ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
בפני תביעה כספית לתשלום סך של 36,000 ₪.
תמיר רויטל (להלן: "התובעת") וכלבה מסוג דאקל גזעי הותקפו ביום 01/10/07 על ידי כלב מזן רועה אסייתי(להלן: "הכלב") שבבעלות משה נור (להלן: "הנתבע") זאת בעת שהתהלך ללא ליווי, ללא רצועה, וללא זמזם ברחוב דוד ן במושב מגשימים.
לגישת התובעת הכלב התנפל עליה מאחור ובמפתיע ללא פרובוקציה, נשך אתה בידה והפיל אותה אל הקרקע. מיד לאחר מכן המשיך הכלב ותקף את כלבה של התובעת אחז בפלג גופו התחתון בפיו הניף אותו באוויר וגרם לו לחתכים עמוקים.
ניסיונותיה לחלץ את כלבה ממלתעותיו של הכלב לא הואילו שכן הכלה הדף את התובעת שוב אל הקרקע. התובעת זעקה לעזרה ושכן שעבר במקום הצליח להבריח את הכלב תוך ידוי אבנים לעברו.
הן התובעת והן כלבה נזקקו (העתק דו"ח מיון צורף כנספח א' ). מאז המקרה התובעת סובלת מחרדות וסיוטים וחוששת לטייל במושב כפי שעשתה עד כה.
בנוסף, התובעת טוענת כי מאז המקרה כלבה צולע וקיימת אצלו רגרסיה התנהגותית ופחד מיציאה מהבית. (העתק מסמכי הוטרינר וכן המלצותיו צורפו כנספחים ג'- ד' ).
לאור נסיבות המקרה הגישה התובעת תלונה במשטרה אשר דאג להסגיר את הכלב (העתק התלונות צורף כנספח ה' לכתב התביעה). התובעת טוענת כי הכלב כבר תקף בעבר ומוכר לשכנים ככלב תוקפני המשוטט ברחבי המושב ללא השגחה ומהווה סיכון של ממש לבני אדם. לגישתה התנהגותו הבריונית של הנתבע המאפשר לכלב לשוטט חופשי מעידה על רשלנות ואדישות מצידו.
התובעת טוענת כי הינה זכאית לפיצוי מכוח סעיף 41 (נזקים שנגרמו על ידי כלב) ] ולחילופין מכוח סעיף 38 (דברים מסוכנים) ] שכן נגרמה לאור מעשיו או של הנתבע. התובעת מעריכה את נזקיה באופן הבא:
1. הוצאות וטרינר -2,600 ₪ .
2.כאב וסבל – 30,000 ₪
3.הוצאות עתידיות בגין הטיפול בכלב – 5,400 ₪
4.– .
הנתבע הכחיש את טענות התובעת מכל וכל. לגישתו, כלבו כלל לא נשך את הנתבעת ואת כלבה. הנתבע מודה כי ברשותו כלב אולם לגישתו הכלב מצוי בחצר הבית המוקף גדר ושעריו סגורים כל שעות היום.
הנתבע טוען כי עולה חשד כי הנתבעת ננשכה על ידי כלבה שלה או שהתובעת או כלבה התגרו בכלב. הנתבע מכחיש את טענת התובעת וטוען כי באם קיימים הרי שאינם קשורים למקרה הנטען.
לחילופין טוען כי במידה ואכן התובעת ו/או כלבה ננשכו או נחבלו אז האשם הינו במעשיה או של התובעת. הנתבע טוען כי התובעת נפגעה בצורה קלה ביותר, החלימה לחלוטין ולא נגרמו לה כל הפסדים ואין כל מניעה כי התובעת תמשיך באורך חייה.
לגישת הנתבע התובעת לא נהגה כאדם סביר לאור העובדה כי הייתה מודעת לקיומו של הכלב והיה עליה להיזהר בדרכיה. התובעת כבעלת כלב מודעת לעובדה כי אצל כלבים קיימת בעיית שליטה על טריטוריה. על אף שהבחינה בכלב זמן רב עובר לאירוע המשיכה ללכת עם כלבה אל עבר הכלב, לגישתו הייתה יכולה למנוע את האירוע. משכך טוען כי התנהגותה ורשלנותה של הנתבעת תרמה תרומה מכרעת בשיעור של 100% אשר יש להפחיתה מסכום התביעה.
בתאריך ה – 14/01/09 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, הוצע לצדדים כי יתנו לפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה.
הצדדים בחרו, בנסיבות העניין, לקבל את הצעת ביהמ"ש ולהפקיד את ענייניהם בידי , על מנת שזה יפסוק בהם, על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) , לאחר טיעון קצר מכל צד.
יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.
בכך שהצדדים הסמיכו את ליתן בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.
המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה – המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי – בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.