ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
לתקציר פסק הדין
בשם התובע – עו"ד אריק שלו
בשם הנתבעת – עו"ד רן כהן
1. האם התקיימו יחסי בין התובע ובין הנתבעת? זו השאלה המרכזית בה נדרשנו להכריע במסגרת זה.
הרקע העובדתי
2. הנתבעת היא חברה המפיקה דפים ממוגנטים המכילים חומר פרסומי, שנועדו להפצה לדירות באיזורים שונים בארץ (להלן: "העלונים").
התובע נתן לנתבעת שירות של הפצת העלונים על דלתות דירות: לטענת התובע, הוא נתן את השירות הזה כעובד, בעוד לטענת הנתבעת ניתן לה השירות ע"י התובע עצמאי.
3. בין התובע והנתבעת נחתם הסכם (נספח א' ), בתאריך 2.12.04, אשר במבוא לו נאמר כי "המפיץ מעוניין להפיץ את המדריכים מפעם לפעם ולחלק את המדריכים באזורים ולהצמיד אותם לכל דלת כניסה", ו"החברה מעוניינת למסור למפיץ על בסיס הצהרותיו והתחייבויותיו את ההפצה לאיזורים".
4. התובע ביצע את הפצת העלונים בשנים 2003-2005.
אין חולק כי לפחות עבור החודשים אפריל 2004 ויולי-אוקטובר 2004, קיבל התובע תלושי משכורת שהונפקו ע"י הנתבעת (נספח ד' ). לעומת זאת, לפחות בתאריך 1.8.05 הנפיק התובע מס לנתבעת בגין "חלוקת מגנטים" (נספח ב' ).
5. ביום 11.7.05 קיבל התובע מכתב מיוסי נבו, מנכ"ל הנתבעת, ובו התייחסות לדין ודברים קודם שהיה בינו ובין התובע. בסיומו של המכתב נאמר כי "אי לכך אני מודיעך בזאת כי לא תוכל עוד לעסוק בשום תפקיד עבור דף הזהב" (המכתב צורף כנספח ג' ).
התובע ראה במכתב זה מכתב , ואילו הנתבעת ראתה בו מכתב המודיע לתובע על סיום ההתקשרות העסקית בינו ובינה.
6. התובע הגיש תביעה לקבלת זכויות סוציאליות הנובעות מתקופת העסקתו עבור הנתבעת על-ידה, ואילו הנתבעת טענה שהתובע לא היה מעולם "עובד" שלה ובוודאי שלא "פוטר" על-ידה, ועל כן אינו זכאי לזכויות שתבע.
בנוסף, הגישה הנתבעת נגד התובע, ובה תבעה כספים בגין נזקים להם גרם לה התובע, לטענתה, בביצוע רשלני של העבודה שהופקדה בידו.
להלן – נפרט טיעוני הצדדים.
טענות התובע
7. בכתב תביעתו, טען התובע כי הועסק ע"י הנתבעת, כעובד, בהפצה של עלונים מסוגים שונים, בין השנים 2003-2005.
לטענת התובע, שכר עבודתו בהתחלה עמד על 170 ₪ לחלוקת 1,000 עלונים, והוא קיבל ביקורות חיוביות על ביצועיו, ובחודשים האחרונים לעבודתו אף הועלה שכרו ל-200 ₪ לכל 1,000 עלונים שהפיץ.
למרות זאת, לאחר שבחודש מאי 2005 קיבל התובע לידיו 10,000 עלונים להפצה, וגייס כמה מעובדי הנתבעת עימם חילק את העלונים וכולם עמדו במשימותיהם – פנה אליו מר נבו, מנכ"ל הנתבעת זמן קצר לאחר מכן, וטען כי הוא אינו עושה עבודתו נאמנה וכי הנתבעת לא תשלם את שכרו.
התובע טען כי כל נסיונותיו להסדיר את הנושא מול מר נבו ומול גורמים נוספים בנתבעת עלו בתוהו, עד שלבסוף פנה אליו מר נבו במכתב מיום 11.7.05 ובאמצעותו הודיע לו שהוא מפוטר מעבודתו.
8. התובע טען כי לאורך כל תקופת העסקתו ע"י הנתבעת, לא שולמו לו זכויותיו הסוציאליות, להן היה זכאי כעובד הנתבעת.
עוד טען התובע כי כל טענות הנתבעת באשר לאופן בו ביצע עבודתו היו טענות שווא, שנועדו לשלול ממנו את שכר עבודתו, באותו אופן בו נישלה אותו הנתבעת מזכויותיו לאורך כל תקופת העבודה.
התובע תבע מבית הדין לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסכומים הבאים:
א. בסך 6,400 ₪, וכן שכר.
ב. פדיון ימי חופשה בסך 1,771 ₪.
ג. בסך 1,211 ₪.
ד. בסך 4,275 ₪.
ה. חלף הודעה מוקדמת בסך 2,797 ₪.
ו. הוצאות נסיעה בסך 5,985 ₪.
ז. תשלום עבור ימי חג בסך 1,425 ₪.
ח. גמלת ביגוד בסך 1,160 ₪.
ט. פיצוי בגין , בסך 5,000 ₪.
טענות הנתבעת
9. הנתבעת טענה, כאמור לעיל, כי התובע לא היה "עובד" שלה, אלא עצמאי ממנו הזמינה שירותי הפצת עלונים מכוח הסכם שנחתם ביניהם.
הנתבעת טענה עוד כי גם כל הסימנים לפיהם נבחן קיומם של יחסי מצביעים על כך כי לא התקיימו יחסים כאלה במקרה דנן: התובע היה רשאי, ואף נדרש, להעסיק צוות עובדים שכירים מטעמו לשם ביצוע ההסכם; תנאי התשלום שלו היו "שוטף+30"; והתובע הפיק לנתבעת מס, למעט מספר חודשים בודדים בשנת 2004 בהם טרם פתח תיק ברשויות המס, ולכן הונפקו לו תלושי משכורת. לעניין זה, טענה הנתבעת עוד כי ניתן לראות שתלושי השכר המעטים שהונפקו לתובע אינם רציפים, וזאת משום שהתובע נתן לה שירותים מזדמנים בלבד.
10. הנתבעת טענה, אם כן, כי מכיוון שהתובע לא היה עובד שלה, אין הוא זכאי לזכויות סוציאליות של עובדים, מה גם מחוסר לדון בתביעתו. על כן, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה במלואה.
11. באשר לטענת התובע כי "פוטר" מעבודתו, טענה הנתבעת כי מעולם לא פיטרה את התובע אלא רק הודיעה לו שאין בדעתה להוסיף ולקבל שירותים נוספים של הפצת עלונים ממנו, וזאת על רקע ביצוע לקוי של חלוקת העלונים על ידו, שהסב לנתבעת נזק רב.
12. לעניין נזק זה, הגישה הנתבעת נגד התובע, ובה טענה כי ביום 9.5.05 קיבל על עצמו התובע את האחריות לביצוע חלוקת העלונים באיזור דרום רמת-גן. לטענת הנתבעת, היא ביצעה בקרה על ביצוע החלוקה ואיכותה, ובדיקה זו העלתה כי 62.2% מיח הדיור באיזור ההפצה של התובע לא קיבלו את העלון של הנתבעת, וזאת בניגוד להתחייבויות שקיבל על עצמו התובע בהסכם ביניהם.
הנתבעת הפנתה לסעיפים 15-16 להסכם שנחתם בינה ובין התובע, בהם נאמר כי התובע יפצה וישפה את הנתבעת על כל נזק שייגרם לה בגין אי-החלוקה או בגין ביצוע לקוי של החלוקה, ועל-בסיסם של סעיפים אלו תבעה 15,000 ₪ מן התובע.
הנתבעת העמידה תביעתה על סך 15,000 ₪ מטעמי אגרה, ואולם כימות התביעה העלה כי התובע נדרש לפצות את הנתבעת בגין עלות שכרה של חברה חיצונית אשר ביצעה את בדיקת האיכות של ביצוע החלוקה ובקרת הפצת העלונים; בגין עלות שכרו של חוקר פרטי אשר אימת את נתוני חברת הבדיקה; ובגין אובדן הכנסות עתידיות של הנתבעת, מהמפרסמים בעלון שאמור היה להיות מופץ ע"י התובע או ממפרסמים עתידיים פוטנציאליים.
13. בתשובה לכתב , טען התובע כי דווקא כן היה עובד הנתבעת, אשר הנפיקה לו תלושי שכר וביצעה עבורו הפרשות לרשויות המס הלאומי, גם בתקופה בה היה רשום .
לעניין הנזק שנטען כי גרם לנתבעת, טען התובע שהבדיקות אותן ביצעה הנתבעת בוצעו ע"י אדם בשם יניב, שהיה עובד של הנתבעת; שהבדיקות הללו בוצעו חודש ימים לאחר החלוקה; ושתוצאות הבדיקה אינן נתמכות בראיות ואינן משקפות את העבודה שביצע התובע.
התובע הוסיף וטען כי תניית השיפוי והפיצוי בהסכם בינו ובין הנתבעת אינה חוקית, וכי כולה נועדה לנשל אותו מתשלום זכויותיו הסוציאליות כעובד ולהפעיל עליו לחץ על-מנת למנוע ממנו דרישת זכויותיו.
דיון והכרעה
14. מטעם התביעה העיד בפנינו התובע.
מטעם הנתבעת העידו יוסי נבו, מנכ"ל הנתבעת, ויניב דוידוביץ', מנהל הפצה ולוגיסטיקה בנתבעת.
15. לאחר ששמענו עדויות העדים, עיינו ושקלנו כל טיעוני הצדדים, מצאנו לדחות את התביעה במלואה, ולקבוע כי לא התקיימו בין התובע לנתבעת.
כמו כן, מצאנו לדחות את .
נפרט להלן נימוקי מסקנותינו.
תביעתו של התובע – האם התקיימו יחסי עבודה בינו ובין הנתבעת?
16. המבחן הנוהג לקביעת קיומם של יחסי הוא "המבחן המעורב" (ע"ע 300021/98 עו"ד זאב טריינין נ' מיכה חריש ומפלגת העבודה, פד"ע לז 433; ע"ע 431,434/07 ד"ר יפתח סוכנובר נ' מדינת ישראל – , אגף השיקום), אשר בבסיסו מבחן ההשתלבות על הפן החיובי והפן השלילי שבו, ובנוסף – מבחני משנה ובהם לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי , ביצוע העבודה באופן אישי ועוד.
17. בבוא בית הדין להכריע בשאלת קיומם של יחסי , עליו לבחון את מכלול נסיבות המקרה, לשקול את כל סממני מערכת היחסים בין הצדדים שבפניו, לתת להם את משקלם היחסי ולאזן ביניהם, ולאחר שנתקבלה מהם תמונה שלמה וכוללת – עליו להכריע בשאלת מעמדו של האדם העומד בפניו, עפ"י המכלול השלם של הנסיבות.
לאחר שבחנו את נסיבות המקרה, כפי שהוכחו בפנינו, מצאנו כי התובע לא עמד בתנאי מבחן ההשתלבות; וכי, בנוסף, מרביתם של מבחני המשנה שפותחו בפסיקה מצביע על כך שהיה עצמאי ולא "עובד".
18. באשר לפן החיובי של מבחן ההשתלבות, הרי שבמסגרתו יש לבחון האם מבצע העבודה השתלב בפעילות הרגילה של נותן העבודה, והאם היווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ולא היה "גורם חיצוני" לו (דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג 177).
במקרה שבפנינו, סבורים אנו כי התובע לא היווה חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני של הנתבעת, שעסקה בהפקת עלונים בעלי תוכן פרסומי. הפעולה שביצע התובע – איסוף העלונים ממרכז החלוקה והפצתם – היוותה פעולה מתוך המעגל החיצוני לנתבעת, המאפשרת ותומכת בפעילותה הרגילה, אך לא מהווה חלק מפעילות הליבה שלה.
התובע גם לא השתלב בעבודת הנתבעת מן הפן הארגוני: לפי עדותו (סעיף 3), עבודתו כללה נסיעה למרכז חלוקת העלונים, איסופם, הבאתם לאיזור החלוקה וחלוקתם שם. הוא לא נדרש להגיע למשרדי הנתבעת, בוודאי שלא עבד מתוכם, והתובע – עליו מוטל הנטל להוכיח כי היה "עובד" הנתבעת – לא סיפק בעדותו מידע נוסף כלשהו באשר למתכונת עבודתו, ומכאן שלא הוכיח עובדות אחרות שהיה בהן כדי לסייע בהכרעה כפי גרסתו: התובע לא עבד בשעות עבודה קבועות ומסודרות, לא נדרש לדווח על נוכחותו בעבודה או להחתים כרטיס נוכחות, לא השתמש במשרדי הנתבעת או בציוד המצוי בהם לצורך ביצוע המשימות שנטל על עצמו, ועל כן, לא ניתן לקבוע כי השתלב במפעלה של הנתבעת.
19. ובאשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות, הרי שבמסגרתו יש לקבוע אם מבצע העבודה ניהל עסק עצמאי משלו.
לעניין זה מצאנו לקבוע כי התובע אכן נתן לנתבעת שירותים עצמאי שניהל: התובע העיד בחקירתו הנגדית (עמ' 6 לפרוטוקול) כי העסיק בין 5 ל-9 עובדים שביצעו בעצמם את מרבית העבודה של חלוקת העלונים, בעוד תפקידו של התובע היה בעיקר לפקח על העובדים הללו; התובע היה זה שנתן לעובדים אלו הוראות; התובע הוא שגייס את העובדים הללו לעבודה; העובדים הללו עבדו עם התובע על פרוייקטים נוספים שהיו לו; התובע הוציא לעובדים הללו תלושי שכר וביצע עבורם הפרשות משכרם; התובע ניהל את ספרי העסק שלו בעזרתו של .
לפי עדות נוספת של התובע עצמו, היתה הנתבעת "הקליינט הכי כבד" שלו, והוא חילק עלונים "
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
