין, דוגמת היותו נפגע העבירה. בדומה אף הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001 אינן מעניקות לנפגע לקבל לידיו דו"ח חקירה.
לטענת המבקשת, החלטה בעניין עיון בתיעוד שכזה הינה הנתונה של הרשות הרלבנטית, ובעניין זה משטרת ישראל. בנדון לא ניתנה למשטרה כל אפשרות להציג עמדתה בנדון עובר למתן הצו ולפיכך ראוי לבטל את הצו נוכח הנטען.
5. לטענת המבקשת איזון האינטרסים שבין הצורך של המשיבים לעיין בדו"ח החקירה לבין הצורך בשמירה על תפקודה התקין של המשטרה, תקינות החקירה, מניעת השפעה על עדים, חשש להעלמת ראיות או שיבוש אחר של החקירה – יש בו להטות את הכף לעבר אי גילוי דו"ח החקירה, וודאי כל עוד לא הושלמה , שכן חשיפתו בשלב זה עלולה להביא החקירה ופגיעה . כך גם קיים חשש שיעשה שימוש בלתי ראוי בחומר ופגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים הנזכרים בדו"ח החקירה.
6. עוד טוענת המבקשת כי הצו שניתן ע"י ביהמ"ש הינו רחב ולא ניתן להבין מתוכנו מהו הצורך בקבלת דו"ח החקירה ומה הרלבנטיות של הדו"ח לצורך בירור התובענה האזרחית.
7. המשיב דוחה את טענות המבקשת. המשיב מקדים וטוען כי הצו ניתן כנגד ולא כנגד משטרת ישראל ולפיכך לא ניתן להעלות טענות כנגד עצם מסירת דו"ח החקירה אך ורק כיוון נמסר למשטרה.
לבד מכך טוען המשיב כי יש לו אינטרס חשוב ומהותי בקבלת הדו"ח שכן בלעדיו אין הוא יכול לפעול למיצוי זכויותיו במוסד לאומי, דבר שאף מעכבו בבירור התובענה הנזיקית דנן, שכן לא ניתן לדעת מהו שיעור להם הוא זכאי ואשר אותן יש לנכות מסך תביעתו.
8. עוד טוען המשיב כי הוא נדרש לדו"ח משרד העבודה שכן הוא לא דווח כעובד ע"י מעבידו ולא שולמו עבורו התשלומים המחוייבים על פי דין, כך אין הוא יודע אפילו באיזה אמבולנס פונה ממקום התאונה. לטענתו, דו"ח החקירה יוכל להאיר ולהבהיר עניינים אלו ולמעשה בלעדיהם לא יוכל למצות את זכויותיו הן לאומי והן בתביעתו הנזיקית. כך מציג המשיב את הודעת המוסד לאומי כי לא יוכל להמשיך ולברר תביעתו של המשיב ללא דו"ח החקירה של משרד העבודה.
מהו, איפוא, האינטרס הגובר בנדון – זה של הפרט המבקש למצות את זכויותיו הכספיות או זה של הציבור המבקש שלא לפגוע ?
קבלת מידע מרשות ציבורית – קיצורו של דין
9. בתקנות 112, 113 ו -114 לתקסד"א נקבעו הוראות שונות בדבר ע"י , ואולם אין בהן הוראה לעניין גילוי מסמכים המופנה '. לפיכך, קודם שיורה על גילוי מסמכים ע"י ' שאינו שותף להליך המשפטי, מכח סמכותו הכללית למתן , עליו לבחון היטב שאינו פוגע פגיעה שאינה מידתית בזכויותיו של אותו ' המתבקש לגלות את התיעוד שברשותו, כך הובהר בעניין עירית מודיעין כי –
"כלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלוונטי למחלוקת הנדונה . עם זאת, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה"( רע"א 11942/05, עיריית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ ואח', תק-על 2006(2), 639 וכן ראה – ת"א (תל-אביב-יפו) 159794-09 – הוצאת הארץ בע"מ ואח' נ' דינור רענן ואח' . תק-של 2010(2), 114874)
10. כאשר עסקינן או מידע המצוי ברשותה של רשות ציבורית מצא המחוקק להורות, ככלל, על חובת המצאת המידע. כך חוק חופש המידע פותח במעין הצהרת כוונות לפיה:
"לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות חוק זה" (סעיף 1 לחוק).
וסע' 7 (א) לחוק מבהיר כי הזכות נתונה לכל אדם אף מבלי שידרש לציין את הטעם לבקשתו.
למעשה הזכות לעיין במידע המצוי ברשותה של רשות ציבורית נקבעה בפסיקה עוד זמן רב טרם שעוגנה בחקיקה, כך מצאנו בעניין פריד –
"זכותו של אדם לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות אשר נוגע לעניינו הנה אחד מכללי היסוד הישראלי. הורתה ולידתה של זכות זו שנים רבות טרם נחקק חוק חופש המידע" (בג"צ 10271/02 – אברהם פריד ואח' נ' משטרת ישראל – מחוז ירושלים ואח' . תק-על 2006(3), 1128; בג"ץ 337/66 פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון, פ"ד כא(1) 69; בג"ץ 142/70 שפירא נ' של לשכת , פ"ד כה(1) 325)
ובלשונו של השופט מ' חשין (כתוארו אז) בפסק מספנות ישראל :
"הנה הינה היא הדוקטרינה: מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעקרון, לפני הנוגע בדבר; וסירוב כי יישמע מפי רשות, לאפשר לאותו נוגע בדבר לעיין במסמכים – הן על דרך הכלל הן על דרך הפרט – הנטל הוא על הרשות לייסד סירובה" (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת חשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 796).
11. קשורה קשר אמיץ ולנוכח חשיבותה למיצוי האחרות של הפרט, ההקפדה על קיומה מתחייבת מכללי ההגינות הבסיסיים הנוהגים ביחסים שבין אדם לרשות. לבד מכך הוראות חוק חופש מידע נועדו להגשים את ואת הזכות לדעת – הנגזרת ממנה; שהרי הא בהא תליה: בלא מידע אין דעה, ובלא דעה אין ביטוי (בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של , פ"ד מא(3) 255, 276-7; עע"מ 6013/04 מדינת ישראל נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד ס(4) 60, 75; עע"מ 9135/03 נ' הוצאת עיתון הארץ פ"ד ס(4) 217, 234 ורבים אחרים).
12. יחד עם זאת מכוח חוק חופש המידע, ככל זכות אחרת, אינה זכות מוחלטת, והיא מסויגת בחריגים שנקבעו בחוק. כך סעיף 14(א)(9) לחוק חופש המידע פוטר את מערך המודיעין והחקירות של המשטרה מתחולתו של החוק.
ואכן ככלל, אין זכות מוקנית לצילום ועיון בתיק משטרה, וחשיפת תיק המשטרה תעשה רק היכן שקיים למבקש אינטרס אישי מיוחד בקבלת המידע (בג"צ 6631/11 זערורה נ' משטרת ישראל, פס' 3 (7.2.2013); ב"ל (חיפה) 12524-04-11 – לאומי נ' מנחם מן . תק-עב 2013(1), 12247) וגם אז – על המבקש לעיין בתיעוד המהווה חלק שבידי המשטרה להראות כי האינטרס האישי שלו עולה בעצמתו על האינטרס הציבורי הנגדי הכולל – חשש לפגיעה בחקירה הספציפית כאן שביצעה המשטרה; חשש לפגיעה בתפקוד המשטרה בכלל עקב חשיפת דרכי פעולה ומקורות; וכן חשש מהרתעת אנשים משיתוף פעולה עם המשטרה (בג"צ 10271/02 פריד נ' מדינת ישראל, פס' 23 של השופט עדיאל (30.7.06) וכן
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
