ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
1. התובעת הועסקה אצל גב' רחל קובלסקי ז"ל (להלן – המנוחה) משנת 2001 ועד יום 31.7.2005. המנוחה נפטרה בשנת 2008.
2. ביום 4.7.13 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת, גב' סשה מיינהרדט, יורשת המנוחה, אשר מתגוררת בארה"ב. התביעה הוגשה במסגרת הליך ס"ע 7497-07-13 (להלן – ההליך הראשון). בהליך הראשון נתבעו סכומים בגין , תמורת הודעה מוקדמת .
3. במסגרת ההליך הראשון נעתר בית הדין לבקשת התובעת וקבע בהחלטה מיום 28.7.15 כי התובעת רשאית לבצע היתר לידי הנתבעת. בסופו של יום ולאחר שניסיונות לבצע המצאה ככל הנראה לא צלחו נמחקה התביעה בהליך הראשון , מיום 22.11.15.
4. לאחר האמור ובעקבות בקשות שונות ורבות שהגישה התובעת במסגרת ההליך הראשון שב בית הדין ונדרש למתן החלטות, לרבות בענין . בין השאר, דחה בית הדין בהחלטה מיום 24.6.16 את בקשת התובעת להורות למדינה לאתר עבורה את מענה של הנתבעת ברחבי ארה"ב, תוך שנקבע כי השימוש במשאבי המדינה ובאפשרויות העומדות לה לצורך איתור מענו של נתבע בהליך אזרחי רגיל אינה סבירה ואינה מידתית בנסיבות הענין ואף אינה משרתת כל אינטרס ציבורי. בהחלטה זו הבהיר בית הדין לתובעת את המקור הנורמטיבי המאפשר הסתייעות במנהל המצאות מחוץ אל מדינות האמנה בהתאם 1965 תשל"ה 1975.
5. ביום 31.10.16 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה נוספת בהליך ד"מ 43542-10-16 (להלן – ההליך השני). בתביעה בהליך השני עתרה התובעת, בגין אותה תקופת עבודה אצל המנוחה, לקבלת , . באותו הליך נעתר בית הדין, בהחלטה מיום 24.4.17, לבקשת התובעת להמצאת כתבי בית דין לידי הנתבעת.
6. לצורך ביצוע המסירה מחוץ הסתייעה התובעת במחלקה לסיוע למדינות זרות שבהנהלת וכעולה ממסמכים שהוגשו לתיק בהליך השני בוצעה לנתבעת מסירה ביום 4.12.17. משלא הוגש ניתן ביום 6.3.18 כנגד הנתבעת, בהעדר הגנה ועל יסוד . במסגרת פסק הדין בהליך השני נפסקו לזכות התובעת סכומים בגין , בסכומים להם עתרה במסגרת . כן נפסקו לתובעת .
7. ביום 12.4.18 לאחר מתן בהליך השני הגישה התובעת בקשה לשנות את פסק הדין בטענה שלמנוחה "היה לה כמיליון דולר והיא תמיד שילמה לי סכומים נמוכים. הוסיפה רק בשנה האחרונה. מגיע לי יותר מהסכום שנפסק לי בפסק הדין. שנמסר ליורשת אני לא רשמתי סכום התביעה מסויים ואיה הסכימה. לנתבעת יש פו ירושה: שלא מגיעה לה במשך כ 10 שנים. זות קופת גמל אבודה. אני תובעת קופת גמל".
8. ביום 15.4.18 נדחתה הבקשה לשינוי תוך שצויין כי בית הדין קם מכסאו וכי פסק הדין אשר ניתן בהליך השני ניתן על יסוד שהוגש ולכן בשלב זה ולאחר שבוצעה המצאה של כתב התביעה אין מקום לפסוק סכומים ו/או סעדים שלא נתבעו. צויין כי התובעת רשאית לנקוט בדרכים העומדות לה על פי דין למיצוי זכויות נוספות (אם וככל שקיימות) באמצעות הגשת תובענה חדשה ו/או בכל דרך אחרת שמנויה בדין.
9. ביום 9.2.21 הגישה התובעת תביעה חדשה, שלישית במספר, היא התביעה שפנינו, במסגרתה עותרת התובעת לקבל מהנתבעת סכומים בגין , גמול , , , ודמי חגים. במקביל להגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לבצע המצאה של מחוץ לתחום לידי הנתבעת אשר מתגוררת, כאמור, בחו"ל.
10. ביום 14.2.21 ניתנה החלטה כבוד הרשמת קרמר בה צויין כי על התובעת לנמק מדוע אין למחוק את תביעתה על הסף בשל . בתגובה להחלטה זו הגישה התובעת ביום 7.3.21 הודעה במסגרתה הסבירה כי בהליך השני ערכה את תחשיבה על בסיס המשכורת שקיבלה בפועל. זאת למרות שבעת החמרת מצבה הרפואי של המנוחה "היא ביקשה לעבוד גם בלילות" ולכן לשיטת התובעת בהתאם לדין היא זכאית לכאורה להפרשי , גמול , גמול עבודה במנוחה שבועית ובחגים.
11. לאחר שעיינו , בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום וכן בהחלטות שניתנו בהליכים הקודמים שהגישה התובעת, נחה דעתנו כי דין התביעה . ננמק עיקר טעמינו.
מסגרת נורמטיבית
12. תקנה 45(א) לתקנות (), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) מאפשרת לבית הדין לדחות תובענה על הסף, בין היתר, מהטעם של "". זאת מאחר וככלל, משניתן , מהווה הוא סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק.
13. דוקטרינת , נשענת על שני אדנים – עילה פלוגתא (בר"ע (ארצי) 15310-11-12 גדעון גולדפינגר נ' קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ (15.01.2013)).
עילה מתקיים מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי מוסמך, ושוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה (רע"א 6830/00 ברנוביץ נגד תאומים (1.7.03)).
פלוגתא מתקיים שעה מעוררת הפלוגתא שאלה עובדתית זהה, שההכרעה בה דרושה וחיונית לתוצאת , התקיימה התדיינות ביחס לפלוגתא שנגדו מועלית טענת ניתן יומו ביחס לאותה הפלוגתא וההתדיינות הסתיימה בקביעת ממצא פוזיטיבי בפלוגתא (לא די בדחיה מחוסר הוכחה) (דב"ע (ארצי) נה/3-103 עוויסאת מחמוד נגד הוד חפר בע"מ (29.10.96), דב"ע (ארצי) נה/3-13 הנרי אסלנוב נגד עיריית טבריה (26.3.96)).
14. לצורך בחינת "זהות העילה" המבחן הוא רחב ביותר והשיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה. כאשר "לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית" (ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' , פ"ד כט(2) 477).
15. יפים ר זה הדברים שנאמרו בע"ע (ארצי) 16350-11-11 המנוח איגור איפראימוב ז"ל – ביליק פליקס תעשיות מתכת בע"מ, (25.10.15):[1]
"המבחן לכלל עילה הוא זהות העילה ולא זהות הסעד, גם אם הסעדים הנתבעים בהליך השני שונים, " עילה מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה קודם, לאחר שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי מוסמך, ומונע מבעד הצדדים או חליפיהם לחזור ולתבוע בשל אותה עילה, אפילו אם הם מבקשים להעמיד למחלוקת פלוגתאות שלא הועלו בתובענה הראשונה" [עב"ל (ארצי) 765/07 עווני אבו הדואן נ' לאומי [פורסם בנבו] (4.9.2008)]. כדי לבחון אם קיימת זהות בין יש לבדוק האם התובע היה יכול לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה שבגינו הוא תובע בתובענה אחת (גורן, עמ' 176). בעניין זה נפסק כי –
אמת המבחן לשאלה אם קיימת זהות עילות בין שתי תובענות איננה בבחינה פרטנית של שני זה מול זה, אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה אם מדובר בשתי התדיינויות באותו עניין עצמו, ומקום שהתובע היה יכול לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות – ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה – במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות (ע"א 601/88 המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' שרייבר [פורסם בנבו] [25], בעמ' 450; זלצמן בספרה הנ"ל [34], בעמ' 50; ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש – [פורסם בנבו] [26], בעמ' 801)".
ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון פ"ד נז(5) 166 (2003).
בהתייחס לתביעות נזיקין נפסק כי –
"הכלל, לפיו חובה על התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה נזיקין אחד בתובענה אחת, מושתת על השיקול, שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה (ראה ע"א 167/63, בעמ' 2625). על-פי הכלל האמור, חובתו של התובע לא רק לכלול בתובענתו את כל טענותיו בדבר אופן גרימת הנזק ומידת נזקו, אלא חייב הוא גם לבקש את תיקון תובענתו, אם וכאשר מתברר לו, לאחר הגשת התובענה, כי נזקו רב יותר משיכול היה לצפות לראשונה. אם נמנע התובע מלתבוע מלכתחילה פיצוי עבור מלוא נזקו או מלבקש תיקון תביעתו, כאשר מתגלה נזק נוסף, לא ירשה לו בית המשפט להגיש לאחר מכן תביעה נוספת בשל אותה עילה". ע"א 259/83 אריה חברה בע"מ נגד סלקום (ישראל) בע"מ פ"ד לט (4) 141 (1985)."
16. תקנה 26לתקנות קובעת כדלקמן:
"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
(ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
(ג) "תובע שלא כלל בתובענה את כל
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.