ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. פתיח
לפניי התנגדות מטעם שתי הנתבעות לביצוע שטר (שני שיקים ע"ס קרן כולל של 11,700 ₪) בתיק הוצל"פ מס' 510324-01-25 שהתובע פתח נגדן.
יצוין כי ההתנגדות הוגשה במועד החוקי ולכן הליכי ההוצל"פ עוכבו אוטומטית עם הגשתה.
נדרשת הכרעה אם יש לייתן לנתבעות רשות להתגונן מפני נשוא התביעה, על יסוד טענותיה והחומר שהובא בפניי.
2. סקירה קצרה של ההליכים בתיק
ביום 28.1.2025 המשיב הגיש בקשה לביצוע שיקים להוצל"פ, שהינה תביעה שטרית לגביית שני שיקים שנחזים להיות משוכים ע"י הנתבעת 1 לטובת התובע בערבות של הנתבעת 2. שיק מס' 10019 בסך 5,850 ושיק מס' 10014 בסך 5,850 ₪. בהתאם לפלט נרשם "נ.ה.ב. – נתקבלה הוראת ביטול" ובהמשך נרשם: " אינה תקינה".
ביום 17.2.2025 הנתבעות הגישו התנגדות , אליה צורף של הנתבעת 2, וההליך הועבר לבית המשפט.
ביום 20.5.25 התקיים דיון בפניי בהתנגדות (בבקשה למתן ) במהלכו נחקרה הנתבעת 2 על . ביום 26.5.25, בהעדר הסכמת התובע למתן רשות להתגונן ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש סיכומים קצרים, בהיקף 2 עמודים. הנתבעים הגישו סיכומים ביום 26.5.25 וסיכומי התובע הוגשו ביום 6.7.25 לאחר שביקש אורכה להגשתם לאחר שיתקבל תמליל הדיון. סיכומי התובע שהוגשו חרגו מהיקף העמודים לסיכומים שניתנו בהחלטתי (6 עמודים).
3. הדין הרלוונטי
הליך התנגדות נדון בשלב זה על דרך של "". בוחן אם הנתבע מצביע על הגנה אפשרית – ולו דחוקה – שיש לבררה. לא נדרש להוכיח את ההגנה במלואה או להוכיח נזק. פסיקה עקבית קובעת כי אין תפקידו של בית המשפט להכריע בשאלות עובדתיות מורכבות בשלב זה, אלא לבדוק האם יש מחלוקת ראויה לשמיעה.
עפ"י סעיף 81א(ג) לחוק , תשכ"ז – 1967, שכותרתו " של שטרות", "רואים את ההתנגדות בדיון מקוצר לפי תקנות ".
תקנה 20(א) לתקנות האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – "התקנות"), שכותרתה " ", קובעת כך: "נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך כבקשת , לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל".
הבאה קבעה מה צריכה לכלול כדי להתקבל:
"הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר " על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)). עם זאת, על מנת "להראות הגנה אפשרית" אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].
ובמקרה אחר נאמרו גם הדברים הבאים, שמחדדים את הדרישות המצורף : " כפי שנפסק פעמים רבות, אף שהמבקש מפני תביעה מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות , ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו (ראו לדוגמה ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41, 46-47; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' איגוד לישראל בע"מ, 1.5.2006) [פורסם בנבו] . משמע, חייב לכלול בגופו את פירוט הטענות. יתר על כן, אין די בהפניה למסמך אחר תוך קביעה כי כל האמור בו נכון (ראו בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172, 175; א' גורן סוגיות בסדר חי (מהדורה עשירית, תשס"ט) 407-409). כללים אלה יוצרים איזון באשר לנטל המוטל על המבקש . מצד אחד, הנטל אינו רב, ודי להוכיח כי ההגנה אינה הגנת בדים. מצד אחר, כדי לעמוד בנטל מינימאלי זה, על המבקש להגיש , המגובה במסמכים במידת הצורך, המבסס בצורה קונקרטית וברורה את מהות הגנתו." [ע"א 5063/08 מ.ציג בע"מ נ' דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 21.12.11)].
עוד נקבע , מצד אחד, כי אין תפקידו של ביהמ"ש בהליך הבר"ל לקבוע עובדות, ומצד שני, כי ביהמ"ש אינו נותן בהגנה שהתבררה בהליך כהגנת בדים: ""בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות לצורך . לא זו מטרתו של המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק חייב ליתן רשות להתגונן" (זוסמן, 654-677 והאסמכתאות שם; והשוו לע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ ([פורסם בנבו], 18.2.08) (להלן – עניין נחום) ולע"א 518/87 פטלז'אן נ' איגוד לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 25.11.93) (להלן – עניין פטלז'אן). חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע נעילת שער בפני מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע כי "לא ייתן , כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'…" (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722 (1988)). לעניין זה, הכלל הוא כי טענת הגנה המתבדית מניה וביה, בין אם עקב חקירתו הנגדית של הנתבע ובין אם על יסוד החומר שהובא בפני , לא תשמש עילה למתן (עניין פטלז'אן; זוסמן, 676)." [ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, 9.12.09)].
ובאשר לשאלה האם, ומתי ובאילו תנאים ניתן להתנות קבלת :
בתקנה 20(ד) לתקנות נקבע כי "בית המשפט רשאי להתנות בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה" (ערובה מוגדרת בתקנה 6 לתקנות כך: "הפקדת סכום כסף בקופת או מתן ערבות לרבות ערבות של מוסד פיננסי"), נקבע "כי ככלל התנאת בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו , אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג(2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הוא רחב מאד, וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטתה (רע"א 2895/12 עמרן נ' קריית טבעון [פורסם בנבו] פסקה 14 (2012)). עם זאת נקבע, כי אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם (גורן, שם). כל ההלכות האמורות הן גם פרי השכל הישר." [רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (פורסם בנבו, 1.2.17)].
4. מן הכלל אל הפרט
הנתבעת 2 כותבת בסעיף 2 כי היא לא חתמה על השיקים, לא כערבה ולא בשם הנתבעת 1. עוד מוסיפה היא כי חתימתה זויפה וכי הוגשה תלונה במשטרה, זאת לאחר שלדבריה פנה אליה. בנוסף, הנתבעות טוענת כי השיקים נמסרו במסגרת מערכת יחסים עסקית כוללת שבמסגרתה ניתנו גם הבטחות הדדיות, הסכמות ותשלומים נוספים. ראו בין היתר עמוד 7 שורות 5-8 וכן שורות 17-22 לתמליל הדיון. לטענתה, חלק מהשיקים , והמשיב עשה בהם שימוש בניגוד להסכמות. הנתבעת טוענת כי מסרה את שני השיקים ריקים, היא לא חתמה עליהם ושחתימתה זוייפה. היא הפנתה גם לקשיי שפה שהשפיעו על הבנתה את ההסכמות.
מנגד טוען המשיב כי מדובר בחוב ברור ושטרות תקינים שנמסרו מרצון, בנוכחות עדים . המשיב הדגיש את גרסא
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
