ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
בשם המבקש – עו"ד משה נעים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.09.2014 בע"א 15398-01-13 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' נועם, כ' יעקובי ו-כ' מוסק
1. בפני על של המחוזי בירושלים מיום 2.9.2014 (ע"א 15398-01-13, השופטים ר' נועם, כ' יעקובי ו-כ' מוסק). המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על של השלום בירושלים (ת"א 13275/02, השופטת ת' בר אשר-צבן).
רקע והליכים קודמים
2. המבקש, משה אגאקי, והמשיב, יוסף בכשישיאן, היו בעלי זכויות בחנות הנמצאת בבניין המוכר בשם "בית פיינגולד" בירושלים (להלן: המקרקעין). מאז שנת 1992 הם ניהלו במקום מזנון (להלן: העסק). בשנת 1996 הם הסתכסכו וביקשו לנתק את ר ביניהם. בהמשך לכך, המשיב הגיש תביעות בעסק ולפירוק השיתוף במקרקעין שעליהם נמצא העסק. תביעות אלה הולידו מספר הליכים, שונים, שנפרסו על פני שנים. השתלשלות ההליכים תוארה בפירוט רב של הערכאות הקודמות, ואינה נדרשת כאן. די יהיה בכך שאציין כי במסגרת ההליכים הקודמים שהתקיימו ביניהם הגיעו המבקש והמשיב להסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין, הסכמים שנגעו הן לפירוק השיתוף בעסק והן לפירוק .
3. באשר לפירוק השיתוף בעסק, הצדדים הגיעו להסכם שנסב, בין השאר, על חלוקת המלאי והתחשבנויות שונות. כן סוכם כי המשיב יצא מן השותפות עד להשלמת כל , וכי המבקש ישלם לו עבור תקופה זו. הסכם זה, כך נקבע, יעמוד בעינו רק עד למתן בתביעה לפירוק . ואמנם, בהמשך לכך, עזב המשיב את העסק והמבקש המשיך להפעיל אותו.
4. באשר לפירוק הסכימו הצדדים ביום 5.7.2001 שהמשיב ירכוש את חלקו של המבקש במקרקעין תמורת סכום של 320,000 דולר (להלן: הסכם המכר). הסכם המכר קיבל תוקף של ביום 8.8.2001. בהמשך לכך, ובהתאם לאמור בהסכם המכר, שילם המשיב למבקש תשלום ראשון בסך של 10 אחוז מהתמורה המוסמכת (להלן: המקדמה). את יתרת הסכום היה על המשיב לשלם לא יאוחר מיום 5.1.2001 כנגד מסירת החזקה ורישום הערת אזהרה. אולם, בסופו של דבר, המשיב לא רכש את חלקו של המבקש במועד האמור, ובהמשך לכך הסכם המכר בוטל.
5. להשלמת התמונה יצוין, כי לאחר הליכים משפטיים נוספים מונה לצורך מכירת . המבקש הציע את ההצעה הגבוהה ביותר, והוא אכן רכש את הזכויות בשנת 2005, בהסכם שאושר על-ידי (בש"א 9557/05 מיום 29.12.2005).
6. בשנים 2003-2002 הגישו שני הצדדים תביעות הדדיות השלום אשר נסבו על הסכם המכר. כל צד הטיל את האחריות להפרתו של הסכם המכר על משנהו. בעיקרם של דברים, המשיב תבע כי המבקש ישיב את סכום המקדמה שהעביר לו וכן סכומים נוספים בגין בתקופה שלגביה הוסכם כי המבקש ישלם למשיב . מנגד, המבקש תבע מן המשיב תשלום פיצויים בגין נזקים שונים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותו של המשיב בכל הנוגע להסכם המכר.
7. הדיונים בתביעות שהגישו הצדדים, לרבות הראיות שנשמעו בגדרם, התקיימו בפני השופט י' מילנוב, אשר פרש לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם. בשלב זה, הטיפול בתיק הועבר לשופטת ת' בר אשר-צבן, אשר נתנה את על בסיס החומר הקיים בו. השופטת בר אשר-צבן הבהירה בפתח פסק דינה כי היא החליטה לעשות כן בתוקף הסמכות הנתונה לה מכוח תקנה 177 לתקנות האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות האזרחי), אשר קובעת כדלקמן:
"נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו".
8. לגופם של דברים, השלום קיבל את טענתו של המשיב כי הוא זכאי לקבל בחזרה את כספי המקדמה שהעביר למבקש. השלום הצביע על כך שתנאי מקדים להשלמת ביצועו של הסכם המכר היה רישום על שמו של המשיב, וכי תנאי זה לא קוים עקב "סחבת" שבה נקט המבקש. בית משפט השלום קבע אפוא שהפרת ההסכם הייתה נעוצה דווקא של המבקש, שאף נמנע מלשתף פעולה עם המשיב בעניינים הנוגעים להלוואה שביקש המשיב לצורך רכישת (על אף שהתחייב לעשות כן בהסכם המכר). השלום הוסיף וקבע כי על המבקש לשלם למשיב גם את שעליהם הורה ההסכם הקודם (אם כי הורה על תשלום סכום נמוך יותר מזה שתבע המשיב בגין כך). לעומת זאת, בית משפט השלום דחה את תביעתו של המבקש, לאחר שקבע כי לנוכח הממצאים שהוזכרו לעיל אין מקום לחייב בפיצויים את המשיב.
9. על של השלום הגישו המבקש והמשיב ערעור . המבקש טען כי מתן על-ידי מותב שלא שמע בעצמו את הראיות פגע בזכויותיו, בשים לב לכך שלא היה באפשרותו של השלום להתרשם מהעדים. המבקש הוסיף וטען כי פסק דינו של בית משפט השלום שגוי גם לגופם של דברים. בין היתר, הוא טען שבית משפט השלום טעה בקובעו כי האחריות לעיכוב ברישומה של רובצת לפתחו, והוסיף כי מכל מקום לאיחור ברישום לא הייתה כל משמעות כיוון שהיה מדובר בעיכוב קצר. מנגד, ערעורו של המשיב התמקד בסכום שבו חויב המבקש לשלם . המשיב טען ר זה כי הסכום שנפסק לזכותו נמוך מדי.
10. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים המחוזי נפטר השופט ר' שמיע ז"ל אשר היה חלק מהמותב ששמע את הערעור. ביום 14.8.2014 נתן בית המשפט המחוזי החלטה שבה הוא הודיע לצדדים על צירופו למותב של השופט ר' יעקובי. בהחלטה זו צוין כי ככל שלא תוגש על-ידי מי מהצדדים בקשה מנומקת עד ליום 20.8.2014 יינתן פסק הדין בערעור על-ידי אותו מותב. בקשה כאמור לא הוגשה, וביום 2.9.2014 נתן המחוזי את .
11. המחוזי דחה את שני הערעורים. קבע המחוזי כי לא נפל פגם בכך שפסק דינו של השלום ניתן מבלי שהשופטת בר אשר-צבן הורתה על שמיעת העדויות מחדש, בשים לב לכך התבסס על מסמכים אובייקטיביים שהוגשו השלום, כגון חוזים, קודמות וחילופי מכתבים. כן נקבע, כי העברת התיק לשופטת בר אשר-צבן והדיון בו נעשו בהתאם להוראות החוק והתקנות. המחוזי דחה גם את טענותיו הנוספות של המבקש, בהצביעו על כך שהן מכוונות בעיקרן כנגד ממצאים עובדתיים שקבע בית משפט השלום, ואשר לא נמצא מקום להתערב בהם. בהמשך לכך, נדחה גם ערעורו של המשיב שנסב על גובה .
הבקשה למתן
12. הבקשה שלפני נסבה על של המחוזי. בעיקרם של דברים, המבקש טוען כי נפלו פגמים בהליכים שהתקיימו בעניינו – הן השלום והן בבית המשפט המחוזי. פגמים אלה, כך נטען, מתבטאים בכך ניתנו על-ידי שופטים שלא היו חלק מהמותב המקורי. המבקש ער לכך שבהליך הערעור הודע לצדדים על השינוי שחל במותב, אולם סבור שאין בכך כדי לרפא את הפגם הנטען. הוא מוסיף
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
