ע"א 467/64 – רמי גד גבאי נ' אוראל בקשי

א. לטענת התובע, מכוח החוזה יכולים היו הנתבעים לסיים את לפני ובלבד שיציגו שוכר חלופי. לטענתו, הנתבעים לא הציגו שוכר חלופי בטרם עזבו הדירה ואף לא הודיעו מראש על כוונת עזיבתם אלא שהתובע גילה על כך לראשונה בבוקר היום בו פינו הדירה בפועל ואף זאת לאחר שהנתבעים החליפו במושכר מנעול. התובע טוען כי הדירה פונתה טרם סיום תקופת החוזה וכי הנתבעים לא שילמו לו להם היה זכאי מכוח החוזה בגין החודשים 10/16-11/16 לאחר שביטלו 2 המחאות לחודשים הללו. לטענתו, על הנתבעים להשיב לו 5,200 ₪ בגין שני חודשי שלא שולמו.

ב. לטענתו, ביום 3.12.16 נחתם "זכרון דברים" בינו לבין הנתבעים, בו נקבע כי יופחת החודשיים סכום של 100 ₪ בגין כל חודש וזאת כנגד עבודת השיפוצים והחלפת הציוד שהותקן בדירה ושיותקן בה בעתיד על ידי הנתבעים, כאשר הנתבעים התחייבו להשאיר בדירה ציוד כאמור. לטענתו, במהלך עזיבתם את הדירה הנתבעים רוקנו אותה מתכולתה ו"גנבו" ציוד שהיה בבעלותו ובכלל זה: מדפים; נקודות חשמל; מתקן לוילון; וילון אמבטיה; תאורה יוקרתית מחדר השינה; 2 בתי מנורות מחדר השינה הכולל מנורות ושקעים; בית לפלורסנט במטבח; בלון גז וכו'. התובע מעמיד את שווי הציוד שהוציאו הנתבעים מהמושכר על דרך האומדנא על סכום של 9,650 ₪. לטענת התובע הוא גם הגיש נגד הנתבעים תלונה במשטרה בגין גניבת הרכוש האמורה (נספח 5 ).

ג. התובע טוען כי מאחר שהדירה הושארה במצב רעוע ובלא שוכר חלופי הוא מתקשה בהשכרתה. התובע מבקש פיצוי גם על משך הזמן שיידרש לו לשיפוץ המושכר עד שיהיה ראוי למגורים לתקופה של חודשיים בסך של 5,200 ₪. בהמשך כתב התביעה העמיד התובע את הפסד שלו שכר הדירה על עבור חודש אחד – מכאן אני מניחה כי הוריד רכיב זה של התביעה לסכום של 2,500 ₪ בלבד ולא 5,200 כפי שציין בתחילה (ר' סעיף 28י. );

ד. לטענת התובע מאחר שהנתבעים החליפו מנעול היה עליו להזמין מנעולן ולשלם לו 250 ₪ בגין פריצת המנעול.

ה. לטענת התובע, הנתבעים השאירו נזקים במושכר לאחר פינויו, ובתוך כך: צבע לבן על מרצפות הכניסה למושכר; אי צביעת המושכר; חורים בקירות ובתקרת המושכר, קרמיקה פגומה, ארון מטבח שנוסר, נקודות חשמל שנעקרו, דירה מלוכלכת שיש לנקותה, וסתימת שצריך לתקנה – נזקים שאת תיקונם מעמיד התובע על סך של 12,000. יצוין כי רק לאחר הגשת התביעה, ביום 7.8.17, צירף התובע לתיק מסמך ובו הצעת מחיר לביצוע השיפוצים שהועמדה על 9,800 ₪ לפני מע"מ.

ו. לטענת התובע כבר מתחילת החלו הנתבעים להפר את הוראותיו בין היתר בכך שביצעו עבודות פיראטיות בחשמל באופן שהסב נזקים בחשמל ואשר חייב הזמנת חשמלאי מטעם התובע לתיקונו בחודש 7/16, בסך 350 ש"ח;

ז. לטענת התובע על הנתבעים לשלם לו חוב מים בסך 15 ₪ וחוב חשמל בסך 59.32 ₪ וסה"כ 74.32 ₪ בגין חובות שהשאירו ולא שולמו.

ח. כמו כן מבקש התובע כי ייפסקו לו דמי הגשת התביעה בסך של 330 ₪; עלות פיתוח התמונות לצורך הצגתן בפני בסך של 152.40 ₪; הפסד זמן יקר בהתקשרות עם הנתבעים המוערכת על-ידו בסך של 2,500 ₪.

התובע גם מבקש כי יוטלו על הנתבעים פיצויים עונשיים בגין דרכי התנהלותם בעניין החוזה דנן.

את סך תביעתו העמיד התובע על סכום כולל של 33,000 ₪.

בכתב הגנתם מכחישים הנתבעים את כל טענות התובע . הנתבעים מודים כי ביום 1.12.15 נכנסו למושכר מכוח עליו חתמו עם התובע. במועד כניסתם אליו – היה לטענתם המושכר במצב לא טוב בלשון המעטה, ללא פאנלים, עם שיש מאולתר, חורים בקירות, צבועה ברישול, צבע על הרצפה ומקום שהיו חסרות בלטות – היה בטון. לטענתם, בהסכמתו המלאה של התובע ביצעו בדירה תיקונים שיאפשרו להם להתגורר בדירה מבלי שפגעו בה. בכלל זה ניסרו ארון המטבח על מנת לאפשר למקרר להיכנס לשם; סתמו החורים בקרמיקה לצורך התקנת מדפים; סיידו הדירה בצבע לבן-קרם וכו'. לטענתם התובע גר בסמיכות, ראה את השינויים והסכים לכולם ואף שמח מהם.

הנתבעים מכחישים את טענת התובע לפיה גרמו לנזקים במושכר. לטענתם לא הסבו נזקים למושכר – וודאי לא כאלו בעטים נמנע בעדו מלהשכירו, והם אף טוענים כי שדרגו את המושכר ביחס למצב בו קיבלו אותו. לטענתם, כשיצאו מהדירה נשארו בה חורים של מדפים. על אף שלא היו חייבים לסותמם לאור הוראת סעיף 12.1 בחוזה, סיכמו עם התובע כי יסתמו אותם לאחר שיוסדרו העניינים וזה יחזיר לידיהם את ההמחאות שנותרו אצלו. משזה לא החזיר להם ההמחאות ולא נתן להם להתקרב למושכר לאחר פינויו – לא הצליחו הנתבעים לבצע זאת. עוד טוענים הנתבעים כי כתם הצבע בכניסה לדירה זה היה במושכר עוד טרם כניסתם אליו.

הנתבעים מכחישים את טענת התובע ביחס לנזקי החשמל. לטענתם הם סבלו מקצרים, התובע הזמין חשמלאי שלא מצא את מקור הבעיה וגבה על כך תשלום, ולאחר מכן משהבעיה חזרה על עצמה הזמינו הנתבעים עצמם את חברת החשמל שנציגיה קבעו כי מקורות החשמל ישנים ועל כן החליפו את מקור החשמל הראשי ולא גבו על כך תשלום.

הנתבעים גם מכחישים את טענת התובע כאילו "גנבו" דברים מהמושכר. לטענתם מדובר בחפצים בבעלותם שהם עצמם ואשר התובע רצה שישאירו לו. הנתבעים מתארים מסכת עובדתית של מריבות מול התובע, כאשר בשלב מסוים ביקשו ממנו הנתבעים להשתתף בעלות השדרוגים והציוד שהכניסו במושכר. לאחר שסירב והנתבעים הודיעו כי ייקחו הציוד עימם, התובע כעס והצדדים הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יופחת להם סכום של 100 ₪ משכר הדירה בתמורה לכך שהציוד יישאר בבעלותו. אמנם בזכרון הדברים נרשם כי הוא מתייחס לתקופה של שנה בלבד ואולם לטענת הנתבעים אמר להם התובע בעל-פה כי תהיה למעלה משנה והיא תוארך בהמשך. לטענתם, הם נאלצו לחתום על המסמך לאחר שהוא הונה אותם והם לא היו חותמים עליו לו היו יודעים שיתגוררו במושכר לפרק זמן קצר משנתיים, כאשר בפועל התובע הוא שסילק אותם מהמושכר לפני תום .

הנתבעים גם מכחישים את טענת התובע לכך שנותרו להם חיובי מים וחשמל פתוחים. לטענתם, לפני שפינו הדירה ציינו בפני התובע כי לאחר שישיב להם ההמחאות שנותרו בידיו הם יסגרו החשבונות, ואולם מאחר שלא השיב להם ההמחאות שילם הרב רכל (שביקש להיות בין הצדדים) לתובע את החובות והנתבעים השיבו הסכום לרב רכל.

גם את טענת התובע לפיה הפרו הנתבעים את חובתם להמציא דייר חלופי מכחישים הנתבעים. לטענתם, התובע סילק אותם מהמושכר, וההימנעות מהבאת דייר חלופי היתה בהסכמתו. לטענתם, דווקא התנהלותו של התובע היא שגרמה להם לעוגמת נפש. הנתבעים מכחישים את טענות התובע על כך שלא ידע על מועד עזיבתם וטוענים כי מצויה בידיהם הקלטת שיחה עם התובע בעניין זה המוכיחה ההיפך.

אשר לנזק בגין החלפת מנעול, טוענים הנתבעים כי נאלצו להחליפו על פי המלצת השוטר הקהילתי בשל הטרדתם מצד התובע שנכנס למושכר מספר פעמים בלא רשותם. לטענתם, סוכם מול התובע כי לאחר שישיב לנתבעים את ההמחאות ישיבו לו אלו את המפתח למושכר. ואולם, התובע לא המתין לכך והזמין פורץ על אף שטרם הסתיים חודש בגינו שילמו הנתבעים לתובע.

הנתבעים גם מכחישים נזקי רעש; החלפה עצמאית ופיראטית של בלון הגז ושאר הנזקים להם טוען התובע.

הנתבעים טוענים כי התובע הוא שהפר כלפיהם את , הילך עליהם אימים, הטריד אותם ואיים עליהם, פינה אותם ונכנס לביתם ללא רשות בניגוד למוסכם בחוזה.

הנתבעים טוענים כי במידה שייפסק כי הם חבים סכום כלשהו לתובע, על ביהמ"ש לקזז מסכום זה סכום של 10,000 ₪ בגין תיקונים שביצעו במושכר; סכום של 2,000 ₪ בגין שלט הכניסה לדירתם אותו שבר התובע ואשר מוערך בסך של 2,000 ₪, וכן הנזק שנגרם להם בשל האילוץ לשכור דירה חלופית לזמן קצר לרבות הוצאות ההובלה, ימי העבודה בסך של 5,000, כך שסכום הקיזוז הכולל יעמוד על 17,000 ₪.

דיון והכרעה

במהלך הדיון בפניי העידו התובע בעצמו, הנתבע 1 בעצמו (הנתבעת 2 לא התייצבה לדיון), וכן מר יעקב כהן ידידו של הנתבע 1 ומר חנניה רכל (שחתמו שניהם על שצורפו ).

לאחר שעיינתי על נספחיהם, ולאחר ששמעתי את עדויותיהם של כלל העדים האמורים, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד ואנמק.

כבר בפתח הדברים אפתח ואציין כי עדותו של הנתבע 1, כמו גם של העדים מטעמו (שחתמו על שצורפו ) נמצאה בעיניי כמהימנה ביותר, ואני מקבלת את גרסתם של הנתבעים לעניין מסכת האירועים שנגעה לחתימת החוזה, ליישומו ולפינוי הדירה בסופו של יום.

לעניין נסיבות פינוי הדירה, הצורך בהבאת שוכר חלופי והחובה לשלם את בגין שני חודשי האחרונים –

לעניין זה מקובלת עליי טענת הנתבעים כי במהלך חודש 8/16 ביקש התובע לפנותם. מסקנתי זו מוצאת חיזוק בעדות הנתבע 1 עצמו (ר' עמ' 6 שורות 24-33 לפרוטוקול). הנתבע 1 ציין בעדותו כי הודיע לתובע כשבועיים מראש על כוונת הנתבעים לעזוב את הדירה בעל-פה, וכי התובע אישר זאת (עמ' 6 שורות 35-36 לפרוטוקול).

שנחתם על ידי מר יעקב כהן וצורף צוין כי במהלך קיץ 2016 התובע הפעיל לחץ גדול על הנתבעים לעזוב את הדירה. בעדותו גם העיד בפניי מר כהן כי פעמיים לפחות שמע במו אזניו את התובע דורש שהנתבעים יפנו את הדירה, וכי הדבר אירע בערך כחודש או חודשיים לפני שעזבו הדירה (עמ' 9 שורות 2-7 לפרוטוקול). גם שנחתם על ידי מר חנניה רכל וצורף אף הוא הוא לכתב ההגנה וגם בעדותו של זה – עלו דברים דומים (עמ' 9 שורות ; 3524-26 לפרוטוקול, וכן עמ' 10 שורות 1-2 לפרוטוקול).

גם התובע עצמו הודה בעדותו בפניי כי ביום 12.8 הגיע במטרה להוציא כנגד הנתבעים בגלל שהפרו את החוזה וגרמו לטענתו לקצר בחשמל (עמ' 2 שורות 3-5 לפרוטוקול; עמ' 3 שורות 2-3 לפרוטוקול). לשיטתו, מאז חייו "הפכו לגיהנום" והוא אף הגיש לאחר מכן תלונה במשטרה נגד הנתבעים בגין (עמ' 2 שורות 7-9 לפרוטוקול, ור' נספח 4 ).

אמנם לטענת התובע, לאחר שביקש להוציא צו פינוי חזר בו והודיע לנתבעים כי לא יאריך להם את לשנה נוספת וכי עליהם לפנות המושכר ביום 30.11.16 (עמ' 3 שורות 3-10 לפרוטוקול). ואולם, מתיאורו של הנתבע 1 – שגרסתו לא נסדקה והיתה אמינה בעיניי – עולה התנהגות הפכפכה ומטעה של התובע ר זה (ר' עמ' 6 שורות 24-34 לפרוטוקול).

אני סבורה כי לאור האמור הוכח בפניי שהסיבה לפינוי המושכר בידי הנתבעים איננה גחמה שלהם עצמם כי אם מעשיו של התובע עצמו, אשר ביקש לסלקם מהדירה, טרם תקופת , וזאת ושלא לפי הוראות החוזה ובהיעדר מכוח החוזה – למצער לא שהוכחה בפניי.

למעלה מן הנדרש אציין ר זה, כי התובע אמנם העיד בפניי שמעולם לא ויתר על שוכר חלופי (עמ' 8 שורות 22-25 לפרוטוקול). ואולם לעניין זה מקובלת עליי טענת הנתבעים לפיה התובע פשוט לא רצה להשכיר דירתו לאדם מהישיבה של הנתבעים. התובע אף הסגיר את עמדתו השלילית לגבי ציבור תלמידי הישיבה בעדותו בפניי (עמ' 9 שורות 15-17 לפרוטוקול) ובכך חיזק את טענות הנתבעים לעניין זה.

מכל מקום, משקבעתי כי התובע עצמו ביקש לפנות את הנתבעים, הרי שחלה בענייננו הוראת סעיף 5.3. (נספח 1 ) הקובעת כי:

"על אף האמור בסעיף זה לעיל, יהיה השוכר רשאי לסיים את טרם סיומה, ובלבד שיציע להנחת דעתו של , שוכר חלופי, אשר יקבל על עצמו את כל התחייבויות השוכר על פי הסכם זה הנותרת או לתקופת האופציה הנותרת, לפי העניין. לא יהיה רשאי לסרב לקבל את השוכר החלופי אלא מטעמים סבירים בלבד.

במידה והשוכר יעזור ו/או לפני תום , וזאת מכל סיבה שאינה מעשה ו/או של העומדים בניגוד להוראות הסכם זה או לדין או שלא בהתאם להוראות סעיף 5.3 זה לעיל, יהא השוכר חייב בכל התשלומים לפי הסכם זה למשך כל הנותרת, בכפוף לכך פעל באופן סביר ." (ההדגשה שלי – מ.ר.א.).

כאמור, מאחר שהתרשמתי ומהעדויות שהוצגו בפניי שהסיבה לפינוי המושכר נעוצה במעשי התובע, הרי שלאור הוראת סעיף 5.3 כאמור ופרשנותו המתבקשת בנסיבות העניין, לא חלה על מצב דברים שכזה החובה להמציא שוכר חלופי על פי החוזה, וכן הנתבעים מתשלום בגין 2 חודשי האחרונים בהם לא התגוררו בדירה בפועל.

בנוסף, אני סבורה כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו ר זה, וגם בכך יש כדי לשלול חבותם של הנתבעים לשלם בגין של 2 חודשי האחרונים. לטענת התובע, לא ידע על פינוי הדירה אלא רק ביום בו ראה את משאית ההובלה (עמ' 3 שורות 23-24 לפרוטוקול). ואולם לעניין זה אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע 1, לפיה הודיע לתובע על עזיבתו לתובע כשבועיים לפני העזיבה בפועל. הנתבע 1 ציין כי קיימת בידיו הקלטת שיחה בינו לבין התובע בו הוא מודיע לתובע על תאריך משוער ליציאה והקלטה כאמור אמנם הושמעה בפני במועד הדיון. קולו של הצד השני לו הודיע הנתבע על העזיבה כמו גם אינטונציית הדיבור של אותו צד שני נשמעו לאוזניו של בית המשפט דומים לאלו של התובע, הגם שהתובע עצמו הכחיש בעדותו כי מדובר בקולו שלו (עמ' 7 שורות שורות 3-8 לפרוטוקול).

משהוכח בפניי כי התובע ידע לפחות שבועיים לפני מועד הפינוי כי הדירה עתידה להתפנות, ומשלא עשה די כדי לפרסם הדירה להשכרה כבר אז אלא רק שבועיים לאחר פינויה בפועל (כלומר כחודש לאחר שידע על פינויה (ר' 3 שורות 22-23 לפרוטוקול), אני סבורה כי התובע בכל מקרה לא פעל די ר זה וגם מטעם זה בלבד – לא זכאי הוא בענייננו בגין 2 חודשי בהם לא התגוררו הנתבעים במושכר.

אשר לטענת התובע לפיצוי בגין "הפסד " של חודש כתוצאה מהצורך בשיפוץ הדירה על מנת להופכה לראויה למגורים – אני סבורה כי גם טענה זו של התובע לא הוכחה בפנינו. מעדויות הנתבע 1 כמו גם מעדותו של כהן ביחס למצב הדירה במועד בו נכנסו אליה הנתבעים עולה כי מצבה היה קשה בהרבה מזה בה נמצאה במועד פינויה על ידי התובעים (ר' למשל עמ' 5 שורות 26-27 לפרוטוקול; עמ' 8 שורות 35-36 לפרוטוקול). מן התמונות שהוצגו בפניי לא התרשמתי כי מדובר בדירה לא ראויה למגורים, וגם לו הייתי מתרשמת שכך הדבר – התובע לא הציג כל ראיה ללוחות הזמנים הדרושים לשיפוץ הדירה כדי להופכה לראויה למגורים.

לעניין התשלום לחשמלאי – התובע טען בכתב התביעה ובעדותו כי הנתבעים ביצעו חיבורים פיראטיים של חשמל וכתוצאה מכך נדרשה הגעתו של חשמלאי למושכר. מנגד, הנתבע 1 חזר בעדותו על האמור , לפיו הנתבעים לא ביצעו חיבורים פיראטיים לחשמל, כי לאחר שחשמלאי מטעם התובע הגיע ולא מצא תקלה הגיעה חברת החשמל שמצאה תקלה ותיקנה אותה על חשבונה (עמ' 8 שורות 28-31 לפרוטוקול). להוכחת טענתו, במהלך הדיון הציג בפניי התובע תמונה של כבל החשמל הפיראטי שהניחו הנתבעים במושכר (ת/3). ואולם, משנשאל הנתבע 1 לפשר הכבל ציין כי מדובר בכבל מאריך. לא מצאתי הוראה או איסור כלשהו לא בחוזה בין הצדדים ולא בדין הכללי האוסר על הנתבע להשתמש בכבל מאריך במושכר. אשר על כן, אינני סבורה שיש להחיל את חובת תשלום שכר החשמלאי על הנתבעים הואיל ולא הוכח בפניי כי התקלה שבעטיה זומן נבעה משימוש לא סביר שהם עצמם עשו במושכר.

לעניין לקיחת הציוד והחפצים שהותקנו על ידי הנתבעים במושכר –

צורף מסמך שכונה "זכרון דברים" ואשר נחתם ביום 3.2.16 בו צוין כי:

"למרות שכתוב ….שאנו מחויבים לתשלום שכר הדירה הוא 2600 שקל, שהתחייבנו לרמי, אנו מורידים לרמי כל חודש סכום של 100 שקל בלבד מתשלום עבור השיפוצים והציוד שהחלפנו וכו'. וציוד ששמנו והתקנו בדירה ושבעתיד גם נתקין 1. שיש למטבח; 2. כל בתי המנורות בדירה והמנורות שמחוברות לחשמל וכו' + שתי (כך שמקור – מ.ר.א.) בתי פלורסנטים + פלורסנטים בסלון ובמטבח בחדר שינה למעלה מתקן המנורה והנברשת למעלה, כל מה שהותקן בחדר אמבטיה ובשירותים למכונת ה, כניסה ויציאה של מים וכו', מתקן לוילון אמבטיה + וילון. בחדר שינה הכיסוי של הגג יישאר הבד למעלה + בתי המנורות בצידי המיטה. כל עבודות החשמל, השקעים, והאביזרים האחרים, וגם נגרות וזאת בגלל , רמי גבאי השתתף מכספו בשיפוצים וקיבלתם כל חודש 100 שקל תמורת סכום הכסף הזה.