ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
מבוא
1. ביום 8.9.2015 הגישו שבעת התובעים תביעה לתשלום מקרקעין בטענה כי הם יורשיו של המנוח קאסם בן קאסם עשאן ז"ל, ת.ז. 020100162 (להלן-המנוח). בפתח נטען כי המנוח היה בנה של המנוחה פטמה מוחמד אלחג' ז"ל (להלן- המנוחה) כי המנוחה הייתה זכאית להירשם כבעלים של וכי העבירה את "רוב זכויותיה" במקרקעין לשלושת בניה וביניהם לבנה המנוח הנ"ל.
2. הוגש נגד מדינת ישראל/רשות מקרקעי ישראל (להלן-רמ"י) ונגד / מחוז צפון (להלן-פקיד ההסדר). הנתבעים אשר חלקו על קיום הזכויות הנטענות ביקשו לדחות התביעה על הסף.
בשלב מאוחר יותר והוא התבסס על עילה מכוח שהוצא למנוחה ולפיו היא הורישה 1/3 מזכויותיה לבנה המנוח הנ"ל שהוריש זכויותיו לתובעים שהם .
לאחר בקשות ודיונים מקדמיים רבים, במהלכם הבהרתי בין השאר כי הדיון לא יפוצל לשאלת הזכויות ושאלת גובה הפיצוי (ראו ישיבת 27.6.2017) נקבע התיק לשמיעת הראיות.
בפתח ישיבת ההוכחות שקוימה ביום 16.9.2018 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו ההוכחות יתמקדו רק בשאלת הזכויות ואם ייקבע כי התובעים זכאים לפיצוי, גובה הפיצוי ייקבע לפי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים שתוכנו לא פורט. באותה ישיבה העידו מטעם התובעים: התובע מס' 1, עו"ד יאסר חורני וחאלד סעיד עכאווי ומטעם הנתבעות: חסן גדיר ואורית סבן דרור. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.
אקדים ואבהיר כי הופתעתי לגלות מסיכומי הצדדים כי שאלת הפיצוי לכאורה במחלוקת ביניהם וכל אחד מהם טוען לסכום פיצוי שונה, מבלי שהובהר גם בשלב הסיכומים מהו תוכן ההסדר הדיוני עליו הצהירו שני הצדדים בפתח ישיבת ההוכחות בקשר לכך.
כרונולוגיה והשתלשלות ההליכים
-ביום 29.6.1953 פורסמה בילקוט הפרסומים רכישת מקרקעין של החלקות שבמחלוקת (מספריהן יפורטו להלן). הרכישה הייתה מכוח חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג -1955 (להלן-חוק רכישת מקרקעין) והמקרקעין נרשמו על שם רמ"י בשלמות.
-ביום 17.7.1973 נפטרה המנוחה פאטמה עישאן ז"ל, ת.ז. 020022752.
-ביום 26.5.1978 נפטר בנה המנוח קאסם בן קאסם עישאן ז"ל ת.ז. 02100162.
-ביום 8.9.2015 הוגשה התביעה.
-על פי הלכת ארידור, דנ"א 1595/06 המנוח ארידור ז"ל נגד עיריית פתח תקוה (21.3.2013), רשויות מפקיעות לא יוכלו להעלות בגין תביעות שהוגשו לפני 21.3.2016.
-ביום 10.10.2016 נמחקה התביעה משום שלא היה בידי התובעים של המנוחה והתביעה לא הייתה "בשלה" להתברר.
במהלך דיון בערעור שהגישו התובעים לבית המשפט העליון על מחיקת התביעה, התקבל שהוצא ביום 20.12.2016 לפיו המנוחה הורישה 1/3 מזכויותיה לאביהם של התובעים.
-ביום 12.2.2017 ביטל העליון את מחיקת התביעה וניתנה לתובעים האפשרות להגיש מתוקן תוך 30 יום.
3. ביום 8.3.2017 הוגש מתוקן ולפיו המנוחה שהפעם הובהר כי נשאה תעודת זהות שמספרה 020022752 הייתה זכאית לטענת התובעים להירשם כבעלת זכויות והיא הורישה את זכויותיה לשלושת בניה וביניהם בנה המנוח הנ"ל שהוריש זכויותיו לתובעים ( של המנוחה).
הנתבעים בקשו המתוקן לדחות התביעה על הסף בשל התיישנות והוסיפו בין השאר כי התובעים לא ירשו זכויות בחלקות הנטענות וכי הם אינם זכאים לפיצוי על פי הנוהל הפנימי של רשות מקרקעי ישראל.
התובעים שהגישו טענו כי אין לקבל את בקשת הנתבעים מנימוקים שפורטו .
ביום 18.5.2017 ביקשו התובעים לתקן תביעתם ולהוסיף יורשים עתידיים של תובעת 3 שנפטרה, דחיתי בקשתם ביום 8.6.2017 מאחר ולא הומצא המגדיר מיהם יורשיה.
המחלוקת הטעונה הכרעה
שלוש שאלות מהותיות עולות מטיעוני הצדדים:
-האם יש לדחות התביעה על הסף בשל התיישנות או .
-האם הוכח כי למנוחה ממנה ירשו התובעים את זכויותיהם (באמצעות ירושה מאביהם בנה של המנוחה) היו שהופקעו לפי חוק רכישת מקרקעין.
דיון
מיהו בעל הזכויות בחלקות שהופקעו
4. התובעים טוענים כי למנוחה היו זכויות ב-9 חלקות והם טוענים לזכויות בקשר ל-7 מהחלקות הנ"ל, אפנה למספריהם לפי המספרים המנדטוריים: גוש 18496 חלקות 72,56, גוש 18497 חלקה 53, גוש 18507 חלקה 20, גוש 18514 חלקות 37, 39 וגוש 18512 חלקה 66 (להלן-החלקות)
5. אין מחלוקת כי כל שבעת התובעים על פי המתוקן הם יורשיו של המנוח קאסם בן קאסם עישאן ז"ל (ת.ז. 02100162, להלן-המנוח) ( צורף כנספח ג לת/1א, בו פורט חלקו של כל יורש, החלקים אינם שווים).
[תובעת מס' 3, עאסי קאסם עזיזה ת.ז. 59313569 היא אחת היורשות על פי הנ"ל (לאחר שתוקן ראו חלק מנספח ג לת/1א), אך מאחר ונפטרה ולא ידוע מי יירש זכויותיה, דחיתי ביום 8.6.2017 את בקשת התובעים לאפשר החלפתה בטוענים לזכויות בשמה ללא צו ירושה].
המנוח קאסם בן קאסם עישאן ז"ל ירש 1/3 מזכויות אימו המנוחה פאטמה עישאן ז"ל, ת.ז. 020022752 ( צורף כנספח ב לת/1א, תעודת הפטירה צורפה כנספח לת/1ב). על פי תעודת הפטירה אביה של המנוחה נקרא מוחמד איברהים.
6. המסמך עליו מבוססת הטענה כי למנוחה היו זכויות בחלקות הוא אישור מיום 19.12.2005 שהוצא מטעם לשכת (נספח א לת/1א) ולפיו "השם הרשום בלוח ההחלטות המנדטורי" הוא של פטימה מוחמד איברהים חג'ו" ללא מספר מזהה ובנוסף נרשמה הערה כי לוח ההחלטות המנדטורי אינו חתום על ידי המנדטורי.
התובעים הפנו גם למסמך שכונה על ידם "כתב העברה" (סעיף 2 המתוקן) או "כתב ויתור" (סעיף 6 התובע 1 ת/1א) ולפיו המנוחה חתמה על כתב ויתור לטובת בניה ואין מחלוקת כי המסמך הופקד אצל (נספח ג לת/1א). גם בכתב הוויתור אין מספרים מזהים ושמה של המוותרת-מעבירת הזכויות "פאטמה מחמד אברהים אלחג'" דומה מאוד לשם המופיע בלוח ההחלטות המנדטורי הנ"ל.
מכתב הוויתור עולה כי לפאטמה מחמד איברהים אלחג', היו שלושה ילדים "מחמד, קאסם ונמר סאלח" וכי בעלה שהוא אביהם נקרא "קאסם עשאן".
של פטאמה עישאן ז"ל ת.ז. 020022752 עולה כי היו לה שלושה ילדים, קאסם, מוחמד ונמר ואין מחלוקת כי אביהם של אותם שלושה ילדים נקרא קאסם עשאן.
גדיר (נ/1א) מרכז באגף בעלות ורישום ברמ"י עולה כי על פי תזכורת תביעה מס' 50 שבתיק ההסדר, אביה של פטימה מוחמד איברהים חג'ו היה מוחמד איברהים אל חג'ו.
של פאטמה, תובע מס' 1 העיד כי לאביו, בנה של המנוחה קראו בכפר חאג'ו וזאת בתמיכה לטענת התובעים כי שם נעוריה של פאטמה היה חאגו' (עמוד 19 לפרוטוקול שורה 19).
ב"כ התובעים הבהיר בסיכומיו- הבהרה ששוכנעתי בדבר נכונותה, כי ההבדל בשמות מקורו בנישואיה של פאטמה, בתחילה היא נקראה בשם נעוריה פאטמה מוחמד איברהים אלחג' ולאחר נישואיה לקאסם עישאן שונה שמה לפאטמה עישאן.
התוספת לשמה כמקובל הייתה תוספת של שם האב ושם הסב ומכאן שהוכח גם כי לאביה ולסבה של פאטמה קראו מוחמד אברהים.
הראיה המרכזית המראה כי מדובר באותה אישה עולה מכתב הוויתור שנחתם לאחר נישואיה והוא מזכיר גם את שם נעוריה וגם את שם בעלה, כך שיש חיבור בין שם המשפחה אלחאג' ושם המשפחה עישאן ביחס לאותה אישה-פאטמה ובקשר לזכויותיה בחלקות, הכול באותו מסמך.
על פי כתב הויתור פאטמה אלחג' בעלת הזכויות בחלקות, ויתרה על הזכויות בעלה קאסם עישאן.
בחקירתו הנגדית אישר נציג רמ"י גדיר כי בתזכורת התביעה מצוין כי את הזכויות קבלה פטימה הנ"ל בדרך של "הורשה ושימוש" (עמוד 25 לפרוטוקול). בסעיף 5 (נ/1א) ציין העד גדיר כי בתזכורת התביעה מופיע כי היא תבעה את המקרקעין "מכוח חזקה ועיבוד והורשה מאביה מוחמד איברהים אלחג'ו", מכך ניתן ללמוד כי לטוענת הזכויות בפני היה אב (וסב) בשם מוחמד איברהים שאף לו הייתה , נתון המשתלב עם העדויות והמסמכים, ואזכיר כי כי לפאטמה מורישת הזכויות התובעים היה אב (וסב) בשם מוחמד איברהים.
הזהות בשמות: שם הסב, שם האב, שם בעלה, שמות שלושת ילדיה ושם נעוריה והשילוב ביניהם מובילים למסקנה אחת ולפיה המנוחה פאטמה עישאן ז"ל, מורישת הזכויות בעלת ת.ז. 020022752 היא אותה פטאמה אל חאג' הרשומה כבעלת הזכויות בחלקה אצל . לכל אחת מהן היה סבא בשם מוחמד, אב בשם איברהים, בעל בשם קאסם עשאן ושלושה ילדים בשם קאסם, מוחמד ונמר ומכאן שמדובר באותה אישה.
שילוב של הנתונים כולם מראה כי הוכח על פי כי התובעים ירשו זכויות אביהם המנוח קאסם עישאן ז"ל שרכש חלק מזכויות אימו המנוחה שנקראה גם פטימה מוחמד אברהים חג'ו ז"ל והיא זו שתבעה הבעלות בזכויות מכוח הורשה מאביה מוחמד איברהים ז"ל.
חשוב להדגיש כי על פי לוח ההחלטות המנדטורי, אותה מנוחה (שהוכח כי היא סבתם של התובעים) טענה לזכויות בשבע החלקות מכוח תזכורת תביעה מס' 50 והיא הייתה הטוענת היחידה לגבי הזכויות בשש מתוך החלקות הנ"ל, רק לגבי חלקה 37 בגוש 18514 (להלן-חלקה 37) הוגשו שתי תביעות נוגדות שמספרן 2 ו-41 (ראו האישור הנ"ל נספח א לת/1א).
ומכאן אני קובע כי הוכח על פי ולצורך פסיקת , כי המנוחה היא בעלת הזכויות בחלקות (שש חלקות) למעט חלקה 37.
התובעים לא הביאו ראיות באשר להכרעה בין תביעת המנוחה לתביעות הנוגדות בקשר לחלקה 37 ולכן אני דוחה טענתם כי המנוחה הייתה גם בעלת הזכויות בחלקה 37.
ביטוי לזכויותיה של המנוחה בקשר לשש החלקות הנ"ל עולה גם של רמ"י מיום 17.7.2013 (נספח ו לת/1א). משדרשו התובעים באמצעות בא כוחם החלקות, לא נדחתה בקשתם בטענה של העדר זכויות למנוחה אלא התבקשה המצאת מפות לשם איתור החלקות (נושא שהוסדר לאחר מכן) ותיקון בעניין תובעת מס' 3 (נושא שהוסדר לאחר מכן), הנושא היחידי אותו עוררה רמ"י ולא נפתר הוא התביעות הנוגדות בקשר לחלקה 37 הנ"ל.
חיזוק נוסף אני מוצא בעדותו של חאלד עכאווי (ת/3) יליד 1935 שהצהיר כי הכיר את המנוחה פטמה מוחמד איברהים עישאן והוא יודע שהיא הייתה הבעלים של החלקות אותן ירשה מאביה (ראו עדותו בעמוד 23 לפרוטוקול).
חסן גדיר מרכז באגף בעלות ורישום ברמ"י הצהיר כי בדק בהעתק ספר משלמי המיסים ולא מצא נכסים על שם פטימה מוחמד איברהים חג'ו או פטמה מוחמד אלחג', גם לא נמצאו נכסים בספר המיסים על שם אביה מוחמד איברהים אלחג'ו. אלא שלמידע זה משקל נמוך מאחר והוא בדק הפרטים לגבי שנת מס אחת בלבד (ראו עדותו בעמוד 26 שורה 2). בעניין זה הציטוט בסעיף 48 לסיכומי הנתבעים אינו מציג את התמונה המלאה.
אמנם לא הוצגה חתימה של על לוח ההחלטות המנדטוריות ולא הוכחה , אך לצורך זכות לקבלת די בכך, גם משום שלא הוצגה תביעה נוגדת לגבי אף אחת משש החלקות (נותרו במחלוקת רק הזכויות לגבי חלקה 37).
לאור כל האמור לעיל אני קובע כי הוכח בהתאם כי בעלת הזכויות בשש החלקות (לפי מספרים מנדטוריים): גוש 18496 חלקות 72,56, גוש 18497 חלקה 53, גוש 18507 חלקה 20, גוש 18514 חלקה 39 וגוש 18512 חלקה 66 היא סבתם של התובעים פאטמה עישאן ז"ל (ת.ז. 020022752) שהורישה 1/3 מזכויותיה לאביהם קאסם עישאן ז"ל.
התיישנות
7. המתוקן שהוגש ביום 8.3.2017 התווספה עילה לכאורה חדשה המתבססת על שהוצא ביום 20.12.2016, אין מחלוקת כי במסגרת עניין ארידור הנ"ל קבע העליון תקופת מעבר שהסתיימה ביום 21.3.2016. לאחריה יכולה הרשות המפקיעה להעלות בתביעות כגון אלו.
הנתבעים טוענים כי מאחר החדשה נוצרה רק ביום 20.12.2016 והיא עלתה לראשונה המתוקן רק ביום 8.3.2017, כמעט שנה לאחר סיום תקופת המעבר שנקבעה בעניין ארידור ולמעלה מ-60 שנה לאחר ההפקעה הרי שיש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות. תוך שהם מדגישים כי מכוח הירושה היא עילה עצמאית ונפרדת.
לתמיכה בטענותיהם הפנו שניתן בת.א. 20573-11-15 שחאדה נגד מדינת ישראל (7.6.2018) (עניין שחאדה), בו נמחקה התביעה על ידי השופט סוקול מנימוקים דומים ולרע"א 7330/17 תומא נגד רשות מקרקעי ישראל (19.3.2018) (להלן-עניין תומא) בו נקבע כי ההלכה שנקבעה בעניין ארידור חלה גם על תביעות לפי חוק רכישת מקרקעין.
התובעים משום מה בחרו בסיכומיהם להתעלם משאלת ההתיישנות או .
לאחר ניתוח טענות הנתבעים שוכנעתי כי יש במקרה זה לדחות את העילה ואפנה לעניין תומא המוזכר על ידי הנתבעים בסיכומיהם בו התעוררו שתי שאלות, הראשונה ואינה במחלוקת הלכת ארידור חלה גם על הפקעה מכוח חוק רכישת מקרקעין והשנ&
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
