ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
לפניי בקשה ייצוג של המבקשת, היא הנתבעת 1, חברת התעופה Travel Services(חברה
צ'כית).
1. המשיבים הגישו תביעה כספית על סך 18,034 ₪ כנגד המבקשת וכנגד ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ואיסתא ישראל בע"מ בעקבות הורדת המשיבים בכפייה מהמטוס, בטיסה שהזמינו מישראל לפראג. עיקר התביעה הכספית, בסך של 10,000 ₪ הוא בגין והפיצוי הקבוע בסעיף 11 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב -2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"). סך של 4,160 ₪ בגין הפיצוי הקבוע בסעיף 3(א)(4) לחוק שירותי תעופה, וסך של 3,624 ₪ בגין הוצאות המשיבים בעין לרכישת כרטיסי טיסה חלופיים.
2. ביום 12.07.2015 הגישה המבקשת בקשה למתן היתר ייצוג למשרד עוה"ד נשיץ, ברנדס אמיר ושות' מהטעם כי המבקשת היא שמשרדיה בצ'כיה ואין לה נציגות בישראל, פרט למשרד באמצעותו מבוקש כי המבקשת תיוצג בתיק זה. הבקשה נתמכה נציג המבקשת ונטען בה כי משרד עוה"ד נשיץ, ברנדיס אמיר ושות' שייצוגו מבוקש, מופיע כנציג המבקשת ברשימת נציגים לקבלת של המפעילות טיסות שכר לישראל וממנה, בהתאם לסעיף ג(ב)(1) לחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג -1963 (להלן: "חוק רישוי תעופה") וכי פרט לו אין למבקשת נציגות בישראל. כן נטען כי אין למבקשת אפשרות מעשית להיות מיוצגת על ידי נציג בישראל שאינו עו"ד, וללא , ההוצאות הכרוכות בהגעת נציג המבקשת לישראל יעלו על סכום התביעה ויוקנה בכך יתרון דיוני מהותי למשיבים, שכן נציג המבקשת אם יידרש להגיע מחו"ל, אינו דובר את השפה העברית ואינו מכיר את דיני מדינת ישראל. על פי הנטען בבקשה, נסיבות אלה, מהוות המצדיק את קבלת הבקשה.
3. המשיבים מתנגדים הייצוג מטעם פורמאלי ומטעם מהותי. פורמאלית טוענים המשיבים כי הבקשה מהווה ניסיון מוסווה להשיג על החלטתי מיום 28.3.2015 בבקשתם למחיקת שהוגש על ידי המבקשת, בה קבעתי "אין היתר למי מהצדדים להיות מיוצג ע"י עו"ד". לגופו של עניין נטען, כי מתן היתר ייצוג למבקשת יקנה למבקשת יתרון בלתי הוגן על פני המשיבים, ויהיה בו לפגוע בתכלית ההליכים . כן נטען כי בידי המבקשת להסמיך ולייפות כוחו של כל אדם בישראל שאינו לייצגה, ולחלופין להטיס נציג מחו"ל ולהצמיד לו מתורגמן או לדאוג לקיומה של נציגות בישראל ועל כן לא מתקיימים להתרת הייצוג.
4. בתשובה שהוגשה על ידי המבקשת חזרה המבקשת על טעמי בקשתה, והוסיפה כי התנגדות המשיבים לבקשה מחוסרת , שכן ניכר כי תגובת המשיבים לבקשה לא נוסחה על ידי אדם חסר השכלה משפטית, כי בנם של המשיבים הוא , עמו שוחחו עורכי הדין שמבוקש כי ייצגו את המבקשת בטרם הגשת , וכי המשיבים ידעו שמשרד עורך הדין מיצג את המבקשת ולא הביעו הסתייגות. המבקשת שבה וטענה כי במצב דברים זה, בו המשיבים מיוצגים או מונחים על ידי בנם שהנו עורך דין, ללא הייצוג המבוקש, המשיבים יזכו ליתרון דיוני על פניה.
5. המשיבים הגישו בקשה לקבלת הודעה מטעמם, במסגרתה שבו וחזרו על עמדתם ובמענה לתשובת המבקשת אישרו כי בנם הנו , אך אינו מייצגם אלא מסייע להם כפי שבן נוהג עם הוריו. עוד טענו המשיבים כי ייצוג למבקשת מעמיד בפני המשיבים שלוש אפשרויות: כפיית ייצוג על המשיבים ויתר הנתבעות בתיק דבר שייקר את ההליך, פניית המשיבים לבנם שייצגם נגד רצונו, או המשך המשיבים בהליכים ללא ייצוג. שלוש אפשרויות אלה, טוענים המשיבים, עומדות בניגוד לתכלית ויש בהן להפלות בין המבקשת לאזרח הקטן הניצב מולה ובין תאגידים ישראליים לתאגידים זרים.
6. למותר לציין כי תשובת המבקשת, ובקשת המשיבים לקבלת הודעה מטעמם הוגשו ללא רשות , ואף שאין הדעת נוחה מכך, לא דקתי פורתא עם הצדדים ובחנתי את טענותיהם גם במסמכים אלה.
7. מכאן אני נדרשת להכרעה בשאלה האם בנסיבות בהן מוגשת תביעה כנגד נתבע שהינו תאגיד זר הטוען כי אין לו נציגות בישראל, פרט למשרד , יש המצדיק סטייה מהכלל לפיו זה אין ייצוג על ידי עורך דין.
8. בטרם אדון לגוף העניין, אשר לטעם הפורמאלי להתנגדות המשיבים הייצוג, אכן ראוי היה שהמבקשת תבקש מלכתחילה ובטרם הגשת , שמקראו מלמד כי נוסח על ידי , היתר ייצוג. עם זאת, אין אני סבורה כי בהגשת הבקשה ייצוג יש ניסיון להשיג על החלטתי מיום 28.3.2015 כטענת המשיבים, באשר החלטתי קבעה כי אין היתר למי מהצדדים להיות מיוצג על ידי עורך דין בטרם הוגשה בקשה למתן היתר, וממילא החלטתי לא חלה על בקשה זו.
9. בחנתי את טענות הצדדים ואת אליהם הפנו, והגעתי לכלל דעה לקבל את הבקשה.
המסגרת הנורמטיבית החלה על העניין הוא סעיף 63(א) לחוק [], התשמ"ד-1984, הקובע: "ייצוג בעל דין על ידי יהיה רק ברשות שיירשמו; רשאי, ברשות , להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לעניין זה , ובמקרה זה ירשה שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה".
היינו, הכלל הוא שלא להתיר ייצוג על ידי . החריג הוא ייצוג, אם מצא כי מתקיימים שיירשמו להתיר את הייצוג.
המושג "" הוא מושג "שסתום" שעל ליצוק לו תוכן בהתאם העומדים בבסיסו, ובהם תכליתו של .
10. נועד לאפשר לאדם מן היישוב להביא להכרעת סכסוכים בסכומי כסף נמוכים יחסית, בדרך פשוטה, מהירה ויעילה. הוראות סעיף 63 לחוק [] , תשמ"ד-1984 המאפשר ייצוג של רק ברשות שיירשמו, היא אחת מההוראות שנועדו להגשמת תכלית זו. מטרת מגבלת הייצוג על ידי היא לאפשר לכל אדם לפנות לתביעות קטנות, ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא עורך דין שייקר את התהליך, ובדרך זו לשמור על שיוון בין . (ראו לעניין זה רע"א 6892/13 חיימוביץ נ' אוריון (23.2.2014); רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 (1994)).
12. ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.3.2009) (להלן: "עניין פרטוק"), קובעת השופטת ארבל: "התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של לייעל ולקצר את לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן ובשמירת האיזון בין המתדיינים". (פסקה 10 ). עקרון שמירת השוויון בין מתדיינים הוא חלק מקיומו של הליך הוגן, וכבר נקבע כי יש להימנע מפגיעה בשוויון בין על ידי מצב של א-סימטריה, כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בלשון הדיוטות ואילו השני "בלשון פרקליטים מלומדת" (ראו רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375, 378 (1997)).
13. עם זאת, אין פירושו שלילה גורפת של הייצוג , ובהתקיים יינתן היתר ייצוג. בעניין פרטוק קבעה השופטת ארבל אמות מידה שעל לשקול כשהוא בוחן האם להתיר ייצוג לאחד מהצדדים. בין השיקולים שעל לקחת בחשבון:
"רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור מטעמו; אופיו של הצד המיוצג – כך למשך אם מדובר שהוא עורך דין יש לבחון האם הוא עורך דין פעיל וכו'; עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית. באיזון בין כל אלה יחליט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על מנת למנוע את קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי, כאשר במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על מנת לייצוג איזון בין הצדדים". (פסקה 12 ).
14. יישום אמת מ אלה על המקרה שלפניי, מצדיק להתיר למבקשת להיות מיוצגת על ידי משרד המשמש כנציגותה על פי החוק.
15. ראשית, המבקשת היא , שעל פי סעיף 8ג(ב)(1) לחוק רישוי שירותי תעופה, חייבת, כתנאי לקבלת "היתר הפעלה", למנות נציג בישראל מטעמה " לפעול בשמו בהליכים לפי חוק זה ולפי חוק הטיס, וכן לקבל בשמו ובעבורו בכל הליך". נציגות מקומית זו היא משרד נשיץ, ברנדיס אמיר ושות'. בבקשה טוענת המבקשת כי אין לה נציגות בישראל פרט למשרד עורכי הדין שמונה כנציגה על פי חוק רישוי שירותי תעופה. טענה זו לא נסתרה. לא הוכח כי למבקשת נציגות אחרת ממשרד בישראל, ובהעדר נציגות למבקשת בישראל פרט למשרד עורכי הדין, לא ניתן לקבל את טענת המשיבים כי יש למבקשת אפשרות מעשית לייצוג על ידי נציג ישראלי שאינו עורך דין.
אין פרוש הדבר כי כל אימת שמדובר בתאגיד זר, יהווה הדבר טעם להתרת הייצוג, כפי שאין בכך שתאגיד זר ממנה משרד כנציגות מקומית בהתאם לחוק, לעולם להתיר ייצוג התאגיד הזר על ידי אותו משרד עורכי הדין. עצם היות המבקשת וקיומה של נציגות למבקשת במשרד עורכי דין אין בהם כשלעצמם טעם ייצוג. אלא העדר נציגות בישראל הוא השיקול, ומשלא נמצא כי למבקשת נציגות מקומית אחרת ממשרד עורכי הדין, יש בכך טעם להתיר ייצוג. על כן יש לאבחן את המקרה שלפניי מת"ק ( ת"א) 56373-02-13 קדמי נ' חברת התעופה בולגריה אייר (22.1.2014) שם הייתה לחברת התעופה הזרה נציגות בישראל, מלבד משרד עורכי דין שמונה כנציג בהתאם לסעיף 8ג(ב)(1) לחוק שירו
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.