ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
תביעה כספית בסך 32,300 ₪ שעניינה טענות התובעים-שוכרי דירת הנתבעת, להפרות הנתבעת את הסכם .
טענות התובעים
1. ביום 10.6.12, חתם התובע 2 על הסכם עם הנתבעת, לשכירת דירה ברחוב הירקון 30 בתל אביב (להלן, בהתאמה: "ההסכם" ו-"הדירה").
2. התובעת 1 אינה חתומה על ההסכם, אולם הוסכם כי גם היא תשכור את הדירה ביחד עם התובע 2 ועם בן זוגה – גיא אללוף (להלן: "גיא").
3. הנתבעת ידעה כי בדירה יתגוררו התובעים וכן גיא, כאשר שכר הדירה יתחלק בין התובע 2 שישלם סך של 3,000 ₪ מתוך, לבין התובעת 1 וגיא שישלמו סך של 3,000 ₪ מתוך דמי . על מנת להקל על הנתבעת, ניתנו לה 12 המחאות בסך 6,000 ₪ כל אחת עבור דמי השכירות, חתומות ע"י אמו של גיא שנרשמה כערבה שצורף להסכם.
התובעת 1 חתמה כערבה על , ולא כצד להסכם, לאור העדפת הנתבעת.
4. התובעים וגיא נכנסו לגור בדירה ביום 10.7.12.
5. ביום 10.8.12 עזב התובע 2 את הדירה עקב התחזוקה הלקויה והמצב הירוד של חדרו, לרבות עובש, ריח רע, רטיבות ונזילת מים, לאחר שהנתבעת התעלמה מפניותיו ובקשותיו לתיקון הליקויים בחדרו.
6. הנתבעת הסתירה מידע מהותי לגבי מצבה האמיתי של הדירה בטרם נחתם ההסכם. עובר לחתימה על הסכם , מצבה של הדירה נראה תקין, אולם כשבוע לאחר כניסתם לדירה התגלו תקלות במערכת החשמל, במזגנים ובקירות, לרבות ליקויים בטיחות (מגע בין חוטי חשמל וצינורות מים). בחודשי החורף אף התברר כי קיימת בעיה חמורה של נזילות ורטיבות מהגג. בנוסף, עוד הסתבר לתובעים כי הנתבעת הסתירה מפגעי רעש וריח בחדר השרות בו הותקנו מנועי המזגנים .
7. הנתבעת התעלמה מפניות התובעת 1 ובן זוגה לתיקון הליקויים, לא ענתה לטלפונים וסירבה לתקן את הדוד שהתפוצץ ואת העובש והריקבון שנוצרו עקב הפיצוץ בתקרת האמבטיה.
8. התובעת 1 נאלצה לתקן מכספה הן את הדוד והן מזגן לא תקין. טכנאים מטעם הנתבעת שבדקו את הליקויים במזגנים הבהירו כי מנועי המזגנים מותקנים באופן לא תקין, וכי דולף מהם גז המסכן את הבריאות, אולם הנתבעת לא תיקנה זאת.
9. בניגוד להבטחת הנתבעת, דלת הבניין לא הייתה נעולה ואדם מחוסר דיור התגורר בלובי. הנתבעת אף לא מסרה לתובעת 1 מפתחות לתיבת הדואר.
10. לאחר שהתובע 2 עזב את הדירה והחדר נותר פנוי, פנתה התובעת 1 לנתבעת וטענה כי יש לנכות סך של 3,000 ₪, אך הנתבעת המשיכה לפדות את ההמחאות בסך של 6,000 ₪.
11. התובעת 1 שהיתה בהריון עזבה את הדירה בחודש פברואר 2013 מאחר והליקויים לא תוקנו והדירה לא היתה ראויה למגורים.
12. מאחר שהנתבעת הפרה את ההסכם, קמה לתובעים הזכות לעזוב את הדירה ולחדול מתשלום .
13. התובעים עותרים להשבת ששולמו עבור חלקו של התובע 2 לאחר שעזב את הדירה, ובסה"כ 18,000 ₪ (3,000 ₪ * 6 חודשים); החזר הוצאות עבור תיקון המזגן ודוד השמש בסך של 2,200 ₪; עלות ניקיון וייבוש הסלון בסך של 2,000 ₪; השבת ההמחאות עבור דמי שנותרו וכן השבת הפיקדון שהופקד במזומן, בסך של 6,000 ₪; פיצוי בסך של 3,000 ₪ בגין .
טענות הנתבעת
14. הדירה הוצגה לתובע 2 על ידי משרד התיווך "אבן שהם נכסים". כאשר הנתבעת הגיעה לחתום על ההסכם, במשרד התיווך, נכח במקום התובע 2 ואשה בשם דקלה אללוף, שהוצגה של התובע 2 אשר תחתום כערבה להסכם. התובע 2 ביקש כי ישולמו באמצעות שיקים של דקלה אללוף. התובעת 1 הצטרפה לפגישה בשלב מסוים, והוצגה כערבה נוספת .
15. הנתבעת התקשרה בהסכם עם התובע 2 בלבד, והוא שקיבל את מפתחות הדירה. לא צוין בשום שלב כי התובעת 1 או שוכר נוסף יתגוררו בדירה. לו היה נאמר לנתבעת כי התובעת מתעתדת לגור בדירה, הייתה הנתבעת עומדת על כך שאף התובעת ובן זוגה יחתמו על ההסכם כשוכרת.
16. במהלך העברת חפציו של התובע 2 לדירה נגרם נזק לחדר המדרגות. התובע 2 התחייב לתקן את הנזק שנגרם, אך לא עשה כן.
17. הדירה נמסרה לתובע 2 במצב מצוין ואף המזגנים פעלו באופן תקין.
18. לאורך , התובע 2 החתום על הסכם , הוא שהתנהל מול הנתבעת. התובע 2 הטוען כי עזב את הדירה בחודש אוגוסט 2012, התכתב עם הנתבעת במסרונים עד חודש ינואר 2013, לכן טענתו לפיה עזב את הדירה באוגוסט שקרית. מכל מקום, כאשר נשלחו לנתבעת הודעות על ליקויים בדירה, ביקשה להביא בעלי מקצוע מטעמה לתיקון הליקויים, אולם התובע 2 לא אפשר לה להיכנס לדירה. התובע 2 אף החליף את מנעול הדירה כך שלא הייתה לנתבעת יכולת להיכנס לדירה.
19. הנתבעת הינה בעלת כל הבניין בו ממוקמת הדירה. בחורף 2012-2013 נוצרה נזילת מים ממרזב שנסתם בבניין. בדירות בהן נוצרה רטיבות הליקוי תוקן במהירות. התובע 2, סיכל את ניסיונות הנתבעת להכניס לדירה בעלי מקצוע.
20. לא ידוע לנתבעת כי ארע פיצוץ בדוד. לאחר שהדירה הוחזרה לנתבעת, בדקה הנתבעת את הדוד ומצאה כי לא נעשה בו כל תיקון. לגבי המזגנים, הרי שבעל המקצוע מטעם הנתבעת אשר בדק את המזגנים קבע כי המזגנים תקינים.
21. רק בחודש ינואר 2013 התברר לנתבעת כי התובע 2 אפשר לתובעת 1 ולבעלה לגור בדירה ללא רשותה.
22. בפברואר 2013 חזר השיק עבור , מבלי שנמסר לנתבעת שיק חלופי, ולאחר מכן חוללו יתר ההמחאות. הלכה למעשה התובעים החזיקו בדירה עד 22.5.13, אולם לא שילמו דמי החל מפברואר 2013. כמו כן, הדירה פונתה רק לאחר שהנתבעת נאלצה להגיש כנגד התובע 2 המושכר.
23. הדירה נמסרה לנתבעת כשהיא מלוכלכת ומלאה בפסולת, שלטי המזגנים וכן המפתח לתיבת הדואר לא הוחזרו, והנתבעת זכאית לקזז את כל נזקיה לרבות אשר לא שולמו בגין ההמחאות , ובסה"כ 30,437 ₪.
ההליך דנן והליכים נוספים בין הצדדים
24. על אף שהתובעים חדלו לשלם שכר דירה החל מחודש פברואר 2013, הם לא פינו את הדירה ואין חולק כי ביום 4.3.13 (יום לאחר שהוגשה התביעה דנן) הגישה הנתבעת כנגד התובע 2. בפועל וכפי שנקבע (כב' השופט ישי קורן) מיום 29.5.13- שהגישה הנתבעת- פונתה הדירה מאדם וחפץ ביום 22.5.13.
25. ביום 19.8.13 הגישה הנתבעת תביעה כספית נגד התובעים השלום בתל-אביב בת"א (ת"א) 31359-08-13, בין היתר בגין עבור הדירה החל מפברואר 2012 ועד מועד פינוי הדירה.
26. התביעה דנן נקבעה לדיון ביום 27.8.13. בהעדר התייצבות הנתבעת ובהעדר הגנה, ניתן כנגד הנתבעת בהתאם .
27. ביום 3.10.13 הגישה הנתבעת בקשה לביטול , לה צירפה אישור רפואי, כמו גם את כתב הגנתה. ביום 6.10.13 ניתנה החלטה המורה על ביטול פסק הדין, והתיק נקבע לשמיעת ראיות.
28. מטעם התובעים העידו התובעים עצמם, גיא אללוף וכן המהנדס צורפה לתביעה, מר יצחק אולשבנג.
29. מטעם הנתבעת העידו הנתבעת עצמה, אם הנתבעת הגב' ניצה כרמלי וכן המומחה לאיטום גגות מר זרחי אילן.
דיון והכרעה
30. התובעים הינם "המוציא מחברו" ועליהם מוטל להוכחת תביעתם.
31. להלן נדון ברכיבי התביעה.
השבת מחצית
32. לטענת התובעים, עזב התובע 2 את הדירה כבר באוגוסט 2012 והתובעת 1 ובעלה נותרו לגור בדירה. אשר על כן, עותרים התובעים להשבת מחצית מדמי , החל ממועד עזיבתו הנטענת של התובע 2 ועד מועד עזיבתם, בגין שישה חודשים.
33. הנתבעת כופרת בטענה לפיה נמסרה לה הודעה בדבר עזיבת התובע 2 את הדירה. לטענתה, לא ידעה על עזיבתו של התובע 2 ועד חודש ינואר 2013 אף התכתבה עמו במסרונים בענייני הדירה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי עד חודש ינואר 2013 לא היה ידוע לה כי התובעת 1 ובעלה מתגוררים בדירה.
34. אין חולק כי ההסכם נושא התביעה נחתם בין הנתבעת לבין התובע 2 בלבד.
גרסת התובעים, לפיה מלכתחילה ידעה הנתבעת והסכימה כי התובעת 1 ובעלה יתגוררו אף הם בדירה, על אף שאינם חתומים על ההסכם – לא הוכחה.
כמו כן, לא הוכח כי התובע 2 עזב את הדירה באוגוסט 2012.
35. בדיון מיום 6.1.14 נשאל התובע 2 על ידי מדוע לא מופיע בהסכם כי התובעת 1 ובעלה עומדים להתגורר בדירה ביחד עם התובע 2. התובע 2 השיב כדלקמן:
"הנתבעת החליטה שהחוזה יהיה על שמי ועדן תהיה ערבה" (עמ' 5 לפרוטוקול)
36. בעדותו של גיא, בעלה של התובעת 1, התברר כי גיא נמצא ומסיבה זו לא היה צד להסכם :
"אני הסברתי למתווך שהדירה לא יכולה להיות על שמי, אני נפלתי ב-2011 בעסק שלי ולא יכולתי לרשום כלום על שמי, אני בהליך של " (עמ' 13 לפרוטוקול)
37. הנתבעת העידה כי לא ידעה שגיא נמצא בהליך פשיטת רגל או כי הוא מתעתד לגור בדירה:
"מעולם לא נאמר לי שהבחור לפני פשיטת רגל והוא אמור לגור איתו" (עמ' 16 לפרוטוקול)
38. מעבר לעדויות הצדדים ולהסכם , אין בפניי כל ראיה לכך שבעת חתימת ההסכם ידעה הנתבעת והסכימה כי התובעת 1 ובעלה אשר אינם חתומים על ההסכם – יתגוררו בדירה. מצילומי המסרונים שצורפו על ידי הצדדים עולה כי הנתבעת פנתה במסרונים לנמען בשם אלירן- שמו של התובע 2. הגב' ניצה כרמלי, אם הנתבעת, העידה כי גיא הציג עצמו בפניה בשם "אלירן" (עמ' 24 לפרוטוקול).
39. טענת התובעים כי הנתבעת ידעה והסכימה לכך שהתובעת 1 ובעלה יתגוררו בדירה ביחד עם התובע 2 מבלי להיות חתומים על ההסכם, מלבד שלא הוכחה, אף אינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר. הנתבעת היא בעלת הבניין דירות מנוסה וטענתה כי לא היתה מאפשרת מגורים בדירה, למי שאינו חתום על הסכם בפרט כאשר מדובר בפושט רגל, סבירה.
40. לנוכח האמור לעיל, לא ניתן לקבוע כי הנתבעת ידעה במועד חתימת ההסכם כי מישהו נוסף יתגורר בדירה מלבד התובע 2.
41. מעבר לכך, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי התובע 2 עזב את הדירה באוגוסט 2012. התובעים לא צירפו כל ראיה המוכיחה כי נמסרה לנתבעת הודעה על כך.
יתרה מכך, כאמור לעיל, מתכתובת המסרונים בין הצדדים שהוגשו על ידי שני הצדדים, עולה כי כאמור הנתבעת פונה לאלירן, אף בחודשים ינואר ופברואר 2013.
42. בדיון ההוכחות העיד התובע 2 כי עזב את הדירה רק בנובמבר, והציג על שמו לדירה אחרת מיום 15.11.12.
התובע 2 העיד כדלקמן:
"ש. למה לא הודעת לי שאתה מעוניין לעזוב את הדירה?
ת. הודעתי ויש לי הוכחות לכך. אני מעיין בניירת בנובמבר שעזבתי אין הודעה, אני אמרתי לה את זה בטלפון" (עמ' 8 לפרוטוקול)
43. עולה אפוא, כי אף לשיטתו של התובע 2 אין תימוכין לטענתו לפיה נמסרה לנתבעת הודעה על עזיבתו.
44. סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל ), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") קובע כדלקמן:
"9. (א) , חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.
(ב) בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק".
45. בתביעתם למחצית ששולמו החל מאוגוסט 2012, למעשה עותרים התובעים להשבה על פי ההסכם.
ברם, הזכות להשבה מותנית ראשית לכל בביטול ההסכם, וכן בהדדיות ההשבה:
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.