ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד דיסטלפלד חוה
ע"י ב"כ עו"ד מירי לוי
1. לפני תביעה כספית בסך 163,000 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבע בהליך של מקוצר לתשלום בגין של הסכם מכר בו התקשרו הצדדים בחודש יוני 2010 (להלן: "ההסכם" או "ההסכם"). על פי ההסכם מכרה התובעת לנתבע דירה אשר בבעלותה ברחוב בן יהודה 256 בתל אביב.
2. בבסיס התביעה עומדת הטענה לפיה הפר הנתבע את הסכם המכר בכך שלא עמד הקבועים בסעיף 5 להסכם. הנתבע הגיש , ניתנה והתביעה עברה למסלול רגיל.
3. במסגרת הליך שמיעת הראיות נשמעו בפני עדותם של הצדדים כדלקמן: מטעם התובעת הוגשו של התובעת ושל שייצגו אותה המכר: עו"ד לסלי אקון-כלפה ועו"ד עמיר שגב. מטעמו של הנתבע הוגש של עו"ד קרין בן שמעון אשר ייצגה את הנתבע בהליך , וזאת לאחר שניתנה החלטה הפוטרת את הנתבע מהתייצבות.
4. לאחר סיום שמיעת הראיות הוגשו מטעם הצדדים.
רקע וטענות הצדדים
5. הנתבע, מר פרג'ון, הינו אזרח ישראלי המתגורר בצרפת, אשר ייפה את כוחה של עו"ד בן שמעון לרכוש בעבורו דירה בתל אביב. ביום 17.6.10 חתמה עו"ד קרין בן שמעון בשם התובע על ההסכם. החתימה התבצעה במשרדי ב"כ התובעת בתל אביב. היות ונבצר מן התובעת להגיע למועד חתימת ההסכם, הוסכם בין הצדדים כי התובעת תגיע במועד מאוחר יותר ותחתום בפני באי כוחה.
6. התשלום הראשון בהתאם להסכם בסך 489,000 ₪ שולם ע"י הנתבע ביום 17.6.10 באמצעות אית. הוסכם כי התשלום הראשון יופקד בידי ב"כ התובעת עד לרישומה של . כמו כן נקבע בהסכם כי יתרת התמורה בסך 1,141,000 ₪ תשולם בתוך 60 יום מיום חתימת ההסכם על ידי התובעת בפני . עוד קבע ההסכם כי איחור של עד 10 ימים בביצוע התשלום לא יחשב כהפרה.
7. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת למועד בו נודע לראשונה לנתבע כי התובעת חתמה על ההסכם, קרי מהו מועד תחילת מרוץ 60 הימים להשלמת יתרת התשלום בעד הנכס על ידי הנתבע.
8. אליבא דגרסת התובעת, כבר בתאריך 23.6.10 חתמה התובעת על הסכם מכר במשרד עו"ד שגב. לטענתה, עו"ד קרין בן שמעון ידעה כי ביום זה יחתם ההסכם ואף הבטיחה כי נציג מטעמה יגיע למעמד החתימה. באותו היום אף התקיימו שיחות טלפון בין משרד עו"ד שגב לעו"ד קרין בן שמעון, באת כוח הנתבע, בהן יודעה עו"ד קרין בן שמעון כי התובעת חתמה על הסכם המכר.
9. בתאריך 24.6.10 בוצעה פעולת רישום על הנכס על ידי באי כוח התובעת, ולטענת התובעת, הרישום נעשה על ידי התובעת, ולא על ידי הנתבע כמקובל, בעקבות בקשתה של עו"ד קרין בן שמעון. לדברי התובעת, עוד באותו יום יודעה עו"ד קרין בן שמעון על רישום הערת האזהרה.
10. לטענת התובעת בתאריך 25.6.10 היא סרה פיזית למשרדה של עו"ד קרין בן שמעון, וזאת לאחר שהעניין סוכם טלפונית בינה לבין עו"ד קרין בן שמעון, והעבירה לה העתק מההסכם החתום.
11. לפיכך, לטענת התובעת, לאור השתלשלות העניינים הנ"ל מועד תחילת מרוץ 60 הימים על פי ההסכם הינו 23.6.10, ולפיכך לגרסתה, המועד האחרון לתשלום יתרת החוב הינו 2.9.10 (כולל עשרת ימי החסד). אי לכך בתאריך 2.9.10 הועברה לנתבע דרישת תשלום עבור יתרת התשלום שלא שולמה עד מועד זה. יתרת הכסף שולמה על ידי הנתבע רק ב-7.9.10, ולכן התובעת טוענת של הסכם המכר. לעומת זאת לטענת הנתבע, הוא כלל לא הפר את ההסכם ושילם את תשלומיו על פי ההסכם.
12. אליבא דגרסת הנתבע (שהובאה של באת כוחו עו"ד קרין בן שמעון) לאחר יום 17.6.10 מועד חתימת ההסכם על ידי הנתבע, פנתה עו"ד קרין בן שמעון מספר פעמים אל ב"כ התובעת בבקשה כי יעבירו אליה את הסכם המכר החתום, אך נענתה בכל פעם בשלילה בטענה, כי הסכם המכר טרם נחתם על ידי התובעת. במשך ימים אלו, בהעדר הסכם חתום, לא יכול היה הנתבע לפעול לשם קבלת .
13. רק ביום 29.6.10, 12 ימים לאחר חתימת הנתבע על ההסכם נשלח בפקס העתק של ההסכם המכר חתום על ידי התובעת, כאשר הפקס נצפה לראשונה ע"י עו"ד קרין בן שמעון רק למחרת כיוון שהגיע לאחר שעות הפעילות.
14. לטענת הנתבע הסכם המכר הגיע ללא כל מכתב נלווה, ובהסכם המכר עצמו לא היה כל תאריך אשר ניתן ללמוד ממנו מתי חתמה עליו התובעת. אי לכך הנתבע סבר כי הסכם המכר נחתם רק ביום 29.6.10 – הוא היום בו נשלח אליו העותק החתום – ופעל לאורך כל הדרך על פי הבנתו זו. לפיכך שילם הנתבע את מלוא התמורה עבור הדירה ביום 7.9.2010, תאריך שהוא בטווח המועדים שנקבעו בהסכם.
15. בנוגע לשיחות שהתקיימו בין הצדדים קודם למועד שליחת הפקס בימים 23/24.6.10 הכחישה עו"ד קרין בן שמעון כי בשיחות אלה הודיעו לה באי כוח התובעת כי התובעת חתמה על ההסכם, כנטען בגירסת התובעת.
16. כמו כן טען הנתבע כי התובעת עצמה הפרה את ההסכם הפרות שונות ולא פנתה לביהמ"ש כאשר ידיה נקיות. לטענתו על פי 9 (ג) להסכם היה על התובעת לחתום על בלתי חוזר המייפה את כוחו של ב"כ הנתבע להעביר את מלוא הזכויות בדירה ולהפקידו בידי ב"כ התובעת עד מלוא התמורה עבור הדירה, אך בפועל כזה לא הועבר במועדו אלא באיחור ניכר של למעלה ממאה ימים. כמו כן לא מסרה התובעת את החזקה בדירה במועד הנקוב בהסכם אלא באיחור של שבעה ימים.
17. הנתבע אף העלה טענת קיזוז בשל הפרתה של התובעת את ההסכם.
18. טענה נוספת של הנתבע היא כי היה ידחה את טענותיו ויקבל את התביעה אזי ראוי שבית המשפט יפחית את סכום שכן ברור שפיצוי זה אינו עומד ביחס סביר כלשהו, לנזק אותו ראו הצדדים כתוצאה מסתברת של הסכם המכר.
דיון והכרעה
19. שני הצדדים חלוקים עובדתית לגבי השתלשלות העניינים שהתרחשה לאחר יום חתימתו של הנתבע על ההסכם. כאשר גרסת התובעת היא כי היא חתמה על ההסכם ביום 23.6.10, כאשר עו"ד בן שמעון יודעה על כך בו ביום, ואילו ההסכם עצמו הגיע למשרדה של בן שמעון ביום 25.6.10. ואילו גרסת הנתבע היא כי התובעת שלחה את ההסכם החתום בפקס ביום 29.6.10 וכך רק יום למחרת נודע לעו"ד בן שמעון לראשונה על דבר החתימה.
20. לא יכולה להיות מחלוקת כי העתק ההסכם החתום נשלח למשרדה של עו"ד בן שמעון בפקס ע"י באי כוחה של התובעת ביום 29.6.10.
21. מוטל על התובעת להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת קרי- טענותיה כי עו"ד בן שמעון ידעה במועד מוקדם יותר כי ההסכם נחתם. אי עמידה בנטל השכנוע משמעה דחיית טענות התובעת.
22. לאחר שעיינתי שבפניי, לרבות בסיכומי הצדדים, בחנתי הראיות וכן העדויות שנשמעו בפני מצאתי, כי דין תביעתה של התובעת לתשלום להידחות כפי שיפורט להלן.
23. התובעת ועדיה לא שכנעו כי עדותם אמינה, ובעדותם נבקעו די בקיעים על מנת שלא לקבל את גירסתם על כל מרכיביה.
טענתה של התובעת כי מסרה את ההסכם לידי עו"ד קרין בן שמעון ביום ה-25.6.10
24. התובעת טענה ובעדותה כי ביום 25.6.10 מסרה את ההסכם אישית לידיה של עו"ד קרין בן שמעון, במשרדה של האחרונה .
25. דא עקא, במכתבו של עו"ד שגב אל עו"ד קרין בן שמעון מזמן אמת (נ/10) כתגובה על דבריה (נ/9) כי ההסכם נתקבל אצלה רק ביום 29.6.10 אין זכר לטענה זו. עו"ד שגב טען במכתבו כי נרשמה כבר ביום 24.6.10, אך לא הזכיר כאמור כמתבקש כי ההסכם נמסר לידיה של בן שמעון ע"י התובעת כבר ביום 25.6.10. הדעת נותנת כי לו עובדה זו הייתה נכונה היא הייתה מוצאת את ביטוייה כבר באותו מכתב.
26. נוסף על כך, מאימייל ששלחה עו"ד קרין בן שמעון למשרדו של עו"ד שגב, גם הוא בזמן אמת ביום 28.6.10 (נ/6) בו היא מבקשת כי יישלח אליה ההסכם, עולה כי הסכם חתום לא היה בידה, ולא התקבל אצלה ביום 25.6.10 כטענת התובעת. לו היה בידיה לא היה עולה הצורך לבקש ו בפקס. התובעת לא הציגה כל הסבר אחר להיזדקקותה של עו"ד קרין בן שמעון להסכם המכר, למעט טיעונה של התובעת בסיכומיה כי עו"ד בן שמעון לא שמה לב שהסכם במשרד מפאת עיסוקיה, הסבר תמוה שסותר דווקא את טענתה של התובעת כי מסרה את ההסכם אישית לעו"ד בן שמעון.
27. יתרה מכך, כתגובה לאימייל זה מיום 28.6.10 לא נשלחה לעו"ד קרין בן שמעון תגובה מאת התובעת ובאי כוחה להעמידה על טעותה ולהזכירה כי ההסכם החתום נמסר למשרדה כבר ביום 25.6.10 ע"י התובעת. העובדה שהמכתב לא זכה לתגובה המתבקשת כי ההסכם כבר הגיע למשרדה ע"י התובעת אומרת דרשני. התובעת לא שנשלח בזמן אמת השולל את תוכנו של מכתבה של עו"ד קרין בן שמעון, והעדר ראיה שכנגד מותיר את ראיות הנתבע ללא פגיעה בכוחן הראייתי.
28. לא זאת אף זאת, שלא רק שמכתבה לא זכה לתגובה השוללת תוכנו כאמור, אלא כתגובה למכתב זה אכן התקבל במשרדה של עו"ד קרין בן שמעון ב-29.6.10 למחרת בקשתה (כי ההסכם ישלח אליה בפקס), ההסכם החתום, שנשלח אליה באמצעות פקס (נ/7). כל אלו תומכים דווקא בטענת הנתבע כי השתלשלות העניינים היתה כגרסתו.
29. יתר על כן, התובעת טענה, כאמור, כי הגיעה למשרדה של עו"ד קרין בן שמעון ביום 25.6.10 לאחר שתיאמה זאת עימה טלפונית. דבריה אלו נתמכים מפורשות של עו"ד שגב, אך התובעת לא צירפה כל אסמכתא כי שיחה כזו ביניהן אכן נערכה, כך שאין בפני ביהמ"ש תיעוד על כך, וזאת בעוד שהתובעת צירפה פלטי שיחות רבים אחרים המעידים על שיחות שונות שנערכו בין משרד באי כחה למשרדה של עו"ד קרין בן שמעון. היעדר אסמכתא לשיחה זו דווקא פועל לרעתה.
30. היא כי צד הנמנע מהמצאת ראייה האמורה להוכיח את טענותיו, פועלת ההימנעות נגד הנמנע:
"הימנעות מהבאת ראייה… מקימה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראייה היתה פועלת לחובת הנמנע (ראו קדמי חלק שני בעמ' 917, ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' אבו סאלח, פ"ד נ (1) 499 (1996) בעמ' 510-511).
31. לא זו אף זו, על מנת לבסס את דבריה כי אכן הגיעה למשרדה של בן שמעון ומסרה לידיה את ההסכם החתום ביום 25.6.10, טוענת התובעת כי ביכולתה לתאר את המשרד, וזאת כהוכחה כי הייתה שם במועד זה. אולם התובעת, לדבריה, גרה בסמיכות למשרדה של עו"ד קרין בן שמעון, וברי כי יכולה הייתה להיכנס למשרד ולבחון את מראהו בכל הזדמנות אחרת עובר למועד תצהירה, זאת בהיעדרה של עו"ד קרין בן שמעון. עו"ד קרין בן שמעון אף טענה כי התובעת ביקרה במשרדה במועדים אחרים עובר למועד תצהירה של התובעת: ביום 14.9.10 עת הניחה את מפתח הדירה במעטפה בחדרה -לעניין זה מודה התובעת כי הביאה את המפתח, אך טענה כי הביאה לתיבת הדואר, וכן עת הביאה את מסמכי למשרדה ביום 29.7.10. התובעת אמנם הכחישה כי היא זו אשר הביאה למשרדה של עו"ד בן שמעון את מסמכי המשכנתא, אך בניגוד לעמדתה הברורה של עו"ד קרין בן שמעון, ה של התובעת לא ידעו בעדותם להסביר כיצד הגיעו מסמכי אל עו"ד בן שמעון (עמ' 11 ש' 32-33, עמ' 12 ש' 1-2), ואני מעדיפה בעניין זה את עדותה של עו"ד בן שמעון.
32. למותר לציין כי יום 25.6.10 היה לפי לוח השנה יום שישי, יום שמן המפורסמות הוא רבים ובעלי מקצוע אחרים לא עובדים בו. פרט זה תומך דווקא בטענתה של עו"ד קארין בן שמעון כי אין זה ממנהגה לעבוד בימי שישי ומערער את טענת התובעת כי נפגשה עם בן שמעון באותו היום.
טענת התובעת כי עו"ד בן שמעון קיבלה הודעה ביום 24.6.10 על רישום .
33. מחלוקת עובדתית עיקרית נוספת היא האם אכן יודעה עו"ד בן שמעון כי נרשמה ביום 24.6.10, דבר המצביע כי ידעה כי נחתם ההסכם. אומר כבר עתה כי איני מקבלת את גירסתה זו של התובעת.
34. עו"ד שגב הציג לעניין זה עדות מבולבלת, בלתי סדורה ורצופת סתירות אשר ו על האפשרות לקבל את דבריו בכל הנוגע לשאלה שבמחלוקת. כך, בדיון שהתקיים בביהמ"ש ביום 18.5.11 אמר עו"ד שגב כי הוא עצמו התקשר לעו"ד קרין בן שמעון שהייתה בחופשה, והודיע לה כי התובעת חתמה על ההסכם, ולאחר מכן רשם . שניות אח"כ טען כי "אני אומר שלא אני עצמי הודעתי אלא המשרד שלי הודיע לקרין, אני חושב שאו המזכירה או לסלי". (עמ' 1 ש' 10-13 פרוטוקול מיום 18.5.11). בניגוד לדבריו אלו בדיון בחודש מאי עדות ראשית נתן גרסה שונה לחלוטין וטען כי הוא עצמו התקשר לעו"ד קרין בן שמעון לאחר רישום הערת אזהרה בטאבו והשאיר לה הודעה כי נרשמה הערת אזהרה. (ס' 16 עדות ראשית).
35. לאור דברי עו"ד קרין בן שמעון כי לא הושארה לה באותו יום הודעה ממנו ולאחר שעו"ד שגב נוכח לדעת כי דבריה לוו באסמכתא מאת חברת סנקרוליין, חברה הנותנת שירותי מזכירות לעו"ד בן שמעון, לפיה בתאריך זה לא הושארה לה הודעה כאמור (נ/5), נאלץ עו"ד שגב לשנות את עדותו בביהמ"ש וטען כי דיבר עימה ישירות ולא השאיר הודעה, כאשר הוא טוען "אני לא משאיר הודעות" (עמ' 14 ש' 29)".. דיברתי איתה, מה שכתוב לא נכון או שלא מנוסח כמו שצריך…."(עמ' 14 ש' 31).
36. לעניין עו"ד שגב עוד אציין כי עדותו השאירו את הרושם כי יתכן ואינו מסוגל לזכור את ההתרחשות לאשורה. כאשר נשאל עו"ד שגב בנוגע שהיה אמור להעביר לב"כ הנתבע טען כי: "התובעת היא לקוחה שלי 6- 7 פעמים, ויש לי עשרות תיקים שלה עם עשרות …" (עמ' 15, ש' 31- 32). עוד טען בביהמ"ש כי הוא מייצג את התובעת בהמון עסקאות, ולכן אינו זוכר בפני מי חתמה. לאור עובדות אלה האפשרות כי עו"ד שגב לא זוכר את העובדות כהווייתן בהחלט מתקבלת על הדעת.
37. אמנם נראה שלכאורה מדובר בפרט שולי, שניתן לשכוח אותו ל, אך במקרה זה פרט זה הוא נדבך בליבת המחלוקת והתובעת לא הצליחה להרים את גם בסוגייה עובדתית זו.
טענת התובעת באשר לידיעתה של עו"ד בן שמעון על חתימת ההסכם ביום 23.6.10
38. התובעת לא מסרה גירסה עיקבית אף בנוגע לנסיבות חתימת ההסכם על ידה ב- 23.6.10, וגרסתה מעלה תמיהות.
39. עו"ד לסלי אקון טענה (ס' 11) כי עו"ד בן שמעון הבטיחה כי תשלח נציג מטעמה למשרד באי כוח התובעת שיהיה נוכח במועד חתימת התובעת על ההסכם, דבר שמצביע, לטענתה שעו"ד קרין בן שמעון ידעה כי ההסכם ייחתם ב- 23.6.10. אך כאשר נוכחה בחוסר ההגיון בשליחת נציג שיהיה נוכח בחתימה לאור העובדה כי הוחלט על מועדי חתימה נפרדים לתובעת ולנתבע, שינתה מגרסתה וטענה כי שליח מהמשרד היה אמור להגיע לקחת את ההסכם החתום ולא מדובר בנציג שהיה אמור להיות נוכח בחתימה (עמ' 8 ש' 3-8). סתירה זו בדבריה תירצה עו"ד לסלי אקון בנימוק בלתי משכנע כי המזכירה היא שערכה את שלה, בעוד היא עצמה שהתה בעת שחתמה על (ראו, עמ' 8 שורות 5-8). התנהלותה זו מטילה ספק ביכולתי לסמוך על דבריה.
40. זאת ועוד עו"ד לסלי אקון טענה (ס' 11) כי לאחר שהשליח בושש לבוא סיכמה עם עו"ד בן שמעון טלפונית כי התובעת עצמה תעביר את ההסכם אישית לידי עו"ד קרין בן שמעון. עו"ד קרין בן שמעון שללה התקיימות שיחה בתאריך זה בינה למשרד עו"ד שגב למעט שיחה קודמת בבוקר אותו יום (שעצם קיומה אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים). גם כאן, התובעת לא צירפה בין שלל פלטי השיחות, אשר צורפו על ידה אסמכתא כי שיחה שניה באותו יום אכן התקיימה, והימנעות מהצגת ראייה זו אומרת דרשני.
41. עוד אציין לעניין זה כי גם עו"ד שגב והתובעת סותרים את דברי עו"ד אקון בביהמ"ש. סתירות אלו בין עדויות עדי התביעה עצמם מקשים על האפשרות ליתן אמון בדבריהם. כך, עו"ד שגב בתצהירו (ס' 17) טוען כי נודע לו ע"י עו"ד אקון כי עו"ד בן שמעון הבטיחה כי יגיע נציג מטעמה להיות נוכח במעמד החתימה, טענה עובדתית אשר נשללה כאמור ע"י עו"ד אקון עצמה. העובדה שעו"ד שגב מצהיר כי שמע מעו"ד אקון דבר שנטען על ידה מאוחר יותר כי כלל לא ארע מעלה תמיהה נוספת באשר לאפשרות לסמוך על גירסתם.
42. גם התובעת עצמה טענה (ס' 8) בניגוד לדברי עו"ד אקון , כי ביום 23.6 שוחחה עו"ד אקון עם עו"ד בן שמעון והאחרונה התחייבה כי נציג מטעמה יהיה נוכח במעמד החתימה על ההסכם. התובעת אף טענה כי היא עצמה חיכתה לנציג שלא הגיע שעתיים. אם אקבל את גרסת עו"ד אקון כי רק שליח אמור היה להגיע לאסוף את ההסכם לא ברור מדוע היה על התובעת עצמה להמתין שעתיים.
43. לא זו אף זו, ראוי לציין כי למעשה רק טענה התובעת לראשונה כי הסכם המכר נחתם על ידה ביום 23.6.10. פרט שלא נזכר בחילופי המכתבים בין הצדדים עד מועד זה.
האחרון החל על הנתבע כפועל יוצא של מועד חתימת ההסכם
44. התובעת לא מסרה גירסה ברורה ועקבית אף באשר למועד התשלום האחרון החל על הנתבע לשיטתה. אדגיש כי על מנת להוכיח תביעתה הנטל על התובעת להוכיח מתי היה המועד האחרון בו ניתן היה לשלם לפי ההסכם. כך, טוענת התובעת כי חתמה על ההסכם ביום 23.6.10, וכי מרוץ 60 הימים כולל ימי החסד מתחיל ממועד זה , קרי מסתיים ב -2.9.10. לעומת זאת, במכתב אל עו"ד קרין בן שמעון מיום 3.10.10 ס' 3 (נ/10) נטען ע"י עו"ד שגב כי ההסכם נחתם ביום 17.6.10, ולפיכך המועד האחרון לתשלום הינו דווקא 26.8.10. עו"ד שגב אף חזר על דבריו אלו וטען בבית המשפט כי ה-17.6.10 הוא יום תחילת מרוץ הימים (עמ' 17 ש' 12-13). גם התובעת טענה בביהמ"ש כי סוכם כי 17.6 יהיה התחלת התהליך (עמ' 4 ש' 15). ברי כי בתביעה שעוסקת בדקויות של איחור של ימים בודדים, לכל יום בשנה נפקות מהותית באשר לשאלה שבמחלוקת.
45. לעניין היכולת לסמוך על דברי עו"ד שגב אציין ר זה, כי למרות שאין מחלוקת כי במועד 17.6 לא חתמה התובעת פיזית על ההסכם, ולמרות שנאמר בהסכם מפורשות כי "כל המועדים לתשלום יתחילו לרוץ אחרי חתימת המוכרת על ההסכם מול עו"ד" (סע' 5 (ט)) טען שגב בעדותו , כי ב- 17.6 נחתם מבחינתו ההסכם כיוון שזהו מועד בו היתה ושולמו הכספים, וכי הסכם יכול להיחתם גם ללא חתימה פיזית עליו (עמ' 16 ש' 22, עמ' 17 ש' 4). עו"ד שגב אף הגדיל לעשות וטען במכתב הדרישה לעו"ד קרין בן שמעון (ס' 1 למכתב) (נ/8) כי "כהווי ידוע לך ביום 17.6.10 חתמנו על הסכם מכר.." חתמנו בלשון רבים תוך שהוא מציג את היום ה-2.9 כתאריך אשר ניתן לפנים משורת הדין. גם כל אלה מקשים על האפשרות ליתן אמון בדבריו.
46. נראה כי מדובר בטענה משפטית לפיה הסכם יכול להיחתם גם ללא חתימה פיזית, למרות שנהיר וברור כי לפי ההסכם הנוכחי נדרשת בפועל חתימה מול עו"ד, אשר הובאה על ידי התובעת רק על מנת לנסות לתרץ בשלב זה את תביעתה, אשר אין לה סימוכין עובדתיים של ממש. טענה זו כמובן סותרת את הנאמר בהסכם מפורשות, ועל התובעת הנטל להוכיח כי היה איזשהו סיכום בין הצדדים אשר שינה מהנאמר בהסכם, נטל שלא עמדה בו.
47. סתירות מהותיות אלו אף באשר לעניין האחרון בטיעוניה של התובעת גם הם אינם מאפשרים לאמץ את גירסתה.
48. לא זו אף זו, אציין כי נוסף על בקיעים אלו שהתגלו בגרסת התובעת למרכיביה כמתואר לעיל, ניכר כי התובעת ועדיה מיקדו את מאמציהם בניסיון להשחיר את פניהם של הנתבע ובאת כוחו עו"ד בן שמעון שלא לצורך, וזאת אף בהתבסס על עובדות שאינן נכונות. ניסיונם זה, יש בו דווקא כדי להעיד על התובעת ועדיה ולכרסם במהימנותם.
49. כך למשל, נטען כי הנתבע לא עמד במועדי התשלום תוך נסיון ליצור רושם כי הכסף כלל לא שולם עד מועד התביעה תוך הצגתו כאדם אשר התנער לחלוטין מחובת התשלום. בכתב התביעה התובעת אינה מציינת את העובדה, שנחשפה , בסיכומים ובעדותה שלה ושל עדיה כי הכסף שולם במלואו, אם כי לגרסתה, באיחור קל, ב- 7.9.10.
50. אציין כי גם נמנעה התובעת מלהודות שמדובר באיחור קל, וטענה שכלל אינה זוכרת מתי קיבלה את התשלום האחרון (עמ' 4 ש' 30). וזאת כאשר עניין התאריכים מהותי בתיק זה ויום התשלום הוא ליבת המחלוקת.
51. אם לא די בכך, הרי שאין מחלוקת בין הצדדים כי הכסף שולם ע"י הנתבע ב- 7.9 (ראה נ/12 ועדותו של עו"ד שגב עמ' 16 ש' 16-17 וסיכומי הצדדים). למרות זאת מציג עו"ד שגב את הנתבע באור שלילי ומגדיל את ימי האיחור, בטוענו כי הכסף שולם רק ב 8.9.10 .
52. יתרה מכך, עו"ד לסלי אקון, עו"ד שגב והתובעת עצמה טענו כי עו"ד בן שמעון התחייבה נציג מטעמה על מנת שיהיה נוכח בחתימה אך הלה לא הגיע והם נאלצו להמתין לשווא שעתיים תמימות במשרד. עובדה שהתבררה כלא נכונה ע"י לסלי אקון עצמה בביהמ"ש.
53. הרושם המתקבל הוא כי גרסה זו באה לעולם במטרה להציג את משרדה של עו"ד בן שמעון באור שלילי, אשר נוהגת להפר הבטחותיה תוך זלזול בזמנם של אחרים, וכפועל יוצא אף להציג באור שלילי את הנתבע.
54. התובעת ניסתה אף לטעון כי משרדה של עו"ד קרין בן שמעון נהג עובר לחתימת ההסכם לקבוע עימה פגישות לצורך החתימה, אך נהג לבטלן מספר פעמים, וזאת שוב תוך הצגתה של עו"ד בן שמעון באור שלילי.
55. עו"ד שגב אשר לטענת לסלי אקון הוא שניהל את ענייני התיק הנ"ל טען בביהמ"ש דווקא כי לא ידוע לו כי נקבעו מועדי חתימה אחרים (עמ' 13 ש 16-20).
56. אציין כי אין מחלוקת כי בסופו של יום דווקא התובעת היא אשר לא הגיעה למועד החתימה המתוכנן.
57. למול גרסתה של התובעת כמתואר לעיל, גרסת הנתבע הייתה באופן כללי קוהרנטית וחד משמעית ולפיה ההסכם התקבל במשרדה של עו"ד קרין בן שמעון רק ביום 29.6.10. עו"ד בן שמעון נחקרה ארוכות על גרסתה זו בחקירה הנגדית תוך שהיא מתבקשת להתייחס לפרטים קטנים, אך תשובותיה נשארו חד משמעיות (עמ' 20 ש' 6- 9, עמ' 24 ש' 16-17).
58. כבר בזמן אמת כאמור ללא ביום בו התקבל אצלה לראשונה מכתב הדרישה לתשלום (ראה מכתב נ/8) טענה עו"ד קרין בן שמעון כי ההסכם התקבל אצלה ביום 29.6, וכי זהו המועד בו נודע לה לראשונה כי התובעת חתמה, אי לכך הנתבע צריך היה לשלם את התמורה עד 8.9.10. עו"ד בן שמעון בעקביות שבה וחזרה על דבריה אלו במכתב מיום 10.10.10 (נ/11) . טענתה זו נתמכת כאמור בתאריך •
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
