ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
בשם העותרים – עו"ד אמנון סמרה; עו"ד משה כדר
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט
העליון מיום 30.9.2013 בע"א 9559/11 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' דנציגר, י' עמית, צ' זילברטל
1. לפניי עתירה לקיום של זה מיום 30.9.2013 בע"א 9559/11 (השופטים י' דנציגר וצ' זילברטל כנגד דעתו החולקת של השופט י' עמית). האמור נדונה השאלה מהו יום המכירה, לעניין חישוב מס מכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק או החוק), במכירה בהליכי , כאמור בסעיף 19(1) לחוק.
2. מקרקעין שהיו בבעלותם של העותרים נמכרו במסגרת הליכי כינוס . המכירה הותנתה, בהתאם לדין, באישור רשם ההוצאה לפועל. ביום 31.7.2007 אישר רשם ההוצאה לפועל את בקשת הקונה לאישור הסכם המכר של המקרקעין לצורך נטילת הלוואה מובטחת במשכנתה לרכישת הנכס (להלן – יום אישור ההסכם). זאת, בהתאם לתקנה 68(ב) לתקנות , התש"ם-1979 (להלן – תקנות ) והפסיקה בנושא. לאחר שהקונה דיווחה על תשלום התמורה, ניתן אישור מטעם רשם , על פי תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל, לצורך העברת רישום זכויות העותרים במקרקעין על שם הקונה (אישור זה מכונה "צו מכר" והוא נחוץ להשלמת העסקה על פי סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968, (להלן – צו המכר)). בתקופה שבין יום אישור ההסכם לבין יום מתן צו המכר, תוקן חוק ובוטל מס המכירה שהוטל לפיו. התיקון האמור נכנס לתוקף ביום 1.8.2007, היינו לאחר יום אישור ההסכם ולפני יום מתן אישור צו המכר. העסקה דווחה למשיב, שקבע כי יום המכירה לעניין חישוב המס, על פי סעיף 19(1) לחוק , הוא יום אישור ההסכם. לפיכך, חויבו העותרים בתשלום מס מכירה בגין מכר המקרקעין. על החלטה זו עררו העותרים לפי חוק , שליד המחוזי בתל-אביב-יפו (להלן – ).
3. השאלה שעמדה בפני (תיק ו"ע 1284/09, יושב-ראש הוועדה, כבוד סגן הנשיא (בדימוס) ד' בר אופיר, וחברי הוועדה, רו"ח צ' פרידמן ורו"ח נ' כהן, מיום 11.10.2011) הייתה מהו יום המכירה לצורך חישוב המס במכירה בגדר הליכי , כאמור בסעיף 19(1) לחוק . סעיף 19(1) הנ"ל קובע כך:
"'יום המכירה' או 'יום הפעולה' לענין חישוב השבח והמס הוא היום שבו נעשתה המכירה או , ואולם –
(1) במכירה או באמצעות הליכי – היום שבו הושלמה המכירה או הפעולה על ידי לכך;"
פסקה כי "יום המכירה" לעניין זה, הינו יום מתן צו המכר, ולא יום אישור ההסכם. על של ערער המשיב זה.
4. העליון קיבל את הערעור ברוב דעות של השופטים י' דנציגר וצ' זילברטל כנגד דעתו החולקת של השופט י' עמית. שופטי הרוב סברו כי היום שבו "הושלמה המכירה", כאמור בסעיף 19(1) לחוק , הינו יום אישור ההסכם על פי תקנה 68(ב) לתקנות (ובמקרה שאושר מראש, באופן עקרוני, להתקשר בעסקה – יום כריתת הסכם המכר). השופט זילברטל ציין כי הן הפרשנות שלפיה המכירה הושלמה בעת אישור ההסכם על ידי רשם והן הפרשנות שלפיה היא הושלמה בעת מתן צו המכר, מתיישבות עם לשון החוק. עם זאת, לדעתו, הפרשנות לפי החלופה הראשונה היא הפרשנות היחידה מבין הפרשנויות האפשריות מבחינה לשונית אשר תואמת לתכלית החוק ועולה בקנה אחד עם ההיגיון המרכזי שבבסיסו. הוא הסביר כי חוק מגדיר "מכירה" בצורה רחבה על מנת למנוע השתמטות ממס, והמיסוי נעשה על פי התוכן הכלכלי של העסקה, ולא על פי צורתה ומשמעותה מבחינת דיני הקניין. בהתאם, לשיטת השופט זילברטל, שאלת של נגזרת משינוי שחל במערך הזכויות של הצדדים ומכך שצמחה להם הנאה כלכלית ממנה. לגישתו, התנאים האמורים מתמלאים כבר בעת אישור ההסכם (או ברגע כריתתו, כאשר תחילה ניתן אישור עקרוני לעסקה). היינו, ניתן לומר כי כבר ביום אישור ההסכם חלה תמורה במערך הזכויות של הצדדים, נוצרה להם הנאה כלכלית כתוצאה מהעסקה אשר ניתן לכמת את שוויה והוקנה להם כוח תביעה קונקרטי (להבדיל מזכות תביעה מושגית בלבד). לפיכך, לגישתו, מועד זה הינו המועד הקובע ליצירת , ולא המועד שבו הושלמה העסקה מבחינת דיני הקניין. השופט זילברטל הבהיר כי במובן זה יום מתן האישור על פי תקנה 68(ב) לתקנות דומה ליום כריתת ההסכם בעסקה "רגילה", כאמור ברישה לסעיף 19 לחוק. בנוסף, פרשנות זו עולה בקנה אחד עם ההיגיון החל גם לגבי מכירה שלא בדרך של עסקה "רגילה", למשל, מכירה כאמור בסעיפים 19(2) ו-19(3) לחוק. לדברי השופט זילברטל, הפרשנות האחרת, לפיה יום המכירה יהא יום מתן צו המכר, היא אומנם אפשרית על פי לשון החוק, אך היא סוטה שלא לצורך מהגיונו הפנימי. לבסוף, הוא הבהיר כי אי-הוודאות ששוררת ביום אישור ההסכם וההגבלות הקיימות במועד זה על אופן מימוש הזכות שהוקנתה לקונה, אינן מצדיקות דחייה של "יום המכירה". השופט דנציגר הצטרף לעמדה זו. הוא קיבל אומנם את הטענה כי הפרשנות הלשונית של סעיף 19(1) לחוק מתיישבת יותר עם הגישה לפיה "יום המכירה" הינו יום מתן צו המכר. אולם, הוא הבהיר כי אף הפרשנות לפיה המועד הקובע הוא יום אישור ההסכם הינה אפשרית מבחינה לשונית, ופרשנות תכליתית מטה את הכף לטובתה. לדבריו, גישה זו מקרבת את המנויה בסעיף 19(1) לחוק, ה"רגילה" שברישה לסעיף 19 לחוק ויוצרת מבחן מהותי אחיד . השופט דנציגר הבהיר כי גישה זו, בשונה מהגישה האחרת, מקדמת הרמוניה ואח בין הקטגוריות השונות המנויות בסעיף 19 לחוק ובין דיני המס ודיני . לפיכך, לדידו, יש להעדיף פרשנות זו על פני הפרשנות האחרת.
לעומתם, קבע השופט עמית, כי מועד השלמת המכירה כאמור בסעיף 19(1) לחוק הינו יום מתן צו המכר. לשיטתו, הפרשנות לפיה יום אישור ההסכם הוא המועד בו "הושלמה המכירה", כאמור בסעיף 19(1) לחוק, איננה מתיישבת עם לשון הסעיף. לדבריו, אף פרשנות תכליתית של סעיף 19(1) האמור מובילה למסקנה אליה הגיע. הוא ציין כי המחוקק ביקש להבחין בין הכלל שברישה לסעיף 19 לחוק לבין החריגים המנויים בסעיפיו הקטנים, והוא שאף להחיל על מכירה כפויה דין שונה מהדין החל על מכירה "רגילה". לפיכך, אין להשוות בין המקרים. בנוסף, קבע השופט עמית, בשונה משופטי הרוב, כי תכליתו של סעיף 19(1) לחוק היא לקבוע "נקודת 'אל חזור' של העסקה, אשר לאחריה אין עוררין והיא מגבשת סופית את זכויות הצדדים, ולמיצער, מפחיתה את חוסר הוודאות לגבי העסקה ותוכנה" (פיסקה 7 ). לפיכך, לדידו, יש לקבוע כי מועד השלמת המכירה במכירה , כאמור בסעיף 19(1) לחוק, הינו מועד מתן צו המכר. לשיטתו, מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם פירושו של המונח "הושלמה המכירה" בדיני . לבסוף, הדגיש השופט עמית כי אין להטיל מס מכוח תכלית שקיים ספק לגביה וכי אם קיימות שתי תכליות אפשריות יש להעדיף את הפירוש המקל עם הנישום.
5. בעקבות בערעור הוגשה העתירה שלפניי לדיון נוסף. העותרים טוענים כי מדובר בהלכה חדשנית המעוררת קשיים. הם מציינים כי זהו פסק הדין הראשון של העליון בו נדונה הגדרתו של "יום המכירה" במכירה במסגרת הליכי , כאמור בסעיף 19(1) לחוק . לטענתם, נושא העתירה אומנם עסק בחיו
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
