ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד ענבל אברהמי-דרוקר
ע"י ב"כ עו"ד אתי עזר
ע"י עו"ד רוני זמיר ואח'
ע"י עו"ד אברהם וקסלר ואח'
בקשת רשות לערער על החלטת השלום בנתניה (כב' הש' א. ברגנר) מיום 29.6.15 בת.א 19302-05-14 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לגילוי לעיון בדוחות החקירה מטעם המשיבים.
הנדרש לנדון
1. המבקש, יליד 1994, נפגע, לטענתו, ביום 10.2.10, מפגיעת כדור טניס בצווארו במהלך שיעור ספורט ו (להלן- התאונה).
המבקש הגיש תביעה כספית נזיקית כנגד המשיבים בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה.
2. לכתב תביעתו צירף המבקש רפואית בתחום הנפשי אשר העריכה את נכותו הנפשית בשיעור של 30% כתוצאה מהתאונה.
מאידך, שהוגשה מטעם המשיבה 1 (להלן- חברת כלל), נקבע כי נכותו של המבקש אינה נובעת כלל מהתאונה.
3. ביום 22.10.14 ניתנה החלטת לפיה על הצדדים לסיים הליכי גילוי ועיון במסמכים בניהם.
לטענת המבקש, המשיבה 3 (להלן – עירית נתניה) לא הגישה כל גילוי ולא השיבה לשאלונים על אף החלטת הנזכרת. מתוך שכך אף לא ציינה כי יש ברשותה דוחות אותם לא גילתה.
4. ביום 26.1.15 מינה כמומחה מטעמו בתחום הנפשי את פר' חנן מוניץ. פר' מוניץ קבע כי למבקש נכות נפשית בשיעור של 30% אותה ייחס לתאונה.
5. ביום 29.6.15, בישיבה שנקבעה לצורך שמיעת מטעם , הבהירו המשיבים כי יש ברשותם דוחות חקירה אשר ראוי כי בית המשפט יעיין בהם קודם למתן הצעתו.
המשיבים הבהירו כי יש ברשותם דוחות חקירה אשר בעזרתם הם מבקשים לקעקע את עדות המומחה וכי הם מבקשים לחסות מסמכים אלו עד לחקירת המומחה.
קיבל את עמדת המשיבים, קבע את התיק לשמיעת ראיות ודחה את הגשת החוקרים עד לתום פרשת התביעה .
על החלטה זו מבקש המבקש את הרשות לערער.
טענות המבקש
6. לטענת המבקש שגה בכך שנתן החלטתו הפוגעת במבקש וביכולתו להתמודד עם טענות המשיבים מבלי לנמק החלטתו.
7. לטענת המבקש, שגה בכך שלא איפשר למבקש לבחון את אמינות ומהימנות קודם להצגתם לפני מומחה ובכך נמנע ממנו מלהזים הנטען בדוחות.
8. שגה בכך שנתן החלטתו עוד קודם שעיין בדוחות וקודם שנבחנו לעומק טענות המשיבים בדבר הצורך בדחיית הגילוי והעיון בדוחות. בנדון התעלם בית המשפט מכך שלטענת המשיבים עצמם תוכן הדוחות מתייחס לסוגיית הנזק ולא לסוגית החבות וממילא אין כל טעם למנוע מהמבקש לעיין בהם.
9. שגה בכך שהתיר חסיונם של דוחות אשר כלל לא גולו במסגרת הליך וממילא אף לא התבקש חסיונם במועד. ויתר על כן שגב קמא בכך שלא נימק כדבעי את החלטתו לסטייה הרגיל.
טענות המשיבים
10. לטענת המשיבים, בקשת המבקש לא הוגשה במועד הקבוע בדין. על טענה זו לא חזרו ב"כ המשיבים בדיון שהתקיים לפני ובדין נהגו, שכן בטענה זו אין ממש.
המועד להגשת בקשת רשות לערער הינו 30 יום מיום שניתנה ההחלטה (תקנה 399 לתקנות האזרחי התשמ"ד- 1984; (להלן – התקנות), בנדון בהתחשב הרי שהבקשה, שהוגשה במהלך הפגרה, בחודש אוגוסט, הוגשה במועד.
11. לטענת עירית נתניה לא נשלחה אליה כל בקשה לגילוי מסמכים מטעם המבקש, ממילא לא יכולה לעמוד לו טענתו כי דוחות החקירה הוסתרו מפניו או לא גולו לו. נציין כי בכתב תשובתו טען המבקש כי ניתן ע"י קמא צו גילוי מסמכים הדדי כבר ביום 21.10.14 לפיכך אין מקום לקבל את טענות עירית נתניה לעניין זה.
12. עוד טוענים המשיבים כי החלטת ניתנה לאחר שבית המשפט בחן את תוכן דוחות החקירה ולאחר הפעלת וזאת כמפורט בפרוטוקול הדיון גופו.
13. לטענת המשיבים , עוד קודם לכך שניתנה הצעת קמא ביקש ב"כ עירית נתניה להציג לעיונו דוחות חקירה אשר לטענתו יש בהם בכדי לערער באופן משמעותי את גרסתו של המבקש באשר לנסיבות התאונה ובאשר ו ונזקיו. לאחר עיין בדוחות ולאחר שהבין כי יש בהם את טענות המבקש החליט שלא ליתן הצעה לפשרה קודם לבחינת סוגית החבות והנזק בהליך הוכחות. לטענת המשיבים במסגרת הדיון ומאחר ובית המשפט לא התייחס ישירות לסוגית מועד הגשת הדוחות, התבקש בית המשפט ליתן החלטה המורה כי הדוחות יוגשו לאחר סיום פרשת התביעה. הבקשה הנזכרת אומנם לא נרשמה בפר' בית המשפט ואולם לטענת המשיבים ניתן ללמוד עליה מבקשת ב"כ המבקש אשר ביקשה לקבל את הדוחות לאחר הגשת המבקש. לטענת המשיבים, בית המשפט איפשר לב"כ המבקש להגיש בקשה בכתב בעניין זה, ואולם זו התעקשה לקבל החלטה על אתר, מתוך שכך נתן בית משפט קמא את החלטתו נשוא .
דיון ומסקנה
14. אחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור וזאת מכח סמכותי ע"פ תקנה 410 לתקנות האזרחי – התשמ"ד – 1984 ואחר שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לכך ומצאתי כי לא יהא בכך לפגוע במי מן הצדדים.
עוד חשוב לציין כי הוספתי וזימנתי את הצדדים לדיון בנדון ושמעתי ארוכות השלמת טיעוניהם בעל פה וכן הוספתי ועיינתי בדוחות החקירה נשוא הבקשה.
אחר כל אלה מצאתי כי דין הערעור להדחות.
15. נקדים מושכלה ידועה – החלטת הערכאה הדיונית הנוגעת לעניין דחיית העיון במסמכים הינה החלטה דיונית אשר ערכאת הערעור תטה שלא להתערב בה על דרך הכלל (רעא 6155/14 – בישראל נ' דק איירפורט יזמות בעמ, (2014); רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אשר אברג'ל (2011), פסקה יג).
ולעניינו נאמר ברע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (2010), בפסקה 6 מפי כב' הש' א. ריבלין –
"החלטה לגבי העיון במסמכים היא החלטה דיונית, הנוגעת לסדר ואופן הבאת הראיות. ככזו היא נתונה, ככלל, של הערכאה המבררת שלערעור ימעט להתערב בהחלטות מסוג זה"
16. נוסיף ונאמר כי חלוקות הדעות בפסיקת העליון, האם ניתן להגיש בקשת רשות לערער על החלטה שכזו, המורה על דחיית הצגת דוחות חקירה, נוכח הוראות סעיף 1(6) לצו (סוגי החלטות שלא תינתן בהן ), התשס"ט-2009 (להלן – צו ) הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות…". אומנם ברע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'ל (2011), קבע השופט רובינשטיין כי –
"אין לנעול דלת, גם על פי הצו, מקום שיתעורר החשש לפגיעה ממשית בצד לתיק – אך הדלת תיפתח באופן מושכל ומדוד" (פסקה י"ב להחלטתו)
ומאוחר יותר, ברע"א 7447/13 קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אבו עראר היאם (2013) (להלן: עניין קרנית), אף הביע השופט רובינשטיין עמדתו כי על פי תכליתו של הצו, יש לפרש את סעיפים 1(1), 1(5) ו-1(6) כמכוונים "לסדר הפנימי בפרשת ההגנה או התביעה, ולא ל'סדר המסגרת' של שמיעת הראיות והפיכתו של " (פסקה י"ז להחלטתו). מנגד, בהחלטה מאוחרת יותר, דן כב' הנשיא גרוניס בהרחבה במעמדו של צו וקבע כי "הוראות הצו, בשילוב עם ההוראות שהסמיכו את להוציאו (סעיפים 41(ג)(1) ו-52(ג)(1) לחוק ), מלמדות על מחסום דיוני מוחלט המונע כל אפשרות להגיש בקשת רשות" (רע"א 3783/13 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' יעל כבירי שמיע, בפסקה 7 (5.6.2013),וכן ראו רעא 3149/14 – זר.פור.יו (2000) בעמ נ' חיה פופ, (2014))
17. ואולם גם אם ננקוט בגישה המקילה, זו הסבורה כי אין בצו לחסום כליל אפשרות להגשת בקשת רשות לערער על החלטות מהסוג שבנדון הרי שברי כי גם לגישה זו, יעתר לבקשות מסוג זה במשורה ואך ורק במקרים חריגים.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
