ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
בפניי בקשה להתיר את שמיעת עדותם של עדי התביעה 5 ו-9, שהינם עדים מומחים, בדרך היוועדות חזותית.
מן הבקשה עולה, כי המדובר בעדים אשר אינם מתגוררים בתחומי מדינת ישראל ולפיכך אין הם יכולים להתייצב פיזית לצורך שמיעת עדותם.
המבקש הוסיפה וציינה, כי כבר נקבע כי די בדברי עד המודיע כי אין בכוונתו להגיע לארץ בכדי להתיר את שמיעת עדותו באמצעות היוועדות חזותית וכן, כי לאור התפתחות הטכנולוגיה ניתן להקל במבחן הסיבה הטובה.
עוד ציינה המבקשת, כי מאז שפרצה מגפת הקורונה הפך השימוש בכלי של ההיוועדות החזותית לתדיר ושגור יותר.
המבקשת הפנתה למספר החלטות אשר ניתנו בעניין זה ובמסגרתן התירו ביתי המשפט את העדתם של עדים במסגרת באמצעות היוועדות חזותית מחו"ל.
מנגד, הביע המשיב את התנגדותו לבקשה.
לדבריו, אף המבקשת אינה חולקת על כך שדרך המלך לשמיעת העדים הינה תוך התייצבות העד על דוכן העדים והתרשמותו הבלתי אמצעית של מעדותו.
ב"כ המשיב ביקש לערוך הבחנה בין הליכים אזרחיים לעניין זה.
כן טען ב"כ המשיב, כי בעקבות מגפת הקורונה נחקק חוק המתיר השתתפות עצורים, אסירים וכלואים באמצעות היוועדות חזותית ואולם, אפשרות זו אינה כוללת את שלב שמיעת הראיות.
עוד טען ב"כ המשיב, כי בפסיקה נשללה סמכות לדון באמצעות היוועדות חזותית בהיעדר הוראת חוק ברורה המתירה זאת.
המדובר בחריג לכלל בו ניתן לעשות שימוש מוגבל רק במקרים חריגים בלבד.
במקרה דנן לא נטען כי הגעת העדים לישראל תקשה עליהם מאוד ר זה ביקש הוא להבחין בין המקרה דנן ובין המקרים אשר נידונו בפסיקה אליה הפנתה המבקשת.
היעתרות לבקשה, כך לטענת ב"כ המשיב, תהווה למעשה פריצת סכר ובכל תיק ניתן יהיה לשמוע את עדויותיהם של עדים המצויים בחו"ל באמצעות היוועדות חזותית.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואנמק.
כבר בתחילה יצוין, כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב בדבר היעדר קיומה של סמכות להורות על שמיעת עדויות עדים במסגרת באמצעות היוועדות חזותית מחוץ לגבולות המדינה.
ר זה מצאתי להפנות לדברים אשר נאמרו במסגרת ההחלטה אליה הפנתה המבקשת בתפ"ח (מחוזי ת"א-יפו) 53698-03-17 מדינת ישראל נ' אבישי בן דוד ואח' [פורסם במאגרים המשפטיים] (להלן: עניין בן דוד):
"…סעיף 47 ה משפטית בין מדינות תשנ"ח-1998 מאפשר בתחומה של מדינה זרה לצורך בירור המתנהל בישראל.
תקנה 15 לתקנות מוסיפה על כך ומתייחסת באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין לאומית. הפסיקה הוסיפה כי אם שוכנע כי אין בכוונתו של עד להגיע לישראל למתן עדות בשל קשיים סובייקטיביים תיגבה העדות באמצעות חיקור דין ונקבע כי פירוש זה הוא שמתיישב עם מטרות המשפט הפלילי והצדק (ע"פ 440/87 חיים חדד נ' מדינת ישראל, מג(1) 793 (1989)…"
כמו כן, מצאתי להפנות להחלטות הנוספות אליהן הפנתה המבקשת ר זה ובכללן, להחלטת אשר ניתנה לאחרונה במסגרת ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו ואח'.
במסגרת עניין בן דוד דלעיל עמד על השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בשאלת התרת שמיעת עדות בהיוועדות חזותית:
"… השיקולים שינחו את הם כי פניית המבקש נעשתה , כי יש בידי העדים למסור עדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת וכי קיימת "סיבה טובה" המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ. ברע"א 3810/06 נמנו הטעמים שהוכרו כסיבות טובות להימנעות מלהגיע למסירת עדות בישראל וביניהם טעמים הנוגעים לבריאותם של העדים (ראו, ע"א 84/51 בלאנש בירדיקלינגהופר נ' שלמה בלום, ו 198 (1952); רע"א 4649/92), טעמים הנוגעים למצב הבטחוני בישראל בעת מתן העדות (רע"א 3005/02 SmithKline Beecham P.L.C. נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד נו(6) 865, ע"א 10923/02 רות שניידר נ' BAYERISCHE LANDESBANK(פ
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.