ת"א- – מדינת ישראל נ' משה סעדה

עוד טען ב"כ המשיב, כי בפסיקה נשללה סמכות לדון באמצעות היוועדות חזותית בהיעדר הוראת חוק ברורה המתירה זאת.

המדובר בחריג לכלל בו ניתן לעשות שימוש מוגבל רק במקרים חריגים בלבד.

במקרה דנן לא נטען כי הגעת העדים לישראל תקשה עליהם מאוד ר זה ביקש הוא להבחין בין המקרה דנן ובין המקרים אשר נידונו בפסיקה אליה הפנתה המבקשת.

היעתרות לבקשה, כך לטענת ב"כ המשיב, תהווה למעשה פריצת סכר ובכל תיק ניתן יהיה לשמוע את עדויותיהם של עדים המצויים בחו"ל באמצעות היוועדות חזותית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואנמק.

כבר בתחילה יצוין, כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב בדבר היעדר קיומה של סמכות להורות על שמיעת עדויות עדים במסגרת באמצעות היוועדות חזותית מחוץ לגבולות המדינה.

ר זה מצאתי להפנות לדברים אשר נאמרו במסגרת ההחלטה אליה הפנתה המבקשת בתפ"ח (מחוזי ת"א-יפו) 53698-03-17 מדינת ישראל נ' אבישי בן דוד ואח' [פורסם במאגרים המשפטיים] (להלן: עניין בן דוד):

"…סעיף 47 ה משפטית בין מדינות תשנ"ח-1998 מאפשר בתחומה של מדינה זרה לצורך בירור המתנהל בישראל.

תקנה 15 לתקנות מוסיפה על כך ומתייחסת באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין לאומית. הפסיקה הוסיפה כי אם שוכנע כי אין בכוונתו של עד להגיע לישראל למתן עדות בשל קשיים סובייקטיביים תיגבה העדות באמצעות חיקור דין ונקבע כי פירוש זה הוא שמתיישב עם מטרות המשפט הפלילי והצדק (ע"פ 440/87 חיים חדד נ' מדינת ישראל, מג(1) 793 (1989)…"

כמו כן, מצאתי להפנות להחלטות הנוספות אליהן הפנתה המבקשת ר זה ובכללן, להחלטת אשר ניתנה לאחרונה במסגרת ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו ואח'.

במסגרת עניין בן דוד דלעיל עמד על השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בשאלת התרת שמיעת עדות בהיוועדות חזותית:

"… השיקולים שינחו את הם כי פניית המבקש נעשתה , כי יש בידי העדים למסור עדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת וכי קיימת "סיבה טובה" המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ. ברע"א 3810/06 נמנו הטעמים שהוכרו כסיבות טובות להימנעות מלהגיע למסירת עדות בישראל וביניהם טעמים הנוגעים לבריאותם של העדים (ראו, ע"א 84/51 בלאנש בירדיקלינגהופר נ' שלמה בלום, ו 198 (1952); רע"א 4649/92), טעמים הנוגעים למצב הבטחוני בישראל בעת מתן העדות (רע"א 3005/02‏ SmithKline Beecham P.L.C.‎‏ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד נו(6) 865, ע"א 10923/02 רות שניידר נ' BAYERISCHE LANDESBANK(פ&#