ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. בפניי עתירה מנהלית על פי סעיף 5(1) לחוק לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: "חוק לעניינים מנהליים"), בה ביקשה העותרת לקבוע כי תוספות הכללית אותו דרשה עיריית טירת הכרמל (להלן: "המשיבה") מהעותרת, לשנים 2001 עד 2008, בטלות.
2. העותרת מחזיקה בשטח מסחרי באזור התעשיה של המשיבה (להלן: "הנכס").
3. ביום 30.11.08 נשלח לעותרת על ידי המשיבה מכתב שכותרתו "דרישה לתשלום חוב כללית" (להלן: "הדרישה לתשלום"), ובו נדרשה לשלם כללית בסך 2,843,008 ₪ בגין השנים 2001-2008, וזאת בנוסף לשומות שהוציאה המשיבה בגין שנים אלה ושולמו במלואן על ידי העותרת. הדרישה היתה עבור "יתרת שטח" שנמצאה במדידה חדשה, ואשר בגינה העותרת לא חוייבה במהלך אותן השנים.
4. המדידה החדשה הנ"ל בוצעה בנכס בנובמבר 2008, בהסכמה, לצורך בדיקת תשלומי היטלי פיתוח ואגרות. על פי הדרישה לתשלום, תוצאות המדידה העדכנית הן כדלקמן:
שטח הנכס המדוד – 19,208 מ"ר.
שטח שחוייב – 15,081 מ"ר.
יתרת שטח לחיוב – 4,127 מ"ר.
5. העותרת אינה חולקת על תוצאות המדידה החדשה שביצעה המשיבה ועל העובדה שלא חוייבה עבור "יתרת השטח".
6. ביום 25.5.09 הגישה העותרת עתירה זו, במסגרתה טענה באשר לאופן ההודעה וצורתה ולגופו של ענין טענה כי למשיבה אין סמכות להשית חיוב רטרואקטיבי וכי רק במקרים נדירים ביותר יותר תיקון רטרואקטיבי של חיובי .
העותרת טענה כי דרישה לתשלום בגין העבר מעמידה אותה במצב נחות ופוגעת שלה, כמו גם בתכנוני תקציבה וכי היא איננה אחראית לפגמים בהתנהלותה של המשיבה בכך שלא דרשה נוספת בגין שנים שעברו. העותרת טענה כי היא הסתמכה על המצג של המשיבה, שלא שלחה לה הודעת חיוב לגבי יתרת השטח, גם לשנת 2009 – דבר שיש בו כדי להצביע על ויתור מצד המשיבה על חיוב בגין יתרת שטח זה.
7. העותרת טענה עוד להתיישנות שחלה על החיוב לשנת 2001, מאחר והדרישה בגינו התקבלה אצלה באפריל 2009, כלומר למעלה משבע שנים בגינם נקבעה התיישנות על פי חוק ההתיישנות, התשי"ח- 1978. ר זה הוסיפה העותרת כי כל השטח שנמדד על ידי המשיבה בנובמבר 2008 (לרבות יתרת השטח) היה קיים לפחות תקופה של עשר שנים, ובכל מקרה עוד מלפני שנת 2001, וחזקה על המשיבה כי ידעה ו/או היה באפשרותה לבדוק ולדעת מה גודלו האמיתי של הנכס גם לפני מועד המדידה החדש.
8. ביום 7.6.09 הגישה העותרת השגה למנהל , בגין דרישת התשלום לשנים 2001-2008. בהחלטת מנהל מיום 2.8.09, נדחתה ההשגה, למעט תיקון התעריף למ"ר לשנה.
9. העותרת הגישה ערר על החלטת מנהל לדחות את ההשגה, לפי סעיף 6 לחוק ( כללית), תשל"ו-1976.
10. במסגרת הערר שהגישה, טענה העותרת טענות הנוגעות לסיווג השטח לגביו הוצאה הדרישה לתשלום, סיווג הנכס לאור השימוש שנעשה בו על ידי העותרת וצו המיסים שמכוחו הוצאה הדרישה לתשלום, חישוב התעריף למ"ר לשנה, חוקיות החיוב הרטרואקטיבי והתיישנות הדרישה לתשלום בגין שנת 2001.
11. בתגובתה לעתירה טענה המשיבה כי יתרת השטח נשוא הדרישה לתשלום מקורה בבנייה ללא היתר שהתבצעה על ידי העותרת ללא ידיעת המשיבה ומבלי שהעותרת יידעה את הגורמים הרלוונטיים במשיבה אודות כך. לטענתה, לו הייתה העותרת מבצעת את תוספת הבניה מבלי לעבור על חוקי התכנון והבניה, השטחים הנוספים שנבנו על ידה היו מתעדכנים במערכת והיא הייתה מחוייבת כדין מיד לאחר שהיא השלימה את הבניה.
המשיבה טענה כי לאור הגשת ההשגה לועדת הערר, יש לדחות את העתירה על הסף, בשל היותה מוקדמת ובשל (כאשר בעתירה לא צויין כי הפרש השטחים נובע ).
המשיבה טענה כי לא היה מקום להסתמכות העותרת על השומות שנשלחו בעבר, כאשר היא העלימה מידע שאמור היה להגדיל את גובה החיוב במס החל עליה. כן טענה כי אין לראות ההודעה משום ויתור.
המשיבה הסכימה כי כל חיוב שלפני 1.4.02 התיישן. מאידך טענה כי היה מקום לחיוב רטרואקטיבי (שנבע כאמור מגילוי מאוחר של השטח הנכון).
12. במסגרת הליכי ההשגה קיבלה המשיבה את טענת העותרת לגבי התעריף למ"ר לשנה ובהתאם לכך תיקנה את הדרישה לתשלום.
13. קודם להגשת הסיכומים הסכימו הצדדים כי יכריע רק בטענתה של העותרת החיוב הרטרואקטיבי (כאשר בא כוח העותרת הסכים בדיון כי השגותיה בעניינים הטכניים (התעריף למ"ר, סיווג הנכס וכו') צריכות להתברר בראש ובראשונה בפני ועדת הערר, וכי אם לאחר מכן תהיינה לה השגות היא תוכל להעלותן במסגרת הליך נוסף שתגיש בעניין (ש' 21-22 בעמ' 2 לפרוטוקול הישיבה מיום 23.12.09).
14. לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם בעתירה שבפני, נדחה הערר (בהחלטת מיום 12.4.10). בהחלטתה קבעה הועדה, בין היתר, כי אין מחלוקת כי יתרת השטח נשוא הדרישה לתשלום מקורה שהמשיבה לא ידעה עליה וכי לא היה ביכולתה לדעת עליה, שכן העותרת מנעה כניסה של מודדים מטעם העירייה מספר פעמים ולא אפשרה בדיקת שטחים במפעל. לאור האמור, ומשלא הוגשה בקשה , המשיבה היתה רשאית לחייב את העותרת בתשלום ההפרש באופן רטרואקטיבי ( בכפוף להתיישנות).
15. בשים לב להחלטת , זימנתי את הצדדים וביקשתי הבהרתם האם יש עוד מקום להכרעה בעתירה, לאחר שההשגה נדחתה. ב"כ העותרת ביקש כי ינתן בעתירה . לטענתו, לאחר שהמשיבה הוציאה שומה מתוקנת, השומה המקורית בטלה, ועל להכריע בסוגיה האם מנהל מוסמך לשנות את השומה.
16. לכאורה היה מקום להורות על דחיית העתירה על הסף בשל אי לפי חוק הערר;
על דרישה ניתן להשיג בשתי דרכים; האחת, השגה לפי חוק הערר למנהל (בעילות הקבועות בסעיף 3 לחוק), כאשר על החלטתו ניתן לערור ועל החלטת וועדת הערר ניתן לערער בפני לעניינים מנהליים. השנייה, הגשת עתירה מנהלית.
ההלכה היא כי בכל הנוגע לנושאים שניתן להגיש לגביהם השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר יש לנקוט בדרך זו, ולא בדרך של פנייה ישירה , אלא ברשות בית המשפט לפי ס"ק (ג). (ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773 (2002) (להלן: "עניין ט.ט. טכנולוגיה").
שאלת סמכותם של הגופים על פי חוק הערר אל מול סמכותו של לעניינים מנהליים טרם הוכרעה בפסיקה. בפסיקת העליון עד היום מסתמנות שתי גישות בעניין:האחת, מצמצמת את סמכות הגופים המנהליים לפי חוק הערר לדון בעילות המצויות בסעיף 3(א) לחוק. והשניה, הרחיבה את הסמכות של הגופים המנהליים לדון בכל עניין שמעלה נישום נגד הודעת . ביטוי לגישה המרחיבה ניתן לראות בעע"מ 10826/03 מנהל בעיריית עכו נ' קלאב מרקט רשתות שיווק בע"מ( לא פורסם – מיום 11.6.06) נפסק כדלקמן:
"ככלל יש להעניק פרשנות רחבה המאפשרת דיון שלם וכולל בכל טענה הנוגעת לתשלום או היטל רלוונטי בגוף המנהלי. הרציונאלים העומדים בבסיס גישה זו נסקרו על ידי זה (כב' השופטת פרוקצ'יה):
מגמת הפרשנות המרחיבה לסמכויות גופי הערר מגשימה יעד כפול: מצד אחד, היא עונה לתכלית החשובה שבהבאת המחלוקת הראשונית בין האזרח לרשות להכרעה בדרג מקצועי, יעיל, מהיר ומיומן. כמו כן, בדרך כלל היא מקנה לגורם הדן רחב לסטות מן ההחלטה המקורית וליתן תחתיה.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
