עקבו אחרינו ↩

03-655-5362

ע"ע 283/99 – נופר רעות חדד נ' אמיר מחוזאי

שימו לב — המידע המוצג הוא תמצית בלבד ואינו הנוסח הרשמי של פסק הדין ולא ניתו ללמוד ממנו על התוצאה הסופית. יש לבדוק במאגרים הרשמיים.

ההחלטה

המסמך הנרכש: – ע"ע 283/99 – נופר רעות חדד נ' אמיר מחוזאי
להורדת מסמך
299₪
קובץ PDF למייל לאחר אישור
מחיקת אזכור
1,999₪
טיפול תוך 5 ימי עסקים
למה LawBuzz?
  • טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
  • הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.

פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.

ע"י ב"כ עו"ד נונו אברהם

לפניי תביעתה של התובעת לקבלת הפרשי שכר עבודה בגין עבודה , ונסיעות.

העובדות הצריכות לעניין

1. הנתבעים מנהלים עסק של ספא ועיסוי ברמת גן והעסיקו את התובעת כמעסה החל מחודש פברואר 2013 ועד לחודש אוגוסט 2013 (סה"כ 6 חודשים ו- 10 ימים).

2. לטענת הנתבעים, לא חלים בין הצדדים, שכן ההסדר עם כל המעסים והמעסות הוא כי הם מקבלים את התמורה בעד עבודתם כנגד מס כדין.

3. עוד טענו הנתבעים, כי תלושי השכר שהוצאו לתובעת, ניתנו לה על פי בקשתה, מן הטעם שלא רצתה לפתוח תיק "וביקשה כי שכרה ישולם לה גם בתלוש" (סעיף 11 ). הנתבעים הדגישו כי הוצאת תלושי השכר אינה מעידה על קיומם של יחסי "אלא נעשתה אך ורק מתוך מטרה לעזור לתובעת ולשלם שכר באופן חוקי" (סעיף 13 ).

4. לאור האמור לעיל, טענו הנתבעים, כי בהיעדר יחסי בין הצדדים, התובעת אינה זכאית לגמול עבודה , במיוחד לאור העובדה שהיא זו שביקשה לעבוד משמרות כפולות, וכן אינה זכאית לתשלום בגין נסיעות .

5. הצדדים אינם חלוקים בנוגע לגובה התמורה ששולמה לתובעת, היינו, 60 ₪ לשעת עיסוי.

6. למען שלמות התמונה יצוין, כי ביום 04.05.15 ניתן בתיק זה לטובת התובעת, וזאת בהיעדר התייצבות מטעם הנתבעים, אלא שבהחלטתי מיום 19.11.15, הוריתי על ביטולו של תוך חיוב הנתבעים בהוצאותיה של התובעת.

7. בעקבות ההחלטה לבטל את שניתן במעמד צד אחד, ומשהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם, התקיים לפניי ביום 18.01.16 דיון הוכחות, במהלכו העידו התובעת והנתבעת 2.

דיון והכרעה

8. להכרה בקיומם של יחסי בין צדדים להתקשרות, להבדיל מיחסים חוזיים בין עצמאי למזמין שירות, חשיבות מכרעת במשפט העבודה. רק עובד חוסה תחת הגנת חוקי המגן ונהנה מהזכויות הסוציאליות המוענקות מכוחם ולפיכך רק תביעה של עובד מצויה בגדרי סמכותו של בית הדין.

9. לעניין המעמד כעובד כבר נקבע כי:

"היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על פי התאור שניתן לו על ידי הצדדים, אלא נקבע מבחינה משפטית על פי נסיבות המקרה כהוויתן", וכי "הקובע הוא מהות היחסים שנוצרה הלכה למעשה", שכן "סטטוס" אין יוצרים בהסכם ואין מבטלים בהסכם, וכשם שאין לוותר או להתנות על זכויות במפורש, כן אין לוותר על אותן זכויות על ידי כך שהצדדים יכנו את היחסים בכינוי כל שהוא השולל היותו של אחד "עובד" והשני "מעביד" (ע"ע 283/99 שמעון ברק נ' הקריות בע"מ ואח', פד"ע לה 641; דב"ע נב/ 3-254 פריץ נ' מפעל הפיס, פד"ע כו 391; דב"ע לו/3-48 יהושוע גינצברג נ' "ניסן" השקעות וסוכנויות בע"מ פד"ע ח 151).

10. המבחן המקובל כיום לקביעת מעמדו של מבצע עבודה כ"עובד" או כעצמאי", הוא המבחן המעורב. מבחן זה מורכב ממבחן ההשתלבות כמרכיב עיקרי וממבחני משנה נוספים, בהם מבחן הפיקוח, מבחן ר האישי, צורת תשלום השכר וניכוי מסים, האופן בו ראו הצדדים את היחסים ביניהם ועוד (עע (ארצי) 300267/98 יוסף טויטו נ' מ.ש.ב. הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ פד"ע לז 354; ע"ע (ארצי) 300021/98 טריינין נ' חריש (7/3/2002).

11. באשר ליישומו של מבחן ההשתלבות נפסק:

"מבחן ההשתלבות מורכב משני פנים, האחד חיובי והאחר שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה זו הינה חיובית, נבדק הפן השלילי של המבחן, במסגרתו נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו. " (פס"ד טויטו לעיל).

12. לאחר ששבתי ובחנתי את שהוצג בפניי, נחה דעתי, כי אכן התקיימו בין הצדדים לכל דבר וענין, ואפרט.

13. טענתה של התובעת, כי עיקר זמנה, מלבד ללימודיה, הוקדש לעבודה אצל הנתבעים; הוכח כי התובעת השתלבה בעסקם של הנתבעים, שובצה על ידם למשמרות ולא ניהלה עסק עצמאי במקביל. כמו כן, לא הוכחש כי התובעת סרה למרותם של הנתבעים וקיבלה מהם את סידור עבודה, בהתאם ללקוחות שנרשמו לקבלת עיסוי.

14. שכרה של התובעת שולם בתלוש שכר ונוכו ממנה ניכויי חובה כגון: לאומי ומס בריאות, כמתחייב.

15. התובעת העידה, ועדותה לא נסתרה, כי התחילה לעבוד בהיותה סטודנטית וכי הבהירה כי אינה יכולה לעבוד בסטאטוס של עצמאית. לדבריה: "התנאי היחידי להעסקה שלי הוא ע"י תלוש" (עמ' 9 לפרוטוקול מול שורה 9).

16. התובעת הכחישה כי עבדה במקביל במקום אחר והבהירה כי עזרה באופן מזדמן בהתנדבות לאחד האחים של חברה שלה. במהלך חקירתה עומתה התובעת עם מסרונים שונים שהועברו בינה לבין הנתבעת. באחד המסרונים נכתב, בין היתר: "אני מסיימת לעבוד בשלוש ואז נוסעת לטיפול באריאל. אין לי זמן להישאר אחרי 3". הנתבעים טענו כי יש ללמוד מכך שהתובעת עבדה במקומות נוספים. בנוסף, נשאלה האם עבדה, במקביל לעבודתה אצל הנתבעים, כמדריכה במכון כושר והשיבה בשלילה.

17. בעדותה הראשית בפניי, אישרה הנתבעת את טענתה של התובעת, לפיה היא ביקשה לעבוד כנגד תלושי שכר, שכן לא רצתה לפתוח תיק עוסק פטור, ובאותה נשימה העידה: "למרות שכל העובדות שלי למעט אחת שהיתה צריכה ולכן נתנו לה תלוש, כל שאר המעסים עבדו עם קבלות. השקל לדקה כיסה את הכל. את הנסיעות, הלאומי. כל ההוצאות האחרות היו עליהן".

18. לא נעלם מעיניי כי במהלך עדותה, טענה הנתבעת כי מעת לעת התירה לתובעת לתת עיסוי ללקוח מזדמן שלה, אלא שלא הוכח כי מדובר בדפוס קבוע, שניתן ללמוד ממנו כי התובעת ניהלה עסק במקביל, בוודאי לא של הנתבעים.

19. מן המקובץ עולה, כי מערכת היחסים בין הצדדים הייתה מערכת יחסי לכל דבר ועניין ולפיכך, זכאית התובעת לתבוע את הרכיבים המופיעים בתביעתה.

20. לאור קביעתי הנ"ל, אבדוק את הרכיבים שנתבעו אחד לאחד.

נסיעות

21. בהתאם לתלושי השכר שהוצאו לתובעת, שולם רכיב נסיעות בסך של 235 ₪ ובה בעת הופחת. בעדותה בפניי, העידה הנתבעת כי: "רציתי ללכת לפי הספר ושיהיה ברור שהשכר כולל נסיעות. רו"ח אמרה שאי אפשר לצרף את זה ולכן היא הוסיפה והורידה את הנסיעות שזה – ה 235 ₪ שמופיעים בתלוש" (עמ' 13 לפרוטוקול מול שורה 9 ואילך).

22. התובעת מצדה הכחישה כי סוכם עמה שהתעריף לשעה כולל את רכיב הנסיעות (עמ' 11 ל פרוטוקול מול שורה 28 ועמ' 12 מול שורה 1). עוד הבהירה כי מחצית מהזמן הגיעה לעבודה במוניות, אך תבעה לפי כרטיס חודשי חופשי.

23. אין חולק, כי התובעת לא קיבלה הודעה על תנאי העסקתה, וזאת בניגוד לסעיפים 1 ו- 2 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002.

24. לפיכך, ובהיעדר ראיה לסתור, אני קובע כי טענתה של התובעת, כי לא סוכם עמה שהשכר השעתי יכלול תשלום עבור נסיעות, לא נסתרה וקובע כי היא זכאית לקבלת דמי נסיעות.

25. בהתאם בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן – "הצו"), כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע אל מקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום הקבוע בסעיף 2 לצו.

26. לפיכך, במהלך תקופת עבודתה של התובעת היא הייתה זכאית להשתתפות ממעסיקיה בסך של 25.20 ₪ ליום.

ההחלטה המלאה — עוד 17,208 תווים (35% מהמסמך)
כולל הניתוח המלא וההכרעה
מוצגים 32,199 מתוך 49,407 תווים (65%)

- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.

תפריט נגישות

LB10™ דירוג עורכי דין · איך דירגנו?

דירוג LB10™ נערך באמצעות מערכת בינה עסקית (BI) שפיתחה LawBuzz לניתוח ענף עורכי הדין בישראל, לפי מתודולוגיה ייחודית שהוגשה לרישום כפטנט ברשות הפטנטים במשרד המשפטים (בקשה מס' 332749, Patent Pending). המערכת אוספת ומנתחת מידע ממגוון רחב של מקורות ציבוריים ומקצועיים, מאגר פסקי הדין בבתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים, ומשלבת אותו עם הערכות של מערכת LawBuzz. ההופעה בדירוג אינה כרוכה בתשלום, ותשלום אינו יכול להשפיע עליה.

הדירוג משקף דעה סובייקטיבית של עורכי LawBuzz נכון למועד פרסומו, והוא אינדיקטיבי בלבד. הוא אינו קביעה לגבי איכותו של משרד, אינו המלצה להתקשר עמו ואינו מבטיח שירות או תוצאה. מיקומו של משרד בדירוג, או היעדרו ממנו, עשויים לנבוע מסיבות רבות ושונות. הדירוג עשוי להתעדכן מעת לעת, ו-LawBuzz אינה מחויבת לנמק אותו. בכל קבוצה הסדר אלפביתי, אלא אם צוין אחרת. לפני בחירת עורך דין מומלץ תמיד לבצע בדיקה עצמאית ולקיים פגישת ייעוץ.

עוד באודותינו ›

בברכה,

יבגני זרובינסקי

חתימה: יבגני זרובינסקי
מצאתם נתון שגוי? כתבו לנו: [email protected]