ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י עו"ד מועתז ג'אבר
ע"י עו"ד לירון כהנא
לפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות, מניעות ,, חוסר עקב תניית שיפוט זר .
רקע
1. התובעים 1 ו-3 והנתבע 3 (להלן: "התובעים" ו"הנתבע" בהתאמה), הנם אזרחי ישראל ותושבי קבע של מדינת ישראל. שלושתם עוסקים, בין היתר, בהשקעה בנכסי נדל"ן מניבים בחו"ל ובארץ. כל אחד מהם הנו בעלים של תאגיד אמריקאי, הרשום בארה"ב, שבאמצעותו הוא מבצע השקעות בחו"ל (התובעות 2 ו-4 והנתבעת 2 – "להלן: "התובעות" ו"הנתבעת" בהתאמה ויחד להלן: "התאגידים הזרים").
2. בתחילת שנת 2011 פנה הנתבע אל התובעים ועניין אותם בעסקת רכישה של בניין בשיקגו, תוך הצגת מצגים שונים ביחס לבניין ולעסקה. בחודש מרץ 2011 חתמו התאגידים הזרים של התובעים והנתבע על הסכם שנערך באנגלית ואשר כותרתו "Subscription Agreement"(להלן: "הסכם הקמת החברה החדשה").
3. בהסכם זה, שהנו קצר למדי ומונה חמישה עמודים, נקבע כי הצדדים מעוניינים לרכוש לנהל ולהחזיק בנכסי נדל"ן ולשם כך הם מקימים חברה חדשה ששמה יהיה Barak Vinoאו שם דומה אחר (להלן: "החברה החדשה").
4. בהסכם נקבעה חלוקת המניות של הצדדים בחברה החדשה (40% לכל אחת מהתובעות ו-20% לנתבעת) וכן נקבעו סכומי הון שיועברו על ידי כל צד לחברה החדשה ואשר עלו בקנה אחד עם הסכומים שהצדדים סיכמו כי ישולמו על ידי כל אחד מהם לצורך רכישת הבניין בשיקגו.
5. עוד נקבע בהסכם כי יחסי הצדדים במסגרת החברה החדשה ייקבעו במסגרת הסכם שכונה Operating Agreementשמעיון בו מהווה למעשה תקנון של החברה החדשה (להלן: "התקנון") ואשר ייחתם ביום 11.4.11. עוד נקבע כי התקנון בא להוסיף על הסכם הקמת החברה החדשה, אולם במקרה של סתירה בין השניים, יגבר האמור בתקנון.
6. תקנון כאמור אכן נחתם ביום 5.4.11. תקנון זה, שמונה 37 עמודים, כולל מקומית שלפיה כל תביעה או עילה המבוססות על או בקשר לתקנון תידון אך ורק הפדרלי בשיקגו (סעיף 11.3 לתקנון). כמו כן נקבע בו כי פרשנות התקנון תעשה לפי חוקי מדינת אילינוי.
7. ביום 1.5.11 נרכש הבניין על ידי החברה החדשה. בחודש אפריל 2012 החלו התובעים לגלות מידע שהביאם למסקנה כי הנתבע נתן להם ביחס למצב הבניין ולעסקה בכלל, כמו גם כי הוא הפר את התחייבותו להעביר אל החברה החדשה את חלקו בסכום הרכישה של הבניין.
8. לאחר שמכתבי התראה לא הועילו, הגישו התובעים כנגד הנתבע תביעה כספית בסך של למעלה מ-1.6 מיליון ₪ זה בת.א. 30699-11-12. במסגרת התביעה, עתרו לחייב את הנתבע לשלם להם את נזקיהם בסכום התביעה וכן כי יקבע שהסכם הקמת החברה החדשה בטל. עוד בטרם הגשת , הנתבע טען לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות, זר .
9. לאחר שהוגשה תגובה ותשובה, (כב' השוטפת ריבה ניב) סילק את התביעה על הסף בהחלטתו מיום 28.1.13, לאחר שקבע כי אין לתובעים עילה כנגד הנתבע וכי מסורה לתובעות כנגד הנתבעת, אולם משהתאגידים הזרים לא צורפו (כנראה שלא בכדי עקב ), אין מקום לאפשר או להורות על תיקון התביעה על ידי החלפת . לפיכך, התביעה נמחקה. בשל חשיבות הדברים, להלן שלושת הפסקאות מתוך שבהן קבע את נימוקיו לסילוק התביעה על הסף:
15. הנספחים שצורפו , מלמדים כי ההתקשרות בין הצדדים והקמת ריקאית המשותפת, לא נערכו בין המשיבים למבקש, כי אם בין החברות שבבעלות המשיבים לזו שבבעלות המבקש. אף בתגשה מציינים המשיבים מפורשות כי "החברות באמצעותן בוצעה ההתקשרות בין הצדדים אינן אלא 'זרועותיהם הארכות' של הצדדים וזאת משיקוליהם האישיים (לרבות מס)…"
16. לכאורה הינה ביטול ההסכם בגין ששולמו על פיו. קרי, שאם יבוטל ההסכם יהיו שבשליטת המשיבים זכאיות לקבל חזרה את כספן, שבבעלות המבקש. הואיל ואין מחלוקת כי ההתקשרות נערכה באמצעות החברות, יהא הטעם לכך אשר יהא, ומשלא נטענו טענות מתחום דיני החברות המטילות את חובת הפיצוי על המבקש- לא יוכלו המשיבים לזכות ולא יכול המבקש להיות מחויב, שכן הזכות לתבוע מכוח ההסכם מצויה בידי החברות השונות.
17. למעלה מן הצורך אציין, כי לו סברתי יכשיר אותה, הייתי מורה כן אולם לטעמי לא בכדי נמנעו המשיבים מציון שמן של החברות כצדדים לתובענה שכן לכאורה כפופות החברות האמריקאיות למקום רישומן ו/או
הריני מורה על מחיקת התביעה כנגד המבקש. המשיבים ישלמו 1,000 ₪ למבקש בגין הוצאות בקשה זו בתוך 30 יום".
10. התובעים הגישו ערעור על . הערעור נמחק, נוכח כי תוגש תביעה חדשה. להלן החלקים הרלוונטיים מפרוטוקול הדיון בערעור, אשר מהווים את הסכמת הצדדים ביחס לערעור ואת החלטת בעטיה של הסכמה זו:
עו"ד ג'אבר: "…..כאשר בית המשפט מפנה לכך שגם אם נגיש תביעה חדשה הטענות שלהם נשארות וכאשר מציע שנגיש מתוקן עם החברות ושנסביר את העילות החוזיות ושכל הטענות שלהם שמורות כאשר מדובר במחיקה ולא בדחיה הרי שאנחנו נעשה את זה. אנחנו לא עשינו זאת קודם ופרטנו למה. אנחנו חשבנו שאנחנו עם מסוכה יותר גבוהה. מהפסקה של חשבנו שאין תקוה.
אנחנו נגיש חדש ובלבד שלא נחסם בעתיד בטענה כזו או אחרת.
עו"ד כהנא: קמא מחק את התביעה ואני מפנה לכך שהחברות לא תבעו. אנחנו לא נטען עקב של קמא אבל אנחנו שומרים על כל הטענות שלנו ובהחלט נטען גם פלוגתא. מה שכתוב בפסק הדין כתוב.
עו"ד ג'אבר: אנחנו נגיש חדש בו יצורפו החברות בנוסף למערערים ואנו נטען לעילות שנסבור שיש מקום לטעון אותן, בין אם היו בכתב התביעה המקורי ובין כתוספת עליהם.
עו"ד כהנא: אנו שומרים על כל טענותינו. אנחנו לא נטען עילה בגין של קמא. אני מבקש בכל זאת להעיר, אני סבור שדרך המלך לדחות את הערעור הזה ואם חברי ירצה להגיש חדש זה לחלוטין חדש.
1. יפה עשה ב"כ המערערים שבנסיבות הענין הודיע שיוגש חדש, לאור הקודם.
2. יפה עשו גם ב"כ המשיב שבנסיבות הענין הודיעו שלא יטענו עילה בגין של קמא.
3. לאור האמור לעיל הערעור נמחק. המערערים רשאים להגיש חדש ולאור הצהרת ב"כ המערערים יעשה זאת תוך 30 יום מהיום.
4. הפיקדון שהפקידו המערערים יוחזר למערערים באמצעות בא כוחם.
11. ביום 2.8.15 הגישו התובעים והתובעות את התביעה החדשה דנא כנגד הנתבעת והנתבע. בתביעה מבוקש לחייב את הנתבע והנתבעת לשלם לתובעות ולתובעים פיצוי בסך של מעל 1.2 מיליון ₪ בגין הנזק שנגרם לתובעות ולתובעים עקב שניתנו על ידי הנתבע ועקב הפרת הסכם הקמת החברה החדשה. התביעה הנה בעיקרה זהה לתביעה המקורית.
12. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות, מניעות , , חוסר עקב זר . כמו כן, הגישו בקשה להגשת . לאחר שהבקשה להארכת מועד נדחתה, הגישו הנתבעים כתב הגנה. התובעים והתובעות הגישו תגובה לבקשה לסילוק על הסף. הנתבעים נמנעו מלהגיש תשובה לתגובה.
13. של יום 7.2.16 המלצתי לנתבעים כי בקשתם תידחה. הנתבעים עמדו על קבלת החלטה בבקשתם.
דיון
זהות התובעים, העילה או פלוגתא, העדר יריבות
14. טענת הנתבעים שלפיה לא היו רשאים התובעים להגיש מחדש את התביעה בשמם, אלא רק בשם התובעות, דינה להידחות מכל וכל. מעיון בפרוטוקול עולה כי בא כוח התובעים הצהיר במפורש כי יוגש חדש "..בו יצורפו החברות בנוסף למערערים…". מה יותר ברור מכך? כעולה מן הפרוטוקול, עו"ד כהנא, לא רק שלא התנגד להצהרה זו של עו"ד ג'אבר, אלא אף הצהיר "אנחנו לא נטען עילה בגין של קמא". נוכח הסכמות אלה, ערכאת הערעור אישרה את הגשת התביעה החדשה והורתה על מחיקת הערעור (למרות שעו"ד כהנא ביקש את דחיית הערעור).
15. חרף הצהרתו, בחר עו"ד כהנא להעלות מחדש את הטענה של עילה. ההסברים שנתן עו"ד כהנא בדיון, לאחר שהפניתי אותו לקטעים הנ"ל בפרוטוקול, אינם משכנעים בעיני והעיקר, הם סותרים את מה שנרשם בפרוטוקול.
16. הטענה שלפיה כוונת המחוזי הייתה לאפשר הגשת תביעה חדשה של התאגידים הזרים בלבד נוגדת את הדברים המפורשים שהצהיר עו"ד ג'אבר, שלא הועלתה כנגדם כל התנגדות מצד עו"ד כהנא ואשר אף אושרו על ידו למעשה בעצם הטענה שלא תועלה טענה של עילה. הרי ברור הדבר כי אם הכוונה הייתה להגשת תביעה על ידי התאגידים הזרים בלבד, לא היה כל צורך לקבל מעו"ד כהנא הצהרה שלפיה לא יעלה טענה של עילה, שהרי לא קבע כל ביחס לתביעת התאגידים הזרים, אלא רק ביחס לתביעות התובעים ואף להפך מכלל הלאו לגבי תביעת התובעים עולה הן ביחס של התאגידים הזרים. הדבר כה ברורים וכל מילה נוספת מיותרת.
17. טענת הנתבעים בדבר העדר עילה דינה להידחות מכל וכל וזאת על רקע הצהרתו המפורשת של בא כוח הנתבע בערעור לפיה "אנחנו לא נטען עילה בגין של קמא". גם כאן הדברים ברורים וכל מילה נוספת מיותרת.
18. הטענה להעדר יריבות נופלת אף היא שכן בין התאגידים הזרים יש הסכם גם לפי טענת הנתבעים. לגבי היריבות שבין התובעים ולבין הנתבע, המשמעות של התרת הותרת שמם והוספת התאגידים הזרים כתובעות יחד עם התובעים והצהרת הנתבעים שלא יטענו עילה, משמעותה כי לא ניתן לסלק על הסף את התביעה בטענה של העדר יריבות שכן בנסיבות, מדובר למעשה בטענה זהה לטענה של העדר עילה. ממילא התביעה מבססת יריבות בין הצדדים גם אם לא על בסיס ההסכם להקמת החברה החדשה או התקנון אלא בהיבט של המצגים שהתובעים טוענים כי הנתבע נתן להם ביחס לעסקה וכן בהיבט של התנהלותו לאחר מכן, בין אם בכובעו כמנהל הנתבעת ובין אם בהתנהלותו העצמאית.
19. טענת הנתבעים בדבר פלוגתא דינה להידחות אף היא. מדובר בטענה חסרת כל תוכן. השלום בתביעה הראשונה מחק את התביעה בהעדר עילה ולא קבע כל ממצא עובדתי ביחס לטענות לגופו של עניין. לפיכך, אין כל ממצא שעל פיו ניתן לטעון פלוגתא.
מועד הגשת התביעה, , נזק ראיתי
20. הטענה בדבר ונזק ראייתי, על בסיס הטענה שהתביעה הוגשה לאחר המועד שנקבע על ידי ערכאת הערעור להגשתה, אינה יכולה לחסום את ניהול התביעה והכרעה בה. המחוזי קבע כך בעניין זה: "לאור האמור לעיל הערעור נמחק. המערערים רשאים להגיש חדש ולאור הצהרת ב"כ המערערים יעשה זאת תוך 30 יום מהיום".
21. עינינו הרואות כי המועד של 30 יום נקבע על בסיס הצהרת עו"ד ג'אבר ולא כמועד קשיח קבע מיוזמתו, אולם גם אם נראה את המועד כמועד שבית המשפט קבע, ממילא לכל הפחות יש לתת בנסיבות ארכה ביחס למועד זה.
22. בהחלטה לא נקבע כי אם התביעה לא תוגש תוך המועד הנ"ל, לא ניתן יהיה להגישה. התביעה הוגשה אמנם כעבור שנה וארבעה חודשים. עם זאת, לא נראה כי נגרם נזק ממשי לנתבעים עקב כך. טענתם בדבר נזק ראייתי ונזק בכלל עקב נטענה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט העובדות שאמורות להוות תשתית עובדתית לטענות אלה.
23. כמו כן, מדובר במועד קבע ואשר ניתן להארכה לפי וללא צורך . כאשר מדובר במתן ארכה ביחס להגשת התביעה מחדש בנסיבות המדוברות, אי מתן הארכה תגרום נזק משמעותי וללא תקנה לתובעים ולתובעות. מנגד לנתבעים לא נגרם נזק ממשי אם בכלל, כתוצאה שבהגשת התביעה. לפיכך, יש מקום לקבוע כי הגשת התביעה לאחר המועד שנקבע לא יכולה להוות טעם לסילוק התביעה על הסף או לדחייתה בכלל וככל שדרוש לתת ארכה לצורך כך.
חוסר
24. טענת חוסר הסמכות דינה להידחות.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
