ת"א 1032-10-13 – ד.כנעני בע"מ נ' י.ע.צ השקעות בע"מ

ההחלטה

1

1. בין חברת ד.כנעני בע"מ (להלן – "התובעת") לבין חברת י.ע.צ. השקעות בע"מ (להלן – "הנתבעת") התקיימו יחסים מסחריים, בגדרם סיפקה התובעת לנתבעת חומרי חשמל לבנייה. הנתבעת שילמה מידי תקופה על חשבון סחורה שסופקה לה, ושלא בהתאם לחשבוניות שהוציאה לה התובעת (ראה בעדותו של מר חן כנעני עמ' 8 שורות 15 – 19 לפרוט').

2. במועד כלשהו, חדלה הנתבעת מלשלם, ואף ביטלה המחאה על-סך של 10,000 ₪ אותה מסרה לתובעת (ראה בכרטסת הנה"ח של התובעת (מוצג 6 בתיק המוצגים שלה) ובסעיף 15 לתצהירו של מר עודד פרי). משכשלו פניות התובעת לנתבעת בדרישה כי תפרע את יתרת החוב שלה, כפי שהוא מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שלה, הרי שהתובעת הגישה תביעה זו לתשלום החוב של הנתבעת, כפי שהוא מופיע בכרטסת הלקוח של התובעת.

העובדות

3. התובעת עוסקת במכירה סיטונאית של חומרי חשמל לבנייה.

2

4. הנתבעת פעלה להקמתו של גן/אולם אירועים, במתחם האירועים "סילבר" הסמוך לתחנת הרכבת באשקלון (להלן – "אתר הבנייה").

5. לאור היכרות שהיתה בין מר יוסי ואזנה, העובד כסוכן מכירות אצל התובעת, לבין מר יגאל פרי (מבעלי המניות של הנתבעת) החלה התקשרות בין הצדדים, במסגרתה סיפקה התובעת לנתבעת חומרי חשמל לבנייה.

תחילתה של ההתקשרות בחודש 8/2011, שבסיומו הוציאה התובעת לנתבעת חשבונית מס ראשונה, אשר נפרעה על ידי הנתבעת בשלושה תשלומים שבוצעו בהמחאות (ראה בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת שצורפה כנספח 6 לתיק המוצגים של התובעת).

6. החל ממועד זה שילמה הנתבעת תשלומים "על חשבון", ולא פרעה את החשבוניות שהוגשו לה במלואן (ראה בעדותו של מר חן כנעני עמ' 8 שורות 15 – 19).

7. אין מחלוקת כי במועד מסויים חדלה הנתבעת מלשלם סכומים כלשהם בגין יתרת החוב הרשומה בספרי הנהלת החשבונות של התובעת, ואף ביטלה המחאה על סך של 10,000 ₪ אותה מסרה לתובעת. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות שהביאו את הנתבעת לחדול מלשלם את החוב.

לעניין זה טוענת התובעת כי הנתבעת פועלת בחוסר תום לב, כאשר היא מסרבת לפרוע את חובה, לאחר שסופקה לה סחורה על בסיס יחסי האמון בין הצדדים; מנגד טוענת הנתבעת, כי בשלב מסויים הבחינה באי סדרים בתעודות המשלוח ותעודות הזיכוי שנמסרו לה, באופן שלא היתה ברורה זהות החותם על תעודת משלוח, ובנוסף הנתבעת לא קיבלה תעודת זיכוי בגין סחורה אותה החזירה, ועל-כן סרבה הנתבעת לשלם את החוב לו טוענת התובעת, עד אשר יתברר במדוייק סכום החוב.

עמד על כך מר עודד פרי, המצהיר מטעם הנתבעת, בעדותו (עמ' 24 – 25 לפרוט'):

ש. יש מסמך שבו אתם מודיעים לכל הספקים שלכם מי מקבל סחורה מי ראשי לחתום בשם החברה?

3

ת. יש סיכום עם כל ספק ואני כמעט 30 שנה בתחום הביזניס, שבכל מקום שמגיע הספק גם אם אני מכיר אותו, לדוגמא איציק אז צריך להיות השם כתוב ברור שאיציק קיבל, אני בודק במחסן ורואה שחסרה סחורה אני אומר לעובד שלי הנה יש לי תעודה, תסביר לי למה חסר, או שהיא נמצאת והכל בסדר, קורה מצבים של סוף חודש יש חשבון והסכום שאצלי מופיע סך של 30,000 ₪ שמגיע לספק והוא אומר לי מגיע לי 40,000 ₪ ואני אומר לו לפי התעודות שלי זה מה שמגיע לך, שחתומות כמובן, ואז הוא מחפש אצלו ואומר לי שיש עוד תעודות והוא מביא לי תעודה שהיא עם החתימות שלי או של מי מטעמי אז אני מכיר בתעודה כמובן, אבל אם הוא מביא לי תעודה שאין בה שם או פרטים ברורים אני לא מוכן ואין בזה מחלוקת, ספקים יודעים את זה, זה כמו שיק למוטב, אם שילמתי לספק הוא יכול להכחיש את תשלום אבל אם הוא למוטב אז הוא לא יכול. ותעודה זה אותו דבר, זה כסף, אני צריך לשלם ואני אחראי.

ובהמשך הדברים בעניין הזיכויים (ראה עמ' 27 לפרו' שורות 15 – 28).

"ש. תאשר לי בבקשה כי אתה או מי מטעמך נתנו הוראת ביטול של תשלום שיק על סך 10,000 ₪ שניתן לטובת התובעת?

ת.  ברגע שנוצרה המצב שאני נכנסתי, אנחנו שילמנו קרוב לסך של 250,000 ₪ ונוצר המצב שראיתי, במקרה זה קרה, אני בודק את מצב החשבונות אני רואה, זכרתי, כי רוב הדברים הם סטנדרטיים, והיה מצב של תאורה שצובעת את המבנה מבחוץ והיה משהו מטעמם שהם שלחו להציג את זה, ספק משנה והספק הציג לי את התאורה בלילה שנראה איך זה עובד וזה לא היה מתאים מבחינת האפקט שלו וזה ירד מהפרק, לא חתמתי ולא קיבלתי ומשום מה אני רואה בחשבון שקיבלתי מהתובעת, לא שהם היו נדיבים והם עשו את זה וזה היה כמעט 7,000 ₪ ואני רואה שזה מחוייב לתשלום, בחשבונית אצלי בהנהלת חשבונות ואמרתי להם שזה בכלל לא נשאר אצלי, אני פונה ליוסי והוא אמר 'לא יכול להיות, אתה קיבלת את זה, לא, כן, קיבלת', ואמרתי לו שלא ואין את זה מורכב אצלי ואמרתי לו שזה היה אדם שהוא ספק משנה שלך ואמרתי לו אם אתה חושב תביא את הבן אדם ואני אוכיח לך שהסחורה לא נשארה פה, ואז אחרי שעבר הזמן ואז פתאום הוציאו לי זיכוי, זה היה בתביעה. וזה רק פריט אחד בסך 7,000 ₪."

המחלוקת

4

8. מן התיאור העובדתי לעיל עולה המחלוקת בין הצדדים, ולפיה יש לברר את השאלה – מהו היקף הסחורה שהוכח כי סופקה על ידי התובעת לנתבעת, ומנגד מהם הסכומים ששילמה הנתבעת לתובעת בגין סחורה זו.

העמדת האחד מול השני תכריע את גורלה של תביעה זו שכן ככל שיתברר כי נותרה לנתבעת יתרה לתשלום בגין סחורה שיש ראיות שסיפקה לנתבעת, הרי שיהיה מקום לחייבה לשלם סכום זה לתובעת.

דיון והכרעה

9. תחילה יש לדון בטענת התובעת, כי חל בענייננו הכל בדבר "הודאה והדחה", וכי בהתאם עובר נטל השכנוע לנתבעת.

בע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2) 143 (1984), פסק בית המשפט העליון בעניין זה:

"כדי להעביר את נטל הראיה מתובע לנתבע צריכה טענת הנתבע להיות מסוג 'הודאה והדחה' – 'כן – אבל', כלומר, הודאה בכל העובדות, הנטענות על-ידי התובע, כשבצדה של אותה הודאה טענות, המפקיעות את זכותו של התובע, כדברי השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 642/61 [1], בעמ'1005:

'היסודות של הטענה המורכבת הלזו ערוכים, כביכול, בשני עיגולים קונצנטריים. בעיגול הפנימי, הקטן, מצויות כל אותן העובדות עליהן העמיד התובע את תביעתו, ובעיגול החיצוני, הגדול, ערוכות העובדות המפקיעות את זכות התובע.'

בע"א 11100/02 חצור נ' דותן, (פורסם באתר הרשות השופטת ביום 16/2/2004) נפסק:

5

"צדק בית משפט קמא בקובעו, כי נטל השכנוע מוטל על כתפי המערערים. הטעם לכך הינו, כי טענתם לפיה בוטל ההסכם היא מסוג 'הודאה והדחה'. המדובר בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש. במצב זה מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה (ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עיזבוןהמנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ, פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 321-320). הדוגמה הנפוצה לטענת 'הודאה והדחה' בכל הנוגע לתביעות מכוח חוזה, היא כאשר טוען הנתבע כי פרע את חיובו החוזי כלפי התובע. אין יסוד להבחנה בין טענה כי החיוב החוזי נפרע, לבין טענה כי החיוב בוטל בהסכמת הצדדים. במקרה הראשון כמו גם במקרה השני מודה הנתבע בכך שהחיוב התקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, כאשר טוען הנתבע כי שוחרר מחיובו החוזי, עליו הנטל להוכיח זאת (ראו ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' נופי, פ"ד מז(4) 116, 124-123(השופט מ' חשין);"

9. הנה כי כן, על מנת שיחול הכלל בדבר "הודאה והדחה", המעביר את נטל השכנוע מהתובעת אל הנתבעת, היה על התובעת להראות כי הנתבעת מודה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה, ובצד זאת טוענת, "אבל" למרות זאת אינני חייבת בתביעה.

בענייננו, הנתבעת מכחישה את העובדות העומדות ביסוד התביעה. די בכך שהנתבעת מכחישה, כי התקבלה אצלה הסחורה אותה טוענת התובעת, כי סיפקה לנתבעת, על מנת שלא יחול הכלל האמור.

במקרה שכזה על התובעת להקדים ולהוכיח, כי סיפקה את מלוא הסחורה, וכי לא שולמה התמורה בגינה, שכן אז יכול ויעבור הנטל השכנוע על הנתבעת לשכנע מדוע לא שילמה את מלוא חובה בגין הסחורה שסופקה. כך, בכל הקשור בטענת הנתבעת, כי הובטחה לה הנחה בסיום הפרוייקט.

בהתאם אני קובע כי התובעת היא הנושאת בנטל השכנוע, בהיותה "המוציא מחברו", וכי עליה להוכיח את תביעתה במאזן הסתברויות.

10. הנתבעת מעלה מספר טענות, כנגד החוב לו טוענת התובעת:

א. אין כל דרך לוודא כי סופקה הסחורה המפורטת בתעודות משלוח שאינן חתומות ו/או הנושאות חתימה לא מזוהה באופן ברור.

ב.   לא ניתנו לה מלוא הזיכויים בגין סחורה שהחזירה.

6

ג. הובטחה לה הנחה בסיום הפרוייקט, והבטחה זו לא מומשה.

דין התביעה להידחות ברובה, שכן התובעת לא הצליחה להוכיח את עיקר תביעתה. כישלון זה כפי שיובהר להלן, נובע בשל תיעוד לקוי של ההתקשרות בין הצדדים בכל אחד ואחד משלבי העסקה.

תיעוד הזמנת הסחורה

11. בשלב ההזמנה אין לתובעת כל תיעוד ביחס להיקף הסחורה שהוזמנה על ידי הנתבעת.

בעניין זה העיד מר ואזנה סוכן המכירות של התובעת כך (ראה עמ' 14 לפרו' שורות 16 – 26):

"ש. התחלת לומר שאתה זה שלוקח את ההזמנות?

ת. אמת.

ש. בטלפון או?

ת. כן, בשטח.

ש. אתה מגיע לשטח או מקבל שיחת טלפון ואומר לך הנציג של הנתבעת מה הוא רוצה ומה אתה עושה מפה והלאה, תסביר לי?

ת. ניקח לצורך העניין יגאל מזמין, "יוסי תשלח לי כבל 300 מ"ר או תעלה", אני רושם את זה אצלי על דף הזמנות שאני מנהל ומעביר את זה הלאה, לחן או לארתור או למשהו.

ש. יש לך עותקים מדפי ההזמנות האלה?

ת. דפי הזמנות כאלה אנחנו לא מחזיקים, כי לפעמים זה גם שיחת טלפון ואני מזמין מספיק לי אם זה פריט אחד או שניים אני אפילו לא רושם."

מר כנעני העיד בעניין זה (עמ' 13 שורות 17 – 26):

ש.  בכל מהלך ההתקשרות עם הנתבעת מה היה החלק שלך?

ת.  לרוב הייתי מטפל בדברים הדחופים שהם היו צריכים, עודד היה מתקשר אליי ואומר לי כי הוא צריך "עכשיו" ומי שהיה אצלי פנוי הייתי מעמיס את הדברים שביקש אליו ואומר לו לנסוע דחוף לעודד. ואחר כך הייתי מפיק את החשבוניות.

ש.  עיקר ההתנהלות של נציגי הנתבעת עם התובעת היה דרך יוסי ואזנה?

ת.  או דרכי או דרך המשרד אבל רוב ההתקשרות היתה דרך יוסי ואזנה.

7

ש.  לשאלת בית המשפט, איך בדיוק קיבלתם את ההזמנות מהחברה?

ת.  טלפון.

ש.  ומה, הייתם לוקחים פתק ורושמים?

ת.  כן, היינו לוקחים פתק ורושמים ובהתאם מבצעים את המשלוח."

12. מן האמור עולה כי אין בידי התובעת תיעוד של ההזמנות שבוצעו על ידי הנתבעת וממילא אין בכוחה לבסס בראיות את היקף הסחורה שהוזמנה על ידי הנתבעת. אמנם, אין חובה על התובעת לשמור תיעוד בעניין זה, אך מקום בו היא איננה יכולה להצביע בוודאות, כפי שיתואר להלן, כי אכן סיפקה לנתבעת את מלוא הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח, הרי שהעדר תיעוד של ההזמנות שבוצעו פועל לחובתה.

תיעוד אספקת הסחורה

13. על יסוד הזמנות הסחורה שביצעה לכאורה הנתבעת, שכאמור אין להן תיעוד, שלחה התובעת, כך על פי טענתה, סחורה לאתר הבנייה, כאשר לכל משלוח של סחורה צורפה תעודת משלוח שנערכה על-ידה.

14. בתיק המוצגים מטעם התובעת צורפו תעודות משלוח המתייחסות לתקופה שבין חודש 9/2011 לחודש 3/2012.

15. מעיון בתעודות המשלוח עולה, כי על חלקן יש חתימות לא ברורות וללא שם המקבל; על חלקן חתימה עם שם המקבל, אך בלי פרטיו המזהים; על חלקן בצד חתימה עם שם ברור (מאיר, יגאל, איציק) מתנוססת חתימה נוספת.

עובדה זו יצרה את קו המחלוקת, שכן הנתבעת מכחישה את קבלת הסחורה, המפורטת בכל אותן תעודות משלוח, שבהן ישנה חתימה לא ברורה, ללא תיעוד ברור של זהות מקבל הסחורה (ראה בעניין זה את עדותו של מר פרי שצוטטה לעיל בסעיף 7).

16. תיעוד לקוי זה, עומד לרועץ לחובת התובעת, שכן היא איננה יכולה להוכיח, רק בהתבסס על הצגת תעודת המשלוח שהחתימה עליהן איננה ברורה ומוכחשת על ידי הנתבעת, כי אכן סיפקה לנתבעת את הסחורה הנטענת.

8

התובעת, אשר ידעה כי סוגייה זו היא העומדת במוקד המחלוקת בין הצדדים, לא עשתה דבר כדי לתמוך את גרסתה כי אכן סיפקה לנתבעת את הסחורה המופיעה בתעודות המשלוח השנויות במחלוקת.

כך, התובעת לא הביאה לעדות אף לא אחד מן העובדים/נהגים, אשר סיפקו את הסחורה לנתבעת, על מנת שיעידו על נסיבות מסירת הסחורה ומסירת תעודות המשלוח (פרט לעדותו של מר ואזנה כמתואר להלן). לא זו אף זו, התובעת לא עשתה דבר על מנת לזמן לעדות עובדים של הנתבעת על מנת שיתמכו בגרסתה כי היו מקרים, שבהם המורשים מטעם הנתבעת לקבל סחורה לא היו נוכחים במקום, ועל כן הם השאירו את הסחורה בידי אותם עובדים שנכחו במקום.

מר יוסי וזאנה, סוכן המכירות של התובעת , העיד בעניין זה כך (ראה עמ' 20 – 21 לפרו'):

"ש. תעודות משלוח כאשר הן מגיעות לנתבעת כדי שידעו שהסחורה אכן התקבלה צריכות להיות עם חתימה?

ת.  לא תמיד.

ש.  איך לשיטתך אם התעודה לא חתומה אכן אתה יכול לאשר שבאמת סיפקת לו את הסחורה?

ת.  אני אסביר איך זה עובד, יגאל מתקשר אליי ואומר לי כי הוא צריך משהו דחוף ואני כדי לרצות אותו לקחתי את זה בפרייבט שלי והבאתי לו את זה לשטח והוא לא נמצא בשטח והוא מבקש ממני להשאיר את זה שם, אם איציק או מאיר לא נמצא אז להשאיר את זה שם וזה בסדר, זה היה בסדר מבחינתו ומבחינתי אנחנו עובדים על אמון.

ש.  מה שאתה אומר זה שלפעמים השארת מוצרים כאשר לא היה אף אחד בשטח?

ת.  היו שם אנשים שהיו עובדים גם בערב.

ש.  אתה אמרת עכשיו דוגמא, הוא היה מבקש להביא לו את המוצר ותשאיר את זה שם?

ת.  לא, הייתי מתקשר אליו והוא היה אומר איפה להשאיר את זה, זה לא היה נשאר ככה שאפשר היה לגנוב את זה.

ש.  ואז אין תעודת משלוח?

9

ת.  יש תעודת משלוח, לא חתומה, כי את המקור אני משאיר אצלו ואת ההעתק אצלי.

ש.  כמה שנים אתה בעסק הזה?

ת.  קרוב ל – 6.

ש.  ואם משהו אומר לך בטלפון תשאיר את זה שם למה אתה לא רושם על התעודה שזה מה שהתבקשת?

ת.  אני לא רושם כי הושאר מקוםXכי זה הוא יודע. אני מפנה לעמוד 65 בתיק המוצגים שבפני בית המשפט מפנה העד לחתימה של יגאל והוא אומר כי זו לא חתימה של יגאל אלא חתימתו.

ש.  ואיפה כתוב שבאישור יגאל נחתם בשמו?

ת.  זה טלפונית עם יגאל.

ש.  למה אתה לא מציין בעצמך על תעודת המשלוח?

ת.  לא היה בזה צורך כי היה בנינו אמון."

ומר כנעני העיד בהקשר זה (עמ' 11 לפרוט' ש' 3 – 10):

"ש. ואם יש יותר מתעודה אחת ואין אף אחד שאומר שהוא קיבל את הסחורה?

ת.  בעיקר עם קבלנים לא פעם קורה מצב שהקבלן אומר תשאיר ליד המכולה, תשאיר ליד השומר, או תשאיר אצל פלוני והנהג משאיר והולך. זו רוטינה שעובדת ואנחנו באים לעבוד.

ש.  אם זה קורה מספר פעמים, סביר להניח שהנהג ירשום על אותה תעודה "התבקשתי למסור לפלוני או להניח במקום איקס" ופלוני יאשר שהוא אכן קיבל?

ת.  זה לא קורה, זה פשוט לא קורה, משאירים את הסחורה וממשיכים את העבודה. זו פעם ראשונה שאני נתקל בסיטואציה כזו והעסק עובד מעל 40 שנים, ולא היו תביעות כאלה בעבר." (ההדגשות שלי – י.ל)

הינה כי כן, התובעת עצמה מודה כי ישנם מקרים שבהם היא משאירה את הסחורה ללא כל השגחה או בהשגחתו של מי שאיננו מורשה לקבל סחורה מטעמו של הלקוח, והכל ב"מטרה לעבוד".

10

17. הרצון של התובעת לייצר מחזור עסקים ו"לעבוד" הוא מובן, אך על מנת למנוע מחלוקת כגון תביעה זו, עליה ליצור נוהל עבודה ולפיו, ככל וניתנה לה הוראה להשאיר את הסחורה "ליד השומר", "בידי פלוני" או "ליד המכולה", הרי שהוראה זו צריכה לקבל ביטוי ברור בתעודת משלוח שרושם מספק הסחורה.

התובעת לא עשתה כן.

18. התנהלות שכזו, כפי שתיארו אותה מר כנעני ומר ואזנה, ולפיה, סחורה שהוזמנה, הונחה מבלי שאיש קיבל אותה, יוצרת קושי לא מבוטל ללקוח, שכן אין בידו כל דרך לעקוב אחר סחורה שנטען כי התקבלה בידו. די בכך שייתכנו מצבים שבהם הסחורה הושארה בשטח, כטענת התובעת, ונלקחה משם על ידי אלמוני או שהמשלוח לא כלל את הסחורה המפורטת בתעודת המשלוח, כדי ליצור מחלוקת בשאלה מי נושא באחריות לתשלום עבור הסחורה המפורטת בתעודת המשלוח.

היות והתובעת היא הספקית של הסחורה, היה עליה לפעול לכך שתהא וודאות בכל הקשור לאספקת הסחורה, ולקבלתה בידי הנתבעת. מערכת עסקית מסחרית איננה יכולה להסתמך רק על אמון ועל הרצון "לעבוד", שכן תמיד קיימת אפשרות שמתערער האמון בין הצדדים, שאז האפשרות להכריע במחלוקת מותנית בקיומו של תיעוד לעסקאות ולתשלומים שבוצעו. היות והתובעת לא הקפידה על תיעוד מלא של מקבל הסחורה, הרי שהיא איננה יכולה לזקוף את המחדל שלה לחובת הנתבעת.

19. כל שנותר לבחון הוא באיזה מתעודות המשלוח יש לחייב את הנתבעת ובאיזה מהן אין מקום לחייבה, שכן אין ביכולתה של התובעת להוכיח כי הסחורה אכן התקבלה בידי הנתבעת.

20. הנתבעת מודה בחובתה לשלם את כל תעודות המשלוח החתומות על ידי מאיר, יגאל, איציק ועודד, ומכחישה את חובתה לשלם בגין תעודות משלוח שאינן חתומות ו/או הנושאות חתימה שאיננה ברורה ללא ציון שם ברור של מקבל הסחורה.

התובעת טוענת בהקשר זה, כי אין לאפשר לנתבעת לחמוק מלשלם את חובה באמצעות טענה זו, לאחר שסיפקה את הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח לנתבעת על בסיס יחסי האמון בין הצדדים.

11

למצער טוענת התובעת, כי יש לחייב את הנתבעת בגין אותן תעודות המשלוח שבהן קיימת חתימה זהה לזו המתנוססת על תעודות המשלוח המסתיימות בספרות 2402 ו – 2100, וזאת בצד חתימתו של איציק.

21. כמפורט לעיל, את המחדל שבהעדר תיעוד מדוייק של מקבל הסחורה יש לזקוף לחובת התובעת, ובהתאם אין מקום לחייב את הנתבעת בגין תעודות משלוח שאינן חתומות כלל ובגין תעודות משלוח שהחתימה עליהן לא ברורה.

יחד עם זאת, הנתבעת איננה יכולה להתכחש לתעודות המשלוח שמספרן 990, 1178, 1780, 2155, 2171, 4285 ו- 8954, וזאת לאור העובדה שעל תעודות אלה חתימה הזהה לחתימה המתנוססת על תעודות המשלוח 2402 ו – 2100 בצד חתימתו של איציק, שבהן מודה הנתבעת.

העובדה שאיציק, אישר תעודות משלוח הנושאות חתימה זהה לזו שעל תעודות המשלוח הנ"ל מלמדת, כי החותם האלמוני (שחתימתו מתנוססת לצד חתימתו של איציק) קיבל סחורה עבור הנתבעת בהזדמנויות שונות. ביו שכך, אילו רצתה הנתבעת להתכחש לתעודות המשלוח הנ"ל, הרי שהיה עליה לזמן את איציק לעדות מטעמה, על מנת שיסביר את חתימתו על תעודות המשלוח 2100 ו- 2402. הנתבעת לא עשתה כן, ועל-כן חזקה היא שאם איציק היה מוסר את עדותו, הרי שהיה בה כדי לחזק את גירסת התובעת. לפיכך, אני קובע, כי התובעת הוכיחה את אספקת הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח הנ"ל לידי הנתבעת.

תעודות זיכוי

22. בכך לא תמו מחדליה של התובעת, שכן מהראיות שהוצגו בפני מתברר שגם מקרים שבהם הנתבעת החזירה סחורה התיעוד היה לקוי, דבר שהוביל להטלת ספק ביחס לשאלה האם הנתבעת קיבלה זיכוי מלא בגין הסחורה אותה החזירה לתובעת. על האופן בו הוחזרה סחורה.

מר כנעני העיד בעניין זה (עמ' 10 לפרו' שורות 5 – 25):

"ש. כאשר אתה מקליד את הזיכוי על גוף החשבונית על בסיס מה אתה עושה את זה?

ת.  על בסיס דף החזרות שכתוב בכתב יד, דף משובץ רגיל עם פריטים להחזרה.

ש.  מי רשם את הדף הזה?

ת.  הבחור מטעם הנתבעת, אין לי מושג מי זה, הנהג שלי החזיר.

12

ש.  ואיפה העותק של אותו דף משובץ?

ת.  תשאלי את הנתבעת, אין לי מושג. אצלי היה דף עשיתי את הזיכוי, וזרקתי את הדף. אם אני רוצה להיות באותו מעמד כמו הנתבעת אני יכול לומר שלא קיבלתי שום אישור על החזרת פריטים ולא היה מקום לזיכוי, אבל אני לא שם.

ש.  לשאלת בית המשפט, איך אתם מחזירים את הפריטים האלה למערכת?

ת.  אין אצלנו מלאי ממוחשב.

ש.  איך יכול הלקוח שאין לו עותק מתעודת זיכוי ולא מתעודת המשלוח לעקוב אחרי הכרטסת של התובעת, איך הוא יכול לדעת שמה