ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. לפני בקשה השלום בתל-אביב-יפו בשל ייחודית בהסכם בו קשורים הצדדים.
2. התובעת, חברת י.ד. הסעים בע"מ, היא חברה המספקת שירותי הסעות ואשר זכתה שפרסמה הנתבעת, עיריית בית שמש.
3. הנתבעת, עיריית בית שמש, טוענת מקומית זה בשל ייחודית בהסכם שנכרת בין הצדדים בו נקבע כך (סעיף 11.4 להסכם):
"מוסכם בזה בין הצדדים כי סמכות השיפוט הייחודית בכל עניין ור להתקשרות זו ו/או הנובע ממנה תהא המוסמכים בעיר תל-אביב-יפו בלבד".
4. התובע, המשיב לבקשה, אינו חולק על כך שמדובר ייחודית אך טוען שדינה להתבטל מאחר והיא .
טענות הצדדים בבקשה שלפני :
טענות התובע
5. התובע טוען כי מדובר מאחר והחוזה נוסח מראש על-ידי החברה למשק וכלכלה, שהיא זרוע של מרכז השלטון המקומי. אחד התנאים לזכייה שפרסמה הנתבעת היה חתימה על ההסכם כמות שהוא ובלי יכולת לשנות ממנו ולו פסיק אחד וכך חתמו עליו כל הניגשים למכרז.
6. התובע הפנה לבש"א (שלום-חיפה) 16900/04 לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד רייזל אריה [פורסם בנבו] (16.12.04) שם התייחס לחזקה הקבועה בחוק בקשר לפיה חזקה על תניה זו שהיא מקפחת. זה הפנה לבר"ע (ב"ש) 16/90 דרעד בע"מ נ' שחר שמואל [פורסם בנבו] (21.5.90) שעסק, בין היתר, לסתור את החזקה, הרובץ על הטוען נגדה ובמקרה שלנו על העירייה-המבקשת להסתמך על שבחוזה.
טענות הנתבעת :
7. הנתבעת טוענת מנגד כי חוזה שהוכן במסגרת אינו ואף הפנתה לפסיקה הקובעת כך לשיטתה: ת"א (מחוזי – ת"א) 1388/08 בינעד חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ [פורסם בנבו] (29.3.07) שם נבחנו בין היתר טענות ורות בחוזה אחיד בחן האם מתקיימים התנאים להיות החוזה אחיד אם לאו. המחוזי בתל-אביב קבע כי בנסיבות הרלוונטיות למקרה שם לא מדובר בעיקר לאור הראיות ועדותו של אחד העדים שם שהעיד שאמנם עיקרו של ההסכם משמש כפלטפורמה להסכמים נוספים אך בסופו של דבר החוזה הספציפי שנדון הוכן לצרכי המסוים שם ולא שימש להתקשרויות נוספות. קבע כי גם אם זהותו של המתקשר לא הייתה ידועה מראש (שכן לא היה ידוע בעת עריכת ההסכם וניסוחו מי יזכה ) הרי שמאפייניו היו ידועים ונקבעו . ראה בנסיבות אלה שלא מתקיים תנאי ה"רבים" הדרוש כדי שחוזה יהיה .
8. כמו כן הנתבעת טוענת שהתובעת הייתה יכולה להתנגד ובתוך כך גם והיה עליה לעשות זאת לפני שניגשה . מעת שניגשה ואף זכתה בו, שוב אין היא יכולה לטעון כנגד חוקיות והוגנות , לרבות החוזה שצורף אליו. התובעת לא הוכיחה שפנתה אל הנתבעת בבקשה לשנות תנאי זה ונענתה בשלילה. לכן אין לקבל את הטענה שהתובעת לא הייתה יכולה לשנות תנאי מתנאי המכרז, ובפרט את תניית השיפוט.
9. לסיום מבקשת הנתבעת לסתור את – ככל יראה בחוזה – וטוענת שלאור המרחקים הקצרים בין בארץ הרי שאין כל קיפוח בקביעת מקום שיפוט השונה מזה הקבוע בתקנות.
דיון והכרעה :
10. השאלה העיקרית הדורשת הכרעה היא האם ניתן לראות בחוזה שנכרת בין הצדדים . ככל שכן, הרי שסעיף 4(9) לחוק קובע חזקה לפיה תניית שיפוט היא . לכן ככל שנראה בחוזה הרי שבו היא בבחינת תנאי מקפח.
11. חזקה זו ניתנת לסתירה והנטל לסתור אותה מוטל על הנתבעת.
האם חוזה שנחתם במסגרת לא יכול להיות ?
12. סעיף 2 לחוק תשמ"ג-1982 (להלן: "החוק") קובע כך:-
"" – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;
13. כאמור, הנתבעת הפנתה לעניין "בינעד הנדסה" שם לא הכיר בחוזה שנכרת בין הצדדים במסגרת .
14. אך בניגוד לנטען, בעניין "בינעד הנדסה" לא נקבעה קביעה גורפת ביחס ומכרזים אלא הקביעה שם עוגנה בנסיבות הייחודיות של אותו מקרה ובראיות שהובאו לפני באותו עניין.
15. מעבר לכך, פסק "בינעד הנדסה" הוא של המחוזי שפסיקתו אמנם מנחה את זה אך אינה מחייבת. לכן גם אם סבורה הנתבעת שבעניין בינעד הנדסה נקבע כלל לגבי אי-תחולת חוק החוזים האחידים על ורים במכרזים (ולא כך הוא), הרי שאין מדובר בהלכה.
16. ככל שעיינתי בפסיקה לא מצאתי הלכה הקובעת שחוק החוזים האחידים אינו חל על , או שחוזה שנכרת מכוח זכיה במכרז לעולם אין לראות בו , כפי שמבקשת הנתבעת ללמדנו. לא בכדי הנתבעת לא הפנתה לפסיקה המורה כן אלא רק שהגיע למסקנה זו לאחר שקילה ובחינה של נסיבותיו של המקרה שנדון בו. דווקא בכך יש כדי ללמדני שהנחת המוצא של המחוזי בעניין "בינעד הנדסה" הייתה שחוק החוזים האחידים חל גם על חוזים הנכרתים במסגרת ושחוזה הנכרת מכוח מכרז עשוי להיות . לכן המחוזי בחן ובדק האם יש לראות בחוזה המסוים שנדון לפניו ובנסיבות העניין, .
17. אף אני אעשה כן ואצא מתוך נקודת הנחה שאין כלל גורף הקובע שחוזה הנכרת במסגרת לעולם לא יוכל להיות , ואבחן את נסיבות המקרה שלפני.
האם החוזה שנכרת בין הצדדים הוא ?
18. החוק קובע ארבעה תנאים מצטברים שבהתקיימם חוזה הוא :
1) חוזה שתנאיו נקבעו מראש
2) בידי צד אחד
3) תנאים אלו ישמשו לחוזים רבים
4) אותם "חוזים רבים" הם בין ההסכם ובין אנשים בלתי מסוימים בזהותם או במספרם.
19. בענייננו מתקיימים שני התנאים הראשונים. אין מחלוקת שתנאי ההסכם נקבעו מראש על-ידי הנתבעת (או ליתר דיוק על-ידי זרוע שלה). יוער כי הנתבעת מעוררת מחלוקת בנוגע לתנאי השני בכך שטוענת שהתובעת יכולה הייתה להעיר הערות לגבי עצמו, לרבות לגבי נוסח ההסכם ותנאיו, לפני שניגשה למכרז. אדון בכך בהמשך אך אומר כבר עכשיו שעל אף טענה זו נראה שגם הנתבעת עצמה אינה חולקת על כך שתנאי החוזה נקבעו על-ידה מראש.
20. אם כן נותרה השאלה האם מתקיימים שני התנאים האחרונים, כלומר האם תנאי ההסכם נועדו לשמש חוזים רבים בין הנתבעת ובין אנשים בלתי מסוימים בזהותם או במספרם.
21. המצב העובדתי הוא, עם כן, שנוסח ההסכם, שנוסח מראש על-ידי הנתבעת, הופנה כלפי כלל המתמודדים לשם התקשרות עם אחד מהם.
22. חוק קובע את החל על הנובע מהצורך לתת הזדמנות שווה לכלל המתמודדים במכרז. לכן, מטבע הדברים, חוזה המנוסח לצורך מכרז אינו יכול להיות תפור למיו של כל מתמודד ומתמודד אלא על המתמודדים להתאים עצמם ל"מידות" ולתנאיו. צדו השני של המטבע הוא שלמתמודד במכרז אין יכולת ממשית להשפיע על תנאיו ועל תנאי ההסכם הנובעים ממנו, בפרט בהינתן שההסכם שנחתם היה חלק בלתי נפרד מהמכרז עצמו כך שתנאיו היוו למעשה חלק .
23. בעא 825/88 ארגון שחקני הכדורגל בישראל – עמותה נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל , מה (5) 089 (פורסם בנבו, 11.09.1991) התייחס כב' הנשיא שמגר לסוגיה דומה. שם נדון עניינם של שחקני כדורגל הנדרשים לחתום על הסכם הצטרפות עם אגודות הספורט שמשתייכים אליהן. וכך נאמר שם:-
"טופס ההסכם מוגש לשחקן כמוצר מוגמר פחות או יותר, ללא מקום . אין לשחקן השפעה, ולו עקיפה, על תנאי ההתקשרות. לפניו עומדת הברירה לקבל את ההצעה כמות שהיא או לדחותה. מרכיב זה של חוסר ברירה מעשי, בחינת "take it or leave it" הינו ממאפייניו העיקריים של (א' בן-נון, "חוק , התשמ"ג-1983" פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשמ"ז) 11, בעמ' 13; פרופ' ד' פרידמן, פרופ' נ' כהן, חוזים (אבירם, תשנ"א) 112, 113; ג' שלו, דיני חוזים (דין, תש"ן) 607)."
24. באותו עניין של שחקני הכדורגל התעוררה גם כן השאלה האם מתקיימים התנאים השלישי והרביעי, היינו האם מדובר בהתקשרות בחוזים רבים עם אנשים בלתי מסוימים. שאלה זו התעוררה מכיוון ששם החוזים הוכנו עבור קבוצה מסוימת של אנשים – שחקני הכדורגל של הקבוצות הרלוונטיות. התייחס לכך וקבע שלמרות זאת יש לראות בחוזים לאור תכלית החוק. בשל הנסיבות שם התייחס בעיקר לתנאי הרביעי – "בלתי מסוימים" – ופחות לתנאי השלישי, אך הבהיר בסוף הדברים כך:-
"סוף דבר, אין מניעה להחלת חוק החוזים האחידים על טופס ההסכם שלפנינו. בדרכי למסקנה זו הונחיתי במידה מכרעת על-ידי המטרה החקיקתית המונחת ודו של החוק המצביעה על מגמה של תחולה רחבה, כפי שעמדתי עליה לעיל (ראה גם: שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 632)".
25. חזרו פעם אחר פעם על עיקרון התחולה הרחבה של חוק החוזים האחידים ויישמו באופן תכליתי את הוראות החוק. כך קבע כב' השופט אנגלרד בעא 1795/93 קרן של חברי אגד בע"מ נ' יוסף יעקב [37 עמ'] , נא (5) 433 (פורסם בנבו, 31.12.1997)
" העלו בסיכומיהם את הנימוקים בעד ונגד תחולת החוק על תקנון של תאגיד בטוב טעם ודעת. נקודת המוצא של מחייבי התחולה … היא מטרתו הרחבה של חוק החוזים האחידים, כפי שבאה לידי ביטוי ברפורמה הגדולה משנת תשמ"ג. במסגרתה בוטל כליל חוק החוזים האחידים הקודם (חוק , תשכ"ד-1964), ואתו עברו מן העולם הגבלות מהותיות רבות שצמצמו בעבר את תחום תחולתו של החוק. כך, בחוק החדש הושמטו המילים שאפיינו את סוג החוזה מבחינת תוכנו (חוזה להספקת מצרך או למתן שירות), ולכן החוק חל עקרונית גם על חוזים החורגים ממסגרתה של צרכנות במובן הצר.
המחוקק הגדיר את כהגנה על הלקוחות מפני (סעיף 1 לחוק). תחולת החוק מושתתת על שני יסודות:
…
גישתו של המחוקק היא אפוא, כי יש להעמיד את כל ההתקשרויות (למעט הסייגים המפורטים בסעיף 23 לחוק) שנערכו על יסוד נוסח סטנדרטי של חוזה…" .
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
