ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
לפניי בקשת הנתבעת, עיריית טבריה (להלן – העירייה), לסילוק על הסף התביעה שהוגשה כנגדה בטענת חוסר .
רקע ותמצית טענות הצדדים:
1. התובע – המשיב הגיש את התביעה שבפני, שמהותה הוגדרה על-ידו כ: "הצהרתי, כספית- ", למתן אשר יצהיר כי קנס חניה שהטילה עליו העיריה התיישן וגבייתו נעשה , יורה על ביטול העיקולים שהוטלו על זכויות התובע לצורך גבייתו וכן יצהיר כי מעשיה/ של העיריה לוקים או הגינות קיצוני.
2. וד התביעה עומד דו"ח חנייה מיום 7.5.2000 שניתן למבקש על-ידי העיריה. לטענת המבקש , הדו"ח לא הומצא לו, ונודע לו עליו בשנת 2006 עת הופעלו נגדו אמצעי גבייה מטעם העיריה. המבקש טוען בכתב התביעה, כי לא מתקיימת במקרה דנן חזקת המסירה בדואר רשום לפי סעיף 44א לתקנות הפלילי, התשל"ד – 1974 (להלן – תקנות הפלילי), כי חלפה מעל לשנה מיום העבירה ועד המצאת הדו"ח ולפיכך הדו"ח התיישן ויש להצהיר על הגבייה נוכח התיישנותו. עוד נטען כי העיריה פועלת בחוסר סבירות ובחוסר הגינות שעה שהיא מבקשת לגבות קנסות חניה שנים לאחר שניתנו, במגמה להגדיל ולנפח את סכומי החוב, ותוך שהיא הופכת את גביית הקנסות למקור הכנסה רווחי עבורה.
3. העיריה הגישה את הבקשה שבפני בה היא מבקשת לדחות את התביעה על הסף, וזאת מחמת חוסר סמכות של בית משפט זה לדון בהתיישנות הדו"ח ובטענות נגד ההרשעה בעבירת החניה. לטענת העיריה, מעלה כי התובע תוקף את הרשעתו בעבירה ואת עצם השתת הקנס עליו בטענה של התיישנות ושל אי-המצאת הדו"ח, וטענות אלה הינן בסמכות של לעניינים מקומיים ולא של בית משפט זה.
4. המשיב בתגובתו לבקשה טוען כי התביעה תוקפת את הליכי הגבייה שננקטו למרות התיישנות הדו"ח, וככזו היא בסמכות זה. עוד נטען, כי טענות לעניין התיישנות הקנס, להבדיל מהתיישנות העבירה, הינן בסמכות בית משפט זה. בקשה להצהיר על התיישנותו של עונש קנס היא במהותה בקשה למתן ועל פי סעיף 75 לחוק הסמכות להעניק מסורה הדן בעניין אזרחי. עוד טוען המשיב כי מדובר בעניין שאינו נוגע רק לו אישית שכן הנתבעת כמו גם עיריות נוספות הפכו את נקיטת הליכי גביית קנסות לאחר מספר שנים בהם החוב טופח, כמקור הכנסה רווחי ומשתלם, וכי הן משתהות בזדון ובכוונה מגבית קנסות שהוטלו בגין דוחות חניה. לטענתו העירייה לא פירטה מהן אותן הוצאות גביה שנאלצה להוציא והסתפקה בציון סכום מנופח.
דיון והכרעה:
5. כאמור לעיל, עניינה של התביעה דנן הוא דו"ח חניה שניתן למשיב ופעולות הגביה שננקטו על-ידי המבקשת לגבייתו, בעקבותיהן הוגשה התביעה דנן.
6. על מנת לקבוע איזו ערכאה מוסמכת לדון בתביעה, יש לבחון מהי שבפניי "ושיבוצה" המתאים מבחינת חלוקת הסמכויות בין הערכאות השונות. לצורך כך אעמוד תחילה על המצב הנורמטיבי ביחס לסמכות לדון בתביעות שעניינן דו"חות חניה.
7. סעיף 55 לחוק [], תשמ"ד – 1984 קובע כי הסמכות לדון בעבירות לפי חוקי עזר למיניהם מסורה לעניינים מקומיים. בענייננו מושא התביעה הוא עבירת חנייה לפי הוראות עירוני. כאשר נעברת עבירת חניה על פי חוק עזר של , ניתנת למקבל הודעת התשלום הבחירה לשלמו או להגיש בקשה לביטול ההודעה, או להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה (סעיף 229(א) לחסד"פ). במידה ושילם מקבל ההודעה את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני , הורשע ונשא את עונשו (סעיף 229(ח) לחסד"פ). במידה ומקבל ההודעה לא שילם את הקנס וחלפו המועדים להגשת בקשת ביטול או להודעה על בקשה להישפט יראו אותו בתום אותם מועדים כאילו הורשע ונגזר עליו קנס הנקוב בהודעת התשלום (סעיף 229(ח2) לחסד"פ).
8. הסמכות לדון בעבירות חניה, נתונה איפוא לעניינים מקומיים. סמכות זו כוללת את סמכות השיפוט במקרה של הודעה בדבר רצון להישפט, וכן את הסמכות לדון בטענות של מי שלא שילם את הקנס במועד (ורואים אותו בהתאם להוראות הדין שצויינו לעיל כאילו הורשע ונגזר עליו הקנס שבהודעת התשלום), שעניינן ההרשעה עצמה לרבות טענה בדבר או אי-המצאה של דו"ח החניה. עקרונות אלה נקבעו פעמים רבות בפסיקה, תוך שהובהר כי אין לאפשר נקיטה בהליך אזרחי שבבסיסו טענות המופנות נגד ההרשעה ובכלל זה טענה להתיישנות העבירה, אלא המקום להעלאתן הוא לעניינים מקומיים (ראו: ע"א 8080/99 וקס ואח' נ' עיריית תל אביב (פורסם במאגרים) (2005); ע"א 3758/06 (מחוזי – ת"א – יפו) שאוליאן ואח' נ' רונית חורש ואח' (פורסם במאגרים); רע"א 2747/08 שאוליאין ואח' נ' חורש ואח' פורסם במאגרים); עע"ם 6848/10 איתן ארז ואח' נ' עיריית גבעתיים ואח' (פורסם במאגרים)).
9. שונים הדברים ביחס לתביעה ודה טענה להתיישנות העונש שהוטל על העבירה. העבירה מהסוג שבענייננו – עבירת "", היא עבירה מסוג "חטא" שהעונש בגינה מתיישן בתוך 3 שנים מיום שהפך חלוט (סעיף 10 לחסד"פ). כאשר היא התיישנות העונש – הקנס, להבדיל , התביעה הינה בסמכות האזרחי (ע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל פ"ד נג(5) 715). כמו-כן, מקום בו היא בהליכי הגבייה כפי שבוצעו על-ידי הרשות, כגון תביעה נזיקית בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב ביצוע עוולות נזיקיות על-ידי הרשות בגבייה, הסמכות הינה האזרחי. עם זאת נפסק, כי אין לאפשר של ההרשעה בעבירה (שהיא כאמור בסמכות לעניינים מקומיים) "במסווה" של תביעה נזיקית, ויש להבחין בין מקרים בהם הטענות לגבייה פסולה נשענות על עצם הטענה בדבר פגם בהרשעה עצמה/, לבין טענות במישור הגבייה המנותקות משאלת ההרשעה ועומדות לעצמן. וכך נפסק לעניין זה בפסה"ד של בהמ"ש המחוזי בעניין שאוליאן הנ"ל:
לכן, "דרך המלך" הינה, ראשית קביעת לעניינים מקומיים לגבי קיומם, תוקפם והתיישנותם של הדו"חות נשוא התביעה ורק אם ייקבע שהמערער 1 לא ביצע את עבירות החניה ו/או שהעבירות התיישנו וההליך הפלילי יבוטל, יוכלו המערעים לטעון את טענותיהם הנזקיות עקב פעולות הגביה שביצעו המשיבים בגין דו"חות אלו.
ברור שיכולות להיות טענות נזקיות כלפי הרשות בגין הליכי גביה, טענות שהרשות אינה חסינה לכאורה מפניהן, אך טענות אלו צריכות להיות מנותקות מהטענה לגבי ואי ביצוע העבירה, טענות היכולות להיטען רק עם ביטול המרשיע. …
לעומת זאת, לא ניתן להעלות טענות נזיקיות המהוות למעשה אצטלה לטענות המנסות לתקוף את עצם קבלת הדו"ח ותשלומו או אי תשלומו שהביאו להרשעה פלילית בהתאם לכך וטענות המנסות לעקוף הרשעה זו בדרך של עוולות נזיקיות בגין הליכי גביה שנעשו עקב הרשעה זו, אותה יש לבטל ראשית לעניינים מקומיים כדי שניתן יהיה לתקוף את פעילות הגביה שנעשו ".
10. סיכומם של דברים עד כה; יש להבחין בין שעניינה וטענות נגד ההרשעה עצמה, שהינן בסמכות לעניינים מקומיים, לבין שעניינה התיישנות העונש ואו הליכי הגבייה עצמם במנותק משאלת התיישנות העבירה, שהינן במסכות בית המשפט האזרחי.
11. על רקע הנורמטיבי שלעיל, אבחן את התביעה בענייננו.
12. מעיון בכתב התביעה עולה, כי בענייננו הינה או פגם בהרשעה בהיעדר המצאה של דו"ח החניה.
כך עולה "העובדות" בכתב התביעה, בו מפורט כי דו"ח החניה לא הומצא כלל למשיב (סעיפים 6, 9, 13ׂ ) וכ&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
