ע"פ 8217/22 – מדינת ישראל נ' מחמד ראזם (פסק-דין)

ההחלטה

השופט י' אלרון:

לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים וחמישה ערעורים על גזר דינו (השופטתת' בר-אשר) ב-ת"פ 7425-03-22 מיום 13.10.2022 ומיום 24.10.2022. על המשיבים נגזרו עונשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בגין הרשעתם, בין היתר, בעבירת חברות פעילה בארגון טרור, עבירת התפרעות, ועבירות מעשי טרור.

המערערת ב-ע"פ 8114/22 (להלן:המערערתאוהמדינה) ערערה על קולת העונש שנגזר על שבעת המשיבים. בעוד שעל חומרת העונש שנגזר, ערערו המערער ב-ע"פ 8407/22 (להלן:המשיב 1); המערער ב-ע"פ 8449/22 (להלן:המשיב 3); המערערים ב-ע"פ 8217/22 (להלן:המשיב 4 והמשיב 5); והמערערים ב-ע"פ 8436/22 (להלן:המשיב 6 והמשיב 7), אלו האחרונים ערערו גם על הרשעתם באחת העבירות שיוחסה להם.

עיקרי כתב האישום המתוקן

1.כתב האישום המתוקן מונהחמישהאישומים.

האישוםהראשוןמתייחס למשיבים 5-1. לפי המתואר, בשנים 2021-2020 בוצעו על ידי צעירים רבים בשכונת עיסוויאה בירושלים (להלן:השכונה) הפרות סדר קשות ורבות אשר כללו יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וירי זיקוקים לעבר כוחות הביטחון בעת פעילותם בשכונה.

החל מחודש מאי 2021 הוקמה התארגנות מוסדרת בשכונה אשר מטרתה לפעול יחד לשם ייזום, הכנה, ארגון וביצוע מעשי טרור ופעולות בנשק נגד כוחות הביטחון. זאת, כדי לזרוע פחד וטרור ועל מנת למנוע מהמשטרה להיכנס אל השכונה. לצורך ההתארגנות חברו צעירים אשר חולקו לשתי חוליות (להלן:הארגון). כל חוליה מנתה בין שבעה לעשרה חברים אשר מוינו על בסיס מקום מגוריהם. בראש כל חוליה עמד "מנהיג" האחראי על ארגון הפעילות. בראשה של החוליה הראשונה עמד עומר מחמוד, ובראשה של החוליה השנייה עמד אקרם מוסטפא. עומר ואקרם יזמו הפרות סדר אלימות, ארגנו אותן ותיאמו ביניהם את פעילות הארגון והחוליות, שפעלו בשני מקומות מפגש קבועים בשכונה. לפי כתב האישום המתוקן, המשיבים 5-1 הצטרפו להתארגנות עובר לחודש ספטמבר 2021.

במסגרת פעילות הארגון חברי החוליות אספו כסף מחבריהם ובו קנו זיקוקים ובנזין להכנת בקבוקי תבערה לצורך פגיעה בכוחות הביטחון מתוך מניע לאומני ואידאולוגי. כמו כן, חברי ההתארגנות החליטו ליזום התפרעויות נגד כוחות הביטחון או להשתתף בהן. לצורך כך, יצרו ביניהם קשר באמצעות שיחות באפליקציית "וואטסאפ", והודיעו אחד לשני "להתכנס" להתפרעות. כדי להסוות את מעשיהם, השתמשו בשיחות הטלפון במילות קוד כגון: "בוא נלך לשתות" או "בוא נלך לעשן".

בשיטת פעולה קבועה, חברי ההתארגנות התכנסו במקומות המפגש, הביאו למקום זיקוקים וגלוני בנזין והכינו עשרות בקבוקי תבערה. משם יצאו לנקודות מרכזיות בשכונה ותקפו את כוחות הביטחון באמצעות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים. לעתים חברי הארגון גררו פחי אשפה גדולים למרכזי צירים ראשיים בשכונה והציתו אותם על מנת למשוך למקום את כוחות הביטחון, כדי לפגוע בהם ולהפריע להם בפעולתם. משהגיעו כוחות הביטחון למקום, חברי ההתארגנות יידו עליהם אבנים, חפצים, בקבוקי תבערה וזיקוקים שהכינו מבעוד מועד. כל זאת כדי לפצוע אותם ולפגוע בהם פגיעה חמורה, והכל ממניע לאומני-אידיאולוגי, במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור וכדי למנוע מכוחות הביטחון לפעול בשכונה.

האישומים השני-החמישי שיוחסו למשיבים בוצעו במסגרת הארגון ובמתכונת האמורה באישום הראשון.

2.לפיהאישום השני, המיוחס למשיבים 4-1 ו-7-6, ביום 8.9.2021 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, גמלה בליבם של חברי הארגון, בהם המשיבים 4-1, החלטה ליזום התפרעות אלימה בשכונה ולפגוע בכוחות הביטחון מתוך מניע לאומני ואידאולוגי. לצורך כך, חברי החוליה התכנסו במקומות המפגש, וייצרו יחד עשרות בקבוקי תבערה על מנת ליידות אותם על כוחות הביטחון. בסמוך, כל חברי הארגון הלכו יחדיו, בהם גם המשיבים 4-1, לעבר שכונת "עליאן" כשהם רעולי פנים. חברי הארגון, בכללם המשיבים 4-1, וכן אחרים שהצטרפו אליהם ובהם המשיבים 7-6, יידו עשרות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים לעבר כוחות הביטחון.

בפרט,באישום השניצוין כי מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי, המשיבים 1, 6 ו-7 השליכו כל אחד בקבוק תבערה אחד לעבר השוטרים ואילו המשיבים 2 ו-3 השליכו כל אחד מספר בקבוקי תבערה. חלק מבקבוקי התבערה והזיקוקים פגעו סמוך לשוטרים.

3.האישום השלישימיוחס למשיב 2 בלבד. תמציתו היא כי ביום 11.9.2021 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, התפתחה התפרעות בכניסה לשכונה בסמוך לשכונת "עליאן", נגד כוחות הביטחון. בלבם של חברי הארגון, בכללם המשיב 2, גמלה החלטה להשתתף בהתפרעות. לצורך כך, חלק מחברי החוליות נפגשו והגיעו למקום ההתפרעות כשהם רעולי פנים. שם, חילקו בקבוקי תבערה בין המתפרעים וחסמו את הציר באמצעות פחי אשפה. משהגיעו השוטרים למקום, חברי הארגון ובהם המשיב 2 השליכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. המשיב 2 השתתף בהתפרעות ויידה מספר אבנים לעבר כוחות הביטחון, וזאת מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. צוין כי חלק מבקבוקי התבערה פגעו סמוך מאוד אל השוטרים באופן שסיכן את חייהם.

4.האישום הרביעימיוחס למשיבים 1, 5-4. לפי המתואר, ביום 17.11.2021, תושב השכונה עומר אבו עסב ביצע פיגוע בעיר העתיקה ו"נוטרל", כלשון כתב האישום המתוקן, על ידי כוחות הביטחון. ביום זה, גמלה בליבם של חברי הארגון, בהם המשיב 4, החלטה ליזום התפרעויות אלימות על מנת "לציין את זכרו" של עומר אבו עסב. לצורך כך, נפגשו בשעות הלילה חברי החוליות וייצרו מספר בקבוקי תבערה. לאחר מכן, חברי החוליות, בכללם המשיב 4, עטו על פניהם רעלות, הלכו סמוך למכולת בשכונה וחסמו את הכביש באמצעות פחי אשפה גדולים.

כאשר המשטרה הגיעה למקום, חברי החוליות השליכו לעבר אנשי כוחות הביטחון אבנים ובקבוקי תבערה. בפרט, המשיבים 1, 4 ו-5 יידו מספר בקבוקי תבערה והמשיב 4 יידה גם אבנים. כל זאת מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. חלק מבקבוקי התבערה והזיקוקים שנזרקו פגעו סמוך מאוד לשוטרים באופן שסיכן את חייהם ובקבוק תבערה אחד פגע בשיח סמוך לשוטרים והציתו.

5.לפיהאישום החמישי, המיוחס למשיבים 3 ו-5, בין יום 9.11.2021 ליום 28.11.2021 גמלה בליבם של חברי הארגון, בכללם המשיבים 3 ו-5, החלטה ליזום התפרעות אלימה בשכונה ולפגוע בכוחות הביטחון מתוך מניע לאומני-אידאולוגי. חברי הארגון ובהם המשיבים 3 ו-5 התכנסו באחד ממקומות המפגש וייצרו מספר בקבוקי תבערה לצורך יידוים על כוחות הביטחון.

סמוך למתואר לעיל, חברי החוליות הלכו יחד לשכונת "עליאן" כשהם רעולי פנים. בעודם במרחק של 30 מטרים מכוחות הביטחון יידו לעברם עשרות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים. בפרט, המשיב 3 השתתף בהתפרעות וזרק בקבוק תבערה והמשיב 5 השתתף בהתפרעות ויידה אף הוא מספר בקבוקי תבערה, כל זאת מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי.

הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי

6.המשיבים הורשעו במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתם, בעובדות כתב האישום המתוקן, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. מפאת ריבוי האישומים והנאשמים, אפרט למען הבהירות את הרשעות המשיבים:

המשיב 1,מחמד ראזםהורשע בעבירות חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן:חוק המאבק בטרור); התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:החוק) (שתי עבירות); מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; שלוש עבירות של פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ועבירת ייצור נשק אחת; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 לחוק; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור.

המשיב 2,אחמד אבו עסבהורשע בעבירות חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור; התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק (שתי עבירות); מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; שתי עבירות של פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, מהן עבירת נשיאת נשק אחת ועבירת ייצור נשק אחת; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור.

המשיב 3,מוחמד מוסטפאהורשע בעבירות חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור; התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק (שתי עבירות); מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור (שתי עבירות); ארבע עבירות של פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ושתי עבירות ייצור נשק; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 לחוק; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור.

המשיב 4,אסמעיל מחיסןהורשע בעבירות חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור; התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק (שתי עבירות); מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; ארבע עבירות של פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ושתי עבירות ייצור נשק; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 לחוק.

המשיב 5,חאלד מחיסןהורשע בעבירות חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור; התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק (שתי עבירות); מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור (שתי עבירות); שלוש עבירות של פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ועבירת ייצור נשק אחת; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור.

המשיב 6,עבדאללה אבו ריאלההורשע בעבירות התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור שעניינה עבירת נשיאת נשק.

המשיב 7,קאסם דרבאסהורשע בעבירות התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, שעניינה עבירת נשיאת נשק.

תמצית גזר דינו של בית המשפט המחוזי

7.בית המשפט המחוזי קבע בגזר דינו כי המשיבים פגעו במידהבינונית-גבוההבערכים המוגנים, בכללם שלום הציבור, שלמות הגוף, שלטון החוק והסדר הציבורי. צוין כי "בפועל לא נגרם כל נזק לאדם או לרכוש", ונקבע כי בכל זאת יש לראות בחומרה מעשים של השלכת בקבוקי תבערה, אבנים וירי זיקוקים, בייחוד כאשר המעשים נעברו על רקע אידאולוגי, תוך ניסיון לפגיעה בכוחות הביטחון.

בית המשפט הוסיף ועמד על נסיבות ביצוע העבירות, בין היתר, העובדה שהעבירות נעברו במסגרתארגון טרור; קדם להן תכנון, והן נעשו בצוותא ותוך שיתוף פעולה של חברי החוליות בארגון. עוד נקבע כי העבירות נעברו במהלך התפרעויות והפרות סדר כלפי כוחות הביטחון ומתוך מניע לאומני-אידיאולוגי, וכאשר המשיבים הבינו את הפסול שבמעשיהם ובכל זאת לא נמנעו מביצוע העבירות.

בהינתן האמור, בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם את העבירה שיוחסה למשיבים 5-1 באישום הראשון הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בהתייחס ליתר האישומים, נקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינם של המשיבים 5-1 הוא בין 30 ל-48 חודשי מאסר בפועל; ובעניינם של המשיבים 7-6 הוא בין 10 ל-16 חודשי מאסר בפועל.

8.בגזירת עונשם של המשיבים בגדרי מתחמים אלו, בית המשפט המחוזי ציין כי נוכח סירוב המשיבים לשתף פעולה עם גורמי שירות המבחן לא הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינם. לזכות המשיבים נשקל, בין היתר, גילם הצעיר בעת ביצוע העבירות; הודאתם במעשים; לקיחת האחריות על ביצועם; וכן היותם בעלי "שאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי בעתיד", כלשון בית המשפט המחוזי. ביחס למשיב 5, נלקחה בחשבון התחייבותו שלא לחזור על המעשים. מנגד, בית המשפט זקף לחובת המשיבים, למעט המשיב 4, את הרשעותיהם הקודמות. פורט כי לחובת המשיב 1 רישום בלבד בדבר עבירה אשר בה לא הורשע ואשר אינה מסוג העבירות שבהן הורשע בענייננו; ואילו לחובת המשיבים 2, 3, 5, 6, 7, הרשעה קודמת בעבירות מסוג העבירות שבהן הורשעו בענייננו, והודגש כי העבירות דנן בוצעו בעת שתלוי ועומד נגדם עונש של מאסר מותנה.

9.בית המשפט המחוזי גזר לבסוף על המשיבים עונשים כדלקמן:

עלהמשיב 1– 40 חודשי מאסר בפועל;

עלהמשיב 2– 46 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת 4 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 33356-09-18) במצטבר;

עלהמשיב 3– 46 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת 3 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 48335-02-20) במצטבר;

עלהמשיב 4– 38 חודשי מאסר בפועל;

עלהמשיב 5– 46 חודשי מאסר בפועל, לצד הפעלת 3 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 27345-05-18) במצטבר;

עלהמשיב 6– 12 חודשי מאסר בפועל, לצד הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 46799-09-20) במצטבר;

ועלהמשיב 7– 12 חודשי מאסר בפועל, לצד הפעלת 3 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 48282-02-20) במצטבר.

בנוסף, בית המשפט המחוזי גזר על כל אחד מהמשיבים עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה מהעבירות שלפיהן הורשע, למעט עבירת התפרעות, או אם יעבור עבירת נשק או עבירת אלימות מסוג "פשע" או ניסיון לעבור עבירה מעבירות אלו, למשך 3 שנים; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת התפרעות או עבירת אלימות מסוג "עוון" או ניסיון לעבור עבירה מעבירות אלו, למשך 3 שנים. כמו כן, נגזר על כל אחד מהמשיבים 5-1 תשלום קנס בסך 2,500 ש"ח, ועל כל אחד מהמשיבים 7-6 תשלום קנס בסך 1,000 ש"ח.

טענות הצדדים בערעורים

10. לטענת המדינה, העונש שנגזר על המשיבים מקל עמם ואינו משקף כראוי את חומרת מעשיהם ונסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה כי העבירות בוצעו בהיותם חברים פעילים בארגון טרור. לשיטת המדינה, העונש אף אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של ייצור ויידוי בקבוקי תבערה. נטען, כי חוק המאבק בטרור מחייב החמרה בעבירות מסוג זה, בפרט כאשר המעשים בוצעו כחלק מהתארגנות מסודרת, מתוכננת ושיטתית. הודגש כי אין להקל ראש בהתארגנות המשיבים במטרה ליזום פעילות אלימה ממוסדת נגד כוחות הביטחון מתוך מניע אידיאולוגי-לאומני ואשר בכוחה לסחוף עמה רבים אחרים. עוד השיגה המדינה על קביעת בית המשפט המחוזי כי יש להקל בעונשם של המשיבים משלא נגרם נזק בפועל לחיי אדם.

לשיטת המדינה, בית המשפט המחוזי שגה גם בקבעו מתחם ענישה אחד לאישומים המתארים ארבעה אירועים שונים בפרק זמן של כשלושה חודשים, מאחר שלא מתקיים קשר הדוק בין האירועים, אשר התרחשו במועדים שונים, בהרכב שונה של משתתפים ובנסיבות משתנות. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה גם בבחירתו למקם את עונשם של המשיבים בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם. כך, מאחר שלמרבית המשיבים עבר פלילי בשל עבירות שבוצעו תוך שימוש באבנים או בקבוקי תבערה אשר בגינן ריצו חלקם עונש מאסר בפועל, ועל חלקם נגזר עונש מאסר מותנה. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר זקף לזכות המשיבים עובדות שלא הוכחו כדבעי כ"שאיפותיהם לאורח חיים נורמטיבי", אף על פי שלא הוגש תסקיר שירות מבחן. לעמדת המדינה, מתחם העונש ההולם את מעשי המשיבים גבוה באופן משמעותי מן המתחם אשר נקבע, ואף בגדרו, לא היה ראוי למקם את עונשם בחלקו התחתון. בדיון לפנינו, בא-כוח המדינה הוסיף כי 7 המשיבים בענייננו הם חלק מארגון שמנה 18 חברים, וכי עניינם של יתר חבריו נדון בערכאה הדיונית בימים אלו.

11. מנגד, לטענת המשיב 1, מאחר שהחברות בארגון באה לידי ביטוי בעצם הפעילות במסגרתה, אין מקום להפריד במתחם העונש בין עבירת חברות בארגון טרור לבין יתר האישומים שיוחסו לו. אף נטען כי המתחם שנקבע בגין עבירת החברות בארגון טרור חמור מן הראוי, בהינתן שמדובר בהתארגנות מקומית ו"שכונתית" אשר פעלה פרק זמן קצר בלבד. לטענתו, קיים הבדל בין חברות בארגון שכזה לבין חברות בארגון בעל תפיסה אידיאולוגית נגד מדינת ישראל. ביחס ליתר האישומים, נטען כי נכון היה לקבוע מתחם ענישה נמוך יותר בעניינו מאחר שהוא היה מעורב רק בשני אירועים מרוחקים בזמן. כמו כן, נטען כי העונש אשר נגזר על המשיב 1 חמור ביחס לעונשם של יתר המשיבים, בפרט נוכח העובדה כי בעברו הפלילי אי-הרשעה בעבירת גניבה בעוד שלחובת יתר המשיבים הרשעות קודמות בעבירות מסוג העבירות שבהן הורשעו בענייננו.

12. לעמדת המשיב 2, אשר לא ערער על חומרת העונש, בית המשפט המחוזי החמיר בעונש אשר נגזר עליו, בין היתר, מאחר שמעשיו חמורים פחות ממעשיהם של יתר המשיבים. עוד נטען, כי מדיניות הענישה בעקבות חוק המאבק בטרור עודנה מתגבשת וכי את ההחמרה בענישה בהתאם לחוק זה יש ליישם באופן הדרגתי.

13. לטענת המשיבים 5-3, היה על בית המשפט המחוזי לקבוע מתחם עונש הולם אחד ביחס לכל העבירות שיוחסו להם, שהרי העבירות בוצעו במסגרת ההתארגנות הבלתי חוקית המיוחסת להם באישום הראשון. בהתייחס לקביעת עונשם בגדרי המתחם, נטען כי תקופת הפעילות הייתה קצרה מאוד; כי לא נגרם נזק בפועל; וכי יש להתחשב בעובדה שהאירועים התרחשו על רקע "הריגת ילד תושב השכונה בידי המשטרה" כלשונם. עוד ציינה באת-כוחם את הודאתם של משיבים אלו והחיסכון בזמן שיפוטי כתוצאה מכך. בנוסף, נטען כי יש לתת משקל להתחייבות המשיב 4 שלא לחזור על מעשיו, בקשת המשיב 5 כי שאיפתו לעבוד, ללמוד ולהתחתן תילקח בחשבון, והצהרת המשיב 3 על מחויבותו לעזור להוריו וללמוד.

14. המשיבים 7-6 השיגו, תחילה, על הרשעתם בעבירה של פעולה בנשק למטרות טרור לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור שעניינה נשיאת נשק. נטען כי בעובדות כתב האישום לא מיוחסת להם פעולה נפרדת של נשיאת בקבוקי התבערה מלבד השלכתם, ומשכך יש לזכותם מסעיף זה ובהתאם להקל בעונש אשר נגזר עליהם. בדיון לפנינו, לאחר שנשמעו טיעוני בא-כוחם, שבו בהם מהערעור על הכרעת הדין. משכך, נותר לדון בטענותיהם כלפי חומרת העונש שנגזר עליהם גרידא.

דיון והכרעה

15. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור תטה שלא להתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית, למעט במקרים בהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת, או כאשר נפלה טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 4124/21מדינת ישראל נ' רימוני, פסקה 10 (1.6.2022)).

העונש שלפנינו נכנס לגדרי החריג, ולא לכלל. בראי נסיבותיהם החמורות עד מאוד של האירועים, העונש אשר הושת על המשיבים מקל עמם, רחוק מלהלום את חומרת מעשיהם וסוטה במידה ניכרת לקולה ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו. אציע אפוא לחברתי וחברי כינדחהאת ערעורי המשיביםונקבלאת ערעור המדינה.

16. כתב האישום המתוקן, המונהחמישה אישומיםכמפורט לעיל בהרחבה, מצייר תמונה עגומה של חבורת צעירים אשר נקבצו להם יחדיו מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי לצורך ארגון התפרעויות ופגיעה בכוחות הביטחון וגורמי האכיפה באמצעות יידוי בקבוקי תבערה והשלכת אבנים. העונש אשר נגזר עליהם מחייב את התערבותנו, הן מאחר שהוא אינו הולם את חומרת מעשיהם כשלעצמם; הן בראי מגמת ההחמרה הנגזרת מחוק המאבק בטרור; הן מפני שאין בנמצא נסיבות משמעותיות לזכות המשיבים המאפשרות הקלה בעונשם.

17. במעשיהם של המשיבים, כשלעצמם, נעוצה חומרה רבתי. לא פעם, עמד בית משפט זה על חומרתן של עבירות אלימות הנעשות במסגרת התפרעות המונית ובייחוד כשהעבירות נעשות מתוך מניע לאומני (ע"פ 4585/22מדינת ישראל נ' ערדאת, פסקה 14 (25.7.2022)). מלבד הסכנה המוחשית בהתפרעות אלימה