ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. בפני בקשה להעברת מקום דיון בטענת חוסר .
המדובר בתביעה שנפתחה כנגד המבקש. לטענת המבקש, יש להעביר את הדיון אל ביהמ"ש המוסמך, הוא ביהמ"ש השלום בת"א, או ביהמ"ש השלום בנתניה. המבקש טען, כי עפ"י האמור , טענה המשיבה, כי סמכות ביהמ"ש זה לדון בהתנגדות, הינה בגין "מקום מסירת השקים", בעוד שלטענתו וכמפורט שצירף, השקים נמסרו למשיבה בת"א. עוד טען המבקש, כי למשיבה סניף מרכזי בת"א ולכן, יש לביהמ"ש זה ולחילופין להעביר הדיון, לביהמ"ש שלום בנתניה, שכן עפ"י השטר לביצועו נפתח התיק, מקום הנמשך הוא נתניה.
2. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה, שכן משלא הועלתה הטענה בכתב ההתנגדות עצמו, יש בכך לטענת המשיבה, הסכמה שבשתיקה .
לגופם של דברים טענה המשיבה, כי ביהמ"ש זה קנה סמכות שיפוט עפ"י מקום יצירת התחייבות וזאת מאחר והחוזה בין הצדדים אשר נחתם ע"י המבקש בת"א, נחתם לאחר מכן, ע"י המשיבה, במקום מושבה בקיבוץ נאות מרדכי. לפיכך, טענה המשיבה מקום יצירת ההתחייבות היה בקיבוץ נאות מרדכי של ביהמ"ש זה. המשיבה הוסיפה, כי עפ"י ההסכם, התחייב המבקש להעביר כיסוי כספי אשר היה אף הוא אמור להיות מועבר למשיבה בקיבוץ נאות מרדכי. המשיבה הוסיפה, כי גם המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו בקיבוץ נאות מרדכי, שכן עפ"י ההסכם, הסחורה שרכש המבקש מהמשיבה עברה לבעלותו בעת שהועמדה לרשותו בקיבוץ נאות מרדכי (המבקש עצמו, לטענת המשיבה, הוא זה שהיה אחראי הסחורה והעברתה אליו).
דיון
3. בראשית הדברים אציין, כי אין לדחות את בקשת המבקש על הסף. אמנם בכתב ההתנגדות לא הועלתה הטענה. יחד עם זאת, ההתנגדות הועברה לביהמ"ש ותיק זה נפתח רק ביום 4.8.08. כבר ביום 25.8.08 הוגשה בקשה בטענת העדר וזאת בטרם התקיים כל דיון בתיק. משטרם החל הדיון עצמו, הרי שטרם איחר המבקש את ההזדמנות להעלאת הטענה. בעניין זה ראה ע"א (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה בע"מ, בעמ' 3 לפסה"ד:
"השאלה באיזו מסגרת הועלתה הטענה – קרי: האם הועלתה בכתב שקדם או בכתב ההגנה עצמו, איננה קרדינלית בעיני, שכן השאלה החשובה היא, האם הטענה הועלתה – בין בכתב ובין בעל פה, בשלב שקדם לכניסת לדיון בגופה של התביעה, בין במסגרת או הליך מקדמי אחר, ובין בישיבת הוכחות. באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של עניין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי "". בנסיבות כאלה, אין חשש כי , אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני" בחירת ערכאות.
מכאן ש"" להעלאת הטענה בדבר העדר אכן נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני ור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים".
(וראה גם בש"א (ת"א) 158847/08 סקיאן נ' סלקום בע"מ.)
לאור האמור משהועלתה הטענה מייד לאחר פתיחת התיק בביהמ"ש זה ועוד בטרם החל הדיון, אין לדחות הבקשה ואין לקבוע, כי המבקש אחר המועד.
2. נושא בחינת נעשה אך ורק על יסוד העובדות שנטענו בעניין זה . במקרה דנן, כתב התביעה הינו השטר והבקשה לביצועו ולא ניתן לקבוע סמכות עפ"י עובדות שלא מופיעות ולא נטענו במסמכים אלו. (ראה בש"א (מחוזי י-ם) 5584/01 גבאי ואח' נ' לאומי).
3. טענה המשיבה, כי הסמכות לביהמ"ש הינה בהתאם למקום מסירת השקים. יחד עם זאת, בתגובתה לבקשה, לא התייחסה המשיבה של המבקש על פיו נמסרו השקים למשיבה בתערוכה בת"א ולא חזרה על טענה זו. לעומת זאת, טענה המשיבה בהן התייחסה למקום יצירת ההתחייבות ולמקום שנועד לקיום התחייבות, בהסתמך על החוזה שנכרת בין הצדדים.
ראשית אציין, כי המדובר בתביעה שטרית ולכן קביעת נעשית בהתייחס לשטר עצמו ולבקשה לביצועו. השטר הוא עילת התביעה, ולא העסקה החוזית שהיוותה בסיס למתן השטר. מכל מקום וכאמור, המבקשת כלל לא העלתה טענות אלו ועובדות חדשות אלו שהוצגו לראשונה בתשובה &#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
