ע"א 6649/07 – איתן הופר נ' טלי שי

לטעמי הדברים הינם בבחינת קל וחומר כאשר המידע הנדרש נמצא ברשות התובעים מכוח תפקידם בישוב בו הם גרים ואותו הם מנהלים וכאשר המידע נוגע ברובו או בחלקו לאדם שהוא בעל מעמד מיוחד ובעל תפקיד בקהילת היישוב גם אם הוא אינו צד לתביעה.

כל עוד לא הוצגה תניה מוסכמת אחרת בין חברי היישוב, יש לקרוא מתוך עקרונות כללים של אמנה חברתית כי פעולות ורות בניהול החיים הציבוריים והמשותפים הן פעולות שאמורות להיות פתוחות לציבור (ולו לציבור חברי היישוב שכן עסקינן ביישוב מתבדל בעל אופי מיוחד במינו). כל פרשנות אחרת יכולה להתפרש כנוגדת את של התנהלות ציבורית, ביקורת ציבורית וכיו"ב. היישוב הוא יישוב בעל אופי מיוחד, תפיסתם האידיאולוגית של חבריו היא תפיסה מיוחדת ברם היישוב וחבריו עדיין נמצאים בתוך מדינת ישראל, תחת מרותה ולכן חלים עליהם הדינים ועקרונות היסוד אשר חלים גם על אזרחים ותושבים אחרים.

החומר שמתבקש איננו נוגע לעניינים שהם במובהק ענייני צנעת הפרט, אם בחומר שמבוקש הייתה חשיפה של עניינים שכאלו כמו למשל עניינים שבינו לבינה, עניינים הנוגעים לבריאותו של מאן דהוא וכיו"ב ניחא ברם לא זהו המקרה.

אמת, לאמות המידה המנחות לצורך איזון בין צורך ניהולי של משפט צודק לבין הצגת חומר מוגן הכרוך בפגיעה בפרטיות, מתווסף שיקול מיוחד עת שמדובר במידע הנוגע לאדם זר להתדיינות המשפטית המתנהלת אבל כאשר המידע הזה רלוונטי ויש לו השפעה על בירור המחלוקת שעומדת וד התביעה או אז חומר זה הופך לרלוונטי מבחינתם של .

בעימות שבין זכות הקניין של הנתבעת בה מבקשים לפגוע קרי לחייבה לשלם לתובעים סכום נכבד ביותר ולבין יות של מי מטעם התובעים או צדדים שלישיים ורים כך או אחרת לפעילות התובעים והיישוב שאותו הם מנהלים גוברת זכות הקניין של התובעת יסה מבקשים לפגוע. מסקנה זו נגזרת הן מחומרת הפגיעה הצפויה וזו חמורה מאד בכל קנה מידה נוכח הסכום הנתבע, הן מהעובדה כי את החזית פתחו וקבעו התובעים ובידם גם השליטה על ועל כך בהמשך והן שלא הוכחה באמת פגיעה כה קשה בפרטיותו של אדם כלשהו מקל וחומר כשאותו אדם אליו בעצם מכוונים התובעים הוא לכאורה דמות מרכזית ביישוב ובתנועה הפועל עבורם בארץ ובחו"ל.

למסקנה זו ישנו חריג על פיו תוגבל זכותו של לקבל חומר העלול לפגוע בפרטיות כאשר ניתן יהיה למנוע את הפגיעה בקניין בדרך אחרת הווה אומר שהנתבעת יכולה לנהל את הגנתה ולנסות למנוע את הפגיעה בקניינה ללא חשיפת המסמכים והמידע המבוקשים על ידה.

זה המקום להזכיר שבין התובעים לאנשי היישוב לא חל שום סוג של חיסיון על פי דין המהווה כשלעצמו חסם, יוצא דופן יש לומר, לגילוי מידע כאמור.

השאלה אם כך, האם מסמכים פנימיים הנוגעים לדרך הניהול של היישוב הם מסמכים הרלבנטיים למחלוקת והאם שאלות הנוגעות לניהול היישוב על כל היבטיו הן שאלות רלבנטיות לצורך הגנת הנתבעת?

מרגע שהתובעים קבעו את חזית התביעה כפי שנקבעה קרי הדגישו שמדובר בציטוטים הפוגעים בשמם כמי שניהלו את היישוב באופן קלוקל הופך אופן ניהול היישוב ע"י התובעים לעניין המרכזי בהגנת הנתבעת.

התובעים הם אלו שרשמו בתביעתם בסעיף 27:

"הנהלת היישוב מונה בסך הכל חמישה חברים-חמשת התובעים-אשר משמשים בתפקידם מזה שנים וכמובן מוכרים וידועים באופן אישי לכל תושבי המקום. מובן שההשמצות הבוטות המתייחסות להנהלת היישוב או לאופן ניהול והתנהלותו מיוחסים בהכרח על ידי כל מי שהפרסומים הגיעו לאוזניו לכל אחד מחמשת חברי ועד ההנהלה." (ההדגשה איננה במקור)

מדובר בטענה כללית וזכותה של התובעת להתגונן בפניה, בין היתר באמצעות מסמכים ומידע הנמצאים בשליטת התובעים כמו למשל פרוטוקולים ומסמכים מישיבות ההנהלה אשר מצביעים על אופן ניהול היישוב ולרבות מסמכים הנוגעים לעניינים כספיים (ומישור שונה של עניין זה כבר נדון בהליך אחר).

הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה , יחד עמו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. (גורן, עמ' 254)

לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה בעניין , יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. על פי התקנות צו הגילוי נתון לשיקול דעתו של . בהתאם לתקנה 120 לתקנות סד"א לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון, אלא אם "היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן".

הפסיקה קבעה שהליך מתנהל בשלביו המוקדמים של הדיון ולכן אין לדרוש מהמבקש להוכיח באופן וודאי את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך.

כך גם נפסק שאין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים אם הסירוב עלול למנוע מלהוכיח טענה או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה (רע"א 6649/07 שלומי נגד מן ושות' חברה לבנין (2007)

בשלב אינו נתון בסד החלות על הליכי הגילוי והעיון בשלבי המשפט, הגם שעליו להתחשב בהן. הליכי הגילוי והעיון במסמכים הם הליכים חשובים העשויים למנוע בזבוז זמן שיפוטי בהמשך הדיון, ומכאן גם החשיבות בניהול ההליכים ב"מבט רחב" הצופה את פני ההליך העיקרי.(גורן, עמ' 258; ראה גם רע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית נ' כנעאן).