ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
תובעים ונתבעים שכנגד
נתבעים ותובעים שכנגד
בפניי תביעה כספית , שתיהן ע"ס 37,000 ₪, שעניינן יחסי הצדדים במסגרת הסכם בדירת התובעים והנתבעים שכנגד (להלן לצורך הנוחות -"גבאי"), ביישוב גרנות הגליל. ההתקשרות בין הצדדים נעשתה טרם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', ונמשכה במהלך ימי המלחמה. לאחר פינוי תושבי הצפון, ובמהלך תקופת השהות בדירה, התגלעו בין הצדדים מחלוקות אשר הובילו להגשת התביעות דנן.
הרקע וטענות הצדדים
1. ביום 15.08.2022 נכרת בין הצדדים הסכם ביחס לנכס (להלן – "ההסכם") אשר הוא דירה בת כ- 140 מ"ר ו- 2 יח דיור נוספות בנות כ- 50 מ"ר (להלן – "הנכס") השייכות לגבאי ביישוב גרנות הגליל. בהתאם להוראות ההסכם, העבירו הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן – "דהן") לידי גבאי אית לשנה בסך של 30,000 ₪ ואף שילמו את כל החודשיים לשנה (אשר הועמדו ע"ס 10,000 ₪ לחודש) מראש אית ובסך הכל 120,000 ₪ לגבאי. בחלוף השנה, ומשההסכם כלל אופציה אשר לא מומשה כלשונה, הסכימו הצדדים על הארכת לתקופה של ארבעה חודשים נוספים (9-12/23), עד ליום 31.12.2023. גם בגין תקופה מוסכמת זו שילמו דהן את כל מראש (40,000 ₪) אית הוארכה בהתאם.
2. לטענת גבאי, ביום 01.01.2024, ומשהסתיימה תקופת , נדרשו דהן לפנות את הנכס ולהשיבו לגבאי במצבו כפי שנמסרה להם, והכל בהתאם להתחייבויותיהם על פי ההסכם. דהן סירבו, הותירו את הנכס במצב לקוי, והחזיקו בו עד ליום 23.05.2024 ללא תשלום וללא . עוד נטען, כי כתוצאה מהחזקתם הממושכת בנכס נגרמו לגבאי נזקים כלכליים ישירים, לרבות אובדן דמי חלופיים ועלויות תיקון הליקויים. לטענת גבאי, על אף פניות חוזרות ונשנות לדהן בדרישה לפינוי הנכס ולהשבתו למצבו המקורי, הפניות לא נענו. משכך, חילטו גבאי את אית בסך 30,000 ₪ בחודש נובמבר 2024, כחודש לפני שפג תוקפה לאחר הארכה נוספת – ועל כך בהמשך.
3. גם לטענת דהן ההסכם נחתם בין הצדדים כנטען, הוארך ב- 4 חודשים נוספים ועל הנטען עד לנקודה זו אין מחלוקת בין הצדדים. עם זאת, דהן הוסיפו וטענו כי ביום 08.10.2023, יום לאחר מתקפת חמאס על יישובי הדרום ובהצטרפות גזרת לבנון למלחמה, עת החל ירי מלבנון לעבר יישובי הצפון ולאחר התעצמות הירי בימים שלאחר מכן, החליטה הממשלה על פינוי תושבי הצפון מבתיהם, ובכלל זה הישוב גרנות הגליל. בהתאם להחלטה זו, עזבו דהן את הנכס ולמעשה "פונו" ממנו.
4. לטענת דהן ביום 18.12.2023 התקיימה שיחה בין מר גבאי למר דהן, שבמסגרתה סיכמו כי לאור המצב, דהן יותירו את חפציהם וציודם בדירה עד לסיום הפינוי, וכי אחת מיח הדיור תשמש בתקופה זו לצורכי אחסון החפצים בלבד ולא להשכרה. לפיכך, החל מיום 01.01.2024 לא חויבו דהן . אין מחלוקת כי בהמשך לסיכום זה – הוארכה אית עד ליום 31.01.2025, מתוך מחשבה כי לאחר שיוּתר לשוב ולהתגורר ביישובי הצפון ישובו דהן להתגורר בנכס, ויחסי הצדדים יחזרו ויתחדשו.
5. דהן מכחישים את טענת גבאי כי אלה האחרונים פנו אליהם, בין החודשים ינואר 24 ועד מאי 24, בדרישה לפנות את הנכס ולשלם בגין תקופה זו. לטענת דהן, רק בחודש מאי 24 גב' גבאי פנתה לדהן ולראשונה ביקשה כי מעתה ואילך ישלמו דהן דמי בסך של 8,000 ₪ לחודש (סכום מופחת בהשוואה לאשר נקבע בהסכם) כל עוד חפציהם מאוחסנים בדירה, וככל שלא יעשו כן – יתבקשו לפנות את ציודם מן הדירה. עוד נטען, כי באותה שיחה מחודש מאי 24 (שמתועדת בהקלטה אשר צורפה לתיק), הצהירה גב' גבאי באופן מפורש כי אין לה כל דרישה לתשלום עבור התקופה שחלפה, קרי – ינואר עד מאי 24, וכי לכשיפנו דהן את הדירה יהיה עליהם להשיב את המצב ולהתאים אותה למצב שבו התקבלה, ולא מעבר לכך.
6. משדהן לא הסכימו לשלם סך של 8,000 ₪ מחודש יוני 24 ואילך כפי שנתבקשו לטענתם על ידי גב' גבאי, נשלח על ידם בתחילת חודש יוני 24 צוות לפינוי ציודם מן הדירה, ואכן הפינוי בוצע בפועל וצורף על ידי דהן סרטון שאף נשלח לגבאי. לטענתם, פעולה זו נעשתה בהתאם להסכמות בין הצדדים, וכי נותר היה רק להסדיר את עניין תיקוני הצבע בדירה.
7. למרות כל האמור, כך לטענת דהן, בחודש ספטמבר 24 נשלח לדהן מכתב מטעם בא כוח גבאי, בו נדרשו לשלם עבור התקופה שבין חודש ינואר לחודש מאי 24 בסך 57,500 ₪; תיקוני צבע שנאמדו בסך 32,000 ₪; שכר טרחת בגין המכתב 1,000 ₪ ובסך הכל 90,000 ₪. דה התנגדו לדרישה זו. לטענתם, בעקבות כך הוגשה התביעה בחודש דצמבר 24, אית בסך 30,000 ₪ חולטה על ידי גבאי.
8. לטענת דהן הערבות אי חולטה שלא בהתאם להסכמות הצדדים, אך הם אינם חולקים על חובתם לשאת בעלויות צביעת הנכס. על כן תבעו את ההפרש בין עלות הצביעה אית שחולטה. עוד תבעו במסגרת שהגישו פיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב אופן ניהול ההתקשרות והדרישות המאוחרות לתשלום לתקופה 1-5/24.
9. ביום 10.09.2025 נערך בפניי דיון בנוכחות הצדדים, במסגרתו חזרו גבאי ודהן על טענותיהם, בהתאם לאמור . עם זאת, עלתה טענה נוספת ביחס לביצוע תיקוני צבע בדירה. לטענת גבאי, דהן גרמו לנזקי צבע בדירה בסך של 37,000 ₪. מנגד, טענו דהן כי היקף הנזק הינו נמוך בהרבה, בסך של 8,700 ₪, בהתאם להצעת מחיר שהוצגה מטעם בעל מקצוע מטעמם. עוד הוסיפו דהן, כי לו היו גבאי מעמידים בעל מקצוע מטעמם לביצוע העבודה בעלות סבירה, העומדת על כ- 13,000 ₪, כך לטענת דהן, היו נכונים לשאת בעלויות התיקון בהתאם.
10. בדיון העידו בפני גבאי ודהן בלבד, אף אחד מהצדדים לא זימן איש מקצוע כלשהו מטעמו.
דיון והכרעה
11. דין כל אחת מהתביעות, התביעה העיקרית , להתקבל בחלקן בלבד. להלן אסקור נימוקיי למסקנתי, תחילה אדון בתביעה העיקרית, ולאחר מכן בתביעה שכנגד.
התביעה העיקרית
12. דרך הכלל היא כי הנטל להוכיח את התביעה מוטל של שכמו של תובע, בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה', בענייננו מוטל על גבאי בתביעה העיקרית הנטל להוכיח את הנטען ואת ייחוסו לדהן. בנסיבות, אין די בהעלאת טענות גרידא לנזקים שונים שנגרמו לנכס ששכרו דהן, ונדרש וס ראייתי לנזקים ואף לגובהם. אשר לרכיב , הנטל מוטל על גבאי להוכיח כי זכאים הם לחודשים 1-5/24, בשים לב לטענות ההגנה.
13. התביעה העיקרית הוגשה על סך של 37,000 ₪ אך זאת מטעמי התאמתה להליך הספציפי של תביעה קטנה. גבאי טענו כי דהן חייבים להם בגין על כל התקופה בה נותר הנכס עם חפציהם של דהן ועד לפינויו ובגין נזקים שנותרו בנכס – חוב בסך כולל של 90,000 ₪. גבאי מימשו את אית שנמסרה להם על ידי דהן בסך 30,000 ₪. מכאן כי לטענת גבאי נותרו דהן חייבים להם סך של 60,000 ₪. בדיון טענו גבאי כי תביעתם כפי שהוגשה זה לאחר הפחתה והתאמתה לסוג ההליך, סך של 37,000 ₪ בגין השבת הנכס כשאינו צבוע ומסויד בניגוד להסכמות שבין הצדדים. אכריע תחילה בטענה האחרונה זו של גבאי, לעניין ליקויי הצבע.
14. גבאי לא צירפו כל ראיות המוכיחות את הנטען, ואשר אותו תבעו, בקשר עם מצב הנכס או התיקונים אשר נדרשו לבצע בו. גבאי טענו כי היה על דהן להשיב את הנכס המושכר כשהוא צבוע כפי שקיבלוהו, ובעניין זה אין מחלוקת עקרונית בין הצדדים. גבאי תבעו סך של כ- 37,000 ₪ בגין צביעת הנכס, וצורפה הצעת מחיר ממנה לא ניתן להבין אילו תיקונים קשורים קשר ישיר לדהן ואילו לא. כך למשל נכתב בהצעת המחיר "צביעת קירות פנים בצבע לפי הגוון הרצוי עד גמר מושלם" מבלי שפורט על ידי גבאי אם שונה הגוון ומכאן העלויות הגבוהות. בהצעת המחיר נזכרו תיקונים שונים לתקרת הנכס, מבלי שברור כי הדבר קשור קשר ישיר לדהן. הצעת המחיר היא גלובלית ולא ניתן לדעת מה מחיר כל עבודה שפורטה בהצעה, וממילא נותן ההצעה מ. חנאוי – לא זומן להעיד בפני .
15. יתרה, בפניית ב"כ גבאי לדהן מיום 15.9.24 נכתב "עלויות צביעה וניקיון הדירה בסך 32,000 ₪". הכיצד זה בחודש ספטמבר 2024 עמדו עלויות צבע וניקיון גם יחד על סך גבוה מאשר תבעו גבאי רק בגין תיקוני צבע בעת הגשת תביעתם? לגבאי הפתרונים. אף לא צורפו תמונות "לפני" ו"אחרי" צביעת הנכס או של בעל מקצוע אחר שתתמוך בטענות גבאי. כל שנטען בפני הוא כי דהן גרמו לנזקים הדורשים צביעת הנכס וכי חלה עליהם ממילא החובה לצבוע את הדירה בעת עזיבתם, בהתאם להוראות ההסכם ולהשבת המצב . אמנם תנאי זה מופיע בהסכם שבין הצדדים אך גם אם אניח כי אכן הופר – שווי הפרה זו לא הוכח בהיעדר וס ראייתי. במצב דברים זה אני קובעת כי הצעת המחיר אינה מרימה את הנטל להוכיח כי כל העבודות המפורטות בה הגם שלא פורטו העלויות באופן מסודר, הן תוצאה ישירה של פעילות דהן, ולמעשה גבאי לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח כי על דהן לשלם להם את הסך הנתבע בעניין זה (37,000 ₪).
16. אמנם נכון הוא, כי מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק . עם זאת, הכלל הבסיסי לפיו חובת ההוכחה של תביעה מוטלת על כתפי התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" עודנו מתקיים גם בתביעות מסוג זה. נקבע במשפט אזרחי עפ"י "הטיית " ולעניין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה בע"מ, פ"ד מ(1) 589, בעמ'589 (1986), כי דרושה רק הרמת עד למעלה מ- 50% על פי ונחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע עד לשכנוע של 51%. מכאן, כי התביעה אליה יטה מאזן ההסתברויות כדי 51% להתקבל, ולא מצאתי כי גבאי צלחו בהרמת הנטל האמור.
17. לכאורה היה עלי לקבוע כי ראש נזק זה לא הוכח ועל כן טענות גבאי בעניינו נדחות במלואן. אלא שדהן, בהגינותם, הודו כי היה עליהם לממן את צביעת הנכס, והם אף הראו נכונות לעשות כן ולשאת בעלויות הרלוונטיות אם כי בהיקפים כספיים קטנים בהרבה מאלה שתבעו גבאי.
18. בעניין זה אזכיר בדיני החוזים כפי שנאמר בע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, מב(1) 446 (27.4.1988) "אמת והסכם – הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר"". מעיון בפרוטוקול הדיון (עמ' 4, שורות 24-29) עולה כי דהן הביעו נכונות ממשית למלא אחר ההתחייבות החוזית ולבצע את תיקוני הצבע הנדרשים בהתאם להצעת מחיר סבירה שהוצגה מטעמם. מן ההקלטה שצורפה עולה כי גב' גבאי בחרה, בשעתו, להודיע כי הנושא מטופל על ידה, ומשכך לא בוצעו התיקונים באותו שלב על ידי דהן או מי מטעמם. בעניין זה מצאתי כי דהן פעלו באופן גלוי, העלו הצעה סבירה לביצוע התיקונים, לא ניסו להתחמק מביצוע החיוב, ולא גרמו להכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד.
19. דהן טענו בדיון כי החזיקו בהצעת מחיר של 8,700 ₪ תיקון כלל הליקויים בנכס בעת עזיבתו. עם זאת, הצעה זו לא הוצגה , ובהיעדר ראיות להיקף הנזק הנטען על ידי גבאי, אני מקבלת את העלויות להן טענו דהן בעניין זה ואפנה לעדות מר דהן בעמ' 4 לפרוטוקול:
"לגבי הצביעה – התובעת בעצמה ביקשה שהם יבצעו את הצביעה ואני אשלם על זה, זה לא שנטשתי בית הם אמרו שיצבעו ואני אשלם, היתה לי הצעת מחיר על סך 8,700 ₪ שזה כלל גם צביעה וגם זריקה של כל הדברים החוצה. אני מבין מה זה בית חדש, אני מבין שמישהו אחר צובע זה יכול לגרום לאי שביעות רצון ולכן אמרתי שגם אם זה יעלה יותר והם יביאו מי שהם רוצים אני אשלם עד לסכום 12 אש"ח עד 13 אש"ח שזה סביר."
20. בנסיבות, מצאתי לחייב את דהן לשאת בעלות תיקוני הצבע של הנכס ששכרו מגבאי בסך כולל של 12,000 ₪, המהווה עלות מידתית וראויה להשבת מצב הנכס בהעדר אסמכתא אחרת, ובהתאם לעדות מר דהן.
לפיכך, אני מחייבת את דהן לשלם לגבאי סך של 12,000 ₪ בגין תיקוני הצבע בדירה.
21. אשר לחלקה הארי של תביעת גבאי, בעניין , ועל מנת שלא להלאות מצאתי לדון בטענות גבאי ודהן במשותף בפרק הדיון .
מחלוקות הצדדים לעניין (הכוללות גם את טענות גבאי בתביעה העיקרית)
22. מחלוקות אלה יש לחלק לשתי תקופות: התקופה הראשונה המתחילה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בחודש אוקטובר 23 ועד לחודש דצמבר 23. בתקופה זו שילמו דהן את במלואם אך טוענים כי בשל המלחמה ופינוים מביתם לא היו זכאים גבאי לדמי . התקופה השנייה היא מחודש ינואר ועד חודש מאי 24 שאז פונה הנכס מחפציהם של דהן.
23. לענייננו עשויות להיות רלוונטיות שתי הוראות חוק: סעיף 15 לחוק והשאילה, תשל"א-1971 (להלן – "חוק והשאילה"), אשר כותרתו היא פטור מחובת תשלום, ואשר מעניק לשוכר פטור מתשלום או זכות לבטל את החוזה, אם נמנע ממנו להשתמש במושכר למטרת עקב נסיבות ורות במושכר עצמו או בדרכי הגישה אליו ובתנאי שהשוכר לא ידע ולא היה עליו לדעת על נסיבות אלו מראש ולא יכול היה למנען.
24. בעניין סעיף זה קבעה הפסיקה כי אינו חל על נסיבות כלליות שאינן קשורות באופן ישיר למושכר, כגון מגפה או מצב מלחמה. ראו ע"א 4893/14 וליד חמודה זועבי נ' מדינת ישראל – (03.03.2016)). על כן אין לא מצאתי להחילו בענייננו.
25. הסעיף האחר הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל ), תשל"א-1970 (להלן – "חוק החוזים תרופות") העוסק חוזה. נשאלת השאלה האם דהן מכוח סעיף זה מתשלום בנסיבות פינויים מהבית בשל המלחמה.
26. בהתאם להוראות הסעיף (סעיף 18 לחוק החוזים תרופות), דוקטרינת קובעת שלושה תנאי מצטברים לפטור מפר חוזה או פיצויים: הראשון – קיומן של נסיבות מסכלות שהופכות את לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי, השני – חוסר יכולת למנוע נסיבות מסכלות אלה והשלישי – היעדר ידעה או יכולת צפייה של נסיבות אלו בעת .
27. אשר לתנאי הראשון, נרא
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
