ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד ליאור רוב
ע"י ב"כ עו"ד יוסף גואטה
1. עתירה כנגד עיריית בת ים (להלן: "העירייה") כשהסעד העיקרי המבוקש הוא צו האוסר על העירייה לנקוט פעולות גבייה כלשהן כלפי העותר בגין חוב בגין נכס שלטענת העיריה נמצא בהחזקתו.
עיקרי העובדות
2. העותר קיבל במאי 2012 הודעה, נושאת תאריך 15.5.2012, המזרחי, בו מתנהל חשבונו, על עיקול שהוטל ע"י העירייה, ביום 9.5.2012, (להלן: "העיקול"), בגין חוב שלטענת העירייה העותר חייב לה. לטענת העיריה חיוב הוא בגין מבנה תעשייה הנמצא ברח' מנחם יקואל 15 בבת ים, המורכב משני תתי נכסים, 8 ו- 9 (להלן: "הנכס"). לפי רישומי העירייה, הנכס מהווה נגרייה, שהמחזיקים בה הם העותר, אזולאי מקלוף, ובנו, יעקב מקלוף (להלן: "הבן") ולשיטתה החוב הצטבר בתקופה שבין 1.1.2003 ועד ליום 15.12.2005.
בעתירה דנן מבוקשים מספר סעדים:
א. מתן שיאסור על העירייה לנקוט בכל פעולת גבייה.
ב. קביעה שיפוטית כי העירייה עושה שימוש בחוסר סמכות על פי פקודת המיסים (גביה).
ג. קביעה שיפוטית שהעותר לא חייב את הסכום הנדרש ע"י העירייה בגין עבור הנכס, בין בשל כך שהחוב אינו קיים ובין בשל התיישנות.
ד. צו שיפוטי לעירייה להמציא לו את כל המידע המסמכים והאסמכתאות לחוב הנטען ופירוט מלא של מועדי היווצרות החובות.
עיקרי טענות הצדדים
3. העותר טען בעתירתו כי הנכס לא בחזקתו ולא היה בחזקתו, וכי הוא שימש בעבר כנגרייה של בנו, והעותר נהג לסייע לבנו אחרי שפרש . במהלך דיון שהתקיים בעתירה הוסיף העותר שכאשר הודיע לעירייה על עזיבת הנכס, העירייה הוסיפה את בנו כמחזיק בנכס ולא מחקה אותו. עוד ציין בדיון כי הבן עבד שנים כנגר בנכס, אך העירייה מעולם לא פנתה אל הבן, ורק אחרי שהבן קרס כלכלית (ולא נאמר מתי), העירייה נזכרה לפנות אליו. עוד הוסיף שהעירייה השתהתה שנים רבות משנת 2005 עד שנת 2012 בפעולת הגבייה המנהלית של שלו, וכי הדבר גרם לו נזק ראייתי. כן טען להתיישנות כל החובות שנוצרו עד מאי 2005, מאחר שהעירייה נקטה פעולת גבייה מנהלית ממשית לראשונה רק במאי 2012 בעיקול שלו, ולפי הפסיקה גבייה מנהלית זו יכולה להתייחס רק לחובות שנוצרו ב – 7 השנים שקדמו לה. בנוסף טען כי לפי פסיקה מחוזית העירייה לא רשאית לנקוט פעולות גבייה מנהליות לפני שמיצתה את ההליכים המשפטיים הרגילים של הגשת תביעה אזרחית. לשיטתו העירייה גם הייתה מנועה לפי הדין מלנקוט בצעדי גבייה מנהלית כלפיו בטרם עבר המועד להגשת השגה, ערר וערעור על השומות שמעולם לא קיבל לידיו.
העירייה טענה כי העותר ידע היטב על חובות שלו בגין הנכס, וכי בעבר כבר הוגשו נגדו שתי תביעות אזרחיות לבימ"ש השלום שנתקבלו, ואף נפתח תיק הוצל"פ בגין הנ"ל. עוד טענה כי הגיעה להסדר תשלומים עם העותר וכי נמסרו לה שיקים במסגרת הסדר זה, אך משלא כובד ההסדר פתחה העירייה בהליכי גבייה מנהליים כלפי העותר החל משנת 2008. ב"כ העירייה הבהיר בדיון, כי בגין החובות שהצטברו עד למרץ 2004 בגין תת חלקה 8 ועד ליוני 2004 בגין תת חלקה 9, ננקטו הליכים משפטיים, וכי הליכי הגבייה המנהלית ננקטו רק כנגד החובות החדשים שנוצרו לאחר הגשת התביעות שבגינן ניתנו אלה. העירייה טענה כי ביהמ"ש העליון בערכאת הערעור ביטל את הפסיקה המחוזית עליה הצביע ב"כ העותר, באשר למניעות העירייה מלנקוט בהליכי גבייה מנהליים לפני משפטיים.
דיון
4. כאמור לעיל, ב"כ העירייה הבהיר בדיון כי העיקול המנהלי מושא העתירה מתייחס לחובות שנוצרו לאחר הגשת שתי התביעות האזרחיות ע"י העירייה בשנת 2004, שגבייתם מתבצעת באופן נפרד במסלול המשפטי. אולם, הבהרתו זו סותרת את הנטען ע"י העירייה בסע' 46.ב. לתגובתה לעתירה, לפיו ננקטו הליכי גבייה מנהלית, לפחות מחודש אפריל 2011, בגין החובות שנפסקו שמשנת 2004, וכי חובות אלו הם החובות מושא העיקול שהצטברו עד ליום 31.12.2005. עפ"י הדין נאסר על העירייה לגבות בגבייה מנהלית את החובות שהצטברו עד מרץ ויוני 2004 לתתי החלקות 8 ו – 9 בהתאמה, ושכלולות בתביעות האזרחיות בהן זכתה העירייה בשנת 2004. זאת משום שלפי סע' 317 לפקודת העיריות [] (להלן: "פקודת העיריות") לא ניתן לגבות בגבייה מנהלית חובות שנגבים במסלול המשפטי (דהיינו החובות שעד שנת 2004 שכלולים שניתנו לזכות העירייה) בשל ברירת מסלולים. כך פסקתי במקרה דומה ב – עת"מ (תל-אביב-יפו) 37776-04-11 דן פרידמן נ' עיריית חולון (לא פורסם, מיום 22/07/2012) בסע' 7 לפסה"ד (להלן: "פס"ד פרידמן"):
"באשר לחוב מהשנים 2007-2009, צודק ב"כ העותר בטענתו, כי המשיבה מנועה מלנהל הליכי גבייה מנהליים כל עוד תלויה ועומדת תביעה אזרחית שהגישה המשיבה כנגד העותר בגין חוב זה. סע׳ 317 לפקודת העיריות [] (להלן: "פקודת העיריות"), שכותרתו "ברירה בגבית חוב" קובע (ההדגשות כאן ולהלן שלי, י.ש.):
'317. על אף האמור בסעיפים 309-315, כל מקום בפיגור, רשאי יה במקום לנקוט הליכים לפי הסעיפים האמורים, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים כחוב אזרחי'.
כיוון שהסעיף נותן אפשרות ברירה, המשמעות היא שקיימים שני מסלולים חילופיים ולא ניתן להפעילם בו זמנית. מסקנה זו מתבקשת מהגיונה ותכליתה של הוראת סע׳ 317 לפקודת העיריות, וכך גם משתמע מהנחיית לממשלה בעניין (הנחייה מס׳ 7.1002, מפברואר 2012, בעמ׳ 2)".
באשר לתקופה שממרץ ויוני 2004 ועד ליום 9.5.2005, הרי שהעירייה לא רשאית לגבות חובות בגין תקופה זו, בשל התיישנות. זאת משום שפעולת הגבייה המנהלית הממשית המוקדמת ביותר (מעבר למכתבי דרישה והתראה) היחידה שהוכחה ע"י העירייה באמצעות המסמכים שצירפה לתגובתה היא עיקול ים מיום 23.5.2012 שהוא ככל הנראה העיקול מושא העתירה דנן. לפיכך, עפ"י הפסיקה, כל החובות הנטענים שהצטברו בתקופה העולה על 7 שנים מיום פעולת גבייה מנהלית זו, הם בגדר חוב שכבר התיישן, גם מבחינת האפשרות לגבותו במסלול המנהלי. כך נקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון ב – עע"מ 7878/10 עיריית רעננה נ' יגאל שמיע (לא פורסם, מיום 31.1.2012) סע' י' של כב' השופט א. רובינשטיין:
"אכן: "נישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן. זו נותרת טענת הגנה, הגם שאופן השמעתה הוא על דרך יזימת הליך" (עניין נסייר, פסקה 40 לחוות דעתה של השופטת ברלינר). מסיבה זו אין המערערת רשאית לחייב את המשיב "בהפרש החיוב באשר לתקופה הקודמת " (שם, פסקה 41)".
ובהתאם להלכה זו פסקתי במצב דומה בפס"ד פרידמן:
"…בפס"ד זה [עע"ם 10372/08 עיריית בת ים נ' שמואל אדוט ז"ל (מיום 4.1.2011)(להלן: "פס"ד אדוט", תוספת שלי, י"ש] (בסע׳ 14) נקבע כי משחלפה בגין יצירת חוב חלוט, העירייה מנועה מלנקוט הליכי גבייה מנהליים של חוב , דוגמת רישום שעבוד ופתיחת תיק הוצל"פ למימושו, כאשר העירייה נמנעה במשך 7 שנים מלנקוט הליכי גבייה מנהליים ממשיים לגביית החוב, מעבר לשליחת הודעות חיוב והתרעות תשלום. גם בפס"ד רוסטוביץ חזרה כב׳ השופטת וקבעה, בהסתמך על הלכות ביהמ"ש העליון, לרבות רע"א 187/0 נסייר נ. עיריית נצרת עילית, כי אם העירייה לא נקטה בהליכי גבייה מנהליים במשך 7 שנים ממועד היווצרות החוב, החוב מתיישן".
(סע' 6 לפסה"ד).
העירייה ציינה בתגובתה לעתירה כי החוב בגין תת נכס 9 שהצטבר עד חודש 6/2004 (שאז הוגשה תביעה אזרחית בגינו לבימ"ש השלום בת"א) עומד כיום על סך של כ – 59,416 ₪ , והחוב בגין תת נכס 8 שהצטבר עד לחודש 3/2004 (שאז הוגשה התביעה אזרחית בגינו לבימ"ש השלום בת"א) עומד כיום ע"ס של כ – 45,387 ₪ . העירייה טענה בתגובתה לעתירה כי בגין יתרת חובו של העותר, דהיינו מעבר לחובות מושא שני בהן זכתה, נקטה העירייה הליכי גבייה מנהליים משנת 2008 ועד למועד הגשת העתירה, אך לא ציינה את סכום החוב שנוצר אחרי שניתנו פסקי הדין הנ"ל. העירייה אף לא ציינה איזה פ&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
