ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר ועו"ד אדם ורדי
ע"י ב"כ עו"ד שגיא פרדו
זהו ערעור על של כב' השופטת הלית סילש מיום 25.5.2015 לפיו תביעת המערערים בעילה מכוח חוק איסור התשכ"ה -1965 (להלן: "חוק איסור ") התקבלה בחלקה, כאשר לטובת המערערים נפסק פיצוי בסך 15,000 ₪, שעל המשיבה לשלם למערערים.
מאידך, שהגישה המשיבה כנגד המערערים לפיצוי מכח חוק , התשמ"א – 1981, (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") נדחתה ללא צו להוצאות.
(להלן: "").
המערערים הגישו ערעור על בעוד שהמשיבה, לא הגישה ערעור.
הצדדים הגישו עיקרי טיעון והיום התקיים דיון לפניי.
בסופו של הדיון, בהמלצתי, חזרו בהם המערערים מן הערעור על תוצאות , למעט טענותיהם כי לא נפסקו להם הוצאות בתביעה בה זכו (בסך 15,000 ₪) ובנוסף לא נפסקו להם הוצאות בגין שהוגשה כנגדם על ידי המשיבה ונדחתה, בסך של 200,000 ₪.
המשיבה קיבלה גם היא המלצתי והשאירה לשיקול דעתי את שאלת .
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לעניין ההוצאות, שלא נפסקו קמא, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור בעניין זה להתקבל.
1. בהתאם לדין, שזכה בתביעתו, או שתביעה שהוגשה כנגדו נדחתה, זכאי להוצאות.
2. תקנה 511 לתקנות האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת, כי בתום הדיון בכל הליך יחליט אם לחייב בתשלום שכ"ט עו"ד לטובת האחר, באם לאו, ואם החליט לחייב בהוצאות, יקבע מה סכום ההוצאות לפי בכפוף לאמור בתקנה 512.
תקנה 512 קובעת כי לאחר לקח בחשבון את שווי הסעד השנוי במחלוקת בין , ושווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ובהתחשב בדרך ניהול הדיון, בסכום ההוצאות שייקבע לא יפחת מן התעריף המינימלי שנקבע בכללי לשכת :
"זולת אם הורה שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור".
תקנה 513 קובעת את הדרך, לחישוב הסכום שבו ובין היתר הרכיב הראשון שיש לתת עליו את הדעת, הינו .
3. , החליט וקבע לעניין ההוצאות כי: "משנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות היקף תביעת התובעים אל מול הסכום הפסוק, מסקנותיי ביחס לטענות הצדדים ודחיית , איני מוצאת לעשות צו להוצאות." (עמ' 23, שו' 2-1 לפסק הדין).
4. כאמור לעיל, הערעור דנן נסב אך ורק, על נושא ההוצאות – דהיינו, על נושא אי , בקשר לתביעת המערערים (בעניין ) שהתקבלה בחלקה, של המשיבה כנגד המערערים (בעניין ), שנדחתה.
5. ככלל, ערכאת ערעור אינה מתערבת בהוצאות שפסקה הערכאה הדיונית. לא ל נענים בתי המשפט לערעורים בשאלת ההוצאות בכלל ובפרט כשאלו נסבים רק על שאלת ההוצאות (ראו, לדוגמה, ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 305-304 (2003); ע"א 9545/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד לביאליק, פ"ד ס(1) 391 (2005) (להלן: "סיעת ביאליק")).
6. כלל זה נכון, כאשר של ערעור מתבקש להתערב בשיעור ההוצאות שנפסקו והוא נכון גם, לגבי מקרה בו לא כלל לטובת הצד שזכה.
אלא, שהמקרה האחרון (מקום בו לא נפסקות כלל הוצאות לצד שזכה), הוא המקרה החריג והנדיר, שאם בחר קמא לעשות כן, עליו לנמק ולפרט מדוע חרג מן הדין שקובע כי מקום בו זכה בתביעתו או נדחתה תביעה שהוגשה נגדו, הוא זכאי להוצאות. לצד, כלל אי ההתערבות של ערכאת הערעור, קיימים מקרים חריגים, בו מכיר הדין באפשרות בה תתערב ערכאת הערעור שהפעיל קמא (ע"א 406/80 אלקיים נ' הוברמן, פ"ד לו(4) 416, 419-418 (1982)), ובמקרים מעין אלה, תתערב ערכאת הערעור ותחזיר על כנו את הכלל לפיו: "בהעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שזכה במשפט ייצא בחסרון כיס" (ראה: ע"א 9466/05 שווקי נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 16.3.2008 והאסמכתאות שם).
7. בהתייחס לעקרונות האמורים, אני סבור כי במקרה דנא, היה מקום לזכות את המערערים בהוצאות ההליך קמא.
אמנם, התביעה שהגישו המערערים, בסך של 300,000 ₪, בגין ארבעה מקרים של הוצאת , נדחתה לגבי שלושה מהם, ונותר רק אירוע אחד בו פסק בין המשפט קמא, כי קיימת בו עילה המצדיקה פיצוי בהתאם לחוק איסור .
אותו אירוע, בגינו מצא כי המשיבה חייבת בפיצוי, הגם שהינו ארוע בודד, הוא מקרה חמור בו השתמשה המשיבה בביטויים גזעניים (כמו "הערבי צורר יהודים", "הערבי הקנאי", "אדם אשר עיניו יוצאות
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
