ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
באמצעות ב"כ עו"ד בר זוהר
באמצעות ב"כ עו"ד חן בכר ועו"ד רומן גורלניק
ערעור על של השלום בחדרה מיום 4.11.18 (כב' השופטת הדסה אסיף)אשר דחה את תביעת המערערים.
1. המערערים רכשו מהנתבעים ביישוב שקד במסגרת הסכם מיום 6.4.14. בסוף שנת 2016 הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים בגין קיומם של מומים נסתרים שלטענתם הנתבעים ידעו עליהם ולא גילו אותם, כמו העדר איטום ובידוד בגג, מוקדי רטיבות וסדקים. מדובר בבית שהנתבעים לא גרו בו מעולם. בנייתו של הבית הסתיימה בשנת 2006 והוא עמד עד לאמצע שנת 2013 ריק, עובדה שגולתה למערערים. או אז ערכו הנתבעים שיפוץ בבית, ובמאי 2013 הוא הושכר לשוכרים ששהו בו עד לחודש מרץ 2014. באוגוסט 2014 נמסר הבית למערערים. המשיבים הכחישו כי ידעו על קיומם של פגמים כלשהם שלא גולו, הדגישו כי אופי העסקה היתה לרכישת הבית "AS IS" לאחר שניתנה ההזדמנות למערערים לבקר בבית ולבדוק כל אשר חפצו, והם אכן הצהירו כי ניתנה להם האפשרות לבדוק את הבית ומצא את מצבו הפיזי לשביעות רצונם המלאה.
2. של קמא – בית משפט קמא התייחס לסעיפי החוזה שבין הצדדים שקבעו את אופי העסקה- מחד הצהרת המוכרים כי לא ידוע להם על כל מום נסתר בבית ולמיטב ידיעתם אין בעיות רטיבות בבית. מאידך הצהרת הקונים כי ניתנה להם האפשרות לבדוק את הבית ומערכותיו, והם מצאו את מצבו הפיזי לשביעות רצונם המלאה. רכישת הבית היא AS IS"" ולא תהיה להם טענה כלשהי למעט לגבי פגם נסתר שהמוכר ידע עליו או שהיה על המוכר לדעת ולא גילה אותו לקונה.
לפיכך, התמקד בבירור השאלה האם הפרו המוכרים את חובתם לגלות פגמים נסתרים שידעו או שהיה עליהם לדעת אודותם.
בחן את המסגרת הנורמטיבית לדיון, את משמעות החובה ב ס' 16 לחוק המכר התשכ"ח 1968 , את גישת לחוזה AS IS"" והתמקד בנסיבות הענין.
הקונים ידעו כי המוכרים לא התגוררו בבית מאז שנת 2006 ועד שנת 2013 וכל אותה העת עמד הבית ריק. מאחר ונגרם לבית בלאי, ביצעו המוכרים שיפוץ בבית. השיפוץ כלל החלפת מטבח, איטום הגג, תיקוני סדקים, החלפת כלי סניטריים והחלפת צנרת ,ריצוף, תיקוני טיח מחוץ לבית, חלונות ודלתות וצביעת כל הבית. השיפוץ ארך כשלושה חודשים. הקונים בקרו בבית מספר פעמים טרם החתימה על הסכם המכר ואף שוחחו עם השוכרים שהתגוררו בבית.
המערערים הגישו קמא מומחית מטעמם, שבקרה בבית ביום 22.5.15 והעריכה את הנזקים. המשיבים הגישו חוות דעת נגדית מטעמם. בית משפט קמא התייחס לכל פריט בחוות הדעת, שמע מספר רב של עדים וקבע לגביו ממצאים – דהיינו האם הפגם היה ידוע לקונים במועד המכירה, ואם לא, אם היה ידוע למוכרים או שהיה עליהם לדעת עליו.
קמא דן בנושא הבידוד בגג, סדקים טיח וצבע, גג הבית וליקויי הרטיבות, חלונות ואלומיניום, גובה המדרגה בכניסה לבית ופיתוח החצר. בית משפט קמא לא מצא כי באף אחד מנושאים אלו היה ידוע למוכרים על פגם, או שהיה עליהם לדעת על הפגם. עוד הוסיף בית משפט קמא כי התרשם שעדות המוכרים הינה עדות מהימנה, לעומת עדות הקונה שהייתה מלאה סתירות והותירה רושם הפוך.
לפיכך, התביעה נדחתה.
3. טענות הצדדים בתמצית
3.1 המערערים טוענים כי קמא לא שת ליבו לסיכומי התשובה מטעמם, שם נתנו כ-36 הערות המתייחסות לפן העובדתי. המערערים טענו כי לא נמסר להם כי שלד הבנין נבנה כבר בשנת 2001, המשיבים לא אמרו שיש להם אחריות לגבי תיקונים בבית למעט לגבי נזילה מסוימת שטופלה. עלה כי שבצע עבור המשיבים את השיפוץ לא היה מוכן לתת אחריות כי לא בצעו את מלוא הצעת המחיר שנתן, ואיש המקצוע שטפל בגג התנה את האחריות בתנאי שלא התקיים. נטען כי המערערים ידעו רק לגבי קיומה של נזילה אחת, ולא ידעו על פגם בנושא חלונות, נזילות וסדקים. הם לא ידעו שאיטום הגג נעשה בצורה לא תקנית ושבגג אין שכבת בידוד. נטען כי היה צריך להחיל על המקרה כאן את הלכת שיפריס ולהטיל את האחריות על המוכרים. עוד נטען כי המשיבים יצרו רושם כי השיפוץ הוא יסודי ומקיף שכן טענו שעלה כ-150,000 ₪.
נטען כי טעה כשקבע כי המערערים ידעו שאין שכבת בידוד בגג מדברי השוכרים ומעיון בגרמושקה, וכן טעה כשסבר כי המומחית מטעם המערערים לא ערכה בדיקה של האיטום והבידוד. נטען כי טעה בית המשפט שלא ייחס משמעות לכך שבגג לא היו שיפועים. אחריות האיטום היתה עד סוף שנת 2014 (לתקופה של שנתיים מהביצוע) אך הנזילות התגלו בראשית שנת 2015. נטען כי שגה בית המשפט שייחס לקבלן השיפוץ בהונקר עדות ממניעי נקמנות בשל סכסוך כספי עם המשיבים. נטען כי המערערים ידעו על העדר השיפועים והעדר הבידוד רק לאחר דו"ח המומחית מטעמם ולכן רק אז פנו להודיע על הפגם למשיבים, שכן אז הבינו כי מדובר בתיקון רציני שהוצאה כספית גדולה בצדו. מאחר והעדר שיפועים והעדר בידוד רובצים לפתחם של המשיבים, כך גם הנזילות וליקויי הרטיבות.
לגבי הסדקים בבית נטען כי אלו היו עוד קודם לשיפוץ שערכו המשיבים אך לא תוקנו כיאות והמשיבים לא פקחו על תיקונם הנאות. נטען כי לא היה מקום ליתן משקל לדו"ח המטארולוגיה שהגישו המשיבים לגבי ריבוי המשקעים במועד הרלוונטי.
לגבי החלונות והאלומיניום נטען כי על המשיבים היה לבדוק כי איטום החלונות נתן מענה הולם לבעיה. המשיבים ידעו על חדירת מים מהחלונות שכן איטום החלונות היה חלק מהצעת השיפוץ של , אך לטענת המערערים לא הוכח שקבלן השיפוץ אכן בצע זאת.
עוד נטען כי היתה שקיעת קרקע שגרמה לבעיה בגובה מדרגה בכניסה קמא שגה כשקבע שענין זה לא הופיע המומחית מטעם המערערים. עוד נטען כי לא התייחס לכך שאין ציפוי או איטום של שלד הבנין מהקרקע דבר הגורם לרטיבות והופעת עובש על הקירות החיצוניים. עוד נטען כי אמירת המשיבים שיש להם אחריות על השיפוץ איננה נכונה (אך ראו טיעון סותר של המערערים בס' 3 לעיקרי הטיעון). עוד נטען כי היה על המשיבים להזמין דו"ח של בודק חיצוני טרם מכירת הבית למערערים. נטען כי שגה בהערכת המהימנות של העדים, וכן בעובדה שייחס אמינות לעדות השוכרים.
3.2 המשיבים טענו – כי כל טענות המערערים מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של קמא וכנגד התרשמותו הישירה מן העדים ששמע. נטען כי ערכאת הערעור לא תתערב ל בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית ובוודאי שלא בנושא מהימנות. המשיבים מדגישים כי המערערים ידעו שהבית עמד ריק 8 שנים, ידעו שהמשיבים עצמם לא גרו בבית אפילו יום אחד, המערערים יכלו לבקר בבית ככל שחפצו ואף הביאו בעלי מקצוע מטעמם, ועל אף שקבלו את החזקה באוגוסט 2014, ועברו חורף ראשון בבית, פנו למשיבים רק ביום 1.7.15. במהלך מגורי השוכרים בנכס לא נתגלו ליקויים, למעט רטיבות שתוקנה על ידי מומחה האיטום דדי שלום במסגרת האחריות על עבודתו. נטען כי לא הוכחה כל ידיעה של המשיבים על קיומם של הליקויים הנטענים ואין זה נכון שהמשיב פקח על עבודות השיפוץ. כמו כן נטען כי המערערים לא עמדו בהוראות ס' 16 לחוק המכר שכן לא נתנו הודעה למשיבים מיד לאחר שהתגלו הליקויים. נטען כי טענות המערערים נדחו על ידי קמא אחת לאחת . המשיבים מפנים לאופי העסקה שנקשרה בין הצדדים ולסעיפי ההסכם לפיהם הבית נמכר AS ISואחריות המוכרים היא רק לגבי פגם נסתר שידעו עליו או היה עליהם לדעת.
לגבי הבידוד והאיטום- השוכרת העידה שאמרה למערער שהבידוד בבית לא טוב ומומחית המערערים הודתה שכלל לא בדקה את שכבת הבידוד בגג. המשיבים מפנים לקיומן של שתי מטעם מומחית המערערים ,לכאורה זהות, כאשר שתיהן אינן נושאות תאריך, והן שונות בעמ' 27 בסעיף המתייחס לנושא הבידוד ושיפועי הגג שכן בחוות הדעת הראשונה אין כל התייחסות לנושאים אלו. נטען כי האיטום הוא איש מקצוע עם נסיון של 36 שנים והעיד כי ניתן גג בזיפות, כפי שבצע, ואין חובת שיפועים בגג ישן. נטען כי המשיבים לא ידעו על בעיות באיטום והעדר שיפועים, ולא יכלו לדעת על כך.
גם לגבי הסדקים נטען כי המשיבים בצעו שיפוץ שפתר את בעיית הסדקים והמערערים ידעו על קיומם של סדקים לפני הרכישה. המערערים בחרו שלא לחקור את המומחה על המטארולוגית.
לגבי החלונות והאלומיניום – השיפוץ בצע את עבודות האיטום בחלונות, ואכן השוכרים העידו שלא היה כל פגם או ליקוי בחלונות. מכל מקום המשיבים לא ידעו ולא יכלו לדעת על קיומו של פגם כזה.
לגבי גובה המדרגה -נטען כי ענין זה כלל לא נזכר המומחית מטעם המערערים. לגבי שקיעת האדמה מסביב לבית, לא מדובר בפגם נסתר ומכל מקום עבודות הפיתוח בחצר לא הושלמו והמערערים העידו כי ידעו על כך במפורש ואף הועידו סכום מצדם לטיפול בנושא.
4. דיון והכרעה
4.1 אקדים ואציין כי דין הערעור להדחות.
4.2 המערערים חזרו וטענו טענות עובדתיות, שנשקלו ונבחנו על ידי הערכאה הדיונית, על בסיס העדויות שנשמעו בפניה. למעשה, לב המחלוקת בערעור זה הינה הקביעה העובדתית של קמא.
בגדר מושכלות יסוד, היקף התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים של הערכאה הדיונית, הוא מוגבל ודבר ייעשה רק במקרים שבהם שגתה הערכאה קמא באופן ברור ומובחן. ראו בעא 3266/08 סדן נ. (1.6.11)
"מן המפורסמות היא שאין זו דרכה של בממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה הדיונית, הנהנית מיתרון לנוכח התרשמותה הבלתי אמצעית מהעדויות ומן הראיות. רק במקרים חריגים יתערב זה בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא (וראו ע"א 5200/06 אלקיס יבוא ושייוק בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 1, [פורסם בנבו] דינים עליון 2009 (110) 654; ע"א 3537/03 בר בע"מ נ' מנהל , פ"ד נט(4) 568 (2005)).
וראו בע"א 734/76, פלוני נ' אלמונים, (14.6.78) –
"אין לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית- המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות;
ראו עא 544/10 פלונית נ. עירית כפר קאסם (12.3.13) –
"על ההלכה בדבר בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, חזר זה פעמים רבות (ראו, מני רבים, ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר – מאיר, פ"ד נא(4) 687, 695 (השופטת שטרסברג-כהן); ע"א 8526/96 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 23.6.05; השופט – כתארו אז – ריבלין)). ככלל, לא ל תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית כאשר אלה מושתתים על עדויות, שנשמעו בערכאה הראשונה (ע"א 1240,558/96 עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 568 (השופט גולדברג)). ההתערבות בממצאי עובדה תיעשה במקרים חריגים בלבד (ע"א 3601/96 בראשי נ' המנוח קלמן בראשי, פ"ד נב(2) 582, 594 (השופטת – כתארה אז – ביניש)). לאחר העיון לא נמצא, כי ענייננו בא בקהלם של המקרים החריגים, המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור.
ומתוך עא 916/05 שרון כדר נ. פרופ' יובל הרישנו (28.11.07)
" אינו מתערב בדרך כלל בקביעות עובדתיות הנשענות על , אלא אם כן מתגלה על פני הדברים שגיאה עקרונית, היורדת לשורש הדברים, בהערכת ראיות ובקביעת העובדות, כשהדברים אינם מבוססים על פניהם והתשתית העובדתית מופרכת או בלתי סבירה בעליל, או מקום בו בולטת " שורשית" (ראו ע"א 4744/05 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (טרם פורסם, 9.8.2006). להלן: ע"א 4744/05;ע"א 3601/96 בראשי נ' המנוח בראשי ז"ל, פ"ד נב (2) 582 (1998); ע"א 58/82 נ' ד"ר מוסייב, פ"ד לט (3) 253 (1985). להלן: ע"א 58/82). תפקידה של ערכאת הערעור אינו לבחון מחדש אם התביעה הוכחה. תפקידה הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את של הערכאה הדיונית ולבחון אם "כשר" הוא או "פסול", ואם נפל בו כאמור פגם היורד לשורשו של עניין. אם לא נמצא פגם כזה, אל לה לערכאת הערעור להתערב בו".
על היתרון הברור של הערכאה הדיונית בשמיעת העדים נקבע בעפ 6643/05 מד"י נ. פלוני (3.7.07) –
"יכולתה של הערכאה הדיונית לתור באופן ישיר אחר אותות האמת שנתגלו בעדויות ולהסיק מהם מסקנות בעניינים של מהימנות, מצדיקה כי שלערעור ימשוך ידו מהתערבות במסקנותיה, למעט במקרים חריגים. יפים לעניין זה דברי הנשיא שמגר בע"פ 316/85 גרינוולד נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2) 564, 573 (1986) (להלן: עניין גרינוולד):
"עניין האמון אותו יש לתת בעד פלוני הוא כמעט לחלוטין עניינם של השופטים השומעים את עדותו, הצופים בהתנהגותו והמתרשמים באופן בלתי אמצעי מתגובותיו, תנועותיו, הבעת פניו ואופן דיבורו; הסתכלות כאמור, המשולבת עם הבחינה ההשוואתית הזהירה של תוכן הדברים ושקילתם במסגרת מכלול הנתונים ההוכחתיים שלפני היא הדרך בה מתגבשת מסקנתם של השופטים אם אמת או שקר בפיו של העד".
ולגבי המקרים הנדירים בהם מתערב ראו הקביעה בע.א 2041/05 דוד מרקשווילי נ.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
